מלחמת האזרחים הסודאנית השלישית
 |
ערך זה נמצא בתהליך עבודה מתמשך.
הערך פתוח לעריכה. | |
| ערך זה נמצא בתהליך עבודה מתמשך. הערך פתוח לעריכה. | |
 | ||||||
| תאריכים | 15 באפריל 2023 – הווה (שנה) | |||||
|---|---|---|---|---|---|---|
| קרב לפני | מלחמת האזרחים הסודאנית השנייה | |||||
| מקום | ח'רטום, דארפור | |||||
| קואורדינטות | 15°36′11″N 32°31′35″E / 15.6031°N 32.5265°E | |||||
| ||||||
 | ||||||
  | ||||||
מלחמת האזרחים הסודאנית השלישית נפתחה ב-15 באפריל 2023, בעיצומו של חודש הרמדאן, בין שני פלגים יריבים עיקריים של הממשל הצבאי של סודאן - הכוחות המזוינים של סודאן (SAF) תחת עבד אל-פתאח אל-בורהאן, כוחות התמיכה המהירה החצי-צבאיים (RSF) ובעלות בריתם (קואליציית ג'נג'וויד) תחת הג'נג'וויד. שלושה פלגים קטנים נוספים השתתפו בלחימה: כוח ההגנה המשותף של דארפור, SLM (אל-נור) תחת עבדול וואהיד אל-נור ו־SPLM-N תחת עבדלעזיז אל-חילו.
מהלך הלחימה
[עריכת קוד מקור | עריכה]הלחימה התרכזה סביב עיר הבירה ח'רטום (הקרב הגדול והראשון במלחמה) ואזור דארפור. נכון ל-8 בספטמבר 2024, לפחות 20,000 בני אדם נהרגו ו-33,000 אחרים נפצעו.[1]
המלחמה החלה בהתקפות של ה-RSF על אתרי ממשלה כאשר דווח על תקיפות אוויריות, ארטילריה וירי ברחבי סודאן. הערים ח'רטום ואומדורמאן חולקו בין שני הפלגים הלוחמים, כאשר אל-בורהאן העביר את ממשלתו לפורט סודאן בזמן שכוחות ה-RSF כבשו את רוב בנייני הממשלה של ח'רטום.
ניסיונות המעצמות הבינלאומיות לשאת ולתת על הפסקת אש הגיעו לשיאם בהסכם ג'דה במאי 2023, שלא הצליח לעצור את הלחימה ולבסוף נזנח. במהלך החודשים הבאים התרחש קיפאון, שבמהלכו הצטרפו לשני הצדדים קבוצות מורדים שלחמו בעבר נגד ממשלת סודאן. עד אמצע נובמבר 2023, הפלגים מיני מינווי ומוסטפא טמבור של התנועה לשחרור סודאן הצטרפו רשמית למלחמה בתמיכה ב-SAF, לצד תנועת הצדק והשוויון (JEM). לעומת זאת, תנועת טמאז'וג' שילבה כוחות עם ה-RSF, בעוד שפלג עבדאלעזיז אל-חילו של התנועה לשחרור העם של סודאן-צפון תקף עמדות SAF בדרום המדינה.
החל מאוקטובר 2023, המומנטום החל לנוע לעבר ה-RSF, כאשר הצבא החצי-צבאי הביס את כוחות הצבא בדארפור והשיג הישגים במדינת ח'רטום, קורדופן ומדינת גזירה. מאז פברואר 2024, ה-SAF השיג הישגים באומדורמן. מאז יוני 2024, ה-RSF השיג הישגים במדינת סנאר. משא ומתן נוסף בין הצדדים הלוחמים לא הניב עד כה תוצאות משמעותיות, בעוד שמדינות רבות סיפקו תמיכה צבאית או מדינית לאל-בורהאן או למדי.
נכון ל-5 ביולי 2024, למעלה מ-7.7 מיליון נעקרו מבתיהם ויותר מ-2.1 מיליון אחרים נמלטו מהמדינה כפליטים, ואזרחים רבים בדרפור נהרגו כחלק ממעשי הטבח של מסלית.[2][3]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ "UN humanitarian office raises alarm over fighting in eastern Sudanese state". Anadolu Agency. 19 בדצמבר 2023. ארכיון מ-9 בינואר 2024.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "IOM Sudan Displacement Tracking Matrix (DTM) Sudan Mobility Update (2) Publication Date: 11 June 2024". reliefweb. 11 ביוני 2024. ארכיון מ-9 ביוני 2024. נבדק ב-12 ביוני 2024.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ The Economist, Genocide returns to Darfur, The Economist, 5 באוקטובר 2023