לדלג לתוכן

אליעזר זאב רוזנבוים (ראחוב)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ערך מחפש מקורות
רובו של ערך זה אינו כולל מקורות או הערות שוליים, וככל הנראה, הקיימים אינם מספקים.
אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
ערך מחפש מקורות
רובו של ערך זה אינו כולל מקורות או הערות שוליים, וככל הנראה, הקיימים אינם מספקים.
אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
אליעזר זאב רוזנבוים
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה י' בסיון תרפ"ט
ראחוב
פטירה 7 בדצמבר 1998 (בגיל 69)
י"ח בכסלו תשנ"ט
רמת גן
מקום קבורה בני ברק
תאריך עלייה תש"ח
מקום פעילות רמלה, רמת גן
תקופת הפעילות ? – 7 בדצמבר 1998 עריכת הנתון בוויקינתונים
רבותיו סבו רבי שלמה איזקסון, רבי יוסף צבי דושינסקי, רבי שמואל הלוי ואזנר
חיבוריו ארז בלבנון
שם השושלת ראחוב
אב יצחק רוזנבוים
צאצאים יחיאל מאיר רוזנבוים
האדמו"ר מראחוב ה־השלישי
תשי"בתשנ"ט
→ רבי יצחק רוזנבוים
רבי יחיאל מאיר רוזנבוים ←
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

רבי אליעזר זאב רוזנבוים (י' בסיון תרפ"ט - י"ח בכסלו תשנ"ט) היה האדמו"ר מראחוב.

נולד בסיון תרפ"ט לרבי יצחק רוזנבוים, בן רבי מאיר מקרעטשניף וחתן רבי שלמה איזקסון מרומאן, בצעירותו עברו הוריו מראחוב לווישווה שם כיהן אביו כאדמו"ר מראחוב, בשואה נרצחו הוריו ותשעת אחיו ואחיותיו לנגד עיניו, לאחר השואה עבר לרומאן, שם למד עם סבו רבי שלמה איזקסון שולחן ערוך יורה דעה במשך כחצי שנה.

ניסה להסתנן לארץ באוניית המעפילים כנסת ישראל ובג' בכסלו תש"ז גורש לקפריסין שם שהה כשנה במחנה מעצר, עם הגיעו לארץ בחשוון תש"ח נכנס ללמוד בישיבת בית יוסף צבי בירושלים, בזמן מלחמת השחרור עבר ללמוד בישיבת חכמי לובלין בבני ברק, לאחר המלחמה למד בישיבת גאוני וולאז'ין בתל אביב, שם גם נסמך לרבנות.

באב תשי"א נישא לרעכיל בת רבי חיים מרדכי מנדבורנה, בעצת רבי אהרן מבעלזא עברו הזוג מיפו (שם התגורר חמיו רבי חיים מרדכי) לרמלה, שם הקים בית מדרש והחל לנהוג באדמו"רות, בשנת תשכ"ה עבר לרמת גן, שם פתח בית מדרש ברחוב מודיעין ובי"ב בתמוז תשכ"ז עבר לרחוב ברקאי הסמוך לבני ברק.

בשנותיו האחרונות לקה בליבו מספר פעמים ובי"ח בכסלו תשנ"ט נפטר.

נכדיו רבי יצחק מרדכי ורבי דוד צבי בני בנו רבי יחיאל מאיר ערכו מכתביו את הספר ארז בלבנון על התורה.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]