ויקיפדיה:הידעת?/2021/יולי

יולי 2021
1 ביולי 2021	משגר קטיושות קַטְיוּשָה הוא שמו העממי של משגר רקטות שפותח בברית המועצות בסוף שנות השלושים. יוסיף סטלין לא נטה חסד למפתחי הרקטה, ובשנים 1937–1938 נאסרו ראשי הפרויקט במסגרת "הטיהורים הגדולים" שהנהיג הרודן. מבין המפתחים, גאורגי לנגמק ואיוון קליימנוב הוצאו להורג לאחר שהואשמו במהלך משפט מפוברק ב"התארגנות אנטי-סובייטית", ואילו מזלם של ולנטין גלושקו וסרגיי קורוליוב שפר עליהם, והם השתחררו ממחנה גולאג אחרי שש שנים בלבד. השניים המשיכו לעסוק בפיתוח טילים ומשגרים וברבות השנים הוביל קורוליוב את תוכנית החלל הסובייטית במסגרת המירוץ לחלל.	עריכה - תבנית - שיחה
2 ביולי 2021	עגבנייה בשנת 1883 נחקק בארצות הברית חוק שקבע מכס על ירקות. ואולם, לא ברור היה אם העגבנייה נכללת ברשימת המוצרים שהחוק תקף לגביהם, והוויכוח בשאלה אם היא פרי או ירק הגיע עד לבית המשפט העליון של ארצות הברית. בשנת 1893, במשפט ניקס נגד הידן, נפסק שהעגבנייה היא ירק, כבלשון הדיבור. זאת משום שכל קיומו של המונח "ירק" הוא בלשון הדיבור, ומבחינה בוטנית אין לו כל משמעות. אם היו מתייחסים למשמעות הבוטנית של המילים, חוק הממסה ירקות, לא היה ממסה דבר. זאת ועוד, המונח הבוטני "פרי", אינו מסווג קבוצה מסוימת של צמחים, כבלשון הדיבור, אלא מבחין בין חלק מסוים של צמח לחלקיו האחרים של אותו צמח. לכן, הקביעה ש"עגבנייה היא פרי", יכולה להתבסס רק על לשון הדיבור ולא על הבוטניקה. בוטנית, יש לעגבנייה פרי, שורש, זרעים, וחלקים נוספים, אך היא עצמה אינה פרי, ממש כשם שהיא אינה שורש.	עריכה - תבנית - שיחה
3 ביולי 2021	תמונה שהופיעה לצד המאמרים מתיחת הירח הגדולה הייתה סדרה של שישה מאמרים שהופיעו בעיתון "דה סאן" החל ב-25 באוגוסט 1835 ושטענו למציאת חיים על הירח, בצורה של מגוון חיות פנטסטיות, שהתגלו לכאורה באמצעות "טלסקופ עצום שפועל בעיקרון חדש לגמרי". המאמרים יוחסו לסר ג'ון הרשל, האסטרונום הידוע ביותר של אותה תקופה (שכמובן לא כתב אותם). הרשל עצמו היה משועשע בתחילה, וציין שתגליותיו האמיתיות לעולם לא יכלו להיות כה מדהימות. השעשוע פינה את מקומו מאוחר יותר לכעס, כאשר הוא נאלץ להתמודד עם שאלות מאנשים שלקחו ברצינות את התרמית.	עריכה - תבנית - שיחה
4 ביולי 2021	חותם נשיאי ארצות הברית שלושה מחמשת נשיאיה הראשונים של ארצות הברית נפטרו ב-4 ביולי, יום העצמאות של ארצם. שניים מהם, ג'ון אדמס ותומאס ג'פרסון, הלכו לעולמם ב-4 ביולי 1826, יום היובל להכרזת העצמאות וג'יימס מונרו ב-4 ביולי 1831.	עריכה - תבנית - שיחה
5 ביולי 2021		עריכה - תבנית - שיחה
6 ביולי 2021	הדמיית אומן של החללית וויאג'ר על אף שלא ניתן למדוד בדיוק רב את מיקומן של חלליות הוויאג'ר, אפשר לקבוע בוודאות שוויאג'ר 1 רחוקה יותר מכדור הארץ מאשר וויאג'ר 2 למרות שהיא שוגרה אחריה, מכיוון שמסלולה של וויאג'ר 1 נשא אותה מהר יותר לכיוון כוכב הלכת צדק. לעומת זאת, את מיקומן של החלליות פיוניר 10 ופיוניר 11 ניתן למדוד בדיוק רב אך בשנות ה-80 התגלה שהתוצאה המתקבלת לא תואמת את התחזיות. תופעה זו, המכונה האנומליה של פיוניר, הוסברה בשנת 2012 כפליטת קרינה תרמית על ידי החללית, וכוח התגובה הנובע מכך.	עריכה - תבנית - שיחה
7 ביולי 2021	שביט משגר את הלוויין אופק 7 רוב לווייני העולם משוגרים באותו כיוון - מזרחה, בהתאם לכיוון הסיבוב של כדור הארץ. לוויינים במסלול קוטבי משוגרים צפונה. אולם גם בעניין זה שונה ישראל משאר העולם: לווייני אופק המשמשים את מערכת הביטחון הישראלית משוגרים מערבה. כיוון השיגור המקובל, למזרח, נועד לנצל את כח הסיבוב של כדור הארץ, ולהעניק עוד מהירות ואנרגיה לטיל המשגר. הסיבה לכך שלווייני אופק משוגרים בכיוון ההפוך היא שלוויינים אלו, הכוללים לווייני ריגול, משוגרים מפלמחים, ובהיעדר עומק גאוגרפי, אם ישוגרו מזרחה והשיגור יכשל, ישנה סבירות גבוהה שהלוויין יפול במדינות ערב. על מנת להימנע מנפילת הטכנולוגיה בידי מדינות עוינות, משגרים את הלוויינים מערבה - לכיוון הים.	עריכה - תבנית - שיחה
8 ביולי 2021		עריכה - תבנית - שיחה
9 ביולי 2021	משה אוחז בלוחות הברית; ציור של רמברנדט תיאורם המקובל של לוחות הברית, בספרות, באמנות ימי הביניים ואף בימינו, הוא כשל זוג תיבות שבסיסן מלבני בעל קצה מעוגל. בניגוד לתיאור זה, על פי התלמוד הבבלי (מסכת בבא בתרא, דף י"ד, עמוד א'), צורתם הייתה כשל זוג קוביות, שאורך צלען שישה טפחים (כחצי מטר). בלוח הראשון נחקקו ארבעת הדיברות שבין אדם למקום והדיבר של כיבוד אב ואם. בלוח השני נחקקו חמשת הדיברות שבין אדם לחברו.	עריכה - תבנית - שיחה
10 ביולי 2021	מפת קורנוול באנגלית ובקורנית קורנית היא שפה ממשפחת השפות הקלטיות. קיימת סברה שהשפה נכחדה בשנת 1777, עם מותו של דוברה האחרון כשפת אם, אך לפי השערות אחרות היו מספר דוברים של השפה עד שלהי המאה ה-19. במאה ה-20 הוחייתה השפה, וכיום דוברים אותה כ-3,500 מתושבי קורנוול, מחוז בקצה הדרום-מערבי של אנגליה.	עריכה - תבנית - שיחה
11 ביולי 2021	בליגות הכדורגל האירופיות מסתיימים 47% מהמשחקים בניצחון לקבוצה הביתית והקבוצה האורחת מנצחת בפחות מ-30% מהמשחקים. גם בכדורסל מסתיימים כשני שלישים מהמשחקים בניצחון ביתי. כמה גורמים הוצעו כהסבר לתופעת יתרון הביתיות, בהם היכרות הקבוצה עם המתקן ועידוד הקהל. החוקר הבריטי אלן נוויל (Nevill) בחן אם השפעת הקהל גורמת להטיה בשיפוט לטובת הקבוצה הביתית. בניסוי שבו הוצגו ל-40 שופטי כדורגל קטעי וידאו של אירועים במשחק והם התבקשו לקבוע אם השחקן המצולם ביצע עבירה (כלומר אם לפסוק בעיטה חופשית לקבוצה היריבה), נמצא כי כאשר לקטע המצולם צורפו קולות הקהל, פסקו השופטים באופן מובהק פחות עברות לחובת הקבוצה הביתית. אישוש להנחה זו נמצא גם בניתוח סטטיסטי של משחקים בבונדסליגה, שהעלה כי שופטים נותנים בממוצע יותר זמן פציעות כאשר הקבוצה הביתית בפיגור ופוסקים לטובתה יותר בעיטות עונשין מלקבוצה האורחת.	עריכה - תבנית - שיחה
12 ביולי 2021	חותם האגודה אגודת הטמפלרים, או בשמה הרשמי "מסדר אבירי היכל שלמה", נוסדה בימי הביניים, אחרי מסע הצלב הראשון, במטרה להגן על ממלכת ירושלים ועל הצליינים העולים לירושלים מפני שודדי דרכים. הטמפלרים קבעו את המטה המרכזי שלהם בארץ ישראל, בכיפת הסלע שבהר הבית, שהייתה לדעתם חלק שנותר מבית המקדש הראשון שבנה שלמה המלך.	עריכה - תבנית - שיחה
13 ביולי 2021	סכר אסואן הגבוה המבנה המכונה סכר אסואן, על נהר הנילוס ליד העיר אסואן שבמצרים, הוא למעשה מערכת של שני סכרים. "הסכר הנמוך" נבנה על ידי הבריטים בתחילת המאה ה-20 והוגבה פעמיים משום שתכנונו הראשוני לא היה מתאים, ואילו "הסכר הגבוה", שישה ק"מ משם במעלה הנהר, נבנה מאוחר יותר, בזמן שלטונו של גמאל עבד אל נאצר. הסכר הגבוה יוצר את אגם נאצר שהוא בין האגמים המלאכותיים הגדולים ביותר בעולם: אורכו כ-550 ק"מ, שטחו כ-5,250 קמ"ר, תכולתו 157 מיליארד מ"ק ועומקו כ-130 מטר.	עריכה - תבנית - שיחה
14 ביולי 2021	ציור המתאר את כיבוש הבסטיליה בעת כיבוש מצודת הבסטיליה ב־14 ביולי 1789, שהו בה רק שבעה אסירים: ארבעה זייפנים, שני חולי נפש ואציל צרפתי שהואשם בסטייה מינית. למרות זאת, נפילת הבסטיליה הייתה לסמל המהפכה הצרפתית וכיבושה בידי המהפכנים היה אות הפתיחה למרי גלוי נגד המלך. כיום, יום הבסטיליה הוא חג לאומי בצרפת.	עריכה - תבנית - שיחה
15 ביולי 2021	סוסי מוסטנג בערבות יוטה סוסי הפרא של ערבות אמריקה הצפונית, סוסי המוסטנג, שהיו חלק בלתי נפרד מתרבות הלוחמים הרכובים האינדיאנים, הגיעו לאמריקה רק במאה ה-16. גזעי הסוסים המקומיים של אמריקה נכחדו לפני כ-10,000 שנים, והופיעו שוב רק עם הבאתם של סוסים מבויתים ליבשת על ידי הכובשים הספרדים. סוסי המוסטנג הם למעשה הכלאה טבעית בין גזעי סוסים אלו לאחר שיצאו מחוות בעליהם. סוס המוסטנג ידוע בכוח הסיבולת הבלתי רגיל שלו, וכיום ניתן לראותו בטבע במדינות כמו אוקלהומה ויוטה.	עריכה - תבנית - שיחה
16 ביולי 2021	קוביה (הקסהדרון) הבעיות הגאומטריות של ימי קדם, שנוסחו על ידי היוונים הקדמונים, הן בעיות בנייה שיש לפתור באמצעות שימוש בסרגל ובמחוגה בלבד. הבעיות הן: הכפלת הקובייה, כלומר בניית קובייה שנפחה כפול מזה של קובייה נתונה, שילוש זווית, כלומר חלוקת זווית נתונה לשלושה חלקים שווים, בניית ריבוע השווה בשטחו לעיגול נתון ובניית מצולע משוכלל בן שבע צלעות. רק במאה ה-19 הוכח בעזרת התורה המתמטית של הרחבת שדות שהבעיות אינן פתירות, אולם העיסוק בהן במשך השנים תרם רבות להתפתחות הגאומטריה.	עריכה - תבנית - שיחה
17 ביולי 2021	השטח הכולל של נמל התעופה המלך פהד בקטיף שבסעודיה, הוא 780 קמ"ר, יותר משטחה של מדינת בחריין הסמוכה אליו, ולמעשה, הוא גדול מעוד 24 מדינות ריבוניות בעולם. בשלב זה, מרבית השטח אינו מנוצל והוא מהווה מדבר שומם. אורכם של שני מסלולי ההמראה בנמל התעופה הוא 4 קילומטרים והם מרוחקים זה מזה מעל שני קילומטרים. בזמן מלחמת המפרץ הראשונה שימש השדה כבסיס אמריקני קדמי למטוסי קרב, מטוסי תובלה וסוללות טילי פטריוט.	עריכה - תבנית - שיחה
18 ביולי 2021	פגיון הסיקריים היו קבוצת קנאים יהודים בהנהגת אבא סיקרא שנלחמו ברומאים בימי בית שני. הם נקראו על שם הפגיונות שנהגו להחביא מתחת לבגדיהם ולדקור בהם את אויביהם, גם היהודים. על-פי התלמוד, בשעת המצור על ירושלים בעת המרד הגדול, הם שמרו על השערים ולא נתנו לאיש לצאת. ראש רבני ישראל, רבן יוחנן בן זכאי, שביים את מותו כדי לצאת מהעיר ולהיפגש עם המצביא הרומאי אספסיאנוס, כמעט שנדקר על ידם בארון המתים, כאשר רצו לוודא את מותו. על פי יוסף בן מתתיהו וחז"ל, המלחמה הפנימית שחוללו הסיקריים הייתה הסיבה העיקרית לחורבן בית שני.	עריכה - תבנית - שיחה
19 ביולי 2021	יוסף חיים ברנר הירחון "המעורר", שערך יוסף חיים ברנר בתחילת המאה העשרים בלונדון, יצא לאור במשך פחות משנתיים – בשנים 1906–1907 – אך השתתפו בו כמעט כל היוצרים בעברית של ראשית המאה. שמו של הירחון הפך עם השנים למעין סיסמה לקבוצות ספרותיות שונות, הדוגלות בהתחדשות רוחנית מתוך מציאות משברית קשה.	עריכה - תבנית - שיחה
20 ביולי 2021	חצי האי סיני בתקופה ההלניסטית הייתה העיר אל עריש, בירת חצי האי סיני, קרויה "רינוקורורה" שפירושו "קצוצי האף". משערים שהעיר המדברית שימשה כמקום אליו נשלחו פושעים מועדים, לאחר שסומנו בקטימת קצה אפם.	עריכה - תבנית - שיחה
21 ביולי 2021	איסלנד היא מדינת אי באוקיינוס האטלנטי, וגרינלנד הוא אי סמוך. פירוש השם "איסלנד" הוא "ארץ הקרח" אך בפועל רק 11% משטח האי הוא קרח, ואילו פירוש השם "גרינלנד" הוא "ארץ ירוקה", אך בפועל כ־84% משטח האי מכוסה קרח בדרך כלל. שמה של איסלנד ניתן לה על ידי פלוקי וילגרד'ארסון, שקרא לה על שם גושי קרח שראה בפיורד שלידו, ואילו שמה של גרינלנד ניתן לה על ידי אייריק תורוואלדסון, שקרא לה כך במטרה למשוך מתיישבים לאי.	עריכה - תבנית - שיחה
22 ביולי 2021	יליד מהרמות הדרומיות של פפואה גינאה החדשה כמו בשפות אוסטרונזיות רבות, גם בשפת טוק פיסין, אחת השפות הרשמיות בפפואה גינאה החדשה, המבוססת על שילוב של אנגלית, גרמנית ומספר שפות מקומיות בתקופת הקולוניאליזם, ישנם שני ביטויים לגוף ראשון רבים (אנחנו): אחד כולל את האדם אליו מדברים (אני ואתה), והשני אינו כולל (אני והוא, בלעדיך). בפפואה גינאה החדשה קיים המגוון הלשוני הגדול ביותר מכל מדינות העולם. אוכלוסייתה המצומצמת, הכוללת כ־5.5 מיליון איש, דוברת לא פחות מ־820 שפות שונות, כ־13% מכלל השפות המדוברות בעולם.	עריכה - תבנית - שיחה
23 ביולי 2021	הלפיד האולימפי נישא באולימפיאדת החורף ב-2002 מקובל לחשוב כי מרוץ הלפיד האולימפי הוא חידוש מסורת מהמשחקים האולימפיים ביוון העתיקה, אולם לאמתו של דבר, בעוד הדלקת לפיד באתר המשחקים היא אכן מסורת שרווחה באותה תקופה, המרוץ המקדים אותה לא היה מעולם חלק מהמשחקים האולימפיים ביוון העתיקה. המרוץ המביא את האש האולימפית מיוון אל אתר המשחקים הוא מסורת שנוצרה לראשונה באולימפיאדת ברלין (1936), פרי מוחו של קרל דים, יושב ראש הוועדה המארגנת של המשחקים, ובשל כך המרוץ נוצל על ידי המפלגה הנאצית לפיאור שמו של הרייך השלישי ותועד בסרטה התעודי של לני ריפנשטאהל, "אולימפיה". באופן אירוני, למרות מקורותיו, מרוץ הלפיד הפך עם השנים לסמל מרכזי לאחווה העומדת בלב האולימפיאדה, ולאחד הסמלים הפופולריים ביותר שלה.	עריכה - תבנית - שיחה
24 ביולי 2021	איור של חלקי החצב המצוי החצב הוא אחד מ"מבשרי הסתיו", ואכן הוא מתחיל להציץ מתוך הבצל שלו סביב ט"ו באב, ויש הדורשים את שמו מהצירוף "חצי-אב". עם זאת, הסיבה המוכרת יותר לשמו של החצב, היא יכולתו "לחצוב" בסלע ולהקשות על אלו שמנסים לעקור אותו. התלמוד מספר כי יהושע בן נון השתמש בחצב כדי לסמן באופן ברור את הגבול בין נחלות השבטים. בעבר השימוש בחצב לתיחום חלקות היה נפוץ, מפני שרעילותו הגנה על הצמח מפני בעלי חיים. וניסיון לגנבת שטח, באמצעות הסתת תוואי הבצלים, הייתה משאירה סימנים הניכרים על הגנב.	עריכה - תבנית - שיחה
25 ביולי 2021	דרכון בריטי כאשר אליזבת השנייה יוצאת אל מחוץ לגבולות הממלכה המאוחדת היא אינה זקוקה לדרכון. על הדרכון הבריטי מופיעה גרסה של שלט האצולה המלכותי שלה ואילו על הדף הראשון מופיע הסמל בצירוף המשפט הבא: ”מזכיר המדינה הבריטית של הוד מלכותה מבקש ודורש, כי בשם הוד מלכותה, כל הנוגעים בדבר יאפשרו לנושא [התעודה] לעבור באופן חופשי וללא מעצורים ולהגיש סיוע והגנה לנושא כפי שידרש”. מאחר שהדרכון הבריטי מונפק בשמה של המלכה, אין לה כל צורך בתעודה המונפקת בשמה. לעומת זאת, שאר חברי בית המלוכה, כולל בנה הנסיך מוויילס, חייבים בנשיאת דרכון.	עריכה - תבנית - שיחה
26 ביולי 2021	מסגד אל ג'זאר בעכו שליט עכו מטעם האימפריה העות'מאנית, אחמד אל-ג'זאר ("הקצב"), היה ידוע בהטלת מומים בנתיניו, וגם יועצו היהודי, חיים פרחי, לא חמק מגורל זה. איור מאותם הימים מראה את פרחי עומד לצד אל-ג'זאר, כשרטיה על עינו אשר נוקרה על ידי אל-ג'זאר. הדבר לא הפריע לפרחי לסייע בניהול הגנת עכו בזמן מסע נפוליאון בארץ ישראל. העיר עמדה במצור בן קרוב לחודשיים, שבסופו נסוג נפוליאון מן הארץ.	עריכה - תבנית - שיחה
27 ביולי 2021	פסל של זורק דיסקוס עירום מהמאה השנייה לפנה"ס נשים לא הורשו להשתתף במשחקים האולימפיים ביוון העתיקה, אלא התחרו בתחרויות משל עצמן שנערכו באולימפיה במועדים אחרים. נשים נשואות לא הורשו אפילו לצפות באירועי הספורט באולימפיאדה, ובמקרה שנתפסו הוטל עליהן עונש מוות. במקרה אחד, אמו של אחד הספורטאים, קליפטיירה, התחפשה לגבר ונכנסה ליציע המאמנים. כשבנה זכה בהתמודדות, קפצה קליפטיירה משמחה וזהותה נחשפה. לאחר בירור הוחלט לשחררה בזכותם של אביה, אחיה ובנה, שהיו כולם אלופים אולימפיים, אך בעקבות המקרה נחקק ביוון העתיקה חוק, שלפיו על מאמן להתפשט לפני כניסתו לאצטדיון.	עריכה - תבנית - שיחה
28 ביולי 2021	במהלך מלחמת העולם השנייה היה מקובל לאיים על חיילים בעונש מוות כדי לדרבנם להילחם. בזמן המצור על סטלינגרד הוציאו הסובייטים להורג כ־13,500 מחייליהם באשמות שונות ומשונות. באחת היחידות ההונגריות שלחמה נגד הסובייטים, נשפט חייל למוות בגלל שביקר אצל חברו בלי רשות. לאחר שהתחנן החייל על חייו, הומר עונשו בשמונה שעות שמירה.	עריכה - תבנית - שיחה
29 ביולי 2021	דגל ליכטנשטיין דגל ליכטנשטיין שונה ב־1937 והוסף לו כתר, לאחר שב־1936 משלחת ליכטנשטיין לאולימפיאדת ברלין, שזו האולימפיאדה הראשונה שבה השתתפה, גילתה במקרה בזמן המשחקים שדגל המדינה זהה לדגל האיטי.	עריכה - תבנית - שיחה
30 ביולי 2021	אמבולנס צבאי ליגה V היה ארגון שנוסד בתקופת מלחמת העולם השנייה בארץ ישראל ומטרתו הייתה לסייע לברית המועצות במלחמתה בגרמניה הנאצית. שיא פעילות הארגון היה רכישתם של שלושה אמבולנסים שנמסרו לצבא האדום. האמבולנסים נסעו דרך עבר הירדן, עיראק ואיראן, וב־28 באפריל 1943 הגיעו לטהראן ונמסרו לידי אנשי השגרירות הסובייטית.	עריכה - תבנית - שיחה
31 ביולי 2021	החלק הצפוני ביותר של מפרץ סואץ והעיר סואץ, במפה מ-1856 במהלך תכנון מסעו לארץ ישראל, ערך נפוליאון בונפרטה סיור במדבר סיני. במהלך הסיור חצה את ים סוף דרומית לעיר סואץ בשעות היום והשפל, אולם משניסה לשוב ולחצותו בשעות הלילה והגאות, כמעט טבע. נפוליאון טען בזכרונותיו כי לו היה טובע כשם שטבע פרעה, היה הדבר נותן חומר לתעמולה נגדו בידי מטיפים נוצרים במשך דורות רבים.	עריכה - תבנית - שיחה