ויקיפדיה:הידעת?/2015/דצמבר
הידעת? | ||||||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
2021 | ינואר | פברואר | מרץ | אפריל | מאי | יוני | יולי | אוגוסט | ספטמבר | אוקטובר | נובמבר | דצמבר |
2022 | ינואר | פברואר | מרץ | אפריל | מאי | יוני | יולי | אוגוסט | ספטמבר | אוקטובר | נובמבר | דצמבר |
2023 | ינואר | פברואר | מרץ | אפריל | מאי | יוני | יולי | אוגוסט | ספטמבר | אוקטובר | נובמבר | דצמבר |
2024 | ינואר | פברואר | מרץ | אפריל | מאי | יוני | יולי | אוגוסט | ספטמבר | אוקטובר | נובמבר | דצמבר |
2025 | ינואר | פברואר | מרץ | אפריל | מאי | יוני | יולי | אוגוסט | ספטמבר | אוקטובר | נובמבר | דצמבר |
דצמבר 2015 | ||
---|---|---|
1 בדצמבר 2015 |
בלילה שבין 18 ל-19 במאי 1948 פרצה כיתת פלמ"חניקים קטנה את שער ציון במסגרת הקרב על הרובע היהודי בירושלים במלחמת העצמאות. מפקד הכיתה הצעיר היה דדו, הלא הוא דוד אלעזר, לימים הרמטכ"ל התשיעי של מדינת ישראל. עם הישמע פיצוץ חומר הנפץ שהפעיל החבלן, זינק דדו אל השער, ובקריאות "אחריי!" פרץ אל העיר העתיקה. לאחר כשלושים מטרים גילה דדו לפתע שהוא לבדו. הסתבר שחייליו היו כה עייפים מימי הקרבות הארוכים, שאפילו הפיצוץ לא העיר אותם. דדו נאלץ לחזור על עקבותיו ולהעיר אותם, ורק אז הושלמה הפריצה. |
עריכה - תבנית - שיחה |
2 בדצמבר 2015 |
מעמדה הבינלאומי של טאיוואן נתון במחלוקת מאז גירשו הקומוניסטים את ממשלתו של צ'יאנג קאי שק מסין היבשתית לאי פורמוזה ב-1949. עם זאת, הכירו רוב המעצמות בממשלת טאיפיי כממשלה הלגיטימית של סין, וטאיוואן, הקוראת לעצמה הרפובליקה הסינית אף ישבה כאחת מחמש החברות הקבועות במועצת הביטחון במקום השמור לסין באומות המאוחדות. הדטאנט אותו הוביל נשיא ארצות הברית ריצ'רד ניקסון הביא לפיוס בין ארצות הברית לרפובליקה העממית של סין ולסילוקה של טאיוואן מהאו"ם ב-1971 ולהחלפתה על ידי סין העממית. |
עריכה - תבנית - שיחה |
3 בדצמבר 2015 |
במאה ה־19 התגלו שלדים שזוהו כשייכים לזוחלים ענקיים. הם כונו דינוזאורים (מיוונית: לטאות אימה). בשנת 1887 הוצע לחלק את קבוצת הדינוזאורים לשתי תתי-קבוצות: "בעלי אגן דמוי עוף" ו"בעלי אגן דמוי לטאה". מאה שנים מאוחר יותר החל להתברר שמוצאם של העופות הוא מקבוצה של דינוזאורים. למרבה המבוכה, העופות התפתחו דווקא מאותה קבוצה שהשתייכה לסדרת "בעלי אגן דמוי לטאה". |
עריכה - תבנית - שיחה |
4 בדצמבר 2015 |
הצייר האנגלי המפורסם ויליאם הולמן האנט דבק בסגנון ציור ריאליסטי, הדוגל בהצגת החיים כפי שהם. דוגמה לכך היא סיפור הציור "השעיר המשתלח לעזאזל". האנט ביקש להציג את השעיר לעזאזל, על פי ספר ויקרא ומסכת יומא, ולשם כך החליט להשתמש בעז אמיתית כמודל לציורו ולציירה על רקע הנוף המתאים לתיאור התנ"כי. לשם כך לקח עז אל הר סדום והציבה על רקע הרי אדום. כדי להשלים את הריאליזם הביא האנט את העז למצב של התייבשות תחת השמש הקופחת בטרם החל לציירה. הדבר עלה בחייה של העז בטרם הושלם הציור, אך האנט לא אמר נואש, חזר לירושלים וקנה עז נוספת. תהליך זה חזר על עצמו פעמיים נוספות בטרם הצליח האנט להשלים את ציורו. |
עריכה - תבנית - שיחה |
5 בדצמבר 2015 |
המילה היידית "פשקוויל", שפירושה ברחוב החרדי כרזת קיר קנטרנית, מקורה במילה "פסקווילוס". זהו שמו הלטיני של פסל הלני עתיק וכרות גפיים המוצב ליד הפיאצה נאבונה ברומא. החל במאה ה-16 משמש בסיס הפסל להדבקת מודעות סאטיריות ובהן התקפות אישיות על אנשי כנסייה וממשל. פסקינו, בשמו האיטלקי, היה "הפסל המדבר" הראשון ברומא. במהרה הציבו האפיפיורים שמירה עליו כדי למנוע ביקורת. משנאלצו המדביקים לעבור לפסלים אחרים נוצרה בהדרגה "מועצת שנונים" של חמישה פסלים מדברים עליהם מודבקים פשקווילים ופשקווילים שכנגד. מוסד מועצת השנונים מתקיים עד היום ברומא ושרד אף בימי הדיקטטורה הפאשיסטית של בניטו מוסוליני. |
עריכה - תבנית - שיחה |
6 בדצמבר 2015 |
אביג'אן היא העיר הגדולה ביותר בחוף השנהב ובמשך שנים רבות שימשה כבירתה. אולם בשנת 1984 החליט שליטה הדיקטטור של המדינה דאז, הנשיא פליקס הופואה-בואני, להעביר את בירת המדינה לעיר הולדתו יאמוסוקרו, המשמשת כבירת המדינה מאז. יאמוסוקרו הייתה עיירה קטנה, אך מאז גדל מספר תושביה לכ-200,000. בנוסף הורה הנשיא להקים בעיר כנסיית ענק, בזיליקת גבירתנו של השלום, שהיא כיום הכנסייה הגדולה בעולם ועלות הקמתה הכפילה את החוב הלאומי של חוף השנהב וגררה ביקורת רבה. עם זאת, אבידג'אן עודנה משמשת כבירה דה פקטו ורוב משרדי הממשלה עדיין שוכנים בה. |
עריכה - תבנית - שיחה |
7 בדצמבר 2015 |
בתקופה שבין מלחמת העצמאות למלחמת ששת הימים, נותר חלק מהר הצופים כמובלעת מעבר לקו העירוני, וכל שבועיים הייתה יוצאת שיירה דרך שער מנדלבאום כדי להחליף את מחצית הכוח שעל ההר. הירדנים התעקשו על שמירה מדוקדקת של המצב הפוליטי והדיפלומטי ששרר מאז תום המלחמה (מודוס ויוונדי). הירדנים עמדו על דרישתם זו גם בסוגיות זניחות הקשורות בה. כך, למשל, עמדו הירדנים על כך שישראל לא תחליף את כלי הרכב שהתיישנו, ובמשך 19 שנים השתמשו באותם שני אוטובוסים. |
עריכה - תבנית - שיחה |
8 בדצמבר 2015 |
חייהם השלווים של יהודי העיר בילינגס שבמדינת מונטנה בארצות הברית עברו טלטלה קשה בשנת 1993, כאשר נאו-נאצים ופעילי קו קלוקס קלאן החלו בהתגרויות והתפרעויות גזעניות ברחבי העיר. הם חילקו עלוני שטנה, ריססו צלבי קרס וכתובות גזעניות על בתים אפרו-אמריקניים, השליכו לבֵנים אל חלונות שהוצבו בהם חנוכיות וחיללו את בית הקברות היהודי של העיר. הקהילה היהודית לא נכנעה למסע הטרור, ועל אף המשך יידוי האבנים, המשיכו חבריה להציב חנוכיות בחלונות בתיהם. רוב תושבי העיר הגיבו בחריפות נגד ההתפרעויות, וערכו מצעדי סובלנות ותמיכה במיעוטים. ה"בילינגס גאזט", עיתונה הרשמי של העיר, הדפיס כ-10,000 כרזות של תמונת חנוכייה, ועל אף החשש לפגיעה מצד הקיצוניים, התושבים תלו אותם בחלונות בתיהם ועסקיהם לאות סולידריות. איגוד הצבעים של העיר הציע לצבוע בהתנדבות כל דירה או עסק שרוססו עליהם צלבי קרס או סיסמאות גזעניות, וחברי הכנסיות בעיר קיימו תפילה משותפת ללבנים ושחורים בכנסייה המתודיסטית של השחורים. |
עריכה - תבנית - שיחה |
9 בדצמבר 2015 |
בארץ ישראל לא התגלו מומיות, אך אחת מוצגת במוזיאון הארכאולוגי שבמכון האפיפיורי למקרא בירושלים. המומיה, שהיא גופתו החנוטה של מי שתחילה חשבו כי הוא נער כבן 17 שמת לפני כאלפיים שנה, התגלתה באלכסנדריה שבמצרים במהלך חפירה ארכאולוגית שערך המסדר הישועי בראשית המאה ה-20. החנוט, המכונה "אלכס" בפי הנזירים בשל עיר מוצאו, מתנשא לגובה נמוך יחסית של כ-1.60 מטר, דבר המעיד אולי על גובהם הממוצע של בני מינו בעת העתיקה. לפני שנים אחדות התגלו סדקים ב"אלכס", והוא נשלח לטיפול במרכז הרפואי הדסה. אחת ממסקנות הבדיקה הייתה כי אלכס לא היה צעיר כל-כך, וגילו האמיתי היה כנראה מעל ל-50. אלכס חזר למכון "בריא ושלם", וניתן לראותו מדי יום בתוך ארון עץ, כשהוא עטוי במסכת מוות בגוני זהב. |
עריכה - תבנית - שיחה |
10 בדצמבר 2015 |
למרות שהלהיט רב הביצועים צל עץ תמר הוקלט לראשונה בתחילת שנות החמישים, תחנות הרדיו והטלוויזיה שמשמיעות אותו, משלמות עליו תמלוגים רק משנת 1999. זאת ועוד, התשלום עצמו הוא תשלום רטרואקטיבי, שהחל רק בשנת 2014, בעקבות פסק בוררות עם יורשי הפזמונאי והמלחין המקוריים. במשך כל השנים הופיעו במקום שמות היוצרים, שמות בדויים על עטיפות התקליטים של מבצעי השיר וספק אם מבצעי השיר בעצמם ידעו מי כתב אותו. לילית נגר, לדוגמה, שהייתה המבצעת השנייה של השיר, בשנת 1954, סיפרה שהמוזיקאי בובי פנחסי מכר לה אותו תמורת חמש לירות, ועל עטיפת ומדבקת התקליטון שלה צוין רק שם המעבד המוזיקלי של השיר. זהות המחברים האמיתיים נתגלתה רק ב-2013, בעקבות תחקירים של יואב גינאי מרשת ב' ושל צוות אתר האינטרנט זמרשת. המחברים, אפרים וינשטיין וחיים קוברין, כמו גם יורשיהם, לא היו מעורים בעסקי השעשועים ולכן לא דאגו להסדיר את זכויות היוצרים ביוזמתם במשך כל אותן השנים. |
עריכה - תבנית - שיחה |
11 בדצמבר 2015 |
בעיצומה של מלחמת העולם השנייה התחננה הנוירוביולגית ההתפתחותית ריטה לוי-מונטלצ'יני בפני תושבי הכפרים סביב טורינו, שימכרו לה ביצים עבור פעוטיה הרעבים. לאמיתו של דבר לא היו ללוי-מונטלצ'יני ילדים, והיא השתמשה בביצים למטרת מחקר. לוי-מונטלצ'יני לא הקימה משפחה מעולם, והצהירה כי בחרה באורח חיים זה על מנת שתוכל להקדיש את זמנה לפיתוח הקריירה שלה כרופאה נוירולוגית. אולם תוכניות אלו נגדעו באיבן - לאחר שהשלטון הפאשיסטי באיטליה מנע ממנה לעבוד במקצועה בשל יהדותה, בחרה לוי-מונטלצ'יני להקדיש את זמנה למחקר מחוץ לכותלי האקדמיה. את הביצים המופרות שאספה הביאה למעבדה מאולתרת שהקימה בחדר השינה שלה, ובעזרתן חקרה את התפתחות מערכת העצבים המרכזית בעוברי תרנגולות. לאחר המלחמה המשיכה בעבודתה באוניברסיטת וושינגטון בסנט לואיס, שם בודדה בשנת 1952 את גורם הגדילה העצבי. הישג זה זיכה אותה בפרס נובל לרפואה לשנת 1986. על כך אמרה לוי-מונטלצ'יני: "אלמלא הפלו אותי ורדפו אותי, לעולם לא הייתי מקבלת את פרס נובל". לוי-מונטלצ'יני האריכה ימים יותר מכל זוכי פרס נובל אי פעם ונפטרה בגיל מאה ושלוש. |
עריכה - תבנית - שיחה |
12 בדצמבר 2015 |
הרחובות בחלקה הדרומי של שכונת מונטיפיורי בתל אביב מנציחים את תולדות הדפוס העברי וקרויים על שם כמה מחלוצי הדפוס וההוצאה לאור בעברית: שונצינו - משפחת מדפיסים שפעלה באיטליה ובאימפריה העות'מאנית במאות ה-15 וה-16; האחים מסלאוויטא - בעלי בית דפוס ברוסיה; הוצאת הספרים תושיה מוורשה ומייסדה בן אביגדור; הוצאת שטיבל ומנהלה נחום טברסקי; ישראל ב"ק - מחדש הדפוס העברי בארץ ישראל במאה ה-19; ראם - בית דפוס יהודי והוצאת ספרים שפעלו בווילנה מסוף המאה ה-18 עד תחילת המאה ה-20 ורבניצקי - ממייסדי הוצאת דביר. באזור פועלים כמה בתי דפוס, ובעבר ישבו בו מערכות העיתונים הצופה, על המשמר וחדשות הספורט. כיום יושבת בו מערכת העיתון ברוסית נובוסטי נדלי. |
עריכה - תבנית - שיחה |
13 בדצמבר 2015 |
בשנת 1841 החליטו אנגליה וגרמניה לשתף פעולה בכינון ממסד בישופות פרוטסטנטית משותפת לאנגליקנים וללותרנים בירושלים. הוסכם כי הבישוף יהיה אנגלי או גרמני לסירוגין, ויכהן עד יום מותו. הבישוף הראשון - המומר מיכאל שלמה אלכסנדר - מונה מטעם האנגלים, אך נפטר תוך פחות מחמש שנים. הגרמנים מינו מיד את סמואל גובאט, והוא כיהן בתפקידו במשך 30 שנים. עם מותו בשנת 1882 מונה הבריטי ברקלי, אך מת לאחר פחות משנה. האנגלים התייאשו מחוסר המזל שלהם, וב-1883 הקימו בישופות משלהם. |
עריכה - תבנית - שיחה |
14 בדצמבר 2015 |
השבר העשרוני המייצג את המספר שביעית (...0.142857142857) מורכב מרצף הספרות 142857 שחוזר על עצמו אינסוף פעמים. למספר 142857 תכונה מעניינת: כאשר מכפילים אותו במספר טבעי קטן מ-7 מקבלים תמורה מעגלית של המספר המקורי, כלומר מספר הבנוי מאותן ספרות שהוזזו באופן מעגלי. למשל 714,285 = 5 X 142,857. למספר כזה קוראים מספר ציקלי. |
עריכה - תבנית - שיחה |
15 בדצמבר 2015 |
מקור צבעי השחור-אדום-זהב המהווים את הדגל הגרמני ואת הצבעים הלאומיים של גרמניה הוא בצבעי המדים של הפְרַייקוֹר (הכוחות החופשיים) של לִיצוֹ, כוח מתנדבים פרוסי בהנהגת הגנרל פון ליצו (Lützow) אשר הוקם ולחם בשלהי המלחמות הנפוליאוניות (1813–1814). כוח מתנדבים זה, שעל חייליו היה לדאוג לעצמם לציוד ולביגוד, לבש מדים שחורים השזורים בעיטורי דרגה אדומים ובכפתורי פְּלִיז זהובים. הצבע השחור נבחר משיקולים פרקטיים, שכן היה זה הצבע היחידי שניתן היה לצבוע בו את בגדי האזרחים בצורה אחידה וללא כל גוון שונה. מתנדבי הכוח, שרובם היו סטודנטים מכל רחבי ארצות גרמניה, הפיצו את סכמת הצבעים, שזוהתה לאחר המלחמות עם הרעיונות הרפובליקניים והדמוקרטיים שבהם האמינו המתנדבים ברחבי גרמניה. הנאצים כינו את סכמת הצבעים הזאת בשורת כינויי גנאי כ"שחור-אדום-חרדל" או אף "שחור-אדום-צואה" כלעג לרפובליקת ויימאר אשר קדמה לגרמניה הנאצית. |
עריכה - תבנית - שיחה |
16 בדצמבר 2015 |
עוד בימי קדם עמדו בני האדם על כך שתהליך הלידה של האדם הוא אחד מהכואבים והממושכים בעולם החי. על פי ספר בראשית, ההסבר לכך הוא קללת האדם והאשה, שהושתה בעקבות החטא המוכר ביהדות בתור חטא עץ הדעת, ובנצרות בתור החטא הקדמון. כחלק מקללה זו, התקללה האישה: ”בְּעֶצֶב תֵּלְדִי בָנִים” (ג', ט"ז). ההסבר המדעי לעניין זה קשור ביכולותיו השכליות של האדם. על פי הפלאואנתרופולוגים, הכפלת נפחו של מוח האדם במהלך האבולוציה שלו והכפלת נפח קופסת הגולגולת של הוולד ללא הרחבה מספקת בקוטר תעלת הלידה ובאגן של האדם ההולך על שתיים דורשים צירי לידה חזקים ומכאיבים. את הכאב ניתן לשכך באמצעות משככי כאבים (כגון בהרדמה אפידורלית); בעבר היו זרמים בנצרות שבהם נתפס שיכוך הכאבים כניסיון בלתי ראוי להיפטר מהעונש על החטא הקדמון, ורק ב-24 בפברואר 1957 הודיע האפיפיור על ביטול ההתנגדות להרדמה בעת לידה. לעומת הגישה האמורה, הוגים יהודיים מזרם הציונות הדתית רואים בשיכוך הכאבים דבר מבורך, שהוא חלק מההתקרבות אל ימות המשיח. |
עריכה - תבנית - שיחה |
17 בדצמבר 2015 |
אחת מהדוגמאות לפער בין הגדרה משפטית להגדרה חברתית היא במקרה של מת'יו שפרד, צעיר אמריקאי שנרצח בוויומינג ב-1998 עקב היותו הומוסקסואל. במשפטם של הרוצחים הוכח כי הם תקפו את שפרד עקב נטייתו המינית. הפשע לא הוגדר על ידי בית המשפט כ"פשע שנאה" מסיבות טכניות: בחוק האמריקאי לא הייתה התייחסות לנטייה מינית כגורם אפשרי לפשע שנאה. לאחר המקרה ניסה הנשיא ביל קלינטון לאשר הכנסת פשעים כנגד הומואים ולסביות, נשים ובעלי לקות לרשימת פשעי השנאה בארצות הברית; ניסיון החקיקה צלח בבית הנבחרים האמריקאי רק כעבור 11 שנים, בשנת 2009. |
עריכה - תבנית - שיחה |
18 בדצמבר 2015 |
ב-2006 התפוצץ צינור ביוב בתחתית עיר דוד שבירושלים. במהלך תיקונו התגלה, בעומק של פחות ממטר, רחוב מרוצף מימי בית המקדש השני, שהשתמר באופן יוצא דופן. הארכאולוג רוני רייך, שנקרא לבצע חפירת הצלה במקום, מצא כי מתחת לאבני הריצוף של הרחוב עוברת תעלת ניקוז ובה כלי בישול שלמים מחרס. העובדה שהכלים התגלו בשלמותם מלמדת כי נעשה בהם שימוש בתוך תעלת הניקוז, שאחרת, אילו הושלכו לתעלה כפסולת, הם היו מתגלים שבורים. רייך מצא בכך הוכחה לדבריו של ההיסטוריון היהודי-רומי יוסף בן מתתיהו, שיהודים הסתתרו וחיו בתעלות הביוב של ירושלים בעת המרד הגדול, עד שנתפסו והומתו בידי הרומאים. |
עריכה - תבנית - שיחה |
19 בדצמבר 2015 |
בעבר נחשפו כובענים למנה גדושה של אדי כספית, כשבחשו בדוודים שבהם התבשל לֶבֶד ספוג כספית. הפרעות נפשיות, שנגרמו מקישור כספית לתאי העצב במוח, נחשבו בשל כך למאפיין נפוץ של בעלי אוּמנות זו. דוגמה לכך נמצאת בסיפור "הרפתקאות אליס בארץ הפלאות" בדמות הכובען המטורף. יש הטוענים שגם אייזק ניוטון לקה בהתקפי פסיכוזה כתוצאה משאיפת כספית בעת שישן במעבדתו בעת שערך ניסויים במתכות שונות. |
עריכה - תבנית - שיחה |
20 בדצמבר 2015 |
באמצע המאה ה-19 רווחו תאוריות על מסתוריותן של הפירמידות בגיזה שבמצרים. אחת התהיות הגדולות הייתה בעניין מידותיה הממשיות של הפירמידה הגדולה. מספר מדידות שנעשו על ידי חוקרים, הניבו תוצאות שונות. אחד המודדים היה צ'ארלס פּיאָצי סמית', אשר פיתח תאוריה שהפירמידה הגדולה של גיזה נבנתה ביחידת אינץ' על-טבעית שניתנה על ידי אלוהים לבני ישראל, וכי אדריכלי הפירמידות הונחו לפיה. תאוריה נוספת הייתה שהפירמידות נבנו בשלבים עד מותו של המלך, ואז הוכנס ארון הקבורה לפירמידה. הארכאולוג פלינדרס פיטרי התנגד לתאוריות האלה, וכדי להוכיח את צדקתו נסע ב-1880 למצרים לבצע מדידות. בשנתיים שקדמו לנסיעה בנה פיטרי ציוד מדידה משוכלל, ובעזרתו ביצע במשך שנתיים נוספות את המדידות. פיטרי הוכיח שהפירמידות נבנו בבת אחת, ארונות הקבורה הוכנסו מראש, וכי אין כל דבר על-טבעי במידותיהן. מדידותיו נחשבות עד היום למדויקות מאוד, ותוצאותיהן דומות לאלה של מדידה חוזרת שבוצעה עשרות שנים לאחר מכן על ידי מחלקת המדידות המצרית בעזרת המכשירים המשוכללים של המאה ה-20. |
עריכה - תבנית - שיחה |
21 בדצמבר 2015 |
הפיזיקאי הגרמני וילהלם רנטגן גילה ב-1895 את קרינת הרנטגן (קרני X) במקרה, בעת שערך ניסוי בשפופרת קתודית אטומה והבחין כי לוח שהיה מונח בקרבת השפופרת החל לזהור בחשכה. התגלית חוללה מהפכה בעולם הפיזיקה והרפואה, וזיכתה את רנטגן בפרס נובל הראשון לפיזיקה ובתהילת עולם. פרדריק סמית, פיזיקאי מאוניברסיטת אוקספורד, החמיץ את התגלית ואת התהילה; שנה קודם לגילויו של רנטגן, ב-1894, סמית שם לב לכך שלוחות צילום שהונחו בקרבת שפופרות קתודיות נטו להתערפל, אולם במקום לחקור את התופעה, הוא פשוט הורה להעביר את לוחות הצילום למקום אחר. |
עריכה - תבנית - שיחה |
22 בדצמבר 2015 |
אף על פי שיהדות בריטניה היא אחת הקהילות היהודיות הגדולות ומונה כרבע מיליון בני אדם, הצו המורה על גירוש יהודי אנגליה משנת 1290, שניתן על ידי המלך אדוארד הראשון, עדיין בתוקף ומעולם לא בוטל. למרות שהצו משנת 1290 לא בוטל באופן פורמלי, לאחר שהאמנציפציה ו-Jewish Relief Act 1858 ביטלו כל אפליה בין אנגליקנים לשאר אזרחי אנגליה, אין משמעות מעשית לצו זה. |
עריכה - תבנית - שיחה |
23 בדצמבר 2015 |
עידן קטרי הקיטור לא פס מן העולם. יש עדיין מי שמפתח קטרים כאלה, מייצר אותם, קונה אותם ונוסע ברכבות המונעות בהם. רכבות קיטור מן המחצית השנייה של המאה ה-20 ומן המאה ה-21 הן לרוב רכבות תצוגה, תיירות ושעשוע. הגודל הפופולרי ביותר לרכבות מודרניות המונעות בקיטור הוא של מיניאטורה בקנה מידה 1:8 של רכבות אמיתיות. בגודל זה של רכבות, ממדיו של כל קרון דומים לממדי ספסל והנוסעים רוכבים על גגות הקרונות כמו על אופנועים. ברכבות דיזל או חשמל מקנה מידה זה, נהג הקטר יושב על גג הקרון הראשון. אולם, ברכבות קיטור כאלה, לנהג יש מושב בין הקטר לבין קרונית הפחם והוא מגן על ידיו בכפפות מטבח כשהוא מזין את האש. רכבות קיטור בקנה מידה 1:8 כה אהובות על התיירים ועל פוקדי גני השעשועים, עד שקנה מידה זה של דגמי רכבות קרוי "קיטור חי", למרות שקיימות בו גם רכבות שאינן מונעות בקיטור. |
עריכה - תבנית - שיחה |
24 בדצמבר 2015 |
התנ"ך מרבה לגנות את פולחן האל הכנעני בעל, אך ממעט להזכיר את אביו – ראש הפנתיאון הכנעני, "אל", המוכר לנו מאפוס אחר של המזרח הקדום – השירה האוגריתית. "אל" מתואר כזקן חכם ורחום שברא את העולם והאדם ועתה הוא שוכן במרומים. הוא כונה "אל ועליון" ו"קונה ארץ" והוצג בצלמיות מאוגרית ומגידו כמלך שב ועבדקן היושב על כיסא כבוד. "אל" נעבד כנראה גם ביישובים כנעניים כגון בית אל, ומספר פרשני מקרא סבורים שהוא "אֵל עֶלְיוֹן קֹנֵה שָׁמַיִם וָאָרֶץ" שבשירת מלכי-צדק מלך שלם הכנעני בספר בראשית. בשל נקודות ההשקה הרבות בין תיאוריהם, סבורים רבים מחוקרי המקרא, ובהם ישראל קנוהל, שדמות האל הכנעני השפיעה על תפיסתו המוקדמת של אלוהים ביהדות. |
עריכה - תבנית - שיחה |
25 בדצמבר 2015 |
אדם הצופה בשמיים, על המאדים, בצהרי היום, יראה את השמיים אדומים ואם הוא יצפה בהם בעת השקיעה, הוא יראה אותם כחולים - בדיוק ההפך ממה שיראה אדם הצופה בשמיים ועומד על כדור הארץ. השקיעה על המאדים נותנת גוון כחול כי האבק הרב הנמצא באטמוספירה הדלילה שלו סופג את האור הכחול ומעביר אותו ישר קדימה, בעוד שאר הצבעים מתפזרים באופן שווה. זאת בניגוד למצב באטמוספירה הסמיכה ודלת האבק של כדור הארץ, ששוברת דווקא את שאר אורכי גלי האור ומסיטה קדימה את האור האדום. בנוסף, השמש השוקעת נראית על המאדים בצורתה האמיתית ולא נראית פחוסה כמו בכדור הארץ, כיוון שהאטמוספירה הדלילה יחסית לא יוצרת את אפקט העיוות הזה. השקיעה בתמונה היא השקיעה הראשונה בצבע שצילם הרובר קיוריוסיטי, השוהה במכתש גייל. |
עריכה - תבנית - שיחה |
26 בדצמבר 2015 |
השפה המתוכננת הראשונה שאומצה כשפה מדוברת לא הייתה אספרנטו, קלינגונית או שפות בני הלילית של ג'. ר. ר. טולקין, כי אם וולאפיק (Volapük). שפה זו הומצאה בשנת 1879 על ידי הכומר הגרמני יוהאן מרטין שלאייר, שטען כי אלוהים התגלה לו בחלומו וציווה עליו ליצור שפה בינלאומית. על אף ששלאייר ביסס את השפה על אנגלית מפושטת, הוא שיבץ בה תנועות שמקורן בגרמנית, הקשות לביטוי אצל אנשים שאינם דוברי השפה. כתוצאה מכך, אלפי הדוברים שגייסה וולאפיק בשיא פריחתה היו ברובם גרמנים. בעקבות ויכוחים אידאולוגיים, בעקבות מאבקי שליטה ובעקבות המצאת האספרנטו על ידי אליעזר לודוויג זמנהוף, דעך מעמד השפה, וכיום היא מדוברת על ידי פחות מ-30 דוברים. אולם, יש מי שטרם נואש מעשיית נפשות לשפה. כך, לדוגמה, הורחבה ויקיפדיה בשפת וולאפיק, עד לכ-120,000 ערכים, זאת באמצעות תוכנת בוט המייצרת ערכים לפי תבנית. |
עריכה - תבנית - שיחה |
27 בדצמבר 2015 |
הגנרל ג'ון סדג'וויק היה בעל הדרגה הגבוהה ביותר שנהרג בשורות צבא האיחוד במלחמת האזרחים האמריקנית. סדג'וויק מצא את מותו בנסיבות אירוניות: ב-9 במאי 1864, בתחילת הקרב על ספוטסילבניה, הוא נזף בחייליו שחיפשו מסתור מצלפי צבא הקונפדרציה (שהיו במרחק של כקילומטר) באומרו: "אני מתבייש בכם, שאתם מתחבאים מהקליעים כך. הם לא יכולים לפגוע בפיל ממרחק כזה". שניות לאחר מכן הוא נורה בראשו ומת במקום. |
עריכה - תבנית - שיחה |
28 בדצמבר 2015 |
גופתה של אווה פרון המשיכה את הביוגרפיה הסוערת של אוויטה בחייה: הגופה נחנטה והוצגה לראווה בבואנוס איירס, והייתה מוקד עלייה לרגל עד נפילתו של בעלה, חואן פרון, בהפיכה צבאית ב-1955, והגלייתו. אז הוברחה הגופה למילאנו. ב-1971, הוצאה מקברה והועברה לקבורה במדריד. בינתיים שב חואן פרון מהגלות לארגנטינה, לקדנציה נוספת כנשיא. הוא נפטר ב-1974, ואז הוחזרה גופתה לארגנטינה והוצגה לצד גופתו במעון הנשיאותי. השלטון החדש במדינה החליט למנוע את הפיכת המקום למקדש לבני הזוג, וגופת אווה פרון הופרדה מגופת בעלה ונקברה סופית באחוזת הקבר של משפחת דוארטה, בבית הקברות לה רקולטה בבואנוס איירס. אתר קברה משמש עד היום מוקד עלייה לרגל למעריציה, ושאר סקרנים ותיירים. כדי למנוע את גנבת הגופה, היא קבורה במעין כספת בטון בעומק רב באדמה. |
עריכה - תבנית - שיחה |
29 בדצמבר 2015 |
סם יוסטון (1793–1863) הוא האדם היחיד שכיהן כמושל של שתי מדינות שונות בארצות הברית – של טנסי ושל טקסס. יוסטון כיהן גם כמפקד הצבא וכנשיא רפובליקת טקסס, טרם סיפוחה לארצות הברית. מעבר לכך, בין הקריירה שלו בטנסי לבין זו שבטקסס, הורשע יוסטון בתקיפה אלימה. בפוליטיקה האמריקנית של ימינו הייתה הרשעה כזו מסיימת כנראה את חייו הציבוריים. גם העובדה שיוסטון נשאר בחיים אחרי אותה תקיפה היא בגדר נס; שכן יריבו כיוון אקדח אל חזהו מטווח קרוב ולחץ על ההדק - אך האקדח לא ירה. |
עריכה - תבנית - שיחה |
30 בדצמבר 2015 |
קו התאריך הוא קו דמיוני העובר בסמוך לקו האורך 180°. התאריך משני צדדיו הוא שונה. אדם שחוצה אותו ממערב למזרח, מדלג על יממה בלוח השנה ואדם שחוצה אותו ממזרח למערב חווה שתי יממות עם אותו תאריך. אלא שלא רק בני אדם בודדים חוצים את קו התאריך. בשנת 2011 החליטו שלטונות סמואה להחשיב את האי כולו כאילו הוא לא נמצא יותר ממזרחו של קו התאריך, אלא ממערבו. כך אוכלוסיית האי כולו דילגה באותה שנה על התאריך 30 בדצמבר. |
עריכה - תבנית - שיחה |
31 בדצמבר 2015 |
הר האוורסט, השוכן בגבול נפאל-טיבט, נחשב להר הגבוה ביותר בעולם – אך למעשה הדבר תלוי בהגדרה. בפועל, האוורסט הוא הנקודה הגבוהה ביותר מעל פני הים – 8,848 מטרים, בעוד שבהוואי נמצא הר מאונה קיאה שעיקרו, כ-6 קילומטרים, מתחת לפני המים וסך גובהו כ-10,000 מטרים מעל בסיסו. גובהו של האוורסט לעומת סביבתו גם כן איננו שיא – הוא מתנשא רק ל-4–5 קילומטרים מעל הקרחונים הסובבים אותו ברכס הרי ההימלאיה, בעוד שהר מקינלי שבאלסקה מגיע כמעט ל-6 קילומטרים. האוורסט גם איננו הרחוק ביותר מגלעין כדור הארץ, אלא הר צ'ימבורסו ה"נמוך" יותר, הנמצא באקוואדור. זאת כיוון שצורת כדור הארץ איננה של כדור מושלם, אלא פחוס, וכך הרים בקו המשווה רחוקים יותר מהמרכז. |
עריכה - תבנית - שיחה |
הידעת? | ||||||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
2021 | ינואר | פברואר | מרץ | אפריל | מאי | יוני | יולי | אוגוסט | ספטמבר | אוקטובר | נובמבר | דצמבר |
2022 | ינואר | פברואר | מרץ | אפריל | מאי | יוני | יולי | אוגוסט | ספטמבר | אוקטובר | נובמבר | דצמבר |
2023 | ינואר | פברואר | מרץ | אפריל | מאי | יוני | יולי | אוגוסט | ספטמבר | אוקטובר | נובמבר | דצמבר |
2024 | ינואר | פברואר | מרץ | אפריל | מאי | יוני | יולי | אוגוסט | ספטמבר | אוקטובר | נובמבר | דצמבר |
2025 | ינואר | פברואר | מרץ | אפריל | מאי | יוני | יולי | אוגוסט | ספטמבר | אוקטובר | נובמבר | דצמבר |