אגם נאצר

אגם נאצר
بحيرة ناصر
	אגם נאצר, מבט מכיוון מקדש אבו סימבל
מידע כללי
מיקום	מצרים, סודאן
סוג	מאגר מים
מידות
שטח	5,250 קמ"ר
נפח	132 קמ"ק
גובה	183 מטר מעל לפני הים
אורך מרבי	550 ק"מ
אורך	500 קילומטר
רוחב מרבי	35 ק"מ
רוחב ממוצע	35 ק"מ
עומק מרבי	130 מטר
‏עומק ממוצע	25.2 מטר
מידע נוסף
נהר מזין	נילוס
מקור לנהר	נילוס
מדינות באגן הניקוז	מצרים, סודאן
אורך קו החוף	7,844 ק"מ
ערים	אסוואן, אבו סימבל, ואדי חלפא
קואורדינטות	22°25′N 31°45′E / 22.417°N 31.750°E
	(למפת מצרים רגילה) קהיר אלכסנדריה אל-עריש אסואן אסמאעיליה לוקסור שארם; א-שייח'; סואץ סיווה ישראל ירדן סודאן ערב; הסעודית; ל; ו; ב; הים התיכון הים האדום אגם נאצר

אגם נאצר הוא מאגר מים בדרום מצרים ובצפון סודאן, שנוצר כתוצאה מבניית סכר אסואן, בין השנים 1958 ו-1970, וניזון ממימי נהר הנילוס. האגם קרוי על שמו של נשיא מצרים גמאל עבד אל נאצר, שבזמן שלטונו הוקם הסכר.

האזור הקרוי "אגם נאצר" מתייחס לחלק המצרי של מקווה המים, המהווה כ-83% משטחו. שאר המאגר, המצוי בשטחה של סודאן, מכונה בפי הסודאנים "אגם נוביה".

שטח האגם הוא 5,250 קמ"ר, אורכו כ-550 ק"מ, ורוחבו המרבי כ-35 ק"מ בסמוך לחוג הסרטן.

מספר אתרים ארכאולוגיים שהיו מצויים בשטח ההצפה פורקו והועברו לאזורים גבוהים יותר לבל ייפגעו.

כדי למנוע את עליית מפלס האגם, נבנתה בין השנים 1978–1998 תעלת סאדאת, שדרכה נשאבים מי האגם לכיוון צפון-מערב ויוצרים את אגמי תושכא.

כתוצאה מהעומס המלאכותי והפתאומי על קרום כדור הארץ שנוצר במקום עם היווצרות האגם, החלו להתרחש במקום רעידות אדמה מושרות, אך קטנות, שלא התרחשו קודם לכן^[1]. תופעה דומה נצפתה לראשונה לאחר היווצרות אגם מיד שבמדינות נבדה ואריזונה שבארצות הברית^[2].

ראו גם