מרדכי זעירא

מרדכי זעירא
לידה	6 ביולי 1905
פטירה	1 באוגוסט 1968 (בגיל 63)
מוקד פעילות	ישראל
שפה מועדפת	עברית

ערך זה עוסק במלחין שירי ארץ ישראל. אם התכוונתם לסופר ומחנך מנהל המדרשה באורנים, ראו מוטי זעירא.

מרדכי זעירא (גְרֶבֶּן) (6 ביולי 1905 – 1 באוגוסט 1968) היה מחשובי המלחינים והפזמונאים הישראליים. כתב מנגינות לטובי המשוררים והפזמונאים, בהם יעקב אורלנד, נתן אלתרמן, אהרן אשמן ואלכסנדר פן. יצירותיו מושמעות גם כיום, חלקן בלבוש מודרני על ידי אמנים צעירים. בזמנו כונה "הטרובדור של הזמר העברי".^[1]

תולדות חייו

מרדכי זעירא נולד כדמיטרי מארק (מיטְיָה) גְרֶבֶּן בעיר קייב שבאימפריה הרוסית (כיום בירת אוקראינה). למד במגמת מכונאות בפוליטכניקום של קייב, אך עקב קשיי הפרנסה הפסיק לימודיו לאחר שני סמסטרים ועבר לעסוק בתפירת נעליים. בשנת 1924 נעצר עקב השתייכותו לתנועת הנוער הציונית "השומר הצעיר", אך קיבל היתר לעזוב את ברית המועצות ועלה לארץ ישראל בגיל 19.^[2] בארץ הצטרף לקיבוץ אפיקים (שאז נקרא "קיבוץ השומר הצעיר ס.ס.ס.ר."), ששכן אז ליד יבנאל. חברי הקיבוץ העלו הצגת אופרה עברית בשם "כרמלה". על התזמורת, שכללה קונצרטינה ונגני מסרק, ניצח זעירא, שהיה מוכשר בנגינה על מסרקים.^[3] בפי חבריו נקרא אז בשם "מסרקי".^[4]

לאחר חודשים אחדים עברה הקבוצה לעפולה והעלתה הצגה חדשה, "חולצה כחולה", ובה שירו הראשון של זעירא (מילים ולחן) הקרוי אף הוא "חולצה כחולה", שזכה לפופולריות רבה בקרב תנועות הנוער הסוציאליסטיות בארץ ישראל. משה הלוי, מייסד "האהל", שכנע את זעירא לעבור לתל אביב וללמוד משחק. בשנת 1927 החליט זעירא להפסיק את לימודי המשחק וללמוד הלחנה, בעיקר עם המוסיקולוגים שלמה רוזובסקי ודוד שור. החלטתו לעבור מלימודי משחק ללימודי מוסיקה נעשתה בעקבות מפגשו עם המלחין יואל אנגל בתיאטרון ה'אהל'. לאחר פטירתו של אנגל ב-1927 המשיך זעירא את קשריו עם המלחין שלמה רוזובסקי, שכתב גם הוא מוסיקה עבור אותו תיאטרון (ל'יעקב ורחל'). זעירא עבד אז במפעלי ים המלח ובמשך כשנה עלה בסופי שבוע לירושלים אל ביתו של רוזובסקי, כדי ללמוד אצלו. בתמורה העתיק עבורו זעירא תווים, לצורך מחקר אודות טעמי המקרא שכתב אז המלחין. בעידודו של רוזובסקי התוודע זעירא למוסיקה של מגוון העדות היהודיות בירושלים, כדי להכיר את "מקורות" המוסיקה היהודית מהם ישאב בעתיד. כמו כן, הוא למד גם אצל הפרופ' דוד שור - בהרצאות פומביות ובשיעורים פרטיים, שהפרופסור, שהבחין בכשרונותיו, והיה ער למצבו הכלכלי, לימד אותו בחינם, בביתו.^[5]

ב-1927 הכיר את שרה גוטמן, תלמידת סמינר לוינסקי לגננות, כששרו שניהם במקהלת "בית הלויים" של מנשה רבינא בתל אביב. השניים היו לבני-זוג, כעבור כמה שנים, בינואר 1933, נישאו בכפר ויתקין, וב-1935 נולד בנם היחיד, יובל.^[6]

בשנת 1928 פרסם עם יצחק שנהר אוסף שירי עלייה לירושלים, שבו כתב שנהר את המילים וזעירא את הלחנים. זעירא ראה בכך את ראשית יצירתו כמלחין. בשנה זו שינה את שם משפחתו ל"זעירא", בשל קומתו הנמוכה, בעצתו של הסופר אהרן אשמן.

מסוף שנת 1933 התפרנס למחייתו מעבודה בחברת החשמל, בתחילה כקורא מונים ואחר כך, בעקבות התקף לב, עבר לעסוק בהנהלת חשבונות. בהקשר זה כתב והלחין את השיר "שיר הרשת" ("הזקן מנהריים") על אודות פנחס רוטנברג. בשנת 1966 פרש לגמלאות.

במלחמת העולם השנייה התגייס זעירא לצבא הבריטי, נמנה עם מקימי להקת "מעין זה" של הבריגדה היהודית והלחין חלק משיריה, בהם "שלכת" ("עמוק העצב בעיניים"). כמו כן כתב אז בדרכו ברכבת למצרים את המילים של "שיר ההודיה" ולאחר מכן גם את הלחן.^[7]

רכישת פסנתר

זמן קצר אחר סיום מלחמת העצמאות בא אל ביתם של מרדכי ושרה זעירא בתל אביב חיים הלפרין, פרופסור לחקלאות שכתב גם שירים וביקש מזעירא להלחינם. הלפרין גילה שבדירתו של זעירא אין פסנתר.לשאלתו כיצד הוא מלחין ענה זעירא שלפעמים הוא שורק, ולפעמים דופק על השולחן, וכשאין ברירה והוא חייב להיעזר בפסנתר הוא הולך בלילות לגן הילדים של שרה אשתו ועובד על הפסנתר שנמצא שם. זעירא קנה פסנתר בתשלומים, אבל לא הצליח לעמוד בהם והפסנתר נלקח ממנו. פרופ' הלפרין פנה לרשויות ודרש שיימצא הסדר שיאפשר לזעירא לקבל פסנתר, וכך היה. הפעם זעירא לא נדרש לשלם במזומן, אלא החזיר את הכסף בנגינה. הוא היה נוסע בסופי שבוע לקיבוצים ומושבים ועורך בהם ערבי שירה בציבור.^[8]

שירים שנכתבו כתגובה למאורעות בארץ

זעירא היה קשוב למתרחש בארץ, וכמה משיריו הם תגובות בזמן אמת למאורעות שאירעו. כך לדוגמה, שירו "חמישה יצאו מולדת לבנות" הוא תגובה על רצח חמשת היהודים על ידי פורעים ערבים שעל שמם קרוי קיבוץ מעלה החמישה. שירו הנודע "לילה לילה" הולחן באחד מימי העוצר של השלטון הבריטי זעירא הלחין שניים משיריו של אלכסנדר פן לזכרו של אלכסנדר זייד. ביום השנה הראשון הלחין את השיר "שיר של זייד" ("פעם ועוד")^[9] (זייד נרצח שנה קודם), ושנתיים אחר כך הלחין את "אדמה אדמתי" (בטעות סוברים כי שיר זה הולחן ליום השנה הראשון.) שיר מפורסם נוסף שנכתב על ידו וע"י חברו אורלנד היה "שיר שמח" שנכתב לאחר רצח נוסעי אוטובוס במעלה העקרבים בשנת 1954 על ידי מסתננים מירדן. השניים נפגשו במועדון בתל אביב עם ראש הממשלה משה שרת, שהפציר בהם לכתוב שיר שיפיג את אווירת הנכאים ששררה בארץ בעקבות הרצח. השיר נכתב מיד והפך ללהיט גדול באותן שנים.^[10]

מאפיני יצירתו

בשיריו של זעירא קיים מיזוג של מזרח ומערב, אך בולטת בשיריו נימת הזמר החסידי שקלט עוד כילד מהבית וכן השפעת הלחן הרוסי. הצלחת שיריו מוסברת בהיותם קליטים אך בו בזמן יש בהם התפתחות פיוטית מעניינת ובעלת חן מלודי. יצירתו זכתה להערכה רבה והקנתה לו את התואר "הטרובדור של הזמר העברי".

כשנשאל לימים כיצד הוא מחבר את שיריו, השיב: "אני אוהב שירה וקורא הרבה שירים וחוזר וקורא. והנה יש אשר עם קריאה בשיר מסוים נרטט משהו בקרבי לפתע. אז כאילו נזרע הניגון ומתחילה 'נביטתו', אשר יש ותארך שעות, ימים, חודשים ואפילו שנים – עד שהלחן מופיע ויוצא לאור העולם".^[11]

מותו

זעירא נפטר מהתקף לב ב-1968 ונטמן בבית העלמין קריית שאול בתל אביב. הותיר אחריו את רעייתו, שרה ובנם היחיד, יובל. שרה עסקה בהפצת שיריו לאחר פטירתו. היא יזמה את הוצאתם לאור של שני ספרים של שיריו - "עוד שיר אחד" ו"לילה לילה". כמו כן, הופק גם אלבום השירים "לילה לילה" שכולל 43 שירים ב-2 תקליטורים.

ארכיונו מופקד במחלקת המוזיקה בספרייה הלאומית בירושלים.^[12]

מיצירתו

לחן:

"למולדתי" (למילותיו של הלל ברגמן-אביחנן) (במקור "בשערי המולדת", וידוע גם כ"פקד ה'")
"היו לילות" (למילותיו של יעקב אורלנד)
"הנה תמו יום קרב וערבו" (למילותיו של נתן אלתרמן)
"לילה לילה" (למילותיו של נתן אלתרמן)
"כנרת" (למילותיו של אלכסנדר פן)
"על גבעות שייך-אבריק" (למילותיו של אלכסנדר פן)
"שמאל הירדן" (למילותיו של זאב ז'בוטינסקי)
"שיר שמח" (למילותיו של יעקב אורלנד)
"שירת הנודד" (למילותיו של אהרן אשמן, עיבוד גיל אלדמע, - "היי ציוניוני הדרך...")
"שועלי שמשון" (למילותיו של אורי אבנרי)
"ליל גליל" (למילותיו של נתן אלתרמן)
"אנו נושאים לפידים" (למילותיו של אהרן זאב)
"רק את לי נותרת" (למילותיו של עודד אבישר)
"יודקה" (למילותיו של עודד אבישר)
"שני שושנים" (למילותיו של יעקב אורלנד)
"מה אומרות עינייך" (למילותיו של יצחק שנהר)
"ניגון עתיק" (למילותיו של נתן אלתרמן)
"שיר אלייך" (למילותיו של יעקב אורלנד)
"שקט שקט, החנוכייה דולקת" (למילותיו של עמנואל הרוסי)
"שיר הכד" (למילותיו של אברהם חלפי)
מרדכי זעירא באסופת "מלחיני משוררים ישראלים" בעריכת דודו אלהרר, האתר של נילי דגן
"איה" (למילותיו של נתן אלתרמן)

מילים ולחן:

"שיר הרשת" (מוכר בשם "הזקן מנהריים")
"חולצה כחולה" (שירו הראשון)
"פיל פילון"
"שיר ההודיה" ("ליווית אותי ארצי")

ספרי שיריו

לילה לילה: משירי המלחין מרדכי זעירא; עורך גיל אלדמע, מבוא ופרטי מידע: אליהו הכהן, תל אביב: מפעלי תרבות וחינוך (הספרייה למוסיקה ע"ש נסימוב), 1998.

אלבומים שכולם מלחניו

יפה ירקוני עם תזמורת הד ארצי ומקהלת ציון, 1957
יהורם גאון, קסם מולדת, 1976
מרדכי זעירא: לילה לילה, 1998
גיתית שובל, לילה לילה, 1998
קרן הדר, מוזיקת לילה זעירא, 2006

פרסים ומחוות כבוד

1952 – פרס אלקוני (במסגרת פרס אנגל) למוזיקה עממית

הנצחה

רחובות נקראו על שמו בתל אביב וברעננה.
אקו"ם חילק פרס על שמו למלחינים, פזמונאים, מחברים ומעבדים של שירים.
חנן שלזינגר הלחין את ה"סוויטה הפסטוראלית" הכוללת 4 פרקים ומושתת על לחנים מאת זעירא ושרה לוי-תנאי

לקריאה נוספת

אליהו הכהן, "עוד שיר אחד רצה הוא לזמר", עת־מול, כג (1998), עמ' 14–16.
"היו לילות בין דגניה לכנרת: מרדכי זעירא (1905–1968)", בתוך: זאב ענר (עורך), המאה ועשרים במאה העשרים: מאה ועשרים אישים יהודים שהטביעו את חותמם בארץ ישראל במאה העשרים, אור יהודה: הד ארצי, תש"ס 1999.
שני שושנים: קונצרט משירי מרדכי זעירא (תכניה הכוללת צילומי מסמכים מקוריים מארכיון מרדכי זעירא המופקד בספרייה הלאומית), ירושלים 2015

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא מרדכי זעירא בוויקישיתוף

מרדכי זעירא, באתר זמרשת
מרדכי זעירא, באתר שירונט
מרדכי זעירא, באתר ספוטיפיי
מרדכי זעירא, באתר MusicBrainz (באנגלית)
מרדכי זעירא, באתר Discogs (באנגלית)
מרדכי זעירא, דף שער בספרייה הלאומית
שני שושנים: קונצרט משירי מרדכי זעירא שהתקיים בספרייה הלאומית בשנת 2015 (הקלטת וידאו; בליווי דברי הסבר על השירים מאת פרופ' מיכאל וולפה, האקדמיה למוסיקה ולמחול בירושלים)
רשימת הפרסומים של מרדכי זעירא, בקטלוג הספרייה הלאומית
מרדכי זעירא באתר המרכז לחקר המוסיקה היהודית, האוניברסיטה העברית בירושלים
ביוגרפיה של זעירא באתר "הוי ארצי מולדתי"
ראשי פרקים בתולדות הזמר העברי יוסף ספיבק בפרק "תנופת הזמר הישראלי"
משה גורלי, מרדכי זעירא, דבר, 2 בדצמבר 1948
עמנואל הרוסי, למרדכי זעירא בהגיעו לששים, דבר, 10 בספטמבר 1965
משה בן-שאול, זעירא, מה טובו לחניך, מעריב, 9 באוגוסט 1968
ישראל שליטא, מרדכי זעירא: (במלאות שנה למותו), דבר, 18 באוגוסט 1969
עמנואל עמירן-פוגצ'וב, מ. זעירא – מלחין התקומה: (שנה למותו), דבר, 22 באוגוסט 1969
חגי חיטרון, מיתר לבוכה ולאוהב, באתר הארץ, 21 במרץ 2006
בן שלו, מה הסוד שהפך את מרדכי זעירא לאחד מגדולי המלחינים של תקופת היישוב?, באתר הארץ, 17 באוקטובר 2018
תמר זיגמן, חילופי מכתבים בין זעירא לחנה כהן, בבלוג "הספרנים" של הספרייה הלאומית, פברואר 2019
אליהו הכהן, 'השיר שלא הצליח לי': מרדכי זעירא ו'צברים' של משה שרת, בבלוג "עונג שבת", 3 ביולי 2020
תמר וולף-מונזון, "זעירא נגע בשיר מגע גימור והפיח בו חיים של משמעות", בבלוג "הספרנים" של הספרייה הלאומית, 01.08.2022
שיר של אלתרמן וזעירא במלאת 3 שנים להתיישבות החדשה ניר דוד (תל-עמל), 1940, באתר ארכיון הסרטים הישראלי בסינמטק ירושלים

הערות שוליים

^ מרדכי זעירא - זֶמֶרֶשֶׁת - זמר עברי מוקדם, באתר www.zemereshet.co.il
^ לזיכרונותיו של עמנואל הרוסי משהותם של השניים כאסירי ציון משוחררים בעיר אודסה, שם הכירו, ערב עלייתם ארצה, ראו עמנואל הרוסי, למרדכי זעירא בהגיעו לששים, דבר, 10 בספטמבר 1965.
^ מרדכי זעירא באתר המרכז לחקר המוסיקה היהודית, האוניברסיטה העברית בירושלים
^ זהו גם עברות מילולי של שם משפחתו המקורי, "גְרֶבֶּן" (Гребень), שפירושו ברוסית מסרק.
^ מָרְדְּכַי, באתר www.zemereshet.co.il
^ על שרה זעירא (1910–2001), גננת וזמרת חובבת, ראו שרה זעירא באתר זמרשת; סמדר שיר, הקדשה זעירא לאשת זעירא, מעריב, 7 בנובמבר 1976; תלמה אדמון, שרה זעירא זוכרת הכל, מעריב, 12 בנובמבר 1986. הכתוב שעל מצבת קברה היא פרפרזה על ההקדשה שכתב לה זעירא עם צאת ספר שיריו הראשון: "לשופטת חסרת הרחמים, למעודדת חסרת התקדים, למבצעת להדהים" (דף באתר ההנצחה "נשמה").
^ שיר ההודיה, באתר זמרשת
^ בן שלו, מה הסוד שהפך את מרדכי זעירא לאחד מגדולי המלחינים של תקופת היישוב?, באתר הארץ, 17 באוקטובר 2018
^ שיר של זייד, דבר, 27 ביוני 1939.
^ סיפורו של שיר, באתר www.plaot.com
^ דברים אלה אמר לישראל שליטא, בריאיון שערך במסגרת כתיבת ה"אנציקלופדיה למוסיקה" שלו, שראתה אור בשנות ה-50. ראו ישראל שליטא, מרדכי זעירא: (במלאות שנה למותו), דבר, 18 באוגוסט 1969.
^ ארכיון מרדכי זעירא באתר הספרייה הלאומית

[1] מרדכי זעירא - זֶמֶרֶשֶׁת - זמר עברי מוקדם, באתר www.zemereshet.co.il

[2] לזיכרונותיו של עמנואל הרוסי משהותם של השניים כאסירי ציון משוחררים בעיר אודסה, שם הכירו, ערב עלייתם ארצה, ראו עמנואל הרוסי, למרדכי זעירא בהגיעו לששים, דבר, 10 בספטמבר 1965.

[3] מרדכי זעירא באתר המרכז לחקר המוסיקה היהודית, האוניברסיטה העברית בירושלים

[4] זהו גם עברות מילולי של שם משפחתו המקורי, "גְרֶבֶּן" (Гребень), שפירושו ברוסית מסרק.

[5] מָרְדְּכַי, באתר www.zemereshet.co.il

[6] על שרה זעירא (1910–2001), גננת וזמרת חובבת, ראו שרה זעירא באתר זמרשת; סמדר שיר, הקדשה זעירא לאשת זעירא, מעריב, 7 בנובמבר 1976; תלמה אדמון, שרה זעירא זוכרת הכל, מעריב, 12 בנובמבר 1986. הכתוב שעל מצבת קברה היא פרפרזה על ההקדשה שכתב לה זעירא עם צאת ספר שיריו הראשון: "לשופטת חסרת הרחמים, למעודדת חסרת התקדים, למבצעת להדהים" (דף באתר ההנצחה "נשמה").

[7] שיר ההודיה, באתר זמרשת

[8] בן שלו, מה הסוד שהפך את מרדכי זעירא לאחד מגדולי המלחינים של תקופת היישוב?, באתר הארץ, 17 באוקטובר 2018

[9] שיר של זייד, דבר, 27 ביוני 1939.

[10] סיפורו של שיר, באתר www.plaot.com

[11] דברים אלה אמר לישראל שליטא, בריאיון שערך במסגרת כתיבת ה"אנציקלופדיה למוסיקה" שלו, שראתה אור בשנות ה-50. ראו ישראל שליטא, מרדכי זעירא: (במלאות שנה למותו), דבר, 18 באוגוסט 1969.

[12] ארכיון מרדכי זעירא באתר הספרייה הלאומית

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]