שורת הדין (ארגון)
 | |
| פעילות | פעילות משפטית נגד ישויות טרור וגופים המממנים טרור, ונגד אנטישמיות |
|---|---|
| התאגדות | עמותה |
| מדינה | ישראל |
| מטה הארגון |
בני ברק  |
| מייסדים | ניצנה דרשן-לייטנר |
| תקופת הפעילות | 2002–הווה (כ־22 שנים) |
|
www | |
  | |
שורת הדין הוא ארגון ללוחמה משפטית[1] שבסיסו בישראל ומטרתו מאבק משפטי-כלכלי בגופי טרור ובמדינות המתנגדות לקיומה של מדינת ישראל. הארגון מגיש בבתי משפט בעולם, בהם בתי דין בין-לאומיים, תביעות נגד ישויות טרור ונגד גופים המממנים טרור או כאלה שמועברים דרכם כספי טרור, וכן נגד גופים הקוראים לדה-לגיטימציה של הלאום היהודי ושל המדינה היהודית ולחרם אקדמי וכלכלי נגדה.
העמותה נרשמה ברשם העמותות בדצמבר 2002[2]. היא נוסדה על ידי עורכת הדין ניצנה דרשן-לייטנר, העומדת בראש הארגון.
דרכי פעולה
[עריכת קוד מקור | עריכה]לדברי מייסדי הארגון, הם שאבו השראה מהארגון האמריקאי "המרכז המשפטי לדרום העני", אשר שם לו למטרה למוטט כלכלית את ארגון ה"קו קלוקס קלאן". דרך הפעולה של הארגון מבוססת על אסטרטגיה שפיתח ראש המוסד לשעבר מאיר דגן, ולפיה יש לנתק את מחוללי הטרור ממקורות המימון המאפשרים את פעילותם.[3]
הארגון מייצג נפגעי טרור בתביעות המתנהלות בישראל, בארצות הברית, בקנדה ובמספר מדינות באירופה. הנתבעים הם ארגוני טרור וכן גופים ומדינות המממנות טרור כגון חמאס, הג'יהאד האיסלאמי, חזבאללה, סוריה, איראן, מצרים, קוריאה הצפונית, UBS השווייצרי, הבנק הערבי, בנק סין[4], בנק LCB בלבנון, ועוד[5].
הארגון נאבק על זכויות העם היהודי גם בבג"ץ בישראל ובבתי משפט נוספים בעולם. כך יצג ב-2018 חקלאים מעוטף עזה בתביעה נגד חמאס מבעיר שדות העוטף באמצעות טרור העפיפונים ובלוני התבערה[6]. הארגון מביא משלחות של תושבי חוץ לישראל ומקיים הרצאות וכנסים בנושאים הקשורים לאיום הביטחוני על מדינת ישראל ומאבקה בטרור.
ב-2020 תבע הארגון את החמאס, בשם משפחות שלושת הנערים שנרצחו ביוני 2014 (שער, פרנקל ויפרח), בדרישה לפיצוי בסך 520 מיליון ש"ח[7].
קשרי הארגון עם ממשלת ישראל
[עריכת קוד מקור | עריכה]לדברי הארגון, הוא ניזון גם ממודיעין המועבר אליה מיחידת 'צלצל' של המוסד, שייעודה מלחמה כלכלית במקורות המממנים את הטרור ובאנשי הכספים המפעילים את המנגנון[8].
ב-2011 דלף מברק דיפלומטי אמריקני מ-2007 העוסק בפעילות הארגון[דרוש מקור][9]. על פי המברק נעזר הארגון בראיות שמספקת לו ממשלת ישראל, ובשנים הראשונות אף קיבל מן הממשלה הנחיות באילו מקרים לטפל. במברק מוזכרים בשמם עובדים של המועצה לביטחון לאומי ושל המוסד כאנשי קשר של דרשן-לייטנר למטרות אלה.
פעולות בולטות
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ב-10 בספטמבר 2006 הגישו עו"ד ניצנה דרשן-לייטנר מהארגון ועו"ד הניו-יורקי רוברט טולצ'ין תביעה בשם משפחותיהם של 12 היהודים האיראנים הנעדרים כנגד נשיא איראן היוצא מוחמד חאתמי.
- ב-7 בינואר 2007 הגישו עשר משפחות משדרות, שיקיריהן נהרגו או נפצעו בהתקפות רקטות קסאם פלסטיניות, תביעה נגד ממשלת מצרים בבית המשפט המחוזי בבאר שבע. התביעה האשימה את מצרים בתמיכה בזדון בארגוני הטרור הפלסטינים בהברחת חומרי נפץ ונשק לרצועת עזה. בית המשפט דחה את התביעה בנימוק שממשלת מצרים אינה מסייעת לטרור, והיא מדינה שמקיימת הסכמי שלום עם ישראל[10].
- באוגוסט 2013 הגיש הארגון על ידי עורך הדין האוסטרלי אנדרו המילטון תובענה ייצוגית באוסטרליה נגד תנועת ה-BDS ופרופסור ג'ק לינץ', בטענה שחרם על ישראל הוא אפליה גזענית על בסיס לאום, דבר המהווה עבירה על החוק הפדרלי האוסטרלי[11]. בית המשפט קבע שהתביעה לא הצליחה להוכיח קשר בין תמיכתו של פרופסור לינץ' ב-BDS לעבירות של אפליה גזענית, ודחה את התביעה. פעילות "שורת הדין" במקרה זה עוררה תרעומת בקהילה היהודית באוסטרליה[12].
- באוקטובר 2015, בעקבות גל הטרור הפלסטיני, הגיש הארגון, ביחד עם 20,000 בני אדם, תביעה בבית משפט בניו יורק נגד חברת פייסבוק בגין הסתה ועידוד לאלימות וטרור נגד ישראלים[13]. בית המשפט דחה את התביעה[14].
- ב-23 בפברואר 2015 הגיש הארגון בבית משפט פדרלי בניו יורק תביעת פיצויים בסך 655 מיליוני דולרים נגד הרשות הפלסטינית ואש"ף בגין פיגועי טרור בזמן האינתיפאדה השנייה. בית המשפט קיבל את התביעה[15], אך באוגוסט 2016 הפך בית המשפט לערעורים בניו-יורק את ההחלטה[16], ובאפריל 2018 בית המשפט העליון דחה סופית את התביעה. הנימוקים העיקריים היו שהפיגועים התרחשו מחוץ לאדמת ארצות הברית, ואמנם חוק מיוחד שנחקק ב-1996 קבע שכל ארגון הפועל בשטח ארצות הברית חשוף לתביעה של אזרחי ארצות הברית אם סייע במימון או בעקיפין לפעולות טרור מחוץ לארצות הברית - אבל השופטים קיבלו את טענת המשיבים שחוקת ארצות הברית קובעת שלא ניתן לברר תביעות בארצות הברית על מעשים שלא נעשו על אדמתה[17].
הישגים בולטים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- בתביעה כנגד קוריאה הצפונית, פסק בית משפט בפוארטו ריקו ב-2011 פיצוי בסך 372 מיליון דולר לטובת משפחתו של קורבן פוארטו ריקני, שנרצח על ידי קוזו אוקמוטו וחבריו, בפיגוע הטבח בנמל התעופה לוד, במאי 1972.[18]
- ב-23 במאי 2011, בעקבות פנייה של הארגון הודיעה חברת הביטוח לוידס שלא תבטח ספינות היוצאות לרצועת עזה ובפרט את ספינות המשט המתוכנן ב-2011[19].
- ב-2 ביולי 2011, בעקבות פנייה של הארגון לגורמים משפטיים ביוון, בהוראת שר המשפטים היווני נעצרה הספינה "תעוזת התקווה" בסמוך לנמל פיראוס על ידי משמר החופים היווני. הספינה האמריקנית הייתה בדרכה לרצועת עזה כחלק ממשט 2011[20].
- ב-16 במאי 2012 קיבל בית המשפט בארצות הברית את תביעת הארגון, וחייב את סוריה לשלם 323 מיליון דולר למשפחת וולץ הישראלית-אמריקאית, שבנה דניאל נרצח ב-2006 בתל אביב, בפיגוע שביצע הג'יהאד האסלאמי בתמיכת סוריה[21].
- ב-4 באוגוסט 2012, בעקבות מאבק משפטי - ציבורי, שניהל הארגון, נאלצה ענקית תקשורת הלוויינים האמריקאית "אינמרסט" להודות כי הפרה את הסנקציות כנגד איראן, כשסיפקה ציוד ושירותים שלה למכליות נפט איראניות[22].
- ב-2 ביוני 2013 סיכל הארגון מהלך של פעילי BDS שניסו לגרום לקרן הפנסיה האמריקאית TIAA-CREF(אנ') להטיל חרם על ישראל אחרי שהבהירו להנהלת הקרן ולרשות לניירות ערך שהטלת חרם על מדינה ידידותית מנוגד לחוק האמריקאי ואיימו בתביעה אם חרם כזה יתממש[23].
- ב-4 בדצמבר 2013 פסק בית המשפט הפדרלי בסן דייגו שאיראן תשלם 9 מיליון דולר פיצויים לקורבנות פיגוע הטרור במדרחוב בן-יהודה בירושלים[24][25].
- ב-23 באפריל 2014 חילט בית משפט מחוזי בניו יורק גורד שחקים איראני ופסק כי חלק מהרווחים ממכירתו יועברו לקורבנות הטרור האיראני[26]. ההחלטה בוטלה על ידי בית המשפט לערעורים במנהטן, לאחר שהתגלו ליקויים משפטיים רבים בהליך התביעה[27].
- ביוני 2014 הורה בית משפט אמריקאי על עיקול סיומות האינטרנט שהוקצו לאיראן, לטובת קבוצה של 60 ישראלים - אמריקאים שנפגעו בפיגועים שיזמו חמאס וג'יהאד איסלאמי במהלך האינתפיאדות הראשונה והשנייה, בטענה שממשלת איראן אחראית למימון הפיגועים[28]. לאחר מתן פסק הדין הסתבר שסיומות האינטרנט של איראן אינן נמצאות כלל בבעלות ממשלת איראן, ופסק הדין למעשה עוקר מתוכנו[29].
- ביולי 2014 פסק בית משפט פדרלי בוושינגטון כי קוריאה הצפונית ואיראן סייעו לחזבאללה במלחמת לבנון השנייה, ועליהן לפצות נפגעים של ירי הרקטות מלבנון לישראל[30].
- באוקטובר 2018, בעקבות תביעה שהגיש הארגון, פסק בית משפט השלום שעל שתי פעילות BDS מניו זילנד לשלם פיצויים בסך 45,000 ש"ח ועוד 11,000 ש"ח הוצאות משפט בעקבות פעילותן לביטול הופעה של הזמרת לורד בישראל[31]. הנתבעות הודיעו שאין בכוונתן לשלם[32].
על פי נתוני הארגון, עד 2017 נפסקו בתביעות שהגיש למעלה משני מיליארד דולר, שמתוכם מומשו כ-200 מיליון דולר, שהועברו למשפחות נפגעי טרור[33][34].
בשנת 2012 זכתה עו"ד ניצנה דרשן-לייטנר, יו"ר הארגון, בפרס מוסקוביץ' לציונות.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של שורת הדין (באנגלית ובעברית)- שורת הדין, באתר "גיידסטאר ישראל"
- אהרל'ה ויסברג, תובעת את דמיהם, באתר "ישראל היום", 18 במאי 2012
- 2017 SHURAT HADIN ANNUAL REPORT
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ מתוך הגדרת המשימות של הארגון
- ^ תעודת רישום רשמית של העמותה
- ^ Darshan-Leitner, Nitsana; Katz, Samuel M. (2017). Harpoon: Inside the Covert War Against Terrorism's Money. Hachette Books. ISBN 978-0316399050.
- ^ "הישג משפטי למשפחות נרצחי מרכז איזידור", 21 ביולי 2011
- ^ "ארגון משפטנים פרו-ישראלי פועל לסגירת משרדי אש"ף בוושינגטון", מגפון, 26 בינואר 2012
- ^
הודיה כריש חזוני, חקלאים מעוטף עזה תובעים את חמאס בהאג, בעיתון מקור ראשון, 3 בספטמבר 2018
- ^ יאיר אלטמן, משפחות שלושת הנערים תובעות את חמאס, באתר ישראל היום, 30 באוגוסט 2020
- ^ דינה גורדון, מבצע צִלְצָל: "נעזרנו במוסד והמוסד נעזר בנו", אפוק טיימס, 14 בינואר 2018
- ^ תוכן המברק, מתאריך 30 באוגוסט 2007
- ^ שמעון איפרגן, נדחתה תביעת תושבי שדרות נגד מצרים, באתר nrg, 15 בפברואר 2011.
- ^ עדו בן פורת, "שורת הדין" במתקפה על החרם האקדמי, באתר ערוץ 7, 4 באוגוסט 2013
- ^ Major setback for Israel-backed group’s efforts to criminalize BDS in Australia, Electronic Intifada, 26 ביוני 2014 (באנגלית).
- ^ גלי גינת, תביעה ישראלית ייצוגית נגד פייסבוק: "מדריך לטרור", באתר וואלה, 27 באוקטובר 2015
- ^ NY court drops suit against Facebook over Palestinian incitement, The Times of Israel, 19 במאי 2017 (באנגלית).
- ^ איציק וולף, תקדים: הרשות הפלסטינית תשלם מיליארדי שקלים לנפגעי טרור, באתר nrg, 23 בפברואר 2015.
- ^ נטעאל בנדל, הרשות הפלסטינית לא תשלם פיצויים לנפגעי טרור אמריקאים, באתר nrg, 31 באוגוסט 2016
- ^ גיא שחם, נדחתה תביעת הפיצויים נגד הרשות הפלסטינית, באתר ynet, 5 באפריל 2018
- ^ טל שניידר, 35 עו"ד ניצנה דרשן לייטנר, באתר גלובס, 13 בספטמבר 2011
עמיחי אתאלי, פיונגיאנג תפצה נפגעי טרור מהטבח בנתב"ג, באתר nrg, 21 ביולי 2010 - ^ רותם סלע, מכה משפטית למשט: חברות הביטוח מסרבות לבטח ספינות שישוטו לעזה, באתר nrg, 23 במאי 2011.
- ^ אילאיל שחר וטל לב-רם, קברניט ספינת המשט האמריקנית נעצר, באתר גלי צה"ל, 3 ביולי 2011.
- ^ אהרל'ה ויסברג, תובעת את דמיהם, באתר "ישראל היום", 18 במאי 2012 .
- ^ עדנה אדטו, "ישראל היום", 5 באוגוסט 2012
- ^ שלמה פיוטרקובסקי, ארה"ב: ניסיון להחרמת ישראל הוכשל משפטית, באתר ערוץ 7, 2 ביוני 2013.
- ^ מואב ורדי, בית משפט קבע: 9 מיליון דולר מאיראן יועברו למשפחות של קורבנות פיגוע מ-1997, באתר nana10, 4 בדצמבר 2013.
- ^ "9 מיליון דולר מהממשל האיראני יועברו לנפגעי הפיגוע במדרחוב בן יהודה", 5 בדצמבר 2013, באתר "תקדין"
- ^ יצחק בן-חורין, וושינגטון, גורד שחקים איראני יחולט לפיצוי נפגעי טרור, באתר ynet, 22 באפריל 2014.
- ^ U.S. court voids verdict allowing seizure of Manhattan skyscraper linked to Iran, רויטרס, 10 באוגוסט 2019 (באנגלית).
- ^ עומר כביר, נפגעי טרור ישראלים יקבלו שליטה על סיומות הרשת באיראן, באתר כלכליסט, 25 ביוני 2014
- ^ ICANN can't hand over Iran's internet, bomb victims told, "The Register", 31 ביולי 2014 (באנגלית).
- ^ חן מענית, ארה"ב: קוריאה הצפונית סייעה לחיזבאללה במלחמת לבנון השנייה, באתר גלובס, 31 ביולי 2014.
- ^ החרם ועונשו: גרמו לביטול הופעה בארץ ויפצו באלפי שקלים, באתר "סרוגים", 11 באוקטובר 2018.
- ^ אבנר שביט, "ישראל שחצנית, לא נשלם": פעילות ה-BDS שנתבעו לשלם פיצויים על ביטול ההופעה של לורד משיבות אש, באתר וואלה, 12 באוקטובר 2018
- ^ פושטים את רגל הטרור, באתר ynet, 25 באוגוסט 2017
- ^ אורית מרלין רוזנצוויג, בחורה כארז: אלונה זהר, בתה של ירדנה ארזי, תובעת מיליונים מאיראן, באתר Xnet, 6 בפברואר 2017
