לדלג לתוכן

אבא סיקרא

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

אַבָּא סִיקְרָא[1] (נולד בשנת 40 לספירה לערך[דרוש מקור], פירוש השם מארמית: "אבי הפגיון") הוא כינויו בתלמוד הבבלי של בן בטיח[2], מנהיג הסיקריים בירושלים. הקבוצה שעמד בראשה הייתה אחת מחוגי הקנאים המרכזיים במרד הגדול של היהודים ברומאים לפני חורבן בית שני (70-66 לספירה), ובפרט בתקופת המצור על ירושלים, שהסתיים בחורבן.

אבא סיקרא היה בן אחותו[3] של רבן יוחנן בן זכאי, ממנהיגי הפרושים בירושלים.

בתלמוד בבלי הוא מוזכר כ"ריש בריוני דירושלם" ("ראש הבריונים של ירושלים"), ונאמר כי ממדי גופו היו חריגים: מצוין כי אגרופו היה בגודל ראשו של אדם ממוצע[4], ופיו הכיל כמות גדולה בבת אחת[5].

בימי המצור על ירושלים היו הסיקריים ברשות אבא סיקרא ממובילי ההתנגדות לרומאים וזרעו טרור בקרב כל מי שהעז להתנגד להם, כולל פלגים קנאים אחרים, כגון זה של שמעון בר גיורא ושל אלעזר בן שמעון. על פי המסופר בתלמוד, הסיקריים שמרו על השערים ולא נתנו לאיש לצאת. כחלק מהמאבקים בין הפלגים היהודיים בעיר, הציתו קנאים בזמן המרד את כל מחסני המזון שבירושלים כדי לאלץ את תושבי העיר להילחם, בכך שגרמו לרעב כבד בעיר הנצורה.

בתלמוד מסופר, כי רבן יוחנן בן זכאי, שנמנה עם מובילי התפיסה המתונה, נפגש עם אבא סיקרא שהיה אחיינו, ובא אליו בטרוניות על שהם שרפו את אוצרות המזון ומרעיבים את כולם למוות. אבא סיקרא השיב לו שאין לו שליטה על שאר, ואם ינסה למתן אותם הם יהרגו אותו. רבן יוחנן בן זכאי שלח בהסתר לקרוא לאבא סיקרא וביקש ממנו שינסה למצוא דרך להוציא אותו מן העיר, בתקווה שיוכל להציל משהו לאחר החורבן ולשמר את לימוד התורה. אבא סיקרא יעץ לדודו שיביים את מותו כדי לצאת מהעיר, להיפגש עם המצביא הרומאי אספסיינוס. רבן יוחנן בן זכאי עשה כדבריו וכשתלמידיו הוציאו אותו בתוך ארון לקבורה הוא כמעט נדקר בידי הסיקריים, כאשר רצו לוודא שאין איש שיוצא בחיים מתוך ירושלים

”(בתרגום חופשי:)[6] אבא סיקרא, ראש בריוני ירושלים, בן אחותו של ר' יוחנן בן זכאי היה, שלח לו: בוא אצלי בצנעא. בא, אמר לו: עד מתי אתם עושים כך וממיתים את האנשים ברעב? אמר לו: מה אעשה? אם אומר להם דבר – יהרגוני! אמר לו: תוציא אותי, ואולי יצא מזה קצת הצלה. אמר לו: החזק את עצמך כחולה, וכשישמע קול בעיר על המחלה תתעטף בתכריכים, נוציא קול על הפטירה, וכך יוציאו אותך תלמידיך שיובאו בסוד הדברים מן העיר.” (תלמוד בבלי, מסכת גיטין, פרק ה', דף נ"ו, עמוד א')

לאחר שפרצו הרומאים לעיר, הם הרגו את אבא סיקרא יחד עם שאר ראשי המרד בירושלים.

במאה ה-20 חתם אב"א אחימאיר, מייסד "ברית הבריונים", בשם העט "אבא סיקרא" על טוריו בשבועון "חזית העם" ובעיתון "חרות"[7][8].

בשנת 2021 עלה לאקרנים הסרט "אגדת חורבן". בן בטיח-אבא סיקרא, אותו מדבב שולי רנד, הוא הפרוטגוניסט.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ גיטין נ"ו ע"א
  2. ^ על פי איכה רבה (פרשה א, פסקה לא, כתב יד מינכן) וקהלת רבה (פרשה ז, פסוק יב, פסקה א, כתב יד ותיקן). בחיבור "מעשה רבן יוחנן בן זכאי" (עמוד 286, כתב יד ניו יורק, נערך בשלהי המאה ה-11), הגרסא היא: "בן אבטיח"
  3. ^ על פי התחמוד הבבלי במסכת גיטין, מדרש איכה רבה ומדרש קהלת רבה
  4. ^ משנה, מסכת כלים, פרק י"ז, משנה ב', ועוד
  5. ^ תלמוד ירושלמי, מסכת יומא, פרק ח', הלכה ב'
  6. ^ הטקסט במקור (על פי כתב יד ותיקן):

    אבא סיקרא, ריש בריוני דירושלם בר אחתיה דרבן יוח' בן זכאי הוה. שלח ל'. בא בצינעא לגבאי. א'ל. עד מתי עבדיתו הכי וקטליתו ל' לעלמ' בכפנא. א'ל. ומאי איעביד. ואי אמינ' להו קטלו לי. א'ל. חזי לי תקנת' לדידי דאיפוק. איפשר דהוה לי הצלה פורתא. א'ל. נקוט נפשך בקצירי. וליתי כולי עלמא ולישיילו בך. ואייתו מידי סדיא ואגני גבך. ולימרו דנח נפשיה. וליעיילון גבך תלמידך ולא ליעול בך איניש אחרינא. ולא לירגשון בך. דאינהו ידעי דחייא קליל ממתא.

  7. ^ "אבא סיקרא" מתקיף חכמי ישראל, שערים, 30 במרץ 1959
  8. ^ אבא סיקרא (אב"א אחימאיר), ללא הגה וללא מפרשים, חרות, 12 בנובמבר 1948