סואץ (עיר)
ערך מחפש מקורות
| ||
ערך מחפש מקורות | |
נמל תאופיק | |
מדינה | מצרים |
---|---|
מחוז | סואץ |
מושל | אחמד חמיד |
תאריך ייסוד | 1859 |
שטח | 3,128 קמ"ר |
גובה | 5 מטרים |
אוכלוסייה | |
‑ בעיר | 716,458[1] (1 ביולי 2023) |
‑ צפיפות | 229.1 נפש לקמ"ר (1 ביולי 2023) |
קואורדינטות | 29°58′N 32°33′E / 29.967°N 32.550°E |
אזור זמן | UTC +2 |
http://www.suez.gov.eg/ | |
סוּאֵץ (בערבית: السويس, תעתיק מדויק: אלסויס, תעתיק חופשי: אַ-סּוּאַיְס) היא עיר נמל בצפון-מזרח מצרים ובירת המחוז הקרוי על שמה. העיר שוכנת על החוף הצפוני של מפרץ סואץ בקצה הדרומי של תעלת סואץ, כ-120 ק"מ מזרחית לבירה קהיר. לפי אומדן רשמי מתאריך 1 ביולי 2023 מונה אוכלוסיית העיר 716,458 בני אדם, והיא מדורגת כעיר השישית בגודלה במצרים (אחרי קהיר, אלכסנדריה, גיזה, שוברא אל-ח'ימה ופורט סעיד).
בעיר יש שני נמלי-ים, פורט איברהים ופורט תאופיק, שהם נמלים מפותחים מאוד. מסילות רכבת וכבישים מהירים מחברים את העיר עם קהיר ופורט סעיד. בעיר יש מפעל פטרוכימי, ולמזקקות הנפט שלה יש קווי-צינורות הנושאים את התוצר הסופי לקהיר. סואץ היא תחנת דרך עבור עולי-רגל מוסלמים הנוסעים אל מכה וממנה. במאה ה-7 עיר ליד המיקום של סואץ של ימינו היה הקצה המזרחי של התעלה שחיברה בין נהר הנילוס לבין הים האדום. במאה ה-16 סואץ הייתה תחנה ימית של האימפריה העות'מאנית. חשיבותה כנמל גדלה לאחר שתעלת סואץ נפתחה ב-1859. העיר ננטשה במהלך מבצע קדש וכמעט ונחרבה עד היסוד במהלך מלחמת ההתשה (מבצע אבוקה) ומלחמת יום הכיפורים בין מצרים וישראל. הבנייה מחדש של סואץ החלה זמן קצר לאחר שהמצרים פתחו מחדש את תעלת סואץ, בעקבות מלחמת יום הכיפורים.
יהודים בסואץ
[עריכת קוד מקור | עריכה]בסואץ הייתה קהילה יהודית, ורב העיר עד למלחמת העולם הראשונה היה הרב שלום דנגור.
על פי החוקר חיים בר-דרומא, עצמון, המוזכרת כנקודת גבול ארץ ישראל בפרשת מסעי הייתה במפרץ סואץ, מקום בו מסתיימת בימינו תעלת סואץ.על פי זאב וילנאי בספרו 'חופי ישראל ושכנותיה'( עמוד 225),על חצי האי בצפון מערב סואץ הייתה העיר קליסמה, הנקראת עד היום 'תל אל יהודיה'.
תעלת סואץ
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ערך מורחב – תעלת סואץ
תעלת סואץ היא תעלת מים מלאכותית המשמשת למעבר אוניות ממזרח אסיה, האוקיינוס ההודי וים סוף, לים התיכון ולאירופה. אורכה של התעלה 162.5 ק"מ והיא נמתחת בין הערים סואץ בדרום לפורט סעיד ופורט פואד בצפון. רוחבה של התעלה נע בין 100 ל-200 מטרים, ועומקה בין 10 ל-20 מטרים.
חשיבותה הגדולה של התעלה היא מתן האפשרות לספינות הנעות בין אסיה לאירופה להימנע מהצורך להקיף את אפריקה דרך כף התקווה הטובה והאוקיינוס האטלנטי הסוער, ובכך לקצר ולהוזיל משמעותית את הדרך.
בניית התעלה שחיברה בין הים התיכון לים האדום דרך רצועת היבשה שחיברה בין אסיה לאפריקה ועברה בעיר, הייתה תוכנית עתיקה שהשתנתה פעמים רבות במהלך ההיסטוריה. הרומאים עשו שימוש באזור למעבר של סירות קטנות וקראו לו תעלת הפרעונים.
ערים תאומות
[עריכת קוד מקור | עריכה]ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אתר האינטרנט הרשמי של סואץ
- סואץ, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- סואץ (מצרים), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]דירוג | שם | מחוז | אוכלוסייה | דירוג | שם | מחוז | אוכלוסייה | ||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
קהיר אלכסנדריה | |||||||||
1 | קהיר | קהיר | 9,801,536 | 11 | פיום | פיום | 531,861 | גיזה שוברא אל-ח'ימה | |
2 | אלכסנדריה | אלכסנדריה | 5,362,517 | 12 | אל-ח'וסוס | אל-קליוביה | 502,864 | ||
3 | גיזה | אל-גיזה | 4,458,135 | 13 | זקאזיק | א-שרקיה | 460,501 | ||
4 | שוברא אל-ח'ימה | אל-קליוביה | 1,275,700 | 14 | אסמאעיליה | אסמאעיליה | 450,388 | ||
5 | פורט סעיד | פורט סעיד | 791,749 | 15 | אסואן | אסואן | 401,890 | ||
6 | סואץ | סואץ | 716,458 | 16 | שישה באוקטובר | אל-גיזה | 376,302 | ||
7 | אל-מנסורה | א-דקהלייה | 632,330 | 17 | דמנהור | אל-בחירה | 329,572 | ||
8 | אל-מחלה אל-כוברא | אל-ע'רביה | 614,202 | 18 | קהיר החדשה | קהיר | 319,488 | ||
9 | טנטא | אל-ע'רביה | 597,694 | 19 | דמיאט | דמיאט | 312,863 | ||
10 | אסיוט | אסיוט | 562,061 | 20 | אל-מניא | אל-מניא | 298,021 |