לדלג לתוכן

הפיגוע בבית הכנסת קהילת בני תורה

הפיגוע בבית הכנסת קהילת בני תורה
חלק מהמהומות בקרב הפלסטינים וערביי ישראל (2014)
אנשי זיהוי פלילי ומשטרה בכניסה לבית הכנסת לאחר הפיגוע
אנשי זיהוי פלילי ומשטרה בכניסה לבית הכנסת לאחר הפיגוע
תאריך 18 בנובמבר 2014
מקום בית הכנסת "קהילת בני תורה", הר נוף, ירושלים, ישראל
קואורדינטות 31°47′09″N 35°10′31″E / 31.785888888889°N 35.175277777778°E / 31.785888888889; 35.175277777778
סוג פיגוע ירי ודקירה
נשק אקדחים, גרזן, סכין קצבים
הרוגים 6
פצועים 7
מבצע רסאן ועודאי אבו ג'מל
(למפת ירושלים רגילה)
 
הפיגוע בבית הכנסת קהילת בני תורה
הפיגוע בבית הכנסת קהילת בני תורה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

הפיגוע בבית הכנסת "קהילת בני תורה", היה פיגוע טרור פלסטיני במתווה ירי ודקירה שבוצע בבוקר כ"ה בחשוון ה'תשע"ה (18 בנובמבר 2014), במהלך תפילת שחרית בבית כנסת בשכונת הר נוף שבירושלים. בפיגוע, שבוצע בידי שני מחבלים פלסטינים, תושבי שכונת ג'בל מוכאבר שבמזרח ירושלים, נרצחו שישה בני אדם – חמישה מתפללים ושוטר, ושבעה אחרים נפצעו.

ערך מורחב – המהומות בקרב הפלסטינים וערביי ישראל (2014)

מתחילת קיץ 2014 חלה עלייה חדה בפיגועים בירושלים[1], על רקע חטיפת שלושת הנערים ורציחתם, מבצע שובו אחים, רצח הנער מוחמד אבו ח'דיר ומבצע צוק איתן. אירועים אלו כללו בעיקר יידוי אבנים (בייחוד על הרכבת הקלה בשועפט), זריקת בקבוקי תבערה, הפרות סדר וירי זיקוקים לעבר כוחות הביטחון. במהלך סתיו 2014 אירעו שני פיגועי דריסה בתחנות הרכבת הקלה בהם נרצחו 4 ישראלים, ונערך ניסיון התנקשות בחייו של יהודה גליק, פעיל מרכזי למען עליית יהודים להר הבית. התגובה הישראלית לאירועים אלו הייתה בעיקרה הגברת הנוכחות המשטרתית בירושלים, הגבלות בכניסת ערבים למתחם הר הבית, פיזור הפרות הסדר ומעצר מתפרעים וחשודים בפעולות טרור.

יומיים קודם לטבח בבית הכנסת נמצא נהג אוטובוס של חברת אגד, ערבי ממזרח ירושלים, כשהוא תלוי בתוך אוטובוס. ממצאי הנתיחה שלאחר המוות העלו כי מדובר בהתאבדות ולא ברצח על רקע פלילי או לאומני, אך בתקשורת הפלסטינית עלו טענות שווא כי מדובר ברצח על רקע לאומני[2] .

המחבלים, רסאן ועודאי אבו ג'מל משכונת ג'בל מוכאבר בדרום מזרח ירושלים, היו בני דודים בעלי מעמד של תושבות בישראל. השניים הם קרובי משפחתו של ג'מאל אבו ג'מאל, אסיר שנידון ב-1994 ל-22 שנות מאסר על ניסיון דקירת שוטר, שהתגורר אף הוא בשכונת ג'בל מוכבר והשתייך לארגון החזית העממית. הוא השתחרר במסגרת מחווה מדינית לאבו מאזן כשנה קודם האירוע, ונעצר שוב מספר ימים קודם לפיגוע. ארגון החזית העממית לשחרור פלסטין טען לאחר האירוע שהמחבלים נמנו על שורותיו, אך חזר בו כמה שעות מאוחר יותר[3].

המחבלים, חמושים באקדחים, בגרזן ובסכין קצבים, הגיעו במכונית לאזור בית הכנסת קהילת בני תורה בשכונת הר נוף בירושלים והמתינו בגן משחקים סמוך לכניסת מתפללים לבית הכנסת. בשעה 6:55 בבוקר, במהלך תפילת שחרית, נכנסו לבית הכנסת והחלו לתקוף את המתפללים שסיימו את תפילת העמידה[4]. בשלב זה נרצחו ארבעה: הרב משה טברסקי (בנו של הרב יצחק טברסקי) בן 59, ר"מ בישיבת תורת משה, אריה קופינסקי בן 43, אברהם שמואל גולדברג בן 68, וקלמן לוין. לפני שנרצח, נאבק אריה קופינסקי במחבלים, ובכך אפשר למתפללים רבים להינצל מהטבח[5].

בשעה 7:08 הגיעו למקום שני שוטרי תנועה שפעלו בסמוך ולאחריהם גם קצין בדרגת רב-פקד מיחידת זיהוי פלילי. המחבלים פרצו מבית הכנסת לעבר השוטרים ונהרגו בקרב יריות עמם. בקרב נפצע באופן אנוש אחד משוטרי התנועה, זידאן סיף, שנפטר בהמשך היום. חברו, רס"ר איציק ויצמן נפצע אף הוא. מפכ"ל המשטרה, יוחנן דנינו, החליט להעניק לסיף את עיטור המופת[6], שאותו קיבל לאחר מותו בחנוכה ה'תשע"ה[7].

אחד הפצועים בפיגוע, יחיאל חיים רוטמן, נפטר מפצעיו בי"א בחשוון ה'תשע"ו (23 באוקטובר 2015), כ-11 חודשים לאחר האירוע[8].

תגובות לפיגוע

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעקבות הפיגוע תגברה משטרת ישראל את האבטחה סביב מוסדות החינוך בבירה. בהלוויית הנרצחים השתתפו אלפי בני אדם.

ראש הממשלה בנימין נתניהו אמר: "הקהילה הבינלאומית מתעלמת מההסתה בחוסר אחריות. נגיב ביד קשה לרצח האכזרי של יהודים שבאו להתפלל ונקטלו בידי מרצחים שפלים". הוא אמר למזכיר המדינה האמריקאי ג'ון קרי כי הפיגוע הוא תוצאה ישירה של הסתת אבו מאזן. יו"ר הקואליציה זאב אלקין פנה לראשי מפלגות האופוזיציה מלבד המפלגות הערביות, והציע להן להצטרף לממשלת אחדות לשעת חירום[9].

ראש עיריית אשקלון, איתמר שמעוני, הורה על הפסקה זמנית של עבודות לבניית ממ"דים בגני ילדים בעיר, שבהן מועסקים ערבים ישראלים. הוא נימק צעד זה ברצון להגביר את הביטחון האישי אצל ההורים, הילדים והצוות החינוכי[10]. החלטה זו גונתה על ידי חברי הכנסת מהאופוזיציה[11].

יו"ר הרשות הפלסטינית, אבו מאזן, פרסם כי הוא "מגנה הרג של אזרחים, בלי קשר לזהות האחראים לו מכל צד שהוא", ללא התייחסות לפיגוע המסוים. הוא דרש באותה הזדמנות "להפסיק את הפלישות למסגד אל-אקצא ואת הפרובוקציות של המתנחלים... הגיע הזמן לסיים את הכיבוש". חמאס שיבח את הפיגוע ופרסם הודעה זמן קצר לאחר האירוע בה הכריז כי "מדובר בתגובה לרצח חסן יוסף ראמוני", נהג אוטובוס פלסטיני שנמצא תלוי יומיים קודם לכן במסוף אוטובוסים בהר חוצבים, ועל פי הבדיקה הפתולוגית - התאבד[12]. בהודעה הרשמית של הארגון נקראו הפלסטינים להמשיך את "פעולות הנקמה בתגובה לפשעי ישראל המתמשכים במסגד אל-אקצא". ברצועת עזה חולקו סוכריות לכבוד האירוע ונורו זיקוקים לאות שמחה.

חלק ממשפחות המחבלים הביעו שמחה על הפיגוע וכינו את המחבלים "שהידים". בן דודם של המחבלים, עלאא אבו ג'מאל, אמר כי "המעשה הזה התרחש בגלל הלחצים של ממשלת ישראל הכובשת נגד העם הפלסטיני ובירושלים באופן כללי והפגיעה הממושכת במסגד אל-אקצא"[13]. כשנה לאחר מכן, ב-13 באוקטובר 2015, דרס אבו ג'מאל במכוון ולאחר מכן תקף בגרזן את הפצועים ברחוב מלכי ישראל בירושלים. הוא רצח אדם אחד ופצע אחר קשה, ונורה למוות[14]. עם זאת, אביו של אחד המחבלים הביע התנגדות מסוימת למעשיו של בנו[15].

מועצת הביטחון של האומות המאוחדות[16] ונשיא ארצות הברית ברק אובמה גינו את הפיגוע. מזכיר המדינה האמריקני ג'ון קרי כינה את האירוע "טרור מוחלט וברוטליות חסרת הבחנה", קישר בין המעשה ובין הקריאה הפלסטינית ל"ימי זעם" בירושלים, וקרא למנהיגים הפלסטינים לגנות את הפיגוע.

שגריר האיחוד האירופי בישראל, לארס פאבורג-אנדרסן, פרסם הודעת גינוי. מדינות רבות נוספות, ובהן טורקיה, קנדה ורוסיה גינו את הפיגוע. ירדן גינתה גם היא, אולם הפרלמנט הירדני התפלל לזכרם של המחבלים[17]. בחריין גינתה את האירוע וקראה לו "פשע"[18].

בעקבות מותו של השוטר הדרוזי זידאן סייף הגיעו להלווייתו מאות חרדים בראשות רב בית הכנסת, הרב יצחק מרדכי רובין[19] שאף ספד לו בהלוויה[20]. מנהיגים דרוזים ביקרו בביהכנ"ס[21], במלאת שנה לפיגוע נערכה צעדה משותפת לחרדים ולדרוזים[22].

הרב יעקב קירמאיר מניו יורק ייסד עם המשפחה השכולה של השוטר הדרוזי זידאן סייף חברה לתועלת הציבור בשם יקיר: יוזמה קהילתית ישראלית רבת-פנים על מנת לקדם קירוב לבבות בין העדה הדרוזית לקהילות יהודיות בישראל ובארצות הברית. הארגון מקדם מיזם בשם 'שבת יתרו' שבה מדי שנה, בשבת שבה קוראים פרשה זו, נפגשים מאות דרוזים ויהודים[23]. בשנה הראשונה השתתפו במיזם השיח מוואפק טריף וסגן השר איוב קרא[24].

הזמר יואלי קליין הוציא יחד עם הזמר והמלחין שייע גרוס ובהשתתפות הזמר מוטי ויזל את השיר עד מה השם לעילוי נשמת הנרצחים בפיגוע[25].

משפחתו של הנרצח קלמן לוין, תבעה את הרש"פ בבית משפט בארצות הברית על סך מיליארד דולר, אך התביעה נדחתה[26].

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ סקירת יולי 2014, אתר שירות הביטחון הכללי
  2. ^ באתר גל"צ(הקישור אינו פעיל, 11 בנובמבר 2018)
  3. ^ המרכז למודיעין ולטרור
  4. ^ אביאל מגנזי, באו בסקודה, חיכו להגעת מתפללים, ירו וטבחו, באתר ynet, 2 בדצמבר 2014.
  5. ^ חזקי ברוך, נאבק עם המחבלים וזרק עליהם סטנדר, באתר ערוץ 7, ‏23.11.2014
  6. ^ אחיה ראב"ד ועומרי אפרים, עיטור המופת לשוטר זידאן סייף שנרצח בפיגוע, באתר ynet, 3 בדצמבר 2014
  7. ^ בהוקרה: הגיבורים של משטרת ישראל, אתר משטרת ישראל, 16 בדצמבר 2014
  8. ^ עדו בן פורת, הטבח בהר נוף: נפטר אחד הפצועים, באתר ערוץ 7, 24 באוקטובר 2015.
  9. ^ אתר למנויים בלבד יהונתן ליס, נתניהו הציע למפלגות האופוזיציה: ממשלת אחדות לשעת חירום, באתר הארץ, 18 בנובמבר 2014.
  10. ^ יניר יגנה‏, ראש עיריית אשקלון הפסיק עבודת ערבים בעיר, באתר וואלה, 20 בנובמבר 2014.
  11. ^ עמרי נחמיאס, אלי אשכנזי, דנה ירקצי, עדי חשמונאי‏, "הפסקת עבודת הערבים באשקלון - גזענית ובלתי חוקית", באתר וואלה, 20 בנובמבר 2014
  12. ^ עידו אפרתי, מנהל אבו כביר: הפתולוג הפלסטיני הסכים עם ממצאי נתיחת נהג האוטובוס שהתאבד, באתר הארץ, 19 בנובמבר 2014.
  13. ^ חסן שעלאן, קרובי המחבלים: "שמחנו, הם שהידים גיבורים", באתר ynet, 18 בנובמבר 2014
  14. ^ רועי ינובסקי, עומרי אפרים, נועם דביר ויעל פרידסון, הטרור נמשך: שלושה נרצחו בשני פיגועים בירושלים, באתר ynet, 13 באוקטובר 2015
  15. ^ באתר גל"צ(הקישור אינו פעיל, 11 בנובמבר 2018)
  16. ^ יוני הרש, מועצת הביטחון גינתה את הפיגוע בבירה, באתר ישראל היום, 20 בנובמבר 2014
  17. ^ סוכנויות הידיעות‏, הפרלמנט הירדני התפלל לזכר המחבלים: "פעולה קדושה", באתר וואלה, 20 בנובמבר 2014
  18. ^ עמית ולדמן, ‏טורקיה ובחריין גינו את הטבח בירושלים, באתר ‏מאקו‏, 18 בנובמבר 2014
  19. ^ מאות חרדים בהלווייתו
  20. ^ הרב רובין מספיד בהלווייתו - צפו
  21. ^ ביקור ראשי הקהילה הדרוזית בביהכנ"ס
  22. ^ צעדת החרדים והדרוזים במלאת שנה לפיגוע; העיתונאי הדרוזי נזיה קבלאן על יחסי חרדים ודרוזים
  23. ^ קירוב לבבות: 160 דרוזים יעשו שבת בבית הכנסת - אקטואליה - חדשות - בחדרי חרדים, באתר חדרי חרדים
  24. ^ אתר למנויים בלבד יפעת ארליך, שבת אחים, באתר "ידיעות אחרונות", 31 בינואר 2016
  25. ^ השיר להאזנה ביוטיוב
  26. ^ נדחתה תביעת המיליארד של משפחת הנרצח, באתר בחדרי חרדים, ‏2016-07-20