חסידות קרעטשניף
 | |
| הכניסה לעיירה קרטשונשטי (קרעטשניף) במחוז מרמורש ברומניה | |
| שורשים, סיווג והנהגה | |
|---|---|
| קבוצה | תנועת החסידות |
| מקום ייסוד | קרעטשניף, רומניה |
| מייסד |
מאיר רוזנבוים מקרעטשניף  |
| אדמו"ר | |
  | |
חסידות קרעטשניף היא חסידות מגזע נדבורנה. האדמו"ר הראשון שכיהן בכפר קרעטשניף (קרצ'ונשטי (רומ'), במחוז מרמורש בטרנסילבניה, כיום ברומניה) היה רבי מאיר רוזנבוים, בנו של רבי מרדכי לייפר מנדבורנה, בן נינו של רבי מאיר הגדול מפרמישלאן.
תולדות החסידות
[עריכת קוד מקור | עריכה]רבי מרדכי לייפר (ה'תקפ"ד (1824) - ה'תרנ"ה (1894)) כיהן בהתחלה בנדבורנה לצד אחיו רבי אהרן אריה. בהמשך עבר לערים אחרות, בהן חוסט ובישטינא. לאחר פטירתו כל בניו שימשו כאדמו"רים. בנו השלישי, רבי מאיר, כיהן כאדמו"ר בקרעטשניף (רומ') שברומניה.
הדור הראשון
[עריכת קוד מקור | עריכה]רבי מאיר רוזנבוים נולד בשנת ה'תר"ח. היה חתנו של רבי יחיאל מיכל טירר מדורוהוי, שהיה חתנו של רבי אליעזר זאב מבוטשעטש. התנהל כצדיק עממי והאוכלוסייה התייחסה אליו כבעל מופת. רבי מאיר שינה את שם משפחתו מלייפר לרוזנבוים. הנהיג עדתו בין השאר בערים יאס, מיאלען וטרעבישאן (Dilove). בסוף ימיו עבר לעיירה קרעטשניף שעל שמה נקרא. נפטר בל' בסיוון ה'תרס"ח (1908).
הדור השני
[עריכת קוד מקור | עריכה]חמשת בניו ושני חתניו שימשו כאדמו"רים אחריו. המפורסמים שבהם הם רבי אליעזר זאב מקרעטשניף ורבי איתמר ממנו השתלשלה חסידות נדבורנה המרכזית בבני ברק.
בניו:
- רבי אליעזר זאב מקרעטשניף.
- רבי איתמר מנדבורנה.
- רבי יעקב ישכר בער, כיהן בסלטפינא שבמחוז מרמורש ולאחר מכן בסיגט. נרצח בשואה.
- רבי מרדכי ממישקולץ.
- רבי יצחק מסיגט. מחבר ספר "מנחת יצחק". חתן רבי יעקב לייפר מנדבורנה דברצין.
- רבי יצחק (חתן גיסו רבי שלמה אייזיקסון) שכיהן כאדמו"ר בראחוב, צ'כוסלובקיה, ובסוף ימיו בווישווה. התפרסם כבעל צדקה וכמקבל ייסורים באהבה. נרצח באושוויץ בג' בסיוון ה'תש"ד. נכדו משמש כיום כאדמו"ר מראחוב.
- רבי מאיר כיהן בדרוהוביטש.
- רבי מרדכי כיהן כאדמו"ר בראחוב לאחר שאחיו רבי יצחק עבר לווישווה.
חתניו:
- חתנו רבי שלמה אייזיקסון צאצא פעמיים של רבי יצחק מקאליש השלישי בשושלת פרמישלאן-נדבורנא. כיהן כאדמו"ר ברומאן שברומניה.
- רבי מאיר חתן דודו רבי איתמר, כיהן כאדמו"ר מרומאן בסטטן איילנד.
- רבי ישראל (חתנו של רבי יוסף מנירדהז בנו של רבי מרדכי לייפר) שכיהן בנירדהז.
- רבי אברהם ישכר בער מפאליען. חתן הרב ישראל חיים פרידמן מראחוב.
- חתנו רבי פנחס שפירא מקעכניה.
- רבי ישכר בער מקעכניה, חתן דודו רבי איתמר.
- רבי מאיר מקעכניה.
- רבי ישכר בער מקעכניה, חתן דודו רבי איתמר.
קרעטשניף רחובות
[עריכת קוד מקור | עריכה]רבי דוד משה רוזנבוים, (ה'תרפ"ה, 1924 - ה'תשכ"ט, 1969) מילא את מקום אביו לאחר השואה. הוא הקים בתחילת שנות ה-50 את קריית קרעטשניף ברחובות. הקים שם גם תלמוד תורה ואת ישיבת "שער אליעזר".
לאחר פטירתו, מילא את מקומו בנו הגדול, רבי מנחם אליעזר זאב. שאר הבנים הם האדמורים מקרעטשניף קריית גת, ביטשקוב, קרעטשניף מונסי, פרמישלאן.
קרעטשניף ברחובות כיום
[עריכת קוד מקור | עריכה]
רבי מנחם אליעזר זאב רוזנבוים, האדמו"ר הנוכחי, הוא חתנו של רבי יואל בער מראצפרט-ברזיל. כיום החסידות מונה כ־600 משפחות, מהן בקריית קרעטשניף ברחובות כ-250 משפחות, ובשכונת פסגת קרעטשניף הסמוכה עוד כ-80 משפחות. קהילות נוספות בהנהגתו קיימות בבני ברק, באלעד ובמודיעין עילית.
מוסדות החסידות: ישיבה גדולה וישיבה קטנה, תלמוד תורה "בני משה", בית ספר יסודי לבנות, סמינר חסידי, גני ילדים, כוללי אברכים, שטיבלאך ומקווה. לחסידות גם ארגוני חסד. פנחס הומינר מייצג את החסידות במועצת העיר רחובות.
קרעטשניף קריית גת
[עריכת קוד מקור | עריכה]האדמו"ר הראשון מקרעטשניף קריית גת הוא רבי ישראל ניסן רוזנבוים. עם פטירת אביו רבי דוד משה רוזנבוים, מונה לאדמו"ר במקביל לאחיו הבכור-התאום רבי מנחם אליעזר זאב רוזנבוים. בה'תשכ"ט עבר לקריית גת. הקים את הקהילה החרדית בעיר, ואת שכונת "רמות דוד" על שם אביו. נפטר בה'תש"פ.
את מקומו בקריית גת ירש בנו רבי דוד משה רוזנבוים. נשוי לבת-שבע, בת הרב עקיבא רבינוביץ האדמו"ר מפוריסוב. הקים את ישיבת "תורת ישראל" על שם אביו.[1]
גם בניו האחרים של רבי ישראל ניסן הוכתרו לאדמו"רים;
- בנו רבי יחזקאל שרגא הוא האדמו"ר מטערבישאן. חתן הרב אריה רוזנפלד מפינסק קרלין. הקים את ארגון "חזק בני" לסיוע לנוער נושר. בשנת ה'תשע"ח הקים בבית שמש את ישיבת תפארת התורה. לאחר פטירת אביו, עבר לרמה א' בבית שמש והקים בה את מוסדות טערבישאן. בחשוון תשפ"ד נרכש שטח לקריית החסידות ברמה ד' בית שמש.[2]
- רבי חיים מרדכי הוא האדמו"ר מקרעטשניף טשרנוביץ. חתן הרב דוד קאהן מתולדות אהרן, לאחר נישואיו, עבר לגור בירושלים. יש לו בית כנסת קטן בירושלים, והוא מקים מוסדות בחריש, לשם הוא צפוי לעבור בעתיד.
- רבי שלום אליעזר זאב הוא האדמו"ר ממיאלען, חתן הרב דוד צבי שלמה הורונצ'יק מראדושיץ. כיהן בקרית גת, בשנת תשפ"ד עבר לבני ברק יחד עם חסידיו והקים את קהילתו בשכונה החדשה "מתחם הסופרים".[3]
ביטשקוב
[עריכת קוד מקור | עריכה]בנו השלישי של רבי דוד משה היה רבי זיידא שמואל שמעלקא (י"ד בטבת תשי"ב, 1952 - כ"א באדר ב' תשע"ד, 2014) חתן רבי משה זאב פרידמן, רבה של יפו. כיהן כאדמו"ר מביטשקוב ביפו[4]. עסק בהחזרה בתשובה.
האדמו"ר הנוכחי הוא בנו רבי דוד רוזנבוים (נולד בה'תשל"ז, 1977), חתנו של רבי חנניה יום טוב ליפא רייך, חתנו של האדמו"ר מז'מיגרד. בחיי אביו כיהן כרב בית המדרש "המאור" ביפו, וכאביו עוסק בהחזרה בתשובה.
קרעטשניף מונסי
[עריכת קוד מקור | עריכה]בנו החמישי של רבי דוד משה הוא רבי יוסף שלמה רוזנבוים. חתן רבי ישראל רוזנבוים מסטניסלב (בנו של רבי יצחק אייזיק רוזנבוים מזוטשקא).
מתגורר בעיירה מונסי שבארצות הברית ומכונה האדמו"ר מקרעטשניף מונסי.
פרמישלאן
[עריכת קוד מקור | עריכה]בנו הרביעי של רבי דוד משה הוא רבי מאיר רוזנבוים.
בשנת ה'תשמ"ז, לאחר פטירת זקנו האדמו"ר מלעלוב, הקים חצר בקריית הרצוג בבני ברק, על שם אבי השושלת רבי מאיר מפרמישלאן.
החסידות תחת הנהגתו מונה כמאה משפחות. ישנם חסידי פרמישלאן בכמה ריכוזים בישראל, באירופה ובארצות הברית.
מוסדות החסידות כוללים ישיבה גדולה וישיבה קטנה, תלמוד תורה, כולל אברכים, בתי חינוך לבנות ומוסדות נוספים.
קרעטשניף סיגעט
[עריכת קוד מקור | עריכה]רבי צבי הירש רוזנבוים כיהן אף הוא כאדמו"ר מקרעטשניף-סיגעט בכפר אתא ולאחר מכן בירושלים. נולד בסיגט לרבי ניסן חיים מבראדשין, בכור בניו של רבי אליעזר זאב רוזנבוים מקרעטשניף.
אחרי השואה, עלה לירושלים. לאחר חתונתו עבר לכפר אתא. בשנת ה'תשמ"ב עבר לירושלים ונפטר בה'תשס"ו. לאחר פטירתו נוצר קרע בין שני בניו שמונו לאדמור"ים[5]:
- רבי ניסן, מכונה "האדמו"ר מקרעטשניף ירושלים". חצרו היא בבית מדרשו של אביו ברחוב אבינועם ילין, ויש לו בתי מדרשות ברחוב השל"ה בבני ברק וגם בבית שמש ובלונדון. בשנת ה'תשע"ז פתח ישיבה באלעד[6]. בניו:
- הרב דוד שלמה הוא רב הקהילה בישראל.
- הרב מאיר איתמר (חתן רבי שמואל דוד, בן רבי שלום קרויז, אב"ד אודווארי וחתן האדמו"ר מווערדאן) הוא מגיד מישרים ודברי תורתו מופצים בחוברות 'דרך אמונה'.
- רבי זיידא אליעזר זאב (זייד'ל), מכונה "האדמו"ר מקרעטשניף סיגעט". התגורר בויליאמסבורג שבה יש לו בית מדרש. בשנת ה'תשע"ה עבר לגור בירושלים[7], ובית מדרשו נמצא בשכונת בית ישראל ברחוב רפפורט. בתי מדרש נוספים שלו קיימים בבית שמש ובלונדון[8]. בזיווג ראשון היה חתנו של הרב יחזקאל שרגא מערץ, ולאחר שהתאלמן נישא לבתו של הרב אפרים פישל בראך, אב"ד מאדע.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אודות רבי דוד משה מקרעטשניף בקובץ "המאור" באתר היברובוקס
- יצחק יעקבי, בחצרו של הרבי, דבר, 26 בינואר 1968
- אהרן פריאל, האדמו"ר מת - יחי האדמו"ר החדש, מעריב, 3 ביולי 1969
חסידות קרעטשניף, דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ אַשְׁרֵיכֶם תַּלְמִידֵי חֲכָמִים • מעמד כבוד התורה בישיבת ‘תורת ישראל’ בשכונת רמות דוד קרעטשניף – קרית גת, באתר JDN
- ^ האד' מטרעבישאן וועט גרינדען נייע 'קריה' אין רמה ד' בית שמש באתר בחצרות הקודש (ביידיש)
- ^ משה ויסברג, האדמו"ר עבר מקרית גת וחנך את בית מדרשו במתחם הסופרים, באתר בחדרי חרדים, 25 באוגוסט 2024
- ^ משה ויסברג, כרעם בצהריים • האדמו"ר של יפו, באתר בחדרי חרדים, 23 במרץ 2014
- ^ יונה גרין, בחדרי חרדים, חתונה: האחים האדמו"רים רבו - הגיס הפריד, באתר בחדרי חרדים, 14 באוגוסט 2013
משה ויסברג, המחלוקות והפיצולים בחצרות החסידים, באתר בחדרי חרדים, 28 בספטמבר 2018 - ^ משה ויסברג • צילום: מאיר וידר, קרעטשניף ירושלים פתחו את 'מבצר התורה' באלעד, באתר בחדרי חרדים, 9 באוקטובר 2016
- ^ משה ויסברג, לאחר מחלה: כלת הרבי מקרעטשניף סיגעט הלכה לעולמה, באתר בחדרי חרדים, 1 ביוני 2016
- ^ יואל ביטלמן, בחדרי חרדים, שעות לפני קבלת הפנים לאדמו"ר: בית המדרש נשרף, באתר בחדרי חרדים, 27 באפריל 2011
| שושלת נדבורנה | ||
|---|---|---|
| אדמו"רי שושלת נדבורנה בעבר | רבי מאיר (הגדול) מפרמישלאן • רבי אהרן אריה לייב מפרמישלאן • רבי מאיר מפרמישלאן • רבי יצחק מקאליש • רבי שלמה מפרמישלאן • רבי ישכר בער לייפר (נדבורנה) • רבי אהרן אריה לייב לייפר (נדבורנה) • רבי מרדכי לייפר • רבי ישכר בער לייפר (סאטמר) • רבי מאיר רוזנבוים (קרעטשניף) • רבי איתמר רוזנבוים • רבי אליעזר זאב רוזנבוים (קרעטשניף) • רבי שלמה איזקסון • רבי מאיר לייפר • רבי יוסף לייפר (פיטסבורג) • רבי חיים מרדכי רוזנבוים • רבי אברהם אבא לייפר • רבי אהרן יחיאל לייפר • רבי דוד משה רוזנבוים (רחובות) • רבי אליעזר זאב רוזנבוים (ראחוב) • רבי ישכר בער רוזנבוים • רבי יצחק אייזיק רוזנבוים • רבי מאיר איזקסון • רבי צבי הירש רוזנבוים • רבי ישראל רוזנבוים • רבי אשר ישעיה רוזנבוים (חדרה) • רבי יעקב ישכר בער רוזנבוים • רבי נתן דוד רוזנבוים • רבי ישראל ניסן רוזנבוים • רבי יצחק אייזיק רוזנבוים (קליבלנד) • רבי מרדכי ישכר בער לייפר • רבי מאיר רוזנבוים (קראקאס) • רבי שמואל שמעלקא לייפר | |
| אדמו"רי שושלת נדבורנה כיום | רבי אליעזר זאב רוזנבוים (נדבורנה) • רבי מנחם אליעזר זאב רוזנבוים • רבי מאיר רוזנבוים (פרמישלאן) • רבי דוד משה רוזנבוים (קריית גת) • רבי יחזקאל שרגא רוזנבוים (טערבישאן) • רבי שלום אליעזר זאב רוזנבוים • רבי חיים מרדכי רוזנבוים (טשרנוביץ) • רבי ניסן חיים רוזנבוים • רבי זיידא אליעזר זאב רוזנבוים • רבי אשר ישעיה רוזנבוים (זוטשקא) • רבי מאיר יצחק אייזיק רוזנבוים • רבי אשר ישעיה רוזנבוים (ביתר עילית) • רבי יוסף נפתלי רוזנבוים • רבי ישכר בער לייפר • רבי משה מאיר לייפר • רבי משולם אליעזר לייפר • רבי אורי לייב הכהן רוזנבוים • רבי יחיאל מאיר רוזנבוים • רבי חיים לייפר • רבי ברוך פנחס לייפר • רבי דוד צבי רוזנבוים • רבי משה רוזנבוים • רבי זונדל ישכר דב רוזנבוים • רבי יהודה רוזנבוים • רבי גדליה משה רוזנבוים • רבי שלמה רוזנבוים • רבי מרדכי רוזנבוים (ירושלים) • רבי מאיר לייפר (דינוב) | |
| ענפים בשושלת | חסידות נדבורנה באניא • חסידות ביטשקוב • חסידות בישטינא • חסידות זוטשקא • חסידות חוסט • חסידות טמשוואר • חסידות טערבישאן • חסידות טשערנוביץ' • חסידות לינסק • חסידות מז'יבוז' • חסידות מיאלען • חסידות נדבורנה • חסידות סטניסלב • חסידות סטרוז'ניץ • חסידות פיטסבורג • חסידות פרמישלאן • חסידות קאליש • חסידות קליבלנד • חסידות קרעטשניף • חסידות ראחוב | |