ניר דוד (תל-עמל)
 ניר דוד (תל-עמל), אוגוסט 2020
| |
| מדינה |  ישראל
|
| מחוז | הצפון |
| מועצה אזורית | עמק המעיינות |
| גובה ממוצע[1] | -103 מטר |
| תאריך ייסוד | 1936 |
| תנועה מיישבת | התנועה הקיבוצית |
| סוג יישוב | קיבוץ |
| נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2023[1] | |
| - אוכלוסייה | 845 תושבים |
| - שינוי בגודל האוכלוסייה | 9.7% בשנה |
(למפת עמק בית שאן רגילה)   ניר דוד  באדום - ניר דוד (תל-עמל) בירוק - מיקום בניין המועצה | |
| מדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2021[2] |
7 מתוך 10 |
נִיר דָּוִד (תֵל-עָמָל) הוא קיבוץ בעמק בית שאן, השייך למועצה אזורית עמק המעיינות.
היה ליישוב הראשון בסדרת יישובי חומה ומגדל[3] והיה לקיבוץ הראשון וליישוב העברי הראשון שהוקם בעמק בית שאן.
מקור השם
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-10 בדצמבר 1936 הוקם הקיבוץ כשהוא נושא את השם "תל עמל".
במאי 1937 שונה שם היישוב ל"ניר דוד", על שמו של דוד וולפסון, שכיהן כנשיא השני של ההסתדרות הציונית[4]. זאת בעקבות תרומה כספית של צאצאיו של וולפסון, אשר שימשה לבניית חדר האוכל בקיבוץ. עם זאת, האזכור המקורי לשמו של הקיבוץ הוא במקרא בספר מלכים א', פרק י"א, פסוק ל"ו: ”וְלִבְנוֹ אֶתֵּן שֵׁבֶט אֶחָד לְמַעַן הֱיוֹת נִיר לְדָוִיד עַבְדִּי כָּל הַיָּמִים לְפָנַי בִּירוּשָׁלִַם הָעִיר אֲשֶׁר בָּחַרְתִּי לִי לָשׂוּם שְׁמִי שָׁם”.
בראשית שנות ה-80 של המאה ה-20 הושב לשם הקיבוץ שמו הקודם, "תל עמל", והוא נקבע כ"ניר דוד (תל-עמל)"[5][6].
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]שנות ה-30
[עריכת קוד מקור | עריכה]ראשוני הקיבוץ היו ממייסדי תנועת השומר הצעיר בארץ ישראל ומבוגריה הראשונים.[7] עם גרעין מייסדי הקיבוץ נמנו שמואל שריג, נפתלי גולומב, פרץ מרחב, אברהם יפה ושלמה גור. בשנת 1932 הם הקימו בין שכונת בורוכוב בגבעתיים לשכונת נחלת יצחק את קיבוץ ארצישראלי א'.[7] בשנת 1933 הצטרפו אליהם חברי קיבוץ מסד שעלו מגליציה שבפולין.[7] הגרעין המאוחד נקרא "תל-עמל" וחבריו קיבלו הכשרה בחדרה, ברמת גן, בחיפה, בקיבוץ מרחביה וביישובים נוספים.[7]
בשנת 1934 שלח הקיבוץ לבקעת בית שאן קבוצת חורשים לעבודה בהכשרת אדמות עבור קרן קיימת לישראל.[7] חברי תל-עמל שנשלחו למקום נדהמו מן העזובה, ופנו למחלקת ההתיישבות של הסוכנות היהודית שנענתה באהדה, אך באזהרה מפני תקוות מופרזות, שכן עוד לא גויסו הכספים לקניית הקרקעות, וגם הבדואים ששכנו באזור הקשו על גאולת קרקע משמעותית, במכרם חלקות קטנות ומפוזרות.[8]
חברי הקיבוץ התגייסו לגיוס הכספים עבור רכישת הקרקעות, ושכנעו את אנשי הפדרציה הציונית בדרום-אפריקה לתרום. אלה התנו תנאי, שהיישוב הראשון בבקעת בית-שאן ייקרא על שמו של דוד וולפסון, נשיאה השני של ההסתדרות הציונית.[8] חיים שטורמן ומשה גולדנברג עסקו ברכישת הקרקעות כנציגי הקק"ל מול הבדואים, בדחיפתו של יוסף ויץ.[8]
עד פרוץ המרד הערבי הגדול עיבדו חברי תל עמל אדמות אלה, אשר הועברו מאוחר יותר ליישובים שעלו על הקרקע בבקעת בית שאן.[7] בשנת 1935 עבר הקיבוץ לבית אלפא, שם שהה עד לעלייה על הקרקע.[7] כשלושים מבין מאה חברי הקיבוץ עסקו בניסויים חקלאיים באדמות המיועדות לקיבוץ וניסו למצוא גידולים ושיטות עיבוד המתאימים לאדמות הסיד המלוחות והשחונות. שבעים החברים האחרים התפזרו בארץ כפלוגות עבודה שעסקו בעבודות בנייה, סלילת כבישים, קידוח בארות, חפירת בורות לעמודי חשמל ואחרות.[7]
באוגוסט 1935 משה שרת, ראש המחלקה המדינית של הסוכנות היהודית, לחץ ותבע לזרז את ההתיישבות באזור עמק בית שאן.[8]
יישוב "חומה ומגדל" ראשון
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – חומה ומגדל
באפריל 1936, שרפו ערביי העמק את שדה החיטה ואת האוהלים באתר ההתיישבות.[9]
עם פרוץ המרד הערבי הגדול ב-1936 החלו התנכלויות לעובדים בשדות, הוצתו יבולים ורכוש, הגישה לשדות הפכה מסוכנת ואנשי תל עמל חששו מאבדן אדמותיהם.[7] ועדה של חברי הקיבוץ בראשותו של שלמה גור גיבשה תוכנית להקמת ישוב מבוצר תוך יום. עיקריה של התכנית היו: הכנה מראש של חלקי מבנים, מגדל וחומות מעץ; העברתם בסתר אל המקום המיועד והקמתם בעזרת מתנדבים מישובי הסביבה.[7] התכנית קיבלה את אישור מטה ההגנה והשיטה נוסתה לראשונה בתל עמל.[7]
החידוש העיקרי בתוכניתו של גור היה דווקא מהירות ההקמה, שכן היה צורך להעמיד הכל ביום אחד, בטרם יתעוררו פרעות מצד הערבים או הבריטים.[9] לכן, כל המרכיבים, כולל הקירות, החצץ והמגדל, הוקמו מספר ימים קודם לכן בחצר קיבוץ בית אלפא. בבוקר העלייה לקרקע הם הועמסו, מפורקים, על-גבי משאיות ויצאו לכיוון תל-שוק.[9]
הקמת הקיבוץ
[עריכת קוד מקור | עריכה]._%D7%91%D7%AA%D7%99_%D7%9E%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%91%D7%A7%D7%99%D7%91%D7%95%D7%A5_%D7%AA%D7%9C_%D7%A2%D7%9E%D7%9C_(%D7%A0%D7%99%D7%A8_%D7%93%D7%95%D7%93)_%D7%91%D7%A2%D7%9E%D7%A7_%D7%91%D7%99%D7%AA_%D7%A9%D7%90%D7%9F.D393-145.jpg)
ביום כ"ו בכסלו ה'תרצ"ז, 10 בדצמבר 1936, בחג החנוכה, נערך מבצע העלייה על הקרקע. השתתפו בו כ-130 איש, מהם 100 חברי הקיבוץ וכ-30 נוטרים מיישובי עמק יזרעאל המזרחי.[7] עם עלות השחר יצאו האנשים והציוד בשיירה מבית אלפא אל אתר היעד.[7] לאחר הגעתם נפרק הציוד והחלה הקמתם של החצר והמבנים.[7] עד רדת החשכה הסתיימה בנייתם של חצר בגודל 35X35 מטר המוקפת בחומת עץ כפולה עם מילוי חצץ, עמדות ממוגנות בשתיים מפינות החומה, מגדל תצפית וקשר, וצריפים המיועדים למגורים, לחדר האוכל ולאחסון הציוד.[7] בלילה נשארו במקום 35 חברים, בשל המקום המוגבל, והשאר חזרו לבית אלפא. ב-16 בדצמבר 1936, שישה ימים לאחר המבצע, ביקרו יוסף ויץ ואברהם הרצפלד בתל-עמל.[8]
באביב 1937 אימצו מוסדות היישוב את השיטה והיא הפכה לאסטרטגיה התיישבותית. עד סוף 1939 הוקמו עשרות ישובי "חומה ומגדל" נוספים.[7]
עיבוד הקרקעות
[עריכת קוד מקור | עריכה]ניר דוד הוא היישוב העברי הראשון שהוקם בבקעת בית שאן ולכן לא היה ניסיון קודם בהתמודדות עם תנאי הסביבה (אדמה דלה ומלחה, מים מלוחים, אקלים קשה, שחון ומועט גשמים). בשנים הראשונות שימש הקיבוץ כתחנת ניסיונות בפיתוח ענפי המטעים, השלחין והמדגה.[7] לאחר המאורעות השתפר מצב הביטחון והקיבוץ התרחב מעבר לגבולות המחנה.[7]
שנות ה-40
[עריכת קוד מקור | עריכה]_IN_THE_BEIT_SHEAN_VALLEY._%D7%A6%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%9D_%D7%90%D7%95%D7%95%D7%99%D7%A8_%D7%A9%D7%9C_%D7%A7%D7%99%D7%91%D7%95%D7%A5_%D7%AA%D7%9C_%D7%A2%D7%9E%D7%9C_(%D7%A0%D7%99%D7%A8_%D7%93%D7%95%D7%93)_%D7%91%D7%A2%D7%9E%D7%A7_%D7%91%D7%99%D7%AA_%D7%A9%D7%90%D7%9F.D828-019.jpg)
בשנת 1944 הוקם בקיבוץ המוסד החינוכי גלבוע. לאחר מלחמת העולם השנייה נקלטו בקיבוץ כמאה מחברי תנועת השומר הצעיר מפולין ומרוסיה, חברי גרעיני ההכשרה "בחזית" ו"במנהרה". במהלך השנים נקלטו בקיבוץ חברות נוער וכן קבוצות מצ'כוסלובקיה, מאיטליה, משווייץ, מארגנטינה, מאוסטריה וממקומות נוספים.[7]
שנות ה-50
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 1952 הוקם מפעל "מוצרי מתכת ניר דוד" העוסק בייצור ושיווק ציוד לחקלאות ולגינון.[7]
שנות ה-80
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 1985 הוקם מפעל "נירעותק" לציפוי נייר העתקה. בשנת 1989 עבר הקיבוץ מלינה משותפת ללינה משפחתית.[7]
שנות ה-90
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 1992 נפתח ענף התיירות. בשנת 1993 נחנך בסמוך לקיבוץ מרכז חינוכי ושיחזור של אתר "חומה ומגדל".[7]
שנות ה-2000
[עריכת קוד מקור | עריכה]בספטמבר 2003 הופרט חלק גדול מהשירותים והקיבוץ עבר להתנהל לפי "המודל המשולב". בשנת 2008 נבנתה הרחבה קהילתית.[7]
בשנת 2009 נערכו שינויים נוספים באורחות החיים והופעל מודל "רשת ביטחון".[7]
כלכלה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- חקלאות
- בקיבוץ מדגה, גידולי שדה, מטעים ולול הודים[10].
- בקיבוץ פועלת המעבדה המרכזית לבריאות דגים, ששמואל שריג, ממקימי היישוב, נמנה עם מקימיה. הקיבוץ היה חלוץ בגידול דגים בבריכות.
- תעשייה
- בקיבוץ מפעלי תעשייה: "נירעותק" – מפעל לנייר כימי ו"מוצרי מתכת ניר דוד" מפעל למוצרי מתכת (מכסחות דשא וכלי גינון).[11]
- תיירות
- לאורך נחל עמל נבנו צימרים, ובסמוך לקיבוץ נמצאים הגן גורו וגן השלושה. במקום הוקם שחזור של תל עמל, על החומה שהקיפה אותה והמגדל שבה.
נחל עמל
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ערך מורחב – נחל עמל
בין בתי הקיבוץ זורם נחל עמל (המכונה "האסי"), וממערב לקיבוץ נמצא גן השלושה (ה"סחנה"), שבו המעיין ממנו נובע הנחל. גן השלושה היה שייך לשטח הקיבוץ מאז שנת 1936, ופותח על ידי החלוצים והחברים.
בתוך שטח הקיבוץ עוברים ארבעה גשרים בין שתי גדות הנחל.
החל מ-2012 מתנהל מאבק ציבורי בישראל למען מתן גישה חופשית לציבור, לקטע מנחל עמל, העובר בשטח קיבוץ ניר דוד, המאבק על נחל האסי.
שדרת הדקלים
[עריכת קוד מקור | עריכה]בין מזכירות הקיבוץ לנגריה, חולשת שדרת דקלים מסוג תמר קנרי שנשתלו בשנת 1938 על ידי בוגרי בית הספר החקלאי "מקווה ישראל", שהיו חלק ממייסדי הקיבוץ. השתילים נתרמו על ידי מנהל מקווה ישראל, אליהו קראוזה[12].
אזכורים בתרבות
[עריכת קוד מקור | עריכה]שירים:[13]
- "המגדל הראשון" מאת נתן אלתרמן, 1939
- "האסי שלנו" מאת יפה קרינקין, 1946
- "עורו אחים ונעלה" מאת אברהם שלונסקי ומן המקורות, 1955
טלוויזיה:
- בסוף הפרק ה20 בעונה ה-33 של הסדרה "משפחת סימפסון" מופיעה תמונה מצוירת של ניר דוד בליווי הטקסט: "a kibbutz in Israel" (קיבוץ בישראל). לאחר מכן יש סצנה שבה חבר קיבוץ דתי בשם נהוראי משוחח עם אחת הדמויות[14].
חברי קיבוץ ידועים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- שלמה גור - הוגה רעיון "חומה ומגדל" ומפקד חיל המדע.
- אברהם יפה - ממקימי הקיבוץ, כובש בית שאן, אלוף בצה"ל, חבר כנסת, ממייסדי התנועה למען ארץ ישראל השלמה ומנהל רשות שמורות הטבע, מקים החי בר.
- פרץ מרחב - פעיל ציוני, פובליציסט וסופר, בכיר בתנועת מפ"ם.
- נפתלי גולומב - פעיל מטעם ההגנה במבצע העלאת יהודי מדינות ערב לארץ ישראל בדרכי היבשה.
- שמואל שריג - ממובילי ענף הדגה בישראל.
- לאה אלתרמן-להב - אשת חינוך ואחותו של נתן אלתרמן[15].
- מינקה לוז (מרים הורוביץ) - למדה באוניברסיטה העברית בירושלים מדעי הטבע וביולוגיה, אך לא סיימה את לימודיה בגלל הלחץ בקיבוץ. במהלך לימודיה היא התחברה לפרופ' גדעון מר. עבדה במשרד הבריאות כמדבירת יתושים וקדחת. גולת הכותרת של עבודתה הייתה לוחמה אנטי-מלרית. היא עסקה בריסוס הביצות, יבוש מקורות המים ופיקחה על התנהגות מונעת של החלוצים ואוכלוסיית הבדואים מסביב. היא גם חקרה, ערכה ניסויים ונהייתה ממש מומחית בתחום. הערבים באזור באותה התקופה העריכו את עשייתה ומתוך כבוד קראו לה "סיט מריאם דוקטור אלנמוס" (בעברית: "גברת מרים דוקטור ליתושים"). בעבודתה זו גילתה זן חדש של יתושים שנקרא על שם קיבוצה "אנופלס תל עמליס". בקיץ 1984 נעלמה באזור בריכות הדגים של הקיבוץ ועקבותיה לא נודעו[16][17].
- גלי להב - שחיינית עבר, אלופת ישראל ושיאנית ישראל בשחייה.
- חיותה מרצביאק - שחיינית עבר, אלופת ישראל ושיאנית ישראל בשחייה.
- פרופ' מיכל פלגי - ממייסדות שדולת הנשים בישראל, ראש "המכון לחקר הקיבוץ והרעיון השיתופי" באוניברסיטת חיפה.
- ערן להב- בן ללאה אלתרמן-להב ואח לגלי להב. מראשוני שייטת 13 ומקימי יחידה 707 אשר הפכה בהמשך ליחידה למשימות תת-מימיות. זוכה פרס מפעל חיים בתחום הדיג.
גלריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]-
שחזור תל עמל, חומה ומגדל -
מבט מהאוויר של אתר חומה ומגדל -
תל עמל בימיו הראשונים -
שדרת עצי פיקוס -
השער ההיסטורי של ניר דוד, עשוי ברזל מחושל. כיום אובייקט לשימור. -
מודל "חומה ומגדל", אוגוסט 2020
_%D7%97%D7%95%D7%9E%D7%94_%D7%95%D7%9E%D7%92%D7%93%D7%9C.jpg)
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- NirDavid.org.il - אתר האינטרנט של הקיבוץ
- ניר דוד (תל-עמל) במרכז המידע להתיישבות בגליל
- ניר דוד (תל-עמל) באתר הרשות לפיתוח הגליל
אבשלום קור, באופן מילולי במלחמה: זמר הפלוגות - העם וחפירות חייו, גלי צה"ל, 31.7.2024
חידוש הדיג העברי, 1938, באתר ארכיון הסרטים הישראלי בסינמטק ירושלים- שיר של אלתרמן וזעירא במלאת 3 שנים להתיישבות החדשה ניר דוד (תל עמל), 1940, באתר ארכיון הסרטים הישראלי בסינמטק ירושלים
- תל עמל בת חמש עשרה, יומני כרמל 1952
- תל עמל חומה ומגדל, 1957, באתר ארכיון הסרטים הישראלי בסינמטק ירושלים
- נאוה סילוורה, העמק הוא חלומו של כל ילד: סופ"ש בקיבוץ ניר-דוד, באתר וואלה, 23 ביוני 2016
- מיכאל יעקובסון, חומה ומגדל? נחל ונדל"ן: קיבוץ ניר דוד בונה עשרות וילות על שפת האסי, באתר Xnet, 31 בינואר 2017
ניר דוד (ישראל), דף שער בספרייה הלאומית- קיבוץ תל עמל עלה אל הקרקע, קיבוץ תל עמל עלה אל הקרקע, דבר, 11 בדצמבר 1936
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף אוגוסט 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2023.
- ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2021
- ^ קיימת מחלוקת בדבר זהותו של יישוב חומה ומגדל הראשון. ראו בערך "חומה ומגדל"
- ^ פעולות קרקעיות וישוביות, דבר, 6 באפריל 1937
- ^ בריכת דגים בלב תל עמל (ניר דוד), באתר יד יצחק בן צבי
- ^ רשימת שמות מאת ועדת השמות הממשלתית, ילקוט הפרסומים 3165, 24 בפברואר 1985, עמ' 1495
- ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 18 19 20 21 22 23 24 ניר דוד (תל עמל) - קיבוץ, באתר תנועת העבודה הישראלית
- ^ 1 2 3 4 5 יהושע לוריא, תל-עמל - ראשונה לחומה ומגדל, באתר הספרייה הווירטואלית של מט"ח, 1987
- ^ 1 2 3 תל-עמל, באתר ארגון ההגנה
- ^ ניר דוד, באתר מטעצה אזורית עמק המעיינות
- ^ ניר דוד (תל עמל), באתר תנועת אור
- ^ שדרת הדקלים בתל עמל, באתר משרד החקלאות ופיתוח הכפר
- ^ ניר דוד (תל עמל), באתר "שירה עובדת"
- ^ הפתעה: קיבוץ ניר דוד הישראלי בפרק של "משפחת סימפסון", באתר מאקו, 4 באוגוסט 2022
- ^ דף הנצחה ללהב אלתרמן לאה ז"ל, באתר קהילהנט
- ^ דף הנצחה ללוז הורוביץ מינקה ז"ל, באתר קהילנט
- ^ נדב מן, העיקר הבריאות: ראשית הרפואה בעמק יזרעאל, באתר ynet, 22 בספטמבר 2010
| ||||||||||||||||||
