העימותים בגבול ישראל–רצועת עזה (2018–2021)
 |
יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: סגנון חדשותי.
| |
| יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: סגנון חדשותי. | |
 |
יש לעדכן ערך זה. הסיבה היא: חסר פירוט על ההסלמה בנובמבר.
| |
| יש לעדכן ערך זה. הסיבה היא: חסר פירוט על ההסלמה בנובמבר. | |
 | ||||||||||||||||||||||
| הפגנות יום שישי מול גדר המערכת, שכונת אל-בורייג' | ||||||||||||||||||||||
| מערכה: הסכסוך הישראלי-פלסטיני | ||||||||||||||||||||||
| תאריכים | 30 במרץ 2018 – 10 במאי 2021 (3 שנים) | |||||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| קרב לפני | הלחימה ברצועת עזה לאחר מבצע צוק איתן | |||||||||||||||||||||
| קרב אחרי | מבצע שומר החומות | |||||||||||||||||||||
| מקום | רצועת עזה, גדר המערכת סביב רצועת עזה, עוטף עזה | |||||||||||||||||||||
| עילה | הסגר על רצועת עזה ותביעת השיבה | |||||||||||||||||||||
| תוצאה | ללא הכרעה | |||||||||||||||||||||
| ||||||||||||||||||||||
 | ||||||||||||||||||||||
ב־30 במרץ 2018 החלה סדרת עימותים, שכללו הפגנות המוניות ברצועת עזה, ליד הגבול הישראלי. הפגנות ומהומות אלו, הנקראות בפי הפלסטינים "צעדת השיבה הגדולה" (בערבית: مسيرة العودة الكبرى) קראו להתיר לפליטים פלסטינים ולצאצאיהם לשוב לשטח ישראל. ההפגנות נועדו להפגין גם נגד הסגר על רצועת עזה ומעבר שגרירות ארצות הברית בישראל מתל אביב לירושלים. במסגרת ההפגנות התעמתו פעילים ומחבלים פלסטינים עם כוחות צה"ל בסמוך לגדר המערכת סביב רצועת עזה. אלפי פלסטינים התקרבו לגדר, תוך שחלקם יידו אבנים, והשליכו בקבוקי תבערה ומטעני חבלה. במקביל מעת לעת נערכו ניסיונות לחבל בגדר ולעבור אותה אל הצד הישראלי[7] וכן ירי נגד כוחות צה"ל ששומרים על הגבול, בחסות האלימות.[8][9]
האירוע הראשון במהלך העימותים היה ב־30 במרץ 2018 (יום האדמה).[10][11] צה"ל ומשמר הגבול נערכו בכוחות מתוגברים בציר הוברס סביב רצועת עזה[12] ופעלו מול הפרות סדר אלימות וניסיונות לפגוע בהם. האירועים נמשכו מאז, וכללו גם שיגור עפיפוני תבערה מרצועת עזה לישראל במטרה להצית שטחים ישראליים מעבר לגדר. כתוצאה מכך התרחשו מאות שריפות בעוטף עזה ואלפי דונמים של שדות ועצי חורש נשרפו. בנוסף לירי צלפים לעבר המפגינים הגיב צה"ל בירי טנקים לעבר עמדות חמאס וג'יהאד אסלאמי והפצצות של מטוסים ומסוקים.
בנוסף לעימותים לאורך הגדר ושיגור בלוני תבערה, שהתקיימו לאורך כל התקופה, פרצו מפעם לפעם הסלמות קצרות, שהתבטאו בירי רקטות ופצמ"רים לעבר ישראל, ותקיפות של חיל האוויר ברחבי רצועת עזה.
היקף ההרוגים והפצועים הפלסטינים בהפגנות היה אז הגבוה ביותר בסכסוך הישראלי־פלסטיני מאז מבצע צוק איתן. בעימותים נהרגו למעלה מ-300 פלסטינים. מתוך ההרוגים כשליש הם אנשי זרועות צבאיות או מנגנוני ביטחון של ארגוני טרור וחצי בעלי זיקה לארגוני טרור, וכשישית אזרחים חסרי זיקה ארגונית.[2] כמו כן, נפצעו כ־17,000 פלסטינים, רובם משאיפת גז מדמיע ומיעוטם מאש חיה שנורתה על ידי חיילי צה"ל כאשר ניסו לעבור את גדר הגבול.
בצד הישראלי, לצה"ל שני חיילים הרוגים וחמישה אזרחים ישראלים נהרגו בהתקפות טרור פלסטיניות. בנוסף, מאות ישראלים נפצעו.
לאורך כל התקופה התקיימו מגעים עקיפים, בתיווכה של מצרים, בין ישראל לחמאס, במטרה להרגעה נקודתית במקרים של ירי רקטות והתקפות חיל האוויר, וכן להגיע להסדרה לטווח ארוך יותר. כמו כן הייתה מעורבת במגעים קטר, שמימנה, באישור ישראל, אספקת דלק לרצועת עזה והעברת כספים למימון פעילות ממשל חמאס.
העימותים דעכו בתקופת מגפת הקורונה אך הסלימו מחדש באמצע 2021. מקובל לתחום את סדרת העימותים של השנים 2018–2021 במבצע שומר החומות, שהחל ב-10 במאי 2021 ונמשך כשבוע וחצי.
רקע
[עריכת קוד מקור | עריכה]מ-1996 מתקיימת מדי שנה ביום העצמאות צעדה של פלסטינים ישראלים בגבולות ישראל בשם "צעדת השיבה". צעדה זו נועדה לציין את הגירוש או הבריחה של מאות אלפי-פלסטינים במהלך מלחמת 1948, וקוראת לזכות השיבה.[13] בעקבות הטלת הסגר על רצועת עזה עלו חששות בדבר צעדה של תושבי עזה, המונים כ-2 מיליונים, לעבר הגדר שהוקמה מסביב לרצועה.[14] כבר ב-2011 הייתה התארגנות לקיום צעדות שיבה בעזה, בגדה המערבית, בגבולות ישראל הצפוניים עם סוריה ולבנון ובתוך ישראל עצמה. בהפגנות אלו אלפי פליטים פלסטינים סורים קראו לזכות השיבה, מהם כ-4 נהרגו מירי צה"ל. הפגנות התרחשו גם בבקה אל-גרביה, יפו, כפר קאסם וטייבה.[15][13]
התארגנות ברצועת עזה
[עריכת קוד מקור | עריכה]יש הזוקפים את יוזמת ההתארגנות בשנת 2018 לזכות פוסט בפייסבוק שכתב אחמד אבו ארתימה,[16] פעיל חברתי ועיתונאי עזתי, שבו תהה מה יקרה אם אלפי עזתים, רבים מהם צאצאי פליטים, ינסו לחצות את הגבול ולהגיע לבתי אבות אבותיהם, כשהם אינם חמושים.[16] לפי חסן אל־כורד, ממארגני הפעילות, עומדת מאחורי היוזמה ועדה שבה חברים 20 איש, רובם אנשי שמאל אך גם נציגים המזוהים עם חמאס.[17] בראש הוועדה עומד ח'אלד בטש, איש הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני.[18] בפועל לאחר חילוקי דעות עם המארגנים המקוריים, השתלט שלטון חמאס על ההתארגנות לאחר התחלת העימותים,[19][20] בשביל ללחוץ על ישראל. חמאס מימן את ההסעות ואת האוהלים, אך למרות זאת נמנע מלקחת אחריות מלאה על האירועים, שאף שבאירועים תהיה השתתפות של כל הפלגים והקפיד על כך שהסיסמאות יעסקו בשיבה ויונפו רק דגלי פלסטין ולא דגלי וסמלי חמאס.[21]
בצמוד לגדר אשר מסביב לרצועת עזה, הוקמו מאהלים כמחאה על הסגר ובדרישה לזכות השיבה. במאהלים אלו במהלך השבוע מתרחשות הפגנות, חתונות, ריקודים ומשחקי כדורגל וארוחות ציבוריות. במאהל מונפים שלטים בעברית ובאנגלית כנגד פעילות צה"ל בתגובה להפגנות.[22]
במהלך השבוע שקדם לאירועי "צעדת השיבה" היה גידול במספר החדירות מרצועת עזה לישראל.[23] להערכת המרכז למורשת המודיעין החדירות התבצעו בעידוד חמאס (או לכל הפחות בהעלמת עין מצדו), לשם העלאה מבוקרת של המתיחות עם ישראל".[24]
חמאס ארגן נסיעות חינם באוטובוסים לאזור הגבול והעמיד לרשות המשתתפים אוהלים, מזון ושתייה, ואינטרנט אלחוטי.[25] מתאם פעולות הממשלה בשטחים הזהיר את בעלי חברות האוטובוסים העזתיים מהשתתפות באירועים, אך חמאס כפה על בעלי החברות להסיע מפרי סדר לגדר וזאת באמצעות איומים, מעצרים, ושליחת נהגים מטעם הארגון שהשתלטו על האוטובוסים.[26] על־פי דובר צה"ל, חמאס שילם לפלסטינים על־מנת שאלו יתקרבו לגדר בנוסף להשתתפות של מחבלים מוכרים.[27]
במהלך העימותים והפרות הסדר הפלסטינים ביימו וזייפו פציעות ונפגעים, על מנת שאלה ישמשו כתעמולה נגד ישראל.[28]
היערכות צה"ל
[עריכת קוד מקור | עריכה]כוחות צה"ל בגזרה תוגברו באוגדה 162 ומספר יחידות מחיל הרגלים, בהן חטיבת גבעתי, וגדודי הנדסה קרבית. טנקי מרכבה הועמדו בכוננות. מאחורי קו המגע של צה"ל נפרשו שוטרי מג"ב. צה"ל פרש סביב מוקדי החיכוך עשרות צלפים, בהם צלפי יחידות מיוחדות, שמטרתם לנטרל באופן מדויק מחבלים פלסטינים שינסו לבצע ירי או הנחת מטעני חבלה בחסות ההפגנות, ומתפרעים פלסטינים שינסו לחבל בגדר או לחדור לשטח ישראל.[29] חלק מהצלפים צוותו עם מתעדים מבצעיים בעלי מצלמה עם עדשת זום טלסקופית, על מנת לתעד ולהפליל את המטרה לפני שמתבצע ירי לעברה. מערך הצמ״ה חישף את השטחים בסמוך לגדר המערכת והציב גדר תיל נוספת מאחורי גדר הקבע.[30] כמו כן, הצטייד צה"ל באמצעים לפיזור הפגנות, בהם אלפי רימוני גז מדמיע ורחפנים המאפשרים לנטר את המהומות מלמעלה ובעת הצורך להטיל רימוני גז מדמיע על המתפרעים.[29][31] באמצע מאי החל צה"ל להפעיל גם רחפן שפיזר על המפגינים שקיות עם "מי בואש".[32]
מהלך האירועים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
מהומות יום האדמה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בבוקר 30 במרץ 2018 החלו עשרות אלפי פלסטינים להגיע לשישה מאהלים שהוכנו מראש לאורך גבול הרצועה עם ישראל. במאהלים עצמם היו פעולות מחאה והפנינג משפחתי. אל הגדר הגיעו צעירים שיידו אבנים ובקבוקי תבערה והבעירו צמיגים. צה"ל הגיב בירי אמצעים לפיזור הפגנות, וירי צלפים כלפי מי שהוגדר על ידו כ"מסיתים מרכזיים".[33] באחד המקרים תועד צעיר בן 18 שנורה בגבו ונהרג כאשר התרחק מהגדר.[34] במהלך היום זיהה צה"ל ניסיונות לירי לעבר חיילי צה"ל בחסות המהומות, ובערב חוסלה חוליה בת 4 מחבלים שניסתה לבצע פיגוע ירי לעבר חיילי צה"ל בצפון הרצועה.[8]
בסוף היום דיווחו הפלסטינים על 16 הרוגים מירי בעימותים עם צה"ל בגבול וכ־1,400 נפגעים, בהם פצועים קשה.[דרוש מקור] הפלסטינים דיווחו שאחד מההרוגים הוא ג'יהאד אחמד פארינה, רב־סרן במשטרת עזה ומפקד בחטיבת עזה של החמאס.[35] הפלסטינים דיווחו כי צה"ל תקף גם בירי ארטילרי עמדה השייכת לחמאס.[דרוש מקור] חמאס אישר שחמישה מההרוגים הם אנשי הזרוע הצבאית שלו.[36] צה"ל והשב"כ פרסמו רשימה שמית של 10 מההרוגים שזוהו כ"מחבלים בעלי רקע פח"עי מובהק" בזרוע הצבאית של חמאס ובארגוני טרור אחרים.[37][38] גופות שניים מההרוגים נמצאות בידי צה"ל.[39]
לאחר המהומות איתר צה"ל תיק מלא בבקבוקי תבערה בסמוך לגדר המערכת.[40]
בלילה שבין 30 במרץ ל-31 במרץ בוצע ירי של שלושה פצמ"רים לעבר כוח צה"ל, ובתגובה צה"ל תקף עמדה של חמאס. בשעות הלילה זיהו בצה"ל ירי רקטה ממרכז הרצועה לעבר ישראל. על פי הידוע, הרקטה נפלה בשטח הפלסטיני.
תגובות
[עריכת קוד מקור | עריכה]דוברים בהנהגה בישראל ובהנהגה הפלסטינית התייחסו לאירועים:
- ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו, שר הביטחון אביגדור ליברמן[41] ויו"ר האופוזיציה יצחק הרצוג[42] גיבו את חיילי צה"ל, ואמרו שהם פעלו כראוי בטענה כי האשם בהרוגים הוא חמאס, שמנצל באופן ציני את האזרחים.
- יו"ר הרשות הפלסטינית אבו מאזן הטיל את האחריות על ישראל, וברשות הוכרז על שלושה ימי אבל לנוכח ריבוי ההרוגים.[43]
- אסמאעיל הנייה, ראש הלשכה המדינית של חמאס, אמר: "אנו אומרים לעולם שצעדת השיבה הייתה פעולה לא אלימה ותרבותית שהשתתפו בה נשים ונערים, פעוטות וקשישים. על העולם החופשי לשאת באחריות להוביל את הנהגת הכיבוש אל בתי הדין הבין-לאומיים. צעדת השיבה היא האירוע הגדול ביותר ויום מהולל בדברי ימי פלסטין והעמידה האיתנה והבלתי אלימה. העם שלנו לא יכול לשאת בהימשכות המצור על עזה וביום שישי האחרון עצרנו על הגבול, בפעם הבאה איננו יודעים איפה הגבול יהיה".[44]
שרת החוץ של האיחוד האירופי פדריקה מוגריני קראה לחקור את הרג המפגינים בעזה ולסיים את הסגר על הרצועה.[45]
מועצת הביטחון של האו"ם התכנסה לכינוס חירום בליל יומה הראשון של הצעדה. במהלך הכינוס הציעה כווית קריאה לחקירה עצמאית ושקופה של האלימות בעימותים והבעת צער על אובדן חייהם של פלסטינים חפים מפשע. מזכ"ל האו"ם אנטוניו גוטרש, קרא גם כן ל"חקירה עצמאית ושקופה" לאירועים,[46] אך ארצות הברית הביאה לדחיית הצעה זו.[47]
חקירה שכזו התרחשה בידי מועצת זכויות האדם של האו"ם, והגיעה למסקנה כי יש בסיס להניח שצה"ל ביצע פשעי מלחמה, בדמות ירי מכוון בילדים, נכים, עיתונאים וחובשים.[48]
במהלך חודשי אפריל ומאי המשיכו ההפגנות ברצועה מדי יום שישי, כאשר חמאס משתלט יותר ויותר על ההפגנות שהחלו כפעילות עממית, ותוך איומים להסלמה ביום הנכבה ב-15 במאי.
14 במאי – ערב יום הנכבה והעברת שגרירות ארצות הברית לירושלים
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב־14 במאי, ערב יום הנכבה, ויום העברת שגרירות ארצות הברית לירושלים קרא חמאס לאזרחי רצועת עזה להגיע להפגנות בגבול הרצועה. בין 35,000 ל־40,000 פלסטינים הפגינו ב־12 מוקדים, תוך הבערת צמיגים, ויידוי אבנים. אירעו גם הפרחת עפיפוני תבערה וניסיונות חבלה בגדר המערכת. בצפון רצועת עזה ביצעה חוליית מחבלים פיגוע ירי. כוח מגלן השיב אש והרג 8 מאנשי החוליה.[49] מול ההפגנות על הגדר השיב צה"ל בירי צלפים ותקף באמצעות מטוסי קרב וטנקים מספר חוליות מחבלים. חיל האוויר תקף מטרות של חמאס, בהן מחנה אימונים בג'באליה.[50]
כתוצאה מהירי הישראלי נהרגו 61 פלסטינים, 50 מהם אנשי חמאס.[51] 1,200 נפצעו ועוד רבים סבלו משאיפת גז מדמיע.[52] במהלך היום זומן ראש הלשכה המדינית של החמאס, אסמאעיל הנייה, למצרים ונדרש לפעול להרגעת הרוחות ולהפחתת עוצמת המחאה.[53] היה זה היום הקטלני ביותר ברצועת עזה מאז מבצע צוק איתן.
תגובות
[עריכת קוד מקור | עריכה]מספר הנפגעים הרב ביום זה הביא לתגובות בין-לאומיות אחדות:
- בריאיון לתחנת רדיו מקומית, הטיל ראש ממשלת אוסטרליה מלקולם טרנבול את האחריות למות המפגינים על חמאס, ואמר כי הארגון מחפש עימות ומתגרה בצה"ל.[54][55]
- טורקיה גינתה את ישראל בחריפות, הכריזה על שלושה ימי אבל והחזירה את שגריריה מישראל ומארצות הברית.[56] למחרת גירש רג'פ טאיפ ארדואן את שגריר ישראל בטורקיה.[57] בעצרת של הארגון לשיתוף פעולה אסלאמי שנערכה באיסטנבול ב־18 במאי אמר ארדואן כי "אין כל הבדל בין הזוועות שעמן התמודד העם היהודי באירופה לפני 75 שנה לבין הברוטליות שבפניה עומדים אחינו בעזה".[58] באותו יום רבבות טורקים הפגינו באיסטנבול נגד ישראל.[59]
- דרום אפריקה החזירה אף היא את שגרירה מישראל.[56]
- בדיון במועצת הביטחון ב־15 במאי גיבתה שגרירת ארצות הברית ניקי היילי את ישראל וגינתה את חמאס ואת הצביעות האנטי־ישראלית של המגנים את ישראל.[60] ב־18 במאי החליטה מועצת זכויות האדם של האו"ם על הקמת ועדת חקירה שתחקור את "הפרות זכויות האדם והחוק הבין-לאומי בשטחים הפלסטיניים הכבושים" תוך התמקדות בעימותים בגבול רצועת עזה.[61]
- ב-28 במאי בשעה 19:50 נשמעה אזעקת צבע אדום בשדרות. בעקבות ירי נק"ל 15 תרמילים נפלו בעיר.
יום הסלמה ומטחי ירי תלול מסלול על עוטף עזה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בבוקר 29 במאי, בשעה 7:00, ירה הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני מטח של 25 פצצות מרגמה אל עבר יישובי עוטף עזה, בתגובה על מותם של שלושה מפעילי הארגון יומיים קודם לכן. מרביתן יורטו על ידי כיפת ברזל ואחת מהן נפלה בחצר גן ילדים שהיה באותה שעה ריק מאדם. לא היו נפגעים.[62] בצהריים (14:40) שוב ביצעו המחבלים הפלסטינים ירי תלול מסלול של רקטות (כולל רקטות ארטילריות תוצרת איראן) ופצמ"רים, כיפת ברזל יירטה ירי תלול מסלול מעל שדרות וחלקי יירוט נפלו מעל בית ספר בעיר.[63] החל מהשעה 16:00 בערך שוב נורו מטחים של רקטות ופצמ"רים, ואזעקות צבע אדום נשמעו במועצה אזורית אשכול, מועצה אזורית חוף אשקלון, שדרות ואופקים.[64] שישה ישראלים נפצעו קל־בינוני, חלקם בשל ריצה למחסה.[5] מספר רקטות ופצצות מרגמה פלסטיניות פגעו במתקן תשתית של חברת החשמל המספק חשמל לרצועה וכתוצאה מכך הופסקה זרימת החשמל לחלקים נרחבים ברצועה. בערב שוב נשמעו אזעקות צבע אדום. למעלה מ־80 רקטות ופצמ"רים נורו אל עבר ישראל.[65] במסיבת עיתונאים שנערכה בערב לקחו חמאס והג'יהאד האסלאמי הפלסטיני אחריות על הירי. ירי הרקטות נמשך גם בלילה, למרות הדיווחים שארגוני הטרור הפלסטיניים הסכימו להפסקת אש בתיווך מצרי.
בתגובה תקף צה"ל כ־40 מטרות טרור של חמאס והג'יהאד האסלאמי,[66] בהן מנהרת טרור בדרום הרצועה ליד מעבר כרם שלום, שנחפרה במתווה ציר ה־ח', עברה דרך שטח מצרים וחדרה כ־900 מטר לתוך שטח ישראל.[67][68] בשעות הצהריים המאוחרות השתלט חיל הים על ספינה קטנה מרצועת עזה שניסתה לשבור את הסגר על רצועת עזה ולחדור לישראל.
בלילה שבין 29 במאי ל־30 במאי ירי הרקטות נמשך עד הבוקר שלמחרת. רקטה ששיגרו הפלסטינים התפוצצה בנתיבות ללא נפגעים. בתקיפות חיל האוויר במהלך אותו הלילה הופצצו 25 מטרות ותשתיות טרור נוספות למטרות שהופצצו במהלך היום של ארגון חמאס.
בסך הכול שוגרו לעבר ישראל כ־200 רקטות ארטילריות ופצצות מרגמה, כאשר רבות מהן יורטו בידי כיפת ברזל.[69]
הסלמה בעוטף ביולי 2018
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-13 ביולי נפצע קצין בצה"ל באורח בינוני מרימון יד שהושלך לעברו במהלך המהומות על גדר המערכת. פלסטיני בן 15 שניסה לטפס על הגדר נורה למוות.[70]
ב-14 ביולי, בתגובה לפציעת הקצין יום קודם לכן, הפציץ צה"ל שתי מנהרות טרור, אחת בצפון הרצועה (באזור בית חאנון) והשנייה בדרומה (באזור רפיח).[71] בלילה ביצע חמאס 17–33 שיגורים תלולי מסלול, רובם פצצות מרגמה, אל עבר עוטף עזה. כיפת ברזל ביצעה 5–6 יירוטים, אין נפגעים ישראלים.[72] בעקבות הירי הכבד פרסם פיקוד העורף הנחיות חירום לתושבי עוטף עזה. בתגובה לירי תלול המסלול שביצעו הפלסטינים תקף חיל האוויר הישראלי 40 יעדי טרור של חמאס בעזה, בית לאהיא ורפיח וכן השמיד את בסיס המפקדה של גדוד בית לאהיא של חמאס.[73] לטייסים ניתנה הנחיה להימנע מפגיעה בפעילי טרור ולכן מטוסי הקרב תקפו רק תשתיות ומבנים.[74] בצהריים חידשו ארגוני הטרור הפלסטיניים את הירי הארטילרי (ירי תלול מסלול), ואזעקות צבע אדום נשמעו ביישובים רבים בעוטף עזה, בצה"ל זיהו לפחות 60 שיגורים.[75][76] מאוחר בצהריים נורה כוח צה"ל, ללא נפגעים. צה"ל השיב אש לעבר החוליה וזיהה פגיעה.[77] לפנות ערב רקטה פגעה בבית כנסת ריק בשדרות וגרמה לו נזק[78] ורקטה נוספת פגעה בבית מגורים וגרמה לנזק ול-4 פצועים קל.[79] חיל האוויר הפציץ מתקן אימונים רב-קומתי של חמאס במחנה א-שאטי שתחתיו הייתה מנהרת לחימה.[80] לטענת משרד הבריאות הפלסטיני, בהפצצה נפצעו 12 פלסטינים ו-2 קטינים נהרגו.[81] בסך הכול מאז 1:00 בלילה ועד 21:30 במוצאי שבת שיגרו ארגוני הטרור הפלסטיניים ובראשם חמאס כ-210 רקטות ארטילריות ופצצות מרגמה, כ-50 מהם יורטו על ידי כיפת ברזל.[82] אחרי 23:00 דווח שהושגה הפסקת אש בתיווך מצרים.
ב-15 ביולי קצת אחרי חצות הפרו הפלסטינים את הפסקת אש. שתי פצצות מרגמה נורו לעבר מועצה אזורית אשכול, בתגובה תקף צה"ל את עמדת חמאס ממנה בוצע הירי. מאוחר יותר כיפת ברזל יירטה שתי רקטות נוספות ששוגרו אל עבר שדרות. בבוקר נהרגו 2 פלסטינים בפיצוץ בבניין במערב העיר עזה, נסיבות הפיצוץ אינן ברורות.[83] במהלך היום המשיכו הפלסטינים להפריח עפיפוני תבערה ובלוני תבערה ונפץ, ואלה גרמו למספר שריפות. בצהריים פרצה שרפה ליד יד מרדכי כתוצאה מבלון תבערה וכשעה לאחר מכן נשרף שדה חומוס במועצה אזורית שדות נגב כתוצאה מבלון תבערה. במהלך היום ירו כלי טיס של צה"ל מספר פעמים אל עבר חוליות מפריחי עפיפוני ובלוני תבערה, ללא דיווחים על הרוגים.[84] לפנות ערב החליט הקבינט המדיני-ביטחוני על פרישת סוללת כיפת ברזל בגוש דן וגיוס מילואים בשל ההסלמה במצב.[85]
ב-20 ביולי נמשך טרור העפיפונים, הבלונים וההצתות. אחר הצהריים בוצע ירי צלפים על ידי כוח פלסטיני (עם רובה שטייר HS .50 בקליבר 0.5 אינץ') לעבר כוח צה"ל והרגו חייל – החלל הישראלי הראשון שנפל כתוצאה מאש עוינת באזור מאז מבצע צוק איתן.[86] בתגובה תקף צה"ל בירי טנקים וכלי טיס שמונה עמדות חמאס. לפנות ערב הופעל מטען חבלה אל עבר כוח צה"ל.[87] לפי הדיווחים הפלסטיניים, נהרגו ארבעה ונפצעו כ-120 בתקיפות צה"ל.[88] בסביבות השעה 20:00 החל חיל האוויר הישראלי בתקיפה נרחבת ברצועת עזה.[89] בתקיפה הושמדה מפקדת גדוד זייתון של החמאס ו-15 מבנים בה.[90] בסביבות 20:37 החלו להישמע אזעקות צבע אדום ביישובי עוטף עזה. זוהו 3 שיגורים, מהם 2 יורטו על ידי כיפת ברזל.[91] צה"ל המשיך בתקיפות, ומאוחר יותר השמיד חיל האוויר הישראלי גם את מפקדת גדוד ח'אן יונס של החמאס ו-25 מבנים בה, בהם מחסן כלי טיס בלתי מאוישים ותשתיות טרור תת-קרקעי. בגל התקיפה השלישית השמיד חיל האוויר את מפקדת גדוד אל-בורייג' של חמאס. בסך הכול הושמדו 60 מבני טרור.[92] קצת אחרי חצות, בעקבות לחץ כבד של מצרים, הושגה הפסקת אש. לדברי גורם בכיר, חמאס התחייב להפסיק עם טרור העפיפונים, הבלונים וההצתות.[93]
אוגוסט 2018
[עריכת קוד מקור | עריכה]בליל 9 באוגוסט נמשך ירי רקטות לעבר ישראל מיום קודם. בחצות תקף כלי טיס של צה"ל כלי רכב פלסטיני ששימש לשיגור רקטות. בתקיפה נהרג איש חמאס שהיה קרוב משפחה של מפקד בכיר בחמאס. בהמשך הלילה תקף חיל האוויר הישראלי כ-140 מטרות של חמאס. במשך הלילה ובבוקר נורו מטחים של 80 רקטות לעבר נתיבות, כרם שלום ועוטף עזה. מוקדם יותר התפוצצה רקטה במפעל, באירוע יש פצועה קשה ופצוע קל. בסך הכול בוצעו 180 שיגורים ביממה זו. בבוקר צה"ל תקף עוד מספר מטרות חמאס וחיסל חוליית משגרי רקטות.
המשא ומתן בין ישראל לחמאס, בתיווכה של מצרים, הוביל לרגיעה מסוימת, שבעקבותיה פתחה ישראל את מעבר כרם שלום לכניסת סחורות לרצועת עזה, והרחיבה לתשעה מיילים ימיים את האזור המותר בדיג לדייגי רצועת עזה.[94]
אוקטובר 2018
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-17 באוקטובר בשעה 3:40 בלילה שוגרו מרצועת עזה שתי רקטות ארטילריות לעבר ישראל. רקטה אחת פגעה ישירות בבית בבאר שבע, פצעה 6 בני אדם קל וגרמה נזק כבד למבנה. הילדים ניצלו הודות לתושיית האם שפינתה אותם לממ"ד.[95] רקטה שנייה נפלה בים בסמוך לגוש דן.[96] בבוקר הפציץ חיל האוויר הישראלי כתגובה 20 מטרות בעזה, בהן מנהרת טרור של חמאס בדרום הרצועה.[97] בבוקר החלו הפלסטינים בירי תלול מסלול אל עבר עוטף עזה ונשמעו אזעקות צבע אדום בגזרה. בסמוך לשעה 9:00 תקף חיל האוויר חוליית משגרי רקטות, מחבל אחד נהרג ו-4 נפצעו.[98][99] לצמצום אחריות חמאס לשיגור הרקטות פורסמה ההערכה שהרקטות הופעלו עקב מכת ברק.[100]
ב-27 באוקטובר שיגר הג'יהאד האיסלאמי הפלסטיני (גא"פ) 34 רקטות לעבר ישראל. כ-13 יורטו על ידי כיפת ברזל והשאר נפלו בשטח פתוח. בתגובה הפציץ חיל האוויר בלילה 87 מטרות טרור ברצועת עזה. בין השאר נהרס בניין בן ארבע קומות, ששימש מטה של מנגנון הביטחון הכללי של חמאס.[101] בעקבות מטח נוסף בבוקר הפציץ חיל האוויר 8 מטרות טרור של הגא"פ. בכל התקיפות לא היו נפגעים לפלסטינים. לדברי דובר צה"ל, ירי הרקטות נעשה בהוראת סוריה ואיראן,[102] ישנם פרשנים ישראלים ששללו קביעה זו.
נובמבר 2018
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-11 בנובמבר נערכה פעולת צה"ל בח'אן יונס, שבה נכנס כוח מיחידה מובחרת של צה"ל לאזור ח'אן יונס, ובהתקלות עם מחבלי חמאס נהרגו סגן-אלוף מחמוד ח'יר א-דין[103] ושבעה מחבלים, בהם מפקד גדוד ח'אן יונס בגדודי עז א-דין אל-קסאם.[104][105] מטוסי חיל האוויר תקפו באזור לשם סיוע לכוח הקרקעי. בעקבות התקרית נורו עשרות רקטות לעבר יישובי עוטף עזה. כיפת ברזל יירטה כמה מהן, והירי הוביל לביטול הלימודים בעוטף עזה ולהשבתת הרכבת בקו אשקלון-באר שבע.[103]
ב-12 בנובמבר בשעות אחר הצהריים החלו ארגוני הטרור הפלסטיניים בירי כבד של רקטות על עוטף עזה, שדרות, נתיבות, אשקלון, מועצה אזורית הר חברון, קריית גת ואזור ים המלח.[106] במשך היום ועד חצות ביצעו המחבלים כ-400 שיגורים של רקטות ופצמ"רים, עשרות מהם יורטו על ידי כיפת ברזל. מירי הרקטות נפצעו למעלה מ-20 אזרחים ונגרם נזק למספר בתים.[107] כמו כן שיגרו מחבלי חמאס טיל נגד טנקים על אוטובוס ופצעו קשה חייל ישראלי.[108] בתגובה לירי הכבד תקף חיל האוויר הישראלי למעלה מ-70 מטרות טרור, בהן נהרגו 3 פלסטינים, וכן הפציץ את תחנת הטלוויזיה של חמאס.[109] בעקבות המשך הירי כבד בוטלו הלימודים גם באשקלון, אשדוד, באר שבע וחבל לכיש.[110]
ב-13 בנובמבר המשיך הירי על ישראל.[111] פגיעה בבניין באשקלון גרמה להרוג פלסטיני, פצועה אנוש ופצועה קשה.[112] במהלך הלילה תקף חיל האוויר 80 מטרות טרור נוספות, בהן: מנהרת טרור התקפית, מטה המודיעין הצבאי של חמאס ומטה לביטחון פנים של חמאס.[113] בבוקר השמיד חיל הים הישראלי מספר כלי שיט של הכוח הימי של חמאס, וכלי טיס ירה מהאוויר בחוליית משגרי רקטות והרג את אחד מאנשיה. כמו כן, חיל האוויר השמיד 4 רבי-קומות בעזה. בשעות אחר הצהריים הושגה הפסקת אש בתיווך מצרים.[114]
מרץ 2019
[עריכת קוד מקור | עריכה]ההסלמה החלה בעקבות ירי רקטות M-75 פלסטיניות, בשתי תקריות שונות, על מרכז ישראל. בתגובה תקף צה"ל מטרות טרור רבות ברצועת עזה, בהם מנהרות תת-קרקעיות ובנייני מטה של חמאס. בתקיפות נהרגו 5 מחבלים פלסטיניים. מירי הרקטות הפלסטיני נפצעו מספר אזרחים ישראלים ונגרם נזק לרכוש.
מאי 2019
[עריכת קוד מקור | עריכה]בתחילת מאי 2019 התרחשה הסלמה נוספת, שכונתה "גן סגור".[115] במהלך ההסלמה שיגרו המחבלים הפלסטינים כ-690 רקטות, טילי נ"ט ופצצות מרגמה אל עבר ישראל, כאשר טווח הירי נע מבאר שבע בדרום, דרך עוטף עזה ועד לאשדוד ויבנה בצפון.[116] בתגובה תקף צה"ל מטרות טרור רבות, רובן של חמאס אך גם של הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני, ברצועת עזה ובעיקר בלב העיר עזה. בין המטרות שהושמדו היו מספר בניינים רבי-קומות ששימשו כמטות של הזרועות והיחידות השונות של חמאס. בהסלמה נהרגו ארבעה אזרחים ישראלים וכ-25 פלסטינים, מתוכם לפחות 19 מחבלים. איש הכספים של חמאס, שהיה פעיל בהברחת כספים מאיראן, חוסל בסיכול ממוקד.
ספטמבר 2019
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-6 בספטמבר 2019, במהלך ההפגנות על הגדר, נורו למוות 2 מחבלים פלסטינים שהתפרעו על הגדר ואיימו על לוחמי צה"ל, אחד מהם בן 14. כתגובה נורו בלילה 5 רקטות כאשר אחת נפלה בשטח פתוח בשדרות. כתגובה לירי צה"ל תקף מספר עמדות צבאיות ברצועת עזה. יום לאחר מכן ב-7 בספטמבר רחפן חצה מרצועת עזה לשטח ישראל והטיל מטען על ג'יפ צה"לי ללא נפגעים. בתגובה צה"ל תקף עמדה צבאית ברצועת עזה. ב-8 בספטמבר נורו 2 רקטות, אחת מהם נפלה בשטח פתוח בישראל. יומיים לאחר מכן, במהלך ביקורו של ראש הממשלה, בנימין נתניהו, באשדוד, נשמעו אזעקות צבע אדום בערים אשדוד ואשקלון. במהלך אירוע זה נורו 2 רקטות שיורטו על ידי מערכת כיפת ברזל, וראש הממשלה בנימין נתניהו פונה בזמן נאומו באשדוד.
סטטיסטיקת ירי תלול מסלול
[עריכת קוד מקור | עריכה]להלן נתוני ירי תלול מסלול מצד מחבלים פלסטינים מרצועת עזה נגד ישראל, מתחילת שנת 2018 ומפרוץ העימותים בסוף מרץ.
- רקטות
- פצצות מרגמה
- ירי תמ"ס לא מזוהה
הערה: ירי תמ"ס בלתי מזוהה מציין ירי תלול מסלול שלא זיהו או לא פרסמו האם הוא פצצת מרגמה או רקטת קרקע-קרקע.
הרוגים ופצועים
[עריכת קוד מקור | עריכה]מאז 30 במרץ 2018 ועד אוגוסט 2019 נהרגו 308 פלסטינים ברצועת עזה, מהם 212 בהפגנות האלימות על גדר המערכת. מעל 28,000 אלף עזתים נפצעו, כמחצית מהם מגז מדמיע וכ-7,400 מתוכם מירי צלפים.[3]
על פי נתונים וניתוח של מרכז המידע למודיעין ולטרור שבדק את התפלגות ההרוגים במהומות על גדר המערכת, נכון ל-16 בינואר 2019 כ-50% מהם (97 הרוגים) מזוהים עם חמאס, כ-20% (39) עם פתח, כ-10% (15) עם ארגונים אחרים, וכ-20% (37) חסרי השתייכות ארגונית. כ-30% מההרוגים (59) השתייכו לזרועות צבאיות של ארגוני הטרור, מתוכן 45 הרוגים הם פעילי הזרוע הצבאית של חמאס, 6 פעילי גדודי חללי אלאקצא של פתח ו-6 של הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני.[2] מחבלים רבים[דרושה הבהרה] נהרגו בניסיונות פיגוע ליד הגבול ובהפגזות צה"ל על עמדות חמאס. מחבלים נהרגו גם בתקיפות אוויריות של צה"ל, שבאו בתגובה לסבבי הסלמה וירי רקטות על עוטף עזה.
במהלך העימותים ישראל איבדה חייל מירי צלף פלסטיני בעימותים על גדר המערכת. בחודש מאי 2019 נהרגו 4 אזרחים ישראליים: 3 מהם מירי רקטות פלסטיניות ואחד מפגיעה ישירה של טיל נ"ט מדגם קורנט ברכבו.
עתירה לבג"ץ
[עריכת קוד מקור | עריכה]אחת הנקודות שהיו נתונות לדיון ציבורי היא מדיניות הפתיחה באש של הצבא, לפיה ירי מוצדק לא רק כלפי מי שמהווה איום ישיר בעצמו, אלא גם על מי שמתפקד כ"מסית מרכזי". ב־15 באפריל 2018 עתרו לבג"ץ מספר ארגוני שמאל ובהם האגודה לזכויות האזרח, יש דין, גישה, המוקד להגנת הפרט ועדאלה, בדרישה לבטל את הנוהל ולאסור ירי על מפגינים שאינם מסכנים חיי אדם באופן מיידי. העותרים טענו שגם אם ניתן לסווג את האזור כאזור לחימה, אירועי צעדת השיבה הם אזרחיים במהותם ולכן הפרדיגמה הרלוונטית אינה דיני הלחימה אלא דיני אכיפת החוק. בתשובתו לבג"ץ טען צה"ל שיש לדחות על הסף את העתירה הן משום שהירי חוקי לפי החוק הישראלי והדין הבין-לאומי, והן משום שהעותרים הציגו תמונת מצב מסולפת כאילו מדובר באירועים אזרחיים מובהקים, ולא במהומות אלימות שבחסותן מתבצעים פיגועי טרור מסכני חיים.[117] משכך, לטענת צה"ל המסגרת המשפטית הרלוונטית להוראות הפתיחה באש היא פרדיגמת דיני הלחימה.[118]
דיון ציבורי התפתח גם סביב שאלת פירוש המושג "מסית מרכזי", משהיו שטענו שהחיילים בשטח אינם מבינים את המושג ומחילים את הגדרת המסית באופן שגוי.[119][120] נטען כי לא פעם ישראל נמנעת ממעצרים ומהקמת מכשולים גם במקום שהם אפשריים, ומעדיפה להתבסס על ירי, חרף היותו אמצעי פחות מידתי.[121][122]
בג"ץ קיבל את עמדת צה"ל ודחה את העתירה פה אחד[123] ובין השאר נימק:
"בהתרחשויות שמתוארות – אין מדובר במחאה עממית, או ספונטנית רגילה, מה גם שהפרות הסדר האלימות, מושא העתירות, יצרו לפרקים סכנה ממשית וקרובה לחייהם ולשלמות גופם של כוחות הביטחון ותושבי ישראל – סכנה, אשר התעצמה והחמירה עקב פעולות הטרור שבוצעו מתוכן ובחסותן. הפרות הסדר האלימות אורגנו, תואמו והוכוונו על-ידי חמאס, שהוא ארגון טרור המצוי בעימות מזוין עם ישראל. בתוך כך ניתן לומר כי חמאס ביקש להפיק תועלת צבאית מפריצה אפשרית של המכשול הביטחוני, באופן שגם היה מסייע לחדירת מפגעים לישראל. כדי לקדם מטרה זו – חלק לא מבוטל מהמשתתפים באירועים האלימים ומהנפגעים היו פעילים בארגון החמאס, לרבות מנגנוניו הצבאיים, ואלה נשלחו כדי להפר את הסדר והביטחון והונחו לשלהב את ההמון, לעודד את התקדמותו לשטח ישראל, להוביל לפריצת המכשול הביטחוני ולבצע פיגועים."[118]
פיצוי בהתאם לתקנות מס רכוש וקרן פיצויים
[עריכת קוד מקור | עריכה]בגין הנזק הישיר (שריפת שדות, נזק לרכוש מירי רקטות ופצמ"רים) שנגרם ליישובי עוטף עזה ניתן, כמקובל, פיצוי בהתאם לתקנות מס רכוש וקרן פיצויים. ב-10 ביוני 2018 הודיעה רשות המיסים על מתן פיצויים למי שעיסוקו בענף המלונאות ויחידות אירוח, בשל נזק עקיף בגין ביטולי הזמנות בתקופה 29 במאי 2018 עד 2 ביוני 2018.[124]
הממשלה נמנעה במשך כל התקופה מהכרזה על מצב מיוחד בעורף והכרזה על יישובים כיישובי ספר, צעדים שהיו מאפשרים מתן פיצוי נרחב יותר לתושבים הנפגעים, כגון פיצוי על אובדן ימי עבודה. בדצמבר 2018 אישרה ועדת הכספים תקנות למתן פיצוי בשל נזק עקיף כגון אובדן שעות עבודה.[125]
ההסברה והמערכה התקשורתית בעת העימותים
[עריכת קוד מקור | עריכה]סיקור העימותים באמצעי התקשורת בעולם כלל ביקורת על ישראל, שהגיעה לשיאה ב־14 במאי, בעקבות הריגתם של יותר מ־60 פלסטינים. גם מדינות אחדות מתחו ביקורת על ישראל, ובלטו בכך טורקיה ודרום אפריקה, שהחזירו את שגריריהן מישראל. ארגוני זכויות אדם ישראליים ובין-לאומיים, כולל בצלם,[126] Human Rights Watch,[127] ואמנסטי אינטרנשיונל,[128] גינו את ישראל על הרג הפלסטינים.
תוצאות אלה הובילו לביקורת על יעילות ההסברה הישראלית.[129]
ב-28 בפברואר 2019 ועדת החקירה של מועצת זכויות האדם של האו"ם פרסמה את ממצאיה לפיה 183 פלסטינים נהרגו באירועים ממרץ עד דצמבר 2018, בהם 35 ילדים, אישה, שני עיתונאים ושלושה פרמדיקים. על פי חברת הוועדה שרה חוסיין, ירו חיילי צה"ל בכוונה בילדים ועיתונאים. מסקנות הדו"ח הן כי ייתכן ופעולות צה"ל מהוות פשעי מלחמה, ואף פשעים כנגד האנושות. בנימין נתניהו דחה את הדו"ח על הסף ואמר כי הוא צבוע ושקרי.[130] השליח האמריקאי למזרח התיכון, ג'ייסון גרינבלט, דחה את הדו"ח, גינה את מועצת זכויות האדם והטיל על חמאס את האחריות לאלימות בגבול.[131]
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- חדשות 2, "205 נהרגו בעזה מתחילת העימותים", באתר מאקו, 10 באוקטובר 2018
- מפגין פלסטיני: "חמאס לא צריכים אותי יותר מכיוון שנהייתי נכה", באתר מעריב אונליין, 6 בנובמבר 2018
ניר דבורי, המהומות על הגדר - גרסת הלוחמים, באתר מאקו, 28 בנובמבר 2018 - עדויות של לוחמים וצלפים בצה"ל על שימוש של חמאס בילדים, נשים וזקנים כמגן אנושי בעימותים בגבול ישראל-רצועת עזה, כתבת וידאו מחדשות 2.- רון בן ישי, הסיפור המלא: כך סוכם על הסדרה בעזה - ומה כולל כל שלב, באתר ynet, 3 במאי 2019
- עופר חדד - ישן, כרוניקה של הסלמה, באתר מאקו, 12 בנובמבר 2019
- אינה רוצה ואינה יכולה: טיוח חקירת הפגנות השיבה בידי ישראל, באתר "בצלם"
העימותים בגבול ישראל–רצועת עזה, ברשת החברתית פייסבוק
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ דו"ח האו"ם
- ^ 1 2 3 בחינת הרוגי “צעדות השיבה” מעלה כי רובם פעילי ארגוני טרור, כמחצית מהם מזוהים עם חמאס, מרכז המידע למודיעין ולטרור, 16 בינואר 2019.
- ^ 1 2 Oliver Holmes, Josh Holder, Gaza border protests: 190 killed and 28,000 injured in a year of bloodshed, Guardian, 29/3/2019
- ^ לילך שובל, כדאי להכיר, באתר ישראל היום, 20 ביולי 2018
- ^ 1 2 יואב זיתון, אליאור לוי ומתן צורי, מטחים בלתי פוסקים מעזה: 6 ישראלים נפצעו, באתר ynet, 29 במאי 2018.
- ^ אילנה קוריאל ומתן צורי, אב המשפחה משחזר את נפילת הרקטה: "הכול התפוצץ", באתר ynet, 14 ביולי 2018
- ^ טל לב רם, יאסר עוקבי, המתח בדרום: ירי לעבר שלושה חשודים שחצו את גדר המערכת, באתר מעריב אונליין, 8 באפריל 2018.
- ^ 1 2 יואב זיתון ואליאור לוי, צה"ל הרג מחבלים שירו על חיילים; 15 הרוגים היום בעזה, באתר ynet, 30 במרץ 2018.
- ^ יואב זיתון, אליאור לוי, ליעד אוסמו ומתן צורי, בחסות העשן: סוכלו ניסיונות לפיגועים ולחציית הגדר, באתר ynet, 6 באפריל 2018.
- ^
עמוס הראל, במקום רקטות ומנהרות, חמאס מצא שיטה יעילה לחיכוך עם צה"ל, באתר הארץ, 31 במרץ 2018.
- ^ טל לב רם, יאסר עוקבי, המתח בדרום: ירי לעבר שלושה חשודים שחצו את גדר המערכת, באתר מעריב אונליין, 8 באפריל 2018
- ^ רוני דניאל, כך נערכים בצה"ל להסתערות על הגדר, באתר מאקו, 19 במרץ 2018.
- ^ 1 2 אקטיבסטילס, צעדת השיבה: אלפים הפגינו בצפון ודרשו הכרה בנכבה, באתר "שיחה מקומית", 23 באפריל 2015
- ^ עמוס הראל, אבי יששכרוף ויובל אזולאי, חשש: בשל המצב בעזה אלפים יצעדו לגבול, באתר וואלה, 24 בפברואר 2008(הקישור אינו פעיל, 7.3.2019)
- ^ אליאור לוי וחסן שעלאן, היערכות לתהלוכות הנכבה: "רוצים לשוב הביתה", באתר ynet, 12 במאי 2011
- ^ 1 2 אליאור לוי, זהו תושב עזה שהפוסט שלו הוביל למחאה ההמונית, באתר ynet, 6 באפריל 2018
- ^ רמי יונס, מסר ממארגני צעדות השיבה בעזה: "רוצים לחיות בשלום עם הישראלים", באתר "שיחה מקומית", 27 במרץ 2018
- ^ פזית רבינא, ספונטניות מחושבת: המהלך לאזרוח המאבק הפלסטיני, בעיתון מקור ראשון, 30 במרץ 2018.
- ^ דניאל סיריוטי, מאמץ ערבי להפסקת "צעדות השיבה", באתר ישראל היום, 8 באפריל 2018.
- ^ פנחס ענברי, קרע בין חמאס למארגני "צעדת השיבה" המקוריים, באתר מעריב אונליין, 9 באפריל 2018.
- ^ מירון רפופורט, המטרה של צעדת השיבה היא עסקה עם ישראל על הקלת המצור, באתר "שיחה מקומית", 8 באפריל 2018
- ^ יהלי (יעל) מרום, בתמונות: כך נראית מחאת האוהלים בגבול עזה כשהצבא לא יורה עליה, באתר "שיחה מקומית", 11 באפריל 2018
- ^ אליאור לוי ויואב זיתון, תיעוד: כך הסתננו פלסטינים מעזה והציתו כלי הנדסי של צה"ל, באתר ynet, 25 במרץ 2018;
מתן צורי ויואב זיתון, צפו: שלושת המחבלים שחדרו מעזה ליד קיבוץ צאלים, באתר ynet, 27 במרץ 2018;
יניב קובוביץ, פלסטינים הציתו אש ליד גדר המערכת, צה"ל תקף בתגובה שתי עמדות של חמאס, באתר הארץ, 28 במרץ 2018;
ניקי גוטמן, פעם נוספת: מסתנן מעזה נתפס בחוף זיקים, באתר ישראל היום, 28 במרץ 2018; יוחאי עופר, נורת אזהרה: החדירה מעזה היא קדימון למופע של חמאס, בעיתון מקור ראשון, 27 במרץ 2018;
יוסי מלמן, לקראת יום האדמה: ככל שמספר ההרוגים יהיה רב, כך הסיכויים שהאירועים ייצאו מכלל שליטה, באתר מעריב אונליין, 28 במרץ 2018 - ^ ההכנות ל"צעדת השיבה הגדולה" (תמונת מצב נכונה לצהרי 29 במרץ 2018), באתר מרכז המידע למודיעין ולטרור, 29 במרץ 2018
- ^ אבי יששכרוף, מאות הסעות, אוהלים ואינטרנט חינם: כך נערכים בעזה ל"צעדת המיליון", באתר וואלה, 28 במרץ 2018.
- ^ אליאור לוי, "אמרו שיכלאו אותנו": כך מאיים חמאס על מסיעי המפגינים, באתר ynet, 5 באפריל 2018.
- ^ אמיר בוחבוט, יניר יגנה, דובר צה"ל: חמאס שילם למפגינים שיתקרבו לגדר; יצרנו הרתעה בגבול", באתר וואלה, 7 באפריל 2018.
- ^ יואב זיתון, צפו: חמאס מביים פציעות בעימותים בגבול עזה, באתר ynet, 5 במאי 2018.
- ^ 1 2 יואב זיתון ואליאור לוי, רחפנים, צלפים ואלפי רימוני גז. דריכות לקראת "צעדת השיבה", באתר ynet, 30 במרץ 2018.
- ^ ניר דבורי, מראות נגד צלפים ודליים לרימונים, באתר מאקו, 1 באפריל 2018.
- ^ ניר דבורי, היערכות על הגדר: צלפים ומכשולים, באתר מאקו, 22 במרץ 2018.
- ^ אמיר בוחבוט, רחפן ה"שוקו" שמטיל שקיות סירחון: הסיוט של המפגינים ברצועת עזה, באתר וואלה, 16 במאי 2018.
- ^ כתבי חדשות 2, המחאה בעזה: דיווח על 8 הרוגים, באתר מאקו, 30 במרץ 2018
- ^ ג'קי חורי, תיעוד מהצעדה בעזה: פלסטיני נורה כשהוא בגבו לחיילים בעודו מתרחק מהגדר, באתר הארץ, 31 במרץ 2018.
- ^ דנה בן שמעון, חמאס מודה: חמישה מההרוגים הם פעילים שלנו, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 31 במרץ 2018
- ^ אליאור לוי, חמאס: 5 מההרוגים בעזה - אנשי הזרוע הצבאית, באתר ynet, 31 במרץ 2018.
- ^ צה"ל: לפחות 10 מהמחוסלים ברצועה – מחבלים, באתר חדשות 0404, 31 במרץ 2018
- ^ יואב זיתון ואליאור לוי, 10 מההרוגים - מחבלים. ארדואן: "טבח לא אנושי", באתר ynet, 31 במרץ 2018.
- ^ אמיר בוחבוט, צה"ל לתושבי עזה: "לא נחזיר את גופות שני המחבלים עד להשבת חיילינו", באתר וואלה, 1 באפריל 2018.
- ^ יניר יגנה, "מוכן להפעלה נגד צה"ל": תיק עם בקבוקי תבערה אותר בגבול הרצועה, באתר וואלה, 3 באפריל 2018
- ^ אריה ריבקינד, מרצ: לחקור • ארדן: מיישרת קו עם הנייה I ליברמן: זה לא היה פסטיבל שירה, באתר חרדים10, 1 באפריל 2018
- ^ טל שלו ואמיר בוחבוט, קריאה לחקור את הירי במפגינים; צה"ל: 10 מההרוגים פעילי טרור, באתר וואלה, 31 במרץ 2018
- ^ ynet, מועצת הביטחון דנה בעזה. אבו מאזן: ישראל אחראית, באתר כלכליסט, 31 במרץ 2018
- ^ ימי רוט, יאסר עוקבי, הנייה: "ביום שישי עצרנו בגבול, פעם הבאה איננו יודעים היכן נעצור", באתר מעריב אונליין, 1 באפריל 2018
- ^ נעה לנדאו, אחרי מזכ"ל האו"ם, גם מוגריני קוראת לחקור את הרג המפגינים ברצועת עזה, באתר הארץ, 31 במרץ 2018
- ^ סוכנויות הידיעות, יאסר עוקבי, מזכ"ל האו"ם: לפתוח בחקירה עצמאית של העימותים בעזה, באתר מעריב אונליין, 31 במרץ 2018
- ^ דיווח: ארה"ב דחתה הצעת החלטה של מועצת הביטחון לחקירת העימותים בעזה, באתר ynet, 1 באפריל 2018
- ^ דו"ח באו"ם בנושא
- ^
ציוץ של (6) X \ צבא ההגנה לישראל ב-X: ""עם הרבה מאוד אומץ לב ודיוק": כך סיכלו לוחמי מגלן פיגוע ירי משמעותי וכוונת פעילי טרור לחצות את הגדר: https://t.co/VsMWZLW9JZ https://t.co/DA0TZhwcKf" ברשת החברתית אקס (טוויטר), 15 במאי 2018
- ^ מקסים לנגו, בזמן הטקס בירושלים: מספר המחבלים שכוחותינו חיסלו בגבול הרצועה עלה ל-50, באתר חדשות 0404, 14 במאי 2018
- ^
לפחות 24 מההרוגים בהפרות הסדר האלימות - מחבלי חמאס וג'יהאד, באתר צה"ל, 15 במאי 2018.
- ^ יואב זיתון, אליאור לוי, מתן צורי ושחר חי, 52 הרוגים במהומות בעזה; צה"ל תקף שורת יעדים, באתר ynet, 14 במאי 2018.
- ^ דניאל סיריוטי, הנייה הושפל בקהיר: "ישראל תהרוג אותך ואנחנו לא נתערב", באתר ישראל היום, 15 במאי 2018.
- ^ אוסטרליה:חמאס אחראי להרג הפלסטינים בגבול רצועת עזה, באתר ynet, 15 במאי 2018.
- ^ אליאור לוי וסוכנויות הידיעות, מניין ההרוגים בעזה עלה ל-59, ארדואן: "נתניהו וטראמפ אשמים", באתר ynet, 15 במאי 2018.
- ^ 1 2 איתמר אייכנר, טורקיה מחזירה את השגרירים מת"א ומוושינגטון: "ישראל - מדינת טרור", באתר ynet, 14 במאי 2018.
- ^ איתמר אייכנר ושחר חי, החרפה ביחסים: טורקיה מגרשת את השגריר הישראלי, באתר ynet, 15 במאי 2018.
- ^ ארדואן: פעולות ישראל בעזה - כמו פשעי הנאצים באירופה, באתר וואלה, 18 במאי 2018
- ^ רבבות הפגינו באיסטנבול נגד ישראל, באתר ynet, 18 במאי 2018
- ^ איתמר אייכנר, היילי: "אין מדינה שפועלת בריסון יותר מישראל", באתר ynet, 15 במאי 2018.
- ^ איתמר אייכנר, טובה צימוקי ושחר חי, מועצת זכויות האדם הורתה על ועדת חקירה נגד ישראל, באתר ynet, 18 במאי 2018
- ^ יניר יגנה ואמיר בוחבוט, 25 פצצות מרגמה נורו מעזה לישראל; נפילה בחצר גן ילדים ריק, באתר וואלה, 29 במאי 2018.
- ^ יואב זיתון, אליאור לוי ומתן צורי, בזמן תקיפות צה"ל ברצועה: מטחים לשדרות ולעוטף עזה, באתר ynet, 29 במאי 2018.
- ^ יואב זיתון, אליאור לוי ומתן צורי, המטחים לא עוצרים: רצף שיגורים לאופקים ועוטף עזה, באתר ynet, 29 במאי 2018.
- ^ כתבי חדשות 2, מטחים מעזה: חייל נפצע בינוני, באתר מאקו, 29 במאי 2018.
- ^ מערכת ישראל היום, צה"ל תקף ברצועת עזה יעדים של הג'יהאד האסלאמי, באתר ישראל היום, 29 במאי 2018.
- ^ יואב זיתון, 900 מטר בשטח ישראל: מנהרת טרור הותקפה, באתר ynet, 29 במאי 2018.
- ^ כלי טיס תקפו מעל 35 יעדי טרור ומנהרה שחצתה לשטח ישראל, באתר צה"ל, 30 במאי 2018.
- ^ כרמל ליבמן, כך סוכל הירי המורכב מעזה. הצטרפנו למיירטים של "כיפת ברזל", באתר צה"ל, 31 במאי 2018.
- ^ קצין צה"ל נפצע בינוני מרימון שהושלך לעברו על גדר הגבול בעזה, באתר ynet, 13 ביולי 2018
- ^ כך מטוסי קרב תקפו מנהרות טרור ויעדים צבאיים של חמאס, באתר צה"ל (דרך ארכיון האינטרנט), 14 ביולי 2018
- ^ ניר דבורי, 33 שיגורים מעזה, צה"ל תקף מנהרות, באתר מאקו, 14 ביולי 2018,
מתן צורי, יואב זיתון ואליאור לוי, הסלמה בדרום: צה"ל תקף מנהרות בעזה, מטחים לעוטף ונפילה ביישוב, באתר ynet, 14 ביולי 2018. - ^ אלו המטרות המרכזיות שהותקפו בעזה. תיעוד, באתר צה"ל, 14 ביולי 2018.
- ^ אריאל זיגלר, בכיר בחיל האוויר: ניתנה הנחיה שלא לפגוע בפעילי חמאס, בעיתון מקור ראשון, 15 ביולי 2018
- ^ טל לב רם, מעל 60 רקטות נורו על העוטף, טיל נ"ט נורה לעבר כוח צה"ל, באתר מעריב אונליין, 14 ביולי 2018.
- ^ יניר יגנה ואמיר בוחבוט, צה"ל חידש התקיפות ברצועת עזה; אזעקות "צבע אדום" ביישובי הנגב המערבי, באתר וואלה, 14 ביולי 2018.
- ^ אליאור לוי, מתן צורי ויואב זיתון, הסלמה בדרום: יותר מ-60 אזעקות בשעתיים, מצרים מנסה להרגיע, באתר ynet, 14 ביולי 2018.
- ^ יואב זיתון, אליאור לוי, מתן צורי, מורן אזולאי ואלכסנדרה לוקש, חודש הירי כולל שיגורים לאשקלון, רקטה התפוצצה ליד בית כנסת בשדרות, באתר ynet, 14 ביולי 2018.
- ^ לילך שובל, יום הקרב נמשך: ארבעה נפגעים מנפילות בשדרות, תקיפות נרחבות של צה"ל, באתר ישראל היום, 14 ביולי 2018.
- ^ אלו המטרות המרכזיות שהותקפו בעזה. תיעוד, באתר צה"ל, 14 ביולי 2018.
- ^ יניר יגנה, אמיר בוחבוט וטל שלו, צבע אדום וירי בלתי פוסק ליישובי עוטף עזה; שלושה פצועים בשדרות, באתר וואלה, 14 ביולי 2018.
- ^ רפאל חיון, גורם צבאי ל-0404: "במהלך היום כ-210 שיגורים מעזה, כ-50 יורטו", באתר חדשות 0404, 14 ביולי 2018
- ^ אמיר בוחבוט ויניר יגנה, בוקר מתוח בדרום: שני הרוגים בפיצוץ בבניין במערב העיר עזה, באתר וואלה, 15 ביולי 2018.
- ^ נועה מגיד, לראשונה: כוחותינו ירו לעבר מפריחי בלונים בעזה – שני מחבלים נפצעו, באתר חדשות 0404, 15 ביולי 2018
- ^ סוללות כיפת ברזל תוגברו בגוש דן ובדרום, כלי טיס תקפו משגרי בלוני תבערה ברצועה, באתר צה"ל, 15 ביולי 2018.
- ^ אמיר בוחבוט, הותר לפרסום: לוחם צה"ל נהרג בחילופי האש בגבול עזה, באתר וואלה, 20 ביולי 2018,
רענן בן צור ויואב זיתון, אביב נהרג מירי צלף: "היה מאושר שגויס לגבעתי", באתר ynet, 21 ביולי 2018. - ^ אמיר בוחבוט ויניר יגנה, ההסלמה בדרום: חילופי אש בדרום רצועת עזה; שני הרוגים מתקיפת צה"ל, באתר וואלה, 20 ביולי 2018.
- ^ דיווח: ארבעה פלסטינים נהרגו ו-120 נפצעו בתקיפות בעזה, באתר וואלה, 20 ביולי 2018.
- ^ יואב זיתון ומתן צורי, חיל האוויר תוקף ברצועה: "חמאס מדרדר את המצב ויישא באחריות", באתר ynet, 20 ביולי 2018.
- ^ יואב זיתון, ליעד אוסמו, מתן צורי, מורן אזולאי, איתמר אייכנר ואליאור לוי, תקיפות ללא הפסקה בעזה: "הושמדה מפקדת גדוד", באתר ynet, 20 ביולי 2018.
- ^ אמיר בוחבוט, שלושה שיגורים זוהו משטח עזה; כיפת ברזל יירטה שניים, באתר וואלה, 20 ביולי 2018.
- ^
שגיאות פרמטריות בתבנית:אתר צה"ל
סוג לא תואם [ 3 ] צה"ל מבצע תקיפה נרחבת לעבר מטרות טרור של חמאס ברצועת עזה: צה"ל השמיד 3 מפקדות גדודיות של ארגון הטרור חמאס, באתר צה"ל, 21 ביולי 2018.
- ^ יניר קוזין, גורם מדיני בכיר: "חמאס התחייב להפסיק את טרור העפיפונים", באתר מעריב אונליין, 21 ביולי 2018.
- ^ דנה ויס, ליברמן: "לא נפיל את חמאס במלחמה", באתר מאקו, 15 באוגוסט 2018
ג'קי חוגי, תקראו להבנות עם החמאס איך שתקראו, רק אל תגידו הפסקת אש, באתר מעריב אונליין, 17 באוגוסט 2018. - ^ ערוץ 7, רקטה התפוצצה בבאר שבע האֵם הצילה את חיי ילדיה, באתר ערוץ 7, 17 באוקטובר 2018.
- ^ אילנה קוריאל, איתי בלומנטל, אליאור לוי ואיתמר אייכנר, רקטה שוגרה מעזה, נזק כבד לבית בתוך באר שבע. שידור ישיר, באתר ynet, 17 באוקטובר 2018.
- ^ איתי בלומנטל, צה"ל: תקפנו מנהרה, זה לא נגמר; כיפת ברזל לא הרמטית, באתר ynet, 17 באוקטובר 2018,
חיים טוויל, 20 מטרות הותקפו בעזה: במוקד – מנהרת טרור שחצתה לתוך ישראל, באתר חרדים10, 17 באוקטובר 2018 - ^
שגיאות פרמטריות בתבנית:אתר צה"ל
סוג לא תואם [ 3 ] כלי טיס תקפו מטרות טרור ברצועה וחוליית מחבלים שניסתה לבצע ירי רקטי, באתר צה"ל, 17 באוקטובר 2018.(הקישור אינו פעיל, 7.3.2019)
- ^ צפו: רגע לפני השיגור; כלי טיס משמיד את המחבלים, באתר "סרוגים", 17 באוקטובר 2018.
- ^ בן כספית, הערכה בישראל וברצועה: פגיעת ברק הפעילה את הרקטות לב"ש ולגוש דן, באתר מעריב אונליין, 18 באוקטובר 2018.
- ^ יואב זיתון, מתן צורי ואליאור לוי, צה"ל תקף 80 יעדים בעזה בעקבות 30 שיגורים מהרצועה, באתר ynet, 27 באוקטובר 2018
- ^ יואב זיתון, מתן צורי ואליאור לוי, צה"ל: "סוריה ואיראן הורו לג'יהאד האיסלמי לשגר את הרקטות", באתר ynet, 27 באוקטובר 2018.
- ^ 1 2 "צה"ל חייב לסא"ל מ' יותר משניתן לספר", באתר צה"ל, 11 בנובמבר 2018;
יואב זיתון, מחדלי הפעולה הכושלת בעזה: סא"ל מ' נהרג מירי חברו, הכוח נחשף בגלל שורת תקלות, באתר ynet, 7 ביולי 2019 - ^ עדו בן פורת, לילה לא שקט חילופי אש בגבול עזה, 6 מחבלים חוסלו, באתר ערוץ 7, 11 בנובמבר 2018
- ^ דניאל סיריוטי, הסלמה בדרום: צה"ל חיסל בכיר בחמאס ועוד שישה פעילים בזרוע הצבאית, באתר ישראל היום, 11 בנובמבר 2018.
- ^ מתן צורי, יואב זיתון, אילנה קוריאל, אליאור לוי, רותם אליזרע ואיתמר אייכנר, 200 רקטות נורו לעבר ישראל, 60 מתוכן יורטו; צה"ל תוקף ברצועה, באתר ynet, 12 בנובמבר 2018
- ^ מתן צורי, יואב זיתון ואדיר ינקו, רקטה מעזה פגעה ישירות בבניין באשקלון, באתר ynet, 12 בנובמבר 2018.
- ^ אמיר בוחבוט, יניר יגנה, טל שלו, יקי אדמקר, אבי אשכנזי, דנה ירקצי ומאיה הורודניצ'אנו, יותר מ-200 שיגורים מעזה, חייל נפצע קשה מפגיעה באוטובוס; צה"ל תוקף ברצועה, באתר וואלה, 12 בנובמבר 2018.
- ^ ניקי גוטמן, הדרום בוער: 200 רקטות שוגרו; חייל צה"ל נפצע קשה; צה"ל תקף כ-70 יעדי טרור ברצועה, באתר ישראל היום, 12 בנובמבר 2018
- ^ בעקבות המצב בדרום: הלימודים ביישובי הדרום בוטלו, נדחו חלק מהבחירות המקומיות, באתר מעריב אונליין, 12 בנובמבר 2018
- ^ הרוג, 85 נפגעים, מאות רקטות ותקיפות; הג'יהאד האיסלאמי: גם מעבר לאשדוד ישהו במקלטים, באתר ynet, 13 בנובמבר 2018.
- ^ הרוג ופצועה אנוש מפגיעת רקטה באשקלון, באתר ynet, 13 בנובמבר 2018
- ^ קובי פינקלר, צה"ל תקף את משרד המודיעין של חמאס, באתר ערוץ 7, 13 בנובמבר 2018.
- ^ אליאור לוי, מורן אזולאי ואיתמר אייכנר, חמאס: סוכם על הפסקת אש; ראשי מערכת הביטחון תמכו, הקבינט הסכים, באתר ynet, 13 בנובמבר 2018.
- ^ יואב זיתון, הערכה בצה"ל: ללא התקדמות במו"מ - השקט בדרום יחזיק שבועות, באתר ynet, 6 במאי 2019.
- ^ טל לב רם, כ-600 רקטות נורו מתחילת הסבב, שני הרוגים מפגיעות באשקלון ובעוטף עזה, באתר מעריב אונליין, 5 במאי 2019.
- ^
שגיאות פרמטריות בתבנית:אתר צה"ל
סוג לא תואם [ 3 ] תגובה על פעילות צה"ל ברצועת עזה הוגשה לבג"ץ, באתר צה"ל, 29 באפריל 2018, תשובת צה"ל במלואה.
- ^ 1 2 בג"ץ 3003/18 יש דין ואחרים נ' הרמטכ"ל ואחרים, ניתן ב־24 במאי 2018
- ^ היינו אמורים לזהות את ה"מסית מרכזי" בין אלפי מפגינים ולירות לו ברגלים, באתר "שיחה מקומית", 2018-04-01
- ^ אביגדור פלדמן, האקדח שירה בעתירה הראשונה, באתר הארץ, 11 במרץ 2020
- ^ עיוני משפט מג, בין הפרדיגמות: חוקיות הוראות הפתיחה באש בגבול עזה על פי הדין הבינלאומי לאור פסיקתו של בית המשפט העליון. מאת אליאב ליבליך
- ^ שלחתם אותנו לירות אש חיה ב-8,211 מפגינים. עכשיו תקשיבו לנו, באתר הארץ, 4 במרץ 2020
- ^ שלמה פיוטרקובסקי, בג"ץ דחה את עתירות השמאל הקיצוני, באתר ערוץ 7, 24 במאי 2018
- ^ פיצויי מס רכוש בגין נזק עקיף לענף התיירות שנגרם בשל הסלמת המצב הביטחוני בצפון ובעוטף עזה, באתר רשות המיסים, 10 ביוני 2018
- ^ ועדת הכספים אישרה את התקנות לפיצוי העסקים והעובדים בעקבות הלחימה וטרור ההצתות בדרום, אתר הכנסת, 17 בדצמבר 2018
- ^ Israel response to Gaza protests ‘illegal’: Israeli NGO
- ^ Israel: Gaza Killings Unlawful, Calculated,Human Rights Watch, April 3, 2018
- ^ Amnesty: Israel must put an end to excessive and lethal force in Gaza, April 14, 2018
- ^ איתמר לוין, כרגיל: אין הסברה, באתר News1 מחלקה ראשונה, 15 במאי 2018;
ערן זינגר, המזרחן מרדכי קידר על ההסברה הישראלית: "שערורייה שאין כדוגמתה", באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 17 במאי 2018;
מתי גולן, ככה לא בונים הסברה, באתר גלובס, 16 במאי 2018;
לילך סיגן, אולי כדאי שציפי חוטובלי תבקש שיעור בהסברה מניקי היילי, באתר מעריב אונליין, 19 במאי 2018 - ^ נעה לנדאו, ועדת הבדיקה של האו"ם לעימותים בגבול עזה: ישראל ירתה בכוונה בילדים ובעיתונאים, באתר הארץ, 28 בפברואר 2019.
- ^ יאסר עוקבי, גרינבלט: "דוח האו"ם מוטה נגד ישראל, חמאס אחראי לאלימות בעזה", באתר מעריב אונליין, 1 במרץ 2019.
| הסכסוך הישראלי-פלסטיני בעשור השני של המאה ה-21 | |||||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| מבצעים צבאיים | הלחימה ברצועת עזה בין מבצע עופרת יצוקה למבצע עמוד ענן • מבצע חוק ברזל • מבצע הד חוזר • מבצע עמוד ענן • הלחימה ברצועת עזה בין מבצע עמוד ענן למבצע צוק איתן • מבצע חשיפה מלאה • מבצע שובו אחים • מבצע צוק איתן (אירועים) • הלחימה ברצועת עזה לאחר מבצע צוק איתן • גל הטרור הפלסטיני (2015–2016) • מבצע חגורה שחורה | ||||||||||||||||||||
| התפרעויות ואירועי טרור |
| ||||||||||||||||||||
| שונות | העימותים בגבול ישראל–רצועת עזה (2018–2021) (אירועים) • שיגורי רקטות מסיני לעבר אילת ועקבה | ||||||||||||||||||||