לדלג לתוכן

צבי הירש רוזנבוים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
האדמו"ר מקרעטשניף סיגט
רבי צבי הירש רוזנבוים
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 7 בנובמבר 1919
י"ד בחשוון ה'תר"פ עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 14 במאי 2006 (בגיל 86)
ט"ז באייר ה'תשס"ו
תל השומר, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום מגורים סיגעט, כפר אתא, ירושלים
תקופת הפעילות ? – 14 במאי 2006 עריכת הנתון בוויקינתונים
חיבוריו רזא דשבת ורזא דעובדא מתורת זקינו רבי אליעזר זאב רוזנבוים מקרעטשניף
אב רבי ניסן חיים רוזנבוים
אם הרבנית ראצה רוזנבוים
האדמו"ר מקרעטשניף סיגט ה־ראשון
ה'תש"וה'תשס"ו
רבי ניסן רוזנבוים
רבי זיידא אליעזר זאב רוזנבוים ←
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

הרב צבי הירש רוזנבוים (י"ד בחשוון ה'תר"פ, 7 בנובמבר 1919ט"ז באייר ה'תשס"ו, 14 במאי 2006) היה האדמו"ר מקרעטשניף-סיגט.

קורות חייו

[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בעיר סיגוט שברומניה לרבי ניסן חיים מבראדשין בנו של רבי אליעזר זאב מקרעטשניף ולרבנית ראצה. בשנת תרפ"ד התמנה אביו כאב"ד בראדשין ועבר לגור שם.

בשנת ה'תרפ"ט (בגיל 9) נשלח לגור אצל סבו רבי אליעזר זאב מקרעטשניף בסיגוט שגדלו וחנכו עד הבר מצווה בשנת תרצ"ג.

לאחר הבר מצווה נסע ללמוד בישיבת סטניסלוב בראשות האב"ד רבי דוד הורביץ בעל שו"ת אמרי דוד ולמד בחברותא שם עם רבי אלימלך אשכנזי אב"ד מלבורן שם כינוהו חבריו "העובד". בחורף ה'תרצ"ז נסע ללמוד בסאטמאר אצל דודו רבי בערצי לייפער אשר שימש כדיין במקום, בקיץ שב לחצר סבו בסיגוט שם נשאר עד השואה.

עבר את השואה במחנות ההשמדה אושוויץ ובוכנוואלד. אחרי השואה עלה לארץ ישראל ובכ"ח בתמוז תש"ה הגיע לירושלים, למד בישיבתו של המהרי"ץ דושינסקי, וערך טישים בעודו בחור. נשא לאשה את הרבנית שפרה בת דודו רבי חיים מרדכי מנדבורנה חתן סבו רבי אליעזר זאב מקרעטשניף, לאחר חתונתו, בעצת רבי אהרן מבעלז עבר לכפר אתא והקים קריה את "שיכון סיגט" עם ישיבה ותלמוד תורה. בשנת ה'תשמ"ב עבר לירושלים והקים בית מדרש ברחוב אבינועם ילין.

כמו כן הקים בתי מדרש בבית שמש ובבני ברק וגם בויליאמסבורג ובלונדון.

רבי צבי הירש קירב וכיבד כל יהודי. היה אנטי ציוני ואסר להשתתף בבחירות וללכת לכותל המערבי (עוד קודם שאסר זאת רבי יואל טייטלבוים). כן התפרסם בעבודת ה' בעיקר בשבת שבה התפלל בהתלהבות גדולה, וערך טישים שארכו שעות, בהם הלהיב את המשתתפים לקדושת שבת.

נפטר בט"ז באייר ה'תשס"ו, 14 במאי 2006 ונטמן במרומי[1] הר הזיתים.

  • רבי ניסן, האדמו"ר מקרעטשניף ירושלים, חתן רבי משולם זוסיא טברסקי מצ'רנוביל. חצרו היא בבית מדרשו של אביו[2][3]. ביתו פרידא נשואה לאדמו"ר מאלעסק בית שמש, וביתו מלכה נשואה לאדמו"ר מפיטסבורג, ובניו:
  • רבי זיידא אליעזר זאב, האדמו"ר מקרעטשניף סיגעט, ובית מדרשו ברחוב רפפורט 12[6]
    • בנו הגדול, רבי נפתלי הירצקא יצחק, חתן רב קהילת סרדהלי בבית שמש, מכהן כרב הקהילה בבית שמש.
  • בתו ראצ'ה ברכה, נשואה לרבי יעקב מנחם רבינוביץ, האדמו"ר מביאלה בני ברק.

תלמידיו המפורסמים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ כרטיס קבר האדמו"ר מקרעטשניף
  2. ^ ויש לו בתי מדרשות ברחוב השל"ה בבני ברק, בבית שמש ובלונדון. בשנת ה'תשע"ז הוא פתח ישיבה באלעד
  3. ^ משה ויסברג • צילום: מאיר וידר, קרעטשניף ירושלים פתחו את 'מבצר התורה' באלעד, באתר בחדרי חרדים, 9 באוקטובר 2016
  4. ^ חתן רבי שמואל דוד, בן רבי שלום קרויז, אב"ד אודווארי וחתן האדמו"ר מנדבורנא ווערדיין
  5. ^ יואל ביטלמן, בחדרי חרדים, שעות לפני קבלת הפנים לאדמו"ר: בית המדרש נשרף, באתר בחדרי חרדים, 27 באפריל 2011
  6. ^ התגורר בויליאמסבורג שבה יש לו בית מדרש, בשנת ה'תשע"ה עבר לירושלים. בתי מדרש נוספים שלו קיימים בבית שמש ובלונדון[5]. בזיווג ראשון היה חתנו של הרב יחזקאל שרגא מערץ, ולאחר שהתאלמן נישא לבתו של הרב אפרים פישל בראך, אב"ד מאדע.