יעקב אבידוב
 | |
| לידה |
26 ביולי 1901 קרמנצ'וג, האימפריה הרוסית  |
|---|---|
| פטירה |
27 בפברואר 1970 (בגיל 68) תל אביב-יפו, ישראל |
| שם לידה |
יעקב אוסטרובסקי |
| מדינה |
ישראל |
| מקום קבורה |
נהלל |
| מעסיק |
המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים |
| פרסים והוקרה |
פרס אוסישקין (1960) |
  | |
יעקב (יאני) אבידוב (אוסטרובסקי) (26 ביולי 1901 – 27 בפברואר 1970) היה פעיל עלייה שנשלח בתקופת מלחמת העולם השנייה על ידי המוסד לעלייה ב' לארצות ערב, לסייע בהעלאת יהודי מדינות ערב לארץ ישראל.
לאחר קום המדינה המשיך בפועלו החשאי ובשנות החמישים פרש מהמוסד לעלייה ב' ועסק בהבאת חוטרי תמרים מארצות ערב לשיפור ענף התמרים בארץ.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]נעוריו
[עריכת קוד מקור | עריכה]אבידוב נולד ב-1901 בעיר קרמנצ'וג שבאימפריה הרוסית (כיום באוקראינה) לזלמן אבידב. בבגרותו למד בטכניון בעיר ניקולייב שמדרום לקייב והיה פעיל בתנועת החלוץ. ב-1921 עלה יעקב לארץ ישראל עם אשתו. בזמן המעבר ברומניה נאסר אבידוב לשלושה חודשים בחשד לנטייה קומוניסטית. בהגיעם לארץ ישראל נשלחו השניים למחניים עם קבוצת פועלים של פועלי ציון. מאוחר יותר הצטרפו לגדוד העבודה שליד מגדל, והיו בין מקימי תל יוסף. עם הפילוג ב"גדוד" הצטרפו לקיבוץ עין חרוד. ב-1929 רכשו משק ועברו לנהלל. בנהלל הקימה המשפחה בחצר ביתה בור ספיגה גדול שהוקם מלכתחילה לשמש כסליק (סליק אבידוב בנהלל).
השירות במוסד
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-1944 התגייס אבידוב למוסד לעלייה ב' בראשות שאול אביגור (מאירוב)[1]. ארגון זה שם לו למטרה להעלות את יהודי מדינות ערב לארץ ישראל.
אבידוב הוצב ב-1944 בסוריה כשמפקדו מטעם ההגנה היה נפתלי גולומב מתל עמל ועוזרו היה עקיבא פיינשטיין מראש פינה. בתקופה זו הוציא לפועל את "מבצע האֵלֶף" במסגרתו הועלו לארץ כ-1,350 ילדים מיהודי סוריה. לאחר עלייתם, פוזרו רוב הילדים בקיבוצים ובמושבים.
ב-1946 הוצב לשירות ביוון שם עסק בארגון ושילוח ספינות מעפילים (כמו "חביבה רייק", "הנרייטה סולד", "כנסת ישראל" ועוד).
ב-1947 הגיע אבידוב לאלג'יר והחל לארגן את העלאת יהודי צפון אפריקה לארץ. היה מעורב בשילוח אוניות המעפילים "יהודה הלוי" ו"שיבת ציון". שליחות זו נקטעה עקב מות בנו איתן.
ב-1949 נסע אבידוב למרוקו כדי לסייע בארגון מבצע יכין להעלאת צעירי יהדות מרוקו. עולים אלו הגיעו ארצה ב-1951 ו-1952 באוניות המעפילים "גלילה"[2] ו"ארצה"[3].
את תקופת שירותו תיאר אבידוב בספרו "נתיבים נעלמים".
מבצע הבאת חוטרי עצי תמר
[עריכת קוד מקור | עריכה]בהנהגת היישוב בארץ ישראל רצו לשפר ולהרחיב את ענף גידול התמרים בארץ, ולשם כך נשלחו שליחי היישוב להביא חוטרי תמרים ממדינות ערב השכנות. מכיוון שלא התקיימו יחסי שלום עם אותן מדינות, נעשתה הבאת החוטרים בצורה בלתי לגאלית.
ב-1924 הביא יוסף ויץ ממחלקת ההתיישבות של ההסתדרות הציונית חוטרים ממצרים. החל מ-1933 הוביל את הנושא בן-ציון ישראלי שנסע למצרים, לעיראק, לכורדיסטן ולאיראן. ב-1953 הצטרף אליו אבידוב על מנת להביא חוטרים מפרס ומפקיסטן. ב-1954, לאחר מותו של בן-ציון ישראלי באסון מעגן, המשיך אבידוב את המפעל. החוטרים שהובאו היוו את הבסיס לענף גידול התמרים בעמק בית שאן, בעמק הירדן ובערבה. תקופה זו מתוארת בסיפרו "עלילות עיראק".
השירות האזרחי
[עריכת קוד מקור | עריכה]לאחר סיום פעילותו החשאית מונה למנהל מחלקת הקליטה במרכז מפא"י.
משפחתו
[עריכת קוד מקור | עריכה]
|
.jpg)
|
| קברי יעקב ונסיה אבידוב בבית הקברות של נהלל | |
במהלך ביקוריו של אבידוב בכפרי האימפריה הרוסית פגש בנסיה קוקסו ונשא אותה לאישה. ילדיהם, דב, התאומים איתן ועזה, ודוד (דודיק) נולדו בקיבוץ עין חרוד.
אבידוב נפטר בתל אביב ב-1970 מהתקף לב[4][5][6]. אשתו נסיה נפטרה ב-1967[7]. שניהם נקברו בבית הקברות של נהלל[8][9].
פרשת איתן אבידוב
[עריכת קוד מקור | עריכה]איתן אבידוב, כמו אביו יעקב, עסק בהעלאת יהודים ארצה. ב-1947 נשלח למחנה ויזנהוף ליד אינסברוק שבאוסטריה (מחנה של תנועת הבריחה) כדי לסייע בהעברת היהודים בשבילי האלפים לאיטליה. באותה תקופה היה ארגון הבריחה מסוכסך עם ארגון האצ"ל על השליטה במסלולי הבריחה, וב-30 באוקטובר 1947 ניסו אנשי האצ"ל להשתלט על המחנה, ואיתן, שניסה להתנגד, נהרג מפליטת כדור אקדח[10][11]. הוא הובא לקבורה בנהלל[12][13] ואביו הציב אנדרטה לזכרו בחצר הבית.
ספריו
[עריכת קוד מקור | עריכה]- יאני אבידוב, חופים אפלים, הוצאת ספריה לעם - הוצאת עם עובד, תל אביב, 1954
- יאני אבידוב, נתיבים נעלמים, הוצאת ספריה לעם - הוצאת עם עובד, תל אביב, 1955[14]
- יאני אבידוב, עלילות עיראק, ספריה לעם - הוצאת עם עובד, תל אביב 1959[15][16][17]
פרסי הוקרה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ב-1960 זכה אבידוב בפרס אוסישקין על ספרו "עלילות עיראק"[18]
מורשתו
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-2004 הפך הנכד, עופר אבידוב, את הסליק שברפת המשק בנהלל לאתר תיירות שכולל אוסף תמונות מחיי סבו.
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- יאני אבידוב, באתר פלי"ם (אורכב)
- יאני אבידוב, באתר בית אלון ע"ש יגאל אלון (ארכיון האינטרנט)
- איתן אבידוב, באתר "מצבות מדברות"
- מבצע אלף, באתר ארגון יוצאי דמשק
- הסליק בנהלל - המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל, באתר המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל, 24 בדצמבר 2017
- סליק אבידוב, באתר sliq.org.il (אורכב)
התמרים של ארץ ישראל, במסגרת הסכת עולמי עם יצחק נוי, תאגיד השידור הישראלי - כאן, 10 במאי 2021 (אורכב)
יאני בן זלמן אבידוב (1901-1970), דף שער בספרייה הלאומית- יעקב אבידוב, בלקסיקון הספרות העברית החדשה
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ במסגרת תפקידו ניתן לאבידוב הכינוי "נסין"
- ^ חלוצים בין באי "גלילה" - עליית יאני, על המשמר, 8 באוקטובר 1951
- ^ עולים צעירים נקלטים בהתיישבות העובדת, על המשמר, 16 ביולי 1952
- ^ אבידוב נפטר באותו יום בו נפטר ידידו נתן אלתרמן
- ^ יאני אבידוב נפטר, דבר, 30 במרץ 1970
- ^ מת יאני אבידוב, מעריב, 30 במרץ 1970
- ^ נסיה אבידוב, דבר, 27 באפריל 1967
- ^ יאני אבידוב ז"ל - למנוחות, מעריב, 1 באפריל 1970
- ^ זלמן שזר, דבקות - הספד על נתן אלתרמן ויאני אבידוב, דבר, 10 באפריל 1970
- ^ קורות החיים של איתן אבידוב, באתר "יזכור" של משרד הביטחון
- ^ איתן אבידוב בן נהלל נרצח על ידי אנשי אצ"ל במחנה אינסברוק, דבר, 9 באוקטובר 1947
- ^ איתן אבידוב הובל לקבורה בנהלל, דבר, 20 באוקטובר 1947
- ^ ארונו של איתן אבידוב הובא לקברות בנהלל, דבר, 20 באוקטובר 1947
- ^ עמנואל בן גריון (ברדיצ'בסקי), ביקורת ספרים, דבר, 24 בדצמבר 1954
- ^ צבי ליבנה-ליברמן, על הספר "עלילות עיראק", דבר, 20 בנובמבר 1959
- ^ רבקה כצנלסון, שליחות והרפתקאה, מעריב, 29 בינואר 1960
- ^ חגי, מה אומרים -האבידובים, למרחב, 27 ביולי 1960
- ^ פרס אוסישקין ליאני אבידוב, למרחב, 12 באוקטובר 1960
_1939.jpg)
