תל אור
 | |
| תצלום אוויר של מפעל נהריים ותל-אור (משמאל, למטה) | |
| מדינה |
 ירדן |
|---|---|
| מחוז | אירביד |
| חבל ארץ | בקעת הירדן |
| שפה רשמית | עברית |
| תאריך ייסוד | 1928 |
| סיבת נטישה | מלחמת העצמאות |
| תאריך נטישה | 1948 |
| יישובים יורשים | ג'סר א-מג'אמע (ער') |
| דת | יהדות |
| קואורדינטות | 32°38′01″N 35°34′25″E / 32.63355°N 35.57366°E |
| אזור זמן | UTC +2 |
תל אור היה יישוב[1] שהוקם בשנת 1928 ליד תחנת הכוח בנהריים אשר בעבר הירדן המזרחי, במהלך הקמתה, כשכונת מגורים לפועלי התחנה.[2] הוא התקיים עד כיבושו בידי הירדנים במלחמת העצמאות ב-1948. היישוב היה "יישוב-מפעל", והוקם כיישוב מתוכנן בקפידה וחברת מופת בדוגמת העקרונות שהנחו מתכנני יישובי מפעל ברחבי העולם כגון פולמן ליד שיקגו.[3]
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – נהריים
בשנת 1928 החל המהנדס פנחס רוטנברג להקים את מפעל תחנת הכוח נהריים בשטחה של ממלכת ירדן. המפעל הוקם בנקודה בה מתחבר נהר הירמוך עם נהר הירדן, ומטרתו הייתה לנצל את זרימת המים על מנת להפיק חשמל עבור יישובי ארץ ישראל.
לצד המפעל בנהריים נבנה היישוב תל אור, שהיה היישוב היהודי היחיד באותה העת בעבר הירדן המזרחי. תל אור נועדה למגורים עבור פועלי הקבע של תחנת הכוח ומשפחותיהם, מתוך שאיפה שהישוב יתפתח ויהפוך ליישוב חקלאי ולסמן הגבול המזרחי של ישראל.
עקב בידודו של היישוב ועל אף מספר המשפחות המצומצם שגר בו, הוקמו במקום מרפאה, גן ילדים ואף בית ספר לילדי העובדים, על ידי המחנך יוסף חנני. חשיבותו הרבה של היישוב הייתה מיקומו כישוב היהודי היחיד ממזרח לירדן ומדרום לירמוך.
בזמן מלחמת העצמאות, עקב המצב הביטחוני הקשה, הפסיקה תחנת הכוח בנהריים לפעול ולהפיק חשמל לאחר יותר מ-15 שנות עבודה. היישוב תל אור נעזב והתרוקן מיושביו לאחר קרב ממושך עם הלגיון הירדני אשר הציב בפני המתיישבים אולטימטום להיכנע או לעזוב את המקום. המפעל בנהריים והישוב תל אור נכבשו בידי הירדנים ונבזזו. כיום תחנת הכוח בנהריים וגם היישוב החרב תל אור נמצאים מעבר לגבול ישראל, בשטח ירדן. מרבית המבנים נותרו במקומם וחלקם נהרס בידי כוחות צה"ל במהלך אחד המבצעים שנערך באזור בשנות ה-70.
האזור נקרא כיום "קריית גיסר אל-מג'אמע" (בערבית: قرية جسر المجامع, תרגום: "כפר הגשר הקהילתי").
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- נדב מן, זכרונות מנהריים: סיפור 'מחשמל' על גבורה וציונות, באתר ynet, 20 ביולי 2012
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ מפת 'הקרקעות והישובים היהודים בארץ ישראל' בהוצאת הקרן הקימת, 1929, עם סימון הישוב, באתר הספרייה הלאומית, אוסף המפות ע"ש ערן לאור
- ^ תכנית רוטנברג בעצם התגשמותה, הארץ, 31 בדצמבר 1928
- ^ גילי חסקין, יישובי המפעל בארץ ובעולם
| ||||||||||||||||||
