שעות עבודה
שעות עבודה הוא פרק הזמן שבו עומד העובד לרשות העבודה, לרבות הפסקות קצרות ומוסכמות שהעובד זכאי להן להחלפת כוח, בין אם במקום העבודה עצמו או במקום אחר שהעובד נדרש להימצא בו על פי דרישת המעסיק[1].
מדינות רבות מסדירות את שעות העבודה בחוק ובנהלים שונים, בהם נקבעים זמני מנוחה יומיים מינימליים, חגים שנתיים, מספר ימי עבודה בשבוע ומספר שעות עבודה מרבי בשבוע.
שעות העבודה משתנות על פי אחוז משרה ומקום העבודה וההסכמים בו.
שעות עבודה סטנדרטיות הן מספר השעות המותר בחוק שבהן אפשר לעבוד ביום, בשבוע, בחודש או בשנה. המעסיק מחויב לשלם שכר גבוה יותר עבור שעות נוספות מעבר לשעות עבודה סטנדרטיות.
שעות העבודה הרגילות במדינות ברחבי העולם הן סביב 40 עד 44 שעות בשבוע[2]. בשנים האחרונות מתקיים במיוחד במדינות אירופה, שיח ער על צמצום שעות עבודה שבועיות או ימי עבודה בשבוע וחלק מן המדינות אף יישמו קיצור זה בהוראות שעה לתקופה קצובה או לתקופת ניסיון.
כך למשל בצרפת הונהג בשנת 2000 שבוע עבודה של 35 שעות בשבוע, אך עקב תלונות המעסיקים הוא עומד על 40 שעות בשבוע, בגרמניה 35 שעות עבודה בשבוע לפועלים לתקופת ניסיון, בשוודיה 30 שעות עבודה בשבוע לתקופה קצובה ועוד. בחלק מן המדינות יש ניסיון לעבור לשבוע עבודה בן ארבעה ימי עבודה.[2]
מנגד יש מדינות בהן עובד מחויב לעבוד שעות עבודה רבות ביום או בשבוע אם כי חלקן בתשלום נוסף. דוגמה לכך היא דרום קוריאה בה מונהג שבוע עבודה של 52 שעות מתוכן 16 שעות נוספות.[3]
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]מאז שנות השישים, שוררת הסכמה בקרב אנתרופולוגים, היסטוריונים וסוציולוגים כי חברות ציידים-לקטים מוקדמים נהנו מזמן פנוי רב יותר מזה שעומד לרשות עובדים בימנו. האנתרופולוג ריצ’רד ב. לִי שחקר את בני שבט ה’קּהוּ‘ (Kung!) – הידועים גם בשמם ‘בושמנים’ – במדבר קלהארי באפריקה הדרומית מצא שנדרשות להם בין 12 ל-19 שעות בשבוע כדי לאסוף את כל המזון הדרוש להם.[4]
מחקרים שנערכו בשנות ה-70 בחנו את שבט ה-Machiguenga באמזונאס העליון ואת שבט ה-Kayapo בצפון ברזיל. מחקרים אלה הרחיבו את הגדרת העבודה מעבר לפעילויות איסוף ציד גרידא, אך הממוצע הכולל בחברות הציידים-לקטים שנחקר עדיין היה מתחת ל-4.86 שעות ביום, בעוד שהמקסימום היה מתחת ל-8 שעות.[5] התפיסה הכללית עדיין מתיישבת עם הקונצנזוס האקדמי לפיו ציידים-לקטים עבדו הרבה פחות מבני האדם המודרניים.[6]
המהפכה התעשייתית אפשרה לפלח גדול יותר באוכלוסייה לעבוד כל השנה, ללא קשר לעונה ותאורה מלאכותית אפשרה לעבוד יותר מדי יום. איכרים ופועלים חקלאיים עברו מאזורים כפריים לעבוד במפעלים עירוניים, וזמן העבודה במהלך השנה גדל משמעותית.[7]
במהלך המאה ה-20, שעות העבודה התקצרו בכמעט מחצית, בין היתר בגלל עליית השכר הנגרמת על ידי צמיחה כלכלית מחודשת ותחרות על עובדים מיומנים. זאת לאחר מאבקים של איגודים מקצועיים וחקיקה פרוגרסיבית. שבוע העבודה, ברוב העולם המתועש, צנח בהתמדה, לכ-40 שעות לאחר מלחמת העולם השנייה.
הגבלת שעות העבודה צוינה באמנות והכרזות בינלאומיות רבות וביניהן ההכרזה לכל באי עולם בדבר זכויות האדם של ארגון האומות המאוחדות בה נקבע ש"כל אדם זכאי למנוחה ולפנאי, ובכלל זה הגבלת שעות העבודה במידה המתקבלת על הדעת וחופשה בשכר לעיתים מזומנות"[8] והאמנה הבינלאומית בדבר זכויות כלכליות, חברתיות ותרבותיות שקובעת את זכותו של כל אדם לתנאי עבודה צודקים ונאותים בעבודה בה יבחר.[9]
שעות העבודה בכלכלות מתועשות בכל העולם יורדות בהתמדה.
באמצע שנות האלפיים, הולנד הייתה המדינה הראשונה בעולם המתועש, עם שבוע ממוצע של כ־29 שעות עבודה בשבוע.[10]
השיח העולמי בנושא “איזון בית-עבודה” רלוונטי מאוד לנושא שעות עבודה. הגישה המודרנית בוחנת שיטות שיאפשרו לעובדים להתקדם ולהצליח בשוק העבודה מבלי שייאלצו לעבוד שעות עבודה רבות מאוד ולשלם בשל כך מחירים משפחתיים או אישיים גבוהים.[11]
שעות עבודה בישראל
[עריכת קוד מקור | עריכה]מדינת ישראל שותפה לאמנות הבינלאומיות בדבר זכאות העובדים לשעות עבודה סבירות והוגנות.
בישראל חוק שעות עבודה ומנוחה מסדיר את הזמנים שבהם מותר למעביד להעביד את העובד, את זכות העובד למנוחה שבועית ואת הגמול שיש לשלם עבור עבודה נוספת. החוק קובע זמני מנוחה יומיים מינימליים, חגים שנתיים, מספר ימי עבודה בשבוע ומספר שעות עבודה מרבי בשבוע. גם בישראל זמן העבודה משתנה על פי אחוז משרה ועל פי אופי ומקום העבודה.
בחוק נקבע כי שבוע עבודה לא יעלה על 45 שעות שבועיות. עם זאת, צו הרחבה בדבר קיצור שבוע העבודה במשק, אשר פורסם ביום 19.3.2018, קובע כי החל מיום 1.4.2018, שבוע עבודה לא יעלה על 42 שעות עבודה. עד למועד פרסום הצו, שבוע העבודה עמד על 43 שעות בהתאם להוראות צו הרחבה להסכם מסגרת משנת 2000[1]. במגזר הציבורי, שבוע העבודה קוצר ל-41 שעות החל מיום 1.10.2023, ויקוצר עוד ל-40 שעות החל מיום 1.9.2024. זאת מכוח הסכם המסגרת במגזר הציבורי מיום 17.7.2023.
שבוע עבודה
[עריכת קוד מקור | עריכה]שבוע עבודה מתחיל ביום א' ומסתיים במוצאי שבת בחצות ולא יעלה על 42 שעות שבועיות לעובדים במשרה מלאה.[12]
בערבי חג וביום לפני המנוחה השבועית (לעובדים 6 ימי עבודה בשבוע), יום עבודה יקוצר.
היקף המשרה של עובדים במשרה חלקית יחושב בהתאמה לפי 42 שעות שבועיות או 182 שעות חודשיות.
לעובדים 5 ימי עבודה בשבוע
[עריכת קוד מקור | עריכה]- במהלך 4 ימים בשבוע יחושב יום עבודה לפי 8.6 שעות (8 שעות ו-36 דקות) וכל זמן עבודה נוסף יחשב שעות נוספות.
- במהלך יום אחד קבוע בשבוע, על פי בחירת המעסיק, יופחת אורך יום העבודה בשעה אחת ויחושב לפי 7.6 שעות (7 שעות ו-36 דקות) וזמן עבודה נוסף יחשב שעות נוספות.
- השעות שצוינו אינן כוללות הפסקה, אלא אם כן הוסכם אחרת בין המעסיק לעובדים.
לעובדים 6 ימי עבודה בשבוע
[עריכת קוד מקור | עריכה]יום עבודה מלא לא יעלה על 8 שעות עבודה רגילות וכל זמן עבודה נוסף יחשב כשעות נוספות.
לעובדים במשמרת לילה
[עריכת קוד מקור | עריכה]עבודת לילה היא משמרת שלפחות שעתיים מתוכה הן בין השעות 22:00 ל-06:00. יום עבודה מלא לעובד במשמרת לילה יהיה 7 שעות רגילות וכל זמן עבודה נוסף יחשב כשעות נוספות.
שבוע העבודה של עובד המועסק בעבודת לילה לא יעלה על 58 שעות, כולל שעות נוספות.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- שעות עבודה, דף שער בספרייה הלאומית
- שעות עבודה בישראל, מאמר באתר openinghours.co.il
- מחשבון שכר ברוטו נטו, חישוב תלוש שכר וימי עבודה
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 שעות עבודה ושעות נוספות, באתר GOV.IL
- ^ 1 2 טלי גולדשטין, שבוע עבודה מקוצר – המדינות שבהן עובדים פחות מ-40 שעות בשבוע, באתר TheMarker, 19 במרץ 2018
- ^ נל, עיריית סיאול מחשיכה משרדים כדי להרגיל עובדים להגבלת שעות העבודה, באתר גלובס, 4 ביולי 2018
- ^ "יתרון המודרניות: מיתוס הציידים-לקטים מתנפץ מול העובדות". מידה. 2018-02-17. נבדק ב-2021-07-09.
- ^ Hans-Joachim Voth (2000) Time and work in England 1750–1830, Chapter 5, Comparisons and conclusions pp. 242–45
- ^ Farb, Peter (1968). Man's Rise to Civilization As Shown by the Indians of North America from Primeval Times to the Coming of the Industrial State. New York City: E. P. Dutton. p. 28. תבנית:LCC.
Most people assume that the members of the Shoshone band worked ceaselessly in an unremitting search for sustenance. Such a dramatic picture might appear confirmed by an erroneous theory almost everyone recalls from schooldays: A high culture emerges only when the people have the leisure to build pyramids or to create art. The fact is that high civilization is hectic, and that primitive hunters and collectors of wild food, like the Shoshone, are among the most leisured people on earth.
- ^ Juliet Schor (1991) The Overworked American, pp. 43–seq, excerpt: Pre-industrial workers had a shorter workweek than today's
- ^ ההכרזה לכל באי עולם בדבר זכויות האדם, באתר המרכז לטכנולוגיה חינוכית
- ^ אמנות זכויות אדם, באתר המחלקה למשפט בין-לאומי במשרד המשפטים
- ^ עבדים של הזמן: כמה שעות אתם עובדים בהשוואה לשאר העולם, באתר כלכליסט, 1 באוקטובר 2019
- ^ האיזון הנכון - איך מקומות עבודה יכולים לקדם איזון בית-עבודה ולמה כדאי להם לעשות את זה, באתר שדולת הנשים בישראל, 8 באוגוסט 2019
- ^ יום עבודה ושבוע עבודה, באתר כל זכות