אבו מוחמד אל-ג'ולאני
 | |||||
| לידה |
1982 (בן 42 בערך) ריאד, ערב הסעודית | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| שם לידה | أحمد حسين الشرع | ||||
| מדינה |
 סוריה | ||||
| דת | אסלאם סוני | ||||
| |||||
| |||||
| |||||
| |||||
  | |||||
אחמד חוסיין א-שרע (בערבית: أحمد حسين الشرع, בתעתיק מדויק: אחמד חסין אלשרע),[1][2] המוכר בכינוי אבו מוחמד אל-ג'וּלַאנִי (בערבית: أبو محمد الجولاني), הוא מנהיג אסלאמיסטי סוני סורי המשמש כנשיא בפועל של סוריה. מתפקד כאמיר היאת תחריר א-שאם מאז הקמתו, לאחר נפילת משטר אסד.
אל-ג'ולאני היה אמיר ג'בהת א-נוסרה מאז הקמתה בינואר 2012 כארגון מקושר לאל-קאעדה. ב-28 ביולי 2016 הכריז על ניתוק הארגון מאל-קאעדה ושינוי שמו ל"ג'בהת פתח א-שאם". ב-28 בינואר 2017, הוביל איחוד של ארגוני ג'יהאדיסטים סורים תחת השם היאת תחריר א-שאם – "הארגון לשחרור הלבנט" – שבו הוא משמש כמפקד הצבאי. מאז 8 בדצמבר 2024, לאחר שכוחות המורדים בהנהגתו[3] הודיעו שהפילו את משטר אסד, אל-ג'ולאני נמצא בבירה, דמשק.
מחלקת המדינה של ארצות הברית הגדירה במאי 2013 את אל־ג'ולאני כ"טרוריסט עולמי", וארבע שנים לאחר מכן הכריזה על פרס של 10 מיליון דולר עבור מידע שיוביל ללכידתו.[4]
אל-ג'ולאני הוא סורי במוצאו, ומשמעות כינויו היא "הגולני",[5] משום זיקתו לרמת הגולן. וזאת בעקבות גירוש משפחתו מהאזור לאחר כיבוש הרמה על ידי צה"ל במלחמת ששת הימים.
ראשית חייו
[עריכת קוד מקור | עריכה]אל-ג'ולאני נולד בשנת 1982 בריאד שבערב הסעודית[1] למשפחה ממוצא סורי, שם עבד אביו כמהנדס דלק. לאחר שבע שנים המשפחה חזרה לסוריה והוא גדל בשכונת מאזה בדמשק. למרות שסביבתו לא התאפיינה בקיצוניות אסלאמית פרוץ האינתיפאדה השנייה השפיע עליו והביא להקצנת דעותיו הדתיות.[6] הוא למד בפקולטה לרפואה באוניברסיטת דמשק, אך פרש מהלימודים טרם השלמתם בכדי להשתתף בלחימה בעיראק.[7]
המלחמה בעיראק
[עריכת קוד מקור | עריכה]אל-ג'ולאני הגיע לעיראק שבועות לפני תחילת הפלישה האמריקאית. הוא קודם במהירות בסולם הדרגות של אל-קאעדה, ועל פי הדיווחים היה ממקורביו של אבו מוסעב א-זרקאווי, מנהיג אל-קאעדה בעיראק.
אל-ג'ולאני נעצר בידי הכוחות האמריקאים ונכלא בין היתר בכלא אבו גרייב. ג'ולאני שוחרר ב־2008 לאחר חמש שנות מאסר, שבהן הפך לאחת הדמויות הבולטות בקרב הפעילים הג'יהאדיסטים הכלואים.[6] לאחר שחרורו חזר אל-ג'ולאני לפעילותו הטרוריסטית – הפעם לצד אבו איוב אל-מסרי ואבו בכר אל-בגדאדי, שהחליפו את א-זרקאווי. אל-ג'ולאני מונה במהירות לראש המבצעים של אל-קאעדה במחוז נינוה בעיראק.
מלחמת האזרחים בסוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ייסוד חזית א-נוסרה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-2011 זמן קצר לאחר פרוץ המרד נגד ממשלתו של נשיא סוריה, בשאר אל-אסד, נצטווה אל-ג'ולאני על ידי אבו בכר אל-בגדאדי, המנהיג החדש של "המדינה האסלאמית בעיראק", לנסוע לסוריה יחד עם שישה פעילים נוספים.[6] אל-ג'ולאני התבקש על ידי אל-בגדאדי לגבש ולהקים את ארגון ג'בהת א-נוסרה לאהל א-שאם ("חזית הסיוע לעם הסורי") כקבוצה סורית המקבילה לקבוצה העיראקית. הקמת ג'בהת א-נוסרה על ידי אל-ג'ולאני התאפשרה על ידי לוחמים, כלי נשק וכסף שסופקו לו על ידי אל-קאעדה בעיראק. אל-ג'ולאני הוכרז כ"אמיר הכללי" של ג'בהת א-נוסרה שהוקמה רשמית בינואר 2012. תחת הנהגתו של ג'ולאני, ג'בהת א-נוסרה הפכה לאחת מקבוצות המורדים החזקות והמאומנות ביותר בסוריה.
התנתקות מהמדינה האסלאמית
[עריכת קוד מקור | עריכה].svg)
אל-ג'ולאני התפרסם באפריל 2013, כאשר התנגד לניסיונו של אל-בגדאדי לשלב את ג'בהת א-נוסרה בארגונו תחת השם החדש "המדינה האסלאמית בעיראק ובלבנט" (דאעש). מאורע זה התקבל בהפתעה שכן במשך שנים הוא נחשב לאחד האנשים הנאמנים ביותר לאל-בגדאדי. אל-ג'ולאני דחה את אזהרותיו של אל-בגדאדי והתנתק מהארגון יחד עם קבוצת לוחמים הנאמנים לו. על פי אל-בגדאדי, מרבית לוחמי ג'בהת א-נוסרה עזבו את הארגון וחזרו לארגונו של אל-בגדאדי. לאחר המרידה באל-בגדאדי, נשבע אל-ג'ולאני אמונים למנהיג אל-קאעדה העולמי, איימן א-זוואהירי, וטען שאל-בגדאדי הוא זה שהתמרד נגד אל-קאעדה ולא להפך. א-זוואהירי תמך באל-ג'ולאני והכריז על ארגונו, ג'בהת א-נוסרה, כ"סניף הסורי של אל-קאעדה". בחודש יוני 2013 דיווחה רשת אל-ג'זירה על מכתב של א-זוואהירי הקורא לאל-בגדאדי ואל-ג'ולאני לשים קץ למתיחות ביניהם. לדבריו, על הארגון של אל-בגדאדי להישאר בתחומי עיראק ולהותיר את הפעילות בסוריה לארגון ג'בהת א-נוסרה. באותו חודש פורסמה קלטת שמע של אל-בגדאדי שבה הוא דוחה את פסקו של א-זוואהירי. בתגובה לכך, אל-קאעדה הודיעה כי היא מתנערת מדאעש ב-3 בפברואר 2014.
החל מפתיחת מסע הכיבושים של דאעש בסוריה הפכו שני הארגונים לאויבים מרים. דאעש נחל הצלחות רבות במזרח סוריה בהניסו את כוחות ג'בהת א-נוסרה ויתר הארגונים משם – כולל ממקומות שהארגונים כבשו מידי צבא סוריה. אם בתחילה היה שיתוף פעולה באזורים מסוימים בין שני הארגונים במאבק נגד ארגונים אחרים או נגד צבא סוריה, ככל שנקף הזמן הפך שיתוף הפעולה לנדיר, ובאזורים רבים שני הארגונים נלחמו במקביל בצבא הסורי ואחד בשני, כגון במחנה הפליטים אל-ירמוכ, בהרי קלמון, בחלב, בדיר א-זור ובדמשק.
אף על פי ששני הארגונים תומכים בהקמת ח'ליפות אסלאמית שבה נהוגים חוקי השריעה, ישנם מספר הבדלים בין ג'בהת א-נוסרה לבין המדינה האסלאמית. בעוד שארגון המדינה האסלאמית מפורסם באכזריות שלו ובאכיפה הקפדנית של השריעה באזורים שתחת שליטתו, ג'בהת א-נוסרה אוכף את השריעה לעת עתה באופן לא אלים ואינו פעיל נגד מטרות מערביות.
באוקטובר 2013 דיווחה הטלוויזיה הסורית הממלכתית כי אל-ג'ולאני נהרג ליד לטקיה,[8] אך סוכנות הידיעות הממלכתית של סוריה "SANA" חזרה בה במהרה מדיווח זה.
הצהרות בתקשורת
[עריכת קוד מקור | עריכה]בסוף חודש מאי 2015, במהלך מלחמת האזרחים בסוריה, התראיין אל-ג'ולאני לעיתונאי אל-ג'זירה הקטרי אחמד מנצור, כשבמהלך הריאיון פניו היו מוסתרות. הוא התנגד לוועידת השלום בז'נבה שעסקה במלחמה בסוריה וטען כי הקואליציה הלאומית הסורית המגובה על ידי גורמים מערביים אינה מייצגת את העם הסורי שכן אין לה נוכחות כלל במדינה. אל-ג'ולאני ציין כי ארגונו ג'בהת א-נוסרה אינו תוקף מטרות מערביות, וכי העדיפויות הגבוהות שלו הן תקיפת המשטר הסורי, הארגון הלבנוני חזבאללה, וארגון המדינה האסלאמית. אל-ג'ולאני ציין כי "חזית א-נוסרה קיבלה הוראות ברורות מאיימן א-זוואהירי לא להשתמש בסוריה כבסיס לתקיפת ארצות הברית או אירופה כדי לא לחבל במאמצים להפלת המשטר". כן הוא טען כי אסד, חזבאללה ודאעש פותחים מול ארגונו חזית משותפת הנובעת מהאינטרסים שלהם.
כשנשאל לגבי תוכניותיה של ג'בהת א-נוסרה לאחר תום המלחמה בסוריה, אמר ג'ולאני כי כל הפלגים במדינה יתייעצו ביניהם לגבי הקמת מדינה עם שלטון אסלאמי. הוא הזכיר שא-נוסרה אינה ממקדת את פעולותיה נגד העלווים, למרות תמיכתם במשטר הסורי, והעובדה שהם נחשבים לכופרים. כן הוא ציין כי ארגונו לא יפגע בעלווים לאחר הפלת המשטר, וכי הם לא יידרשו לשם כך לחזור לאסלאם הסוני.
ב-18 באוגוסט 2015 פרסמה רשת התקשורת של אל-קאעדה, א-סחאב, סרטון וידאו שבו מכריז בנו של אוסאמה בן לאדן, חמזה בן לאדן, על תמיכה מלאה בארגון א-נוסרה ובמנהיגו. באוקטובר 2015 קרא ג'ולאני לראשונה להתקפות חסרות הבחנה על הכפרים העלוויים בסוריה, כשלדבריו, "אין ברירה אלא להסלים את המאבק ולהתמקד בערים ובכפרים העלוויים בלטקיה".
ניתוק מאל-קאעדה
[עריכת קוד מקור | עריכה]
בעקבות העמקת מעורבותה של רוסיה במלחמת האזרחים ונסיונותיה להכריז על ג'בהת א-נוסרה כארגון המקביל לדאעש, החלה הנהגת א-נוסרה לקחת בחשבון אפשרות להתנתקות מאל-קאעדה כדי למתן את ההתקפות האוויריות עליה. לאחר מספר ימים שבהם הנהגת הארגון פרסמה שבכירי הארגון דנים בהתנתקות, הופצה קלטת שמע שפורסמה בבוקרו של 28 ביולי 2016 שבה נשמע מנהיג אל-קאעדה איימן א-זוואהירי אומר: "אתם יכולים להקריב ללא היסוס את הקשרים הארגוניים והתנועתיים הללו אם הם מתנגשים עם האחדות שלכם והעבודה שלכם כגוף אחד. אחוות האסלאם בינינו חזקה יותר מכל קשר ארגוני".[9] כעבור שעות אחדות נחשף אל-ג'ולאני לראשונה בתקשורת כשפניו מגולות לצד שניים מבכירי הארגון – אחמד סלאמה מברוכ ואבו עבדאללה א-שאמי – כשהוא מודיע רשמית שארגונו, ג'בהת א-נוסרה, מתנתק מאל-קאעדה ומכל גורם חיצוני, ושמו משתנה לג'בהת פתח א-שאם. הוא פתח את הודעתו בתודות להנהגת אל-קאעדה, ובראשה איימן א-זוואהירי, על שהם "מבינים את האינטרסים של תושבי סוריה", וציין כי הצעד שנקט ארגונו נועד בין השאר לקרב בינו לבין הפלגים המורדים האחרים בסוריה ולהדוף את התירוצים של הקהילה הבין-לאומית, ובפרט של ארצות הברית ורוסיה, לתקוף את מעוזי ג'בהת א-נוסרה בשל הזיקה בינה לבין אל-קאעדה.[10] כן הוחלף דגלו הרשמי של הארגון מרקע שחור ללבן ונוספו בו המילים "جبهة فتح الشام" ("ג'בהת פתח אלשאם") מתחת לשהאדה. בנוסף נוצר לארגון סמל חדש המזכיר בעיצובו את הסמל של צבא פתח הכיבושים. בארגון אל-קאעדה בירכו על היציאה לדרך עצמאית והארגון הפיץ קלטת שמע שבה נאמר: "אנו מברכים על רצונם של אחינו לצאת לדרך עצמאית במטרה לשמור על אחדות השורות ולהמשיך את הלחימה בסוריה עד להחלפת השלטון של הכופר בשאר אסד ובעלי בריתו". מומחה לארגונים אסלאמיים שהתראיין בערוץ אל-ג'זירה הטיל ספק באותנטיות של הפילוג בין ג'בהת א-נוסרה לאל-קאעדה. לדבריו, הניתוק הוא למראית עין בלבד ולא שינוי מהותי או שינוי דרך.[10]
בתגובה לניתוק הודיעה ארצות הברית שהיא לא רואה כל סיבה לשנות את עמדתה לגבי הקבוצה. דובר הבית הלבן, ג'וש ארנסט, אמר כי ארצות הברית ממשיכה להעריך שמנהיגי א-נוסרה עדיין מתכוונים להוציא לפועל פיגועים עתידיים נגד המערב, וכי גובר החשש מפני התחזקות הארגון בסוריה.[11]
ב־2017 התאחד ג'בהת פתח א-שאם עם מספר ארגונים אחרים והקים את היאת תחריר א-שאם. אל-ג'ולאני מונה למפקד הצבאי של האיחוד.
כיבוש סוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערכים מורחבים – מתקפת המורדים הסורים (2024), נפילת משטר אל-אסד בסוריה
בנובמבר 2024 פתחו המורדים בהנהגת אחמד חוסיין א-שרע במתקפת פתע על שטחים שהוחזקו בידי צבא סוריה. בראשית חודש דצמבר השתלטו המורדים על שטחים רבים בסוריה, וב-8 בדצמבר 2024 נכנסו לעיר הבירה דמשק והכריזו על הפלת המשטר.[12][13] באותו היום נשא א-שרע נאום בפני קהל תומכים במסגד הגדול של דמשק. בנאומו הצהיר כי "הניצחון הוא כולו בשביל הסורים",[14] ובנוסף הכריז ראש ממשלת סוריה, מוחמד ע'אזי אל-ג'לאלי, כי ממשלת סוריה תעביר את השלטון לממשלה נבחרת חדשה בעקבות עזיבתו של אסד מדמשק. בנוסף, הודיע א-שרע כי אל-ג'לאלי "יפקח על מוסדות המדינה עד למסירתם". בהמשך ציין אל-ג'לאלי בריאיון לאל-ערביה כי א-שרע היה עימו בקשר לפני ההכרזה לצורך דיון על העברת השלטון.[15] באותו יום, נאם א-שרע במסגד האומיי בדמשק, וכינה את נפילת משטר אסד "פרק חדש בהיסטוריה של האזור". הוא גינה את תפקידה של סוריה כ"מגרש משחקים לשאיפות איראניות", שהתאפיין בעדתיות ושחיתות.[16]
ב-9 בדצמבר 2024 פרסמה הייאת תחריר א-שאם סרטון שבו מופיעים א-שרע, אל-ג'לאלי ומוחמד אל-בשיר, ראש הממשלה בפועל של אידליב.[17] ב-12 בדצמבר 2024 נפגש א-שרע עם נציגים טורקים, ובכך נערכה המשלחת הדיפלומטית הראשונה מאז נפילת משטר אסד.[18]
בריאיון לערוץ טלוויזיה סורי במהלך דצמבר 2024, התייחס א-שרע לתקיפות האוויריות הישראליות על סוריה, ואמר כי לאחר נפילת משטר אסד, לישראל "אין יותר תירוצים" לתקוף את השטח הסורי. הוא הדגיש כי "פתרונות דיפלומטיים" הם הדרך היחידה להבטיח ביטחון במקום "הרפתקאות צבאיות לא שקולות".[19]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- מנהיג אל-קאעדה בסוריה בראיון נדיר: איננו תוקפים מטרות מערביות, באתר הארץ, 28 במאי 2015
- מידל ניוז, 5 עובדות על אל-ג'ולאני, מנהיג ג'בהת א-נוסרה, 31 במאי 2015
- אמציה ברעם, מי אתה אל-ג'ולאני: מסוחר ירקות למנהיג המורדים בסוריה, באתר מעריב אונליין, 9 בדצמבר 2024
הסתכסך עם דאעש ועכשיו קורץ למערב: האיש שעומד מאחורי נפילת משטר אסד, כתבה בערוץ "כאן 11", באתר יוטיוב, 19 בדצמבר 2024.
- Kareem Chehayeb, Who is Abu Mohammed al-Golani, the leader of the insurgency that toppled Syria’s Assad?, Associated Press, December 8, 2024
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 Johny, Stanly (2024-12-07). "Abu Muhammad al-Jolani: Syria's jihadist-in-chief". The Hindu (באנגלית). ISSN 0971-751X. נבדק ב-2024-12-09.
- ^ من أبو محمد الجولاني إلى أحمد الشرع... سيرة التحولات, באתר אל-ערבי אל-ג'דיד
- ^
משטר אסד קרס: המורדים השתלטו על דמשק, הנשיא נעלם, באתר הארץ, 8 בדצמבר 2024
- ^ דורון פסקין, מי אתה אל־ג'ולאני? הטרוריסט שעשוי להנהיג את סוריה, באתר כלכליסט, 8 בדצמבר 2024
- ^ Rania Abouzeid, TIME Exclusive: Meet the Islamist Militants Fighting Alongside Syria’s Rebels, Time, July 26, 2012
- ^ 1 2 3 גורמי הכוח בסוריה לאחר הפלת משטר אלאסד - מורה נבוכים, באתר מרכז המידע למודיעין ולטרור, 13 בדצמבר 2024
- ^ הג'יהאדיסט הקיצוני שהתמתן. זה מנהיג המורדים שהפילו את משטר אסד בסוריה, באתר הארץ, 8 בדצמבר 2024
- ^ David Trifunov, Abu Mohammad al-Golani, leader of Jabhat al-Nusra, killed in Syria, state TV claims, globalpost, October 26, 2013
- ^ רועי קייס, עת להיפרד. אל-קאעדה מתנתק משלוחתו הסורית, באתר ynet, 28 ביולי 2016
- ^ 1 2 חוששים ממתקפה: ג'בהת אל נוסרה מתנתק מאל קאעידה, באתר nrg
- ^ Syrian Nusra Front announces split from al-Qaeda
- ^ The fall of Bashar Assad after 14 years of war in Syria brings to an end a decades-long dynasty, AP News, 2024-12-08 (באנגלית)
- ^ "Assad Left Syria and Stepped Down, Russia Says". Bloomberg.com (באנגלית). נבדק ב-2024-12-08.
- ^ Syrian leader of HTS Mohammed al-Jawlani addresses cheering crowds in Damascus mosque as Assad flees, BBC News (באנגלית בריטית)
- ^ Ex-Syrian PM to supervise state bodies until transition, Al Jazeera (באנגלית)
- ^ Nic Robertson, Syrian rebel leader’s victory speech holds a message for Iran – and for Trump and Israel too, CNN, 2024-12-08 (באנגלית)
- ^ Saleh, Heba; Salame, Richard; Tapper, Malaika Kanaaneh; Jalabi, Raya (2024-12-09). "Syrian rebels seek to consolidate control". Financial Times. נבדק ב-2024-12-19.
- ^ enab10 Ula, Turkish delegation meets with Ahmed al-Sharaa in Damascus, Enab Baladi, 2024-12-12 (באנגלית אמריקאית)
- ^ Gianluca Pacchiani, Syrian rebel leader: Israel has ‘no more excuses’ to strike, we don’t seek conflict, www.timesofisrael.com (באנגלית אמריקאית)
