פנחס מנחם אלעזר יוסטמן
 | |||||
| לידה |
1848 תר"ח גורה קלוואריה, רפובליקת פולין  | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
1920 (בגיל 72 בערך) י' בכסלו תרפ"א צ'נסטוחובה | ||||
| מקום קבורה | צ'נסטוחובה | ||||
| מקום מגורים | גור, פילץ, וירשוב, צ'נסטוחובה | ||||
| מקום פעילות | גור, פילץ, וירשוב, צ'נסטוחובה | ||||
| תקופת הפעילות |
?–1920 | ||||
| תחומי עיסוק | תנ"ך, ש"ס, חסידות | ||||
| תפקידים נוספים |
Rebbe, רב | ||||
| רבותיו | ר' מנחם מנדל מקאצק ר' יצחק מאיר אלתר חידושי הרי"ם מגור, ר' חנוך הניך הכהן לוין מאלכסנדר, והשפת אמת מגור | ||||
| חיבוריו | "שפתי צדיק" על התורה. וחיבור גדול על הש"ס ופירוש לתהילים | ||||
| בת זוג | הנדיל לאה, בת ר' אברהם מרדכי אלתר נכדת ה"חידושי הרי"ם" | ||||
| אב | בנימין אליעזר יוסטמן | ||||
| אם | צינא פעסא בת ר' יצחק מאיר אלתר מגור | ||||
| צאצאים | תשעה ילדים: 6 בנות ושלושה בנים | ||||
| |||||
  | |||||
ר' פנחס מנחם (אלעזר) יוסטמן (כ' תמוז[1] תר"ח 1848-י' בכסלו תרפ"א 1920) ייסד את החצר החסידית בפילץ ומהאדמו"רים החשובים בפולין שהתפרסם כמחבר ספר "שפתי צדיק". אמו הייתה בתו של מייסד חסידות גור, ר' יצחק מאיר אלתר (החידושי הרי"ם). לאחר פטירת השפת אמת מגור הנהיג חצר חסידית בפילץ.
תולדות חייו
[עריכת קוד מקור | עריכה]נולד לבנימין אליעזר יוסטמן, ולאמו מרת צינא פעסא אלתר - בתו של החידושי הרי"ם מגור. הוא התייתם מאמו בגיל צעיר וסבו החידושי הרי"ם לקחו תחת חסותו. הוא נסע עם סבו "נסיעות" לאדמו"ר מקאצק.
החידושי הרי"ם השיא את פנחס מנחם עם נכדתו מרת הענדיל לאה אלתר בת ר' אברהם מרדכי אלתר - גם היא יתומה מאביה ומאמה. הענדיל לאה הייתה אחותו של השפת אמת מגור.
לאחר פטירת סבו בתרכ"ו, היה מחסידיו של ר' חנוך הניך הכהן לוין מאלכסנדר. לאחר שנפטר ר' חנוך הניך, היה לחסידו של גיסו ר' יהודה אריה לייב מגור, אצלו היה יושב ראשונה במלכות, והיה מוציא ומכניס שאלות החסידים, וענייני עסקנות שונים.
הוא התפרנס ממסחר ספרים והיה גם מוציא לאור. העמיד בחנות אדם שהוא יכול היה לסמוך עליו, והוא עצמו למד רוב היום תורה וחסידות, ולעיתים היה נכנס לחנות. הדפיס מחדש את התלמוד הירושלמי עם פירוש הרידב"ז בשנת תר"ס הוצאת פיטרקוב.
לאחר הטיש של ה"שפת אמת" בלילות שבת ומועדים, היו החסידים נכנסים אליו, והוא היה חוזר על דברי בן-דודו וגיסו עם תוספות משלו.
היה מתמיד גדול בלימודו, כולל בהליכתו ברחוב ובכל הזדמנות, וברוב היממה למד תורה בשקידה מרובה ביותר, ובשבת אף למד יותר מאשר ביום חול.
כאדמו"ר
[עריכת קוד מקור | עריכה]לאחר פטירת ה"שפת אמת" בה' בשבט תרס"ה סירב למלאות את מקומו ולקבל את הנהגת חסידי גור, בצוואתו כתב שלא היה לו סימן משמים שיקבל עליו תפקיד זה. ולכן עזב את העיירה גור כדי שלא יבואו אליו החסידים. הוא העביר את דירתו לפילץ שם התמנה לרב העיר. חלק מחסידי וממקורבי השפת אמת בכל אופן נמשכו אחריו ולא הסכימו להרפות ממנו, החסידים נסעו אליו לפילץ, ובדיעבד הוא קיבל אותם. לצד זאת, האדמו"ר ה"אמרי אמת" בנו של ה"שפת אמת" לא הסכים לקבל על עצמו את ההנהגה, כל זמן שהשפתי צדיק גר בעיירה גור, אחרי שהשפתי צדיק עבר לפילץ - כמה ימים לפני פורים חל אצל האמרי אמת שינוי, ובפורים ערך "שולחן" בביתו למקורביו.
כסבו הוא ניהל ישיבה בפילץ ובווירשוב בה למדו בחורים צעירים.
היה הרב הישיש בכל פולין, בתקופתו. עסק בענייני קופת רבי מאיר בעל הנס, ובעניין אתרוגי ארץ ישראל, חברת מחזיקי הדת בפולין, עסק ב"תקנת בנות ישראל" תר"ע, היה מראשי המנהיגים ב"ועידת פטרבורג בתרע"ג" ומינה את הרב ירושלמסקי לטפל בה, ותמך בכל כוחו באגודת ישראל.
בשנת תרע"ב חלה מאוד, והוסיף לעצמו את השם "אלעזר" כסגולה, ומאז נקרא "פנחס מנחם אלעזר".[2]
לאחר עשר שנים שגר בפילץ עבר עם משפחתו לווירשוב, שם גר בתקופת מלחמת העולם הראשונה, לאחר המלחמה עבר לצ'נסטוחובה ובה נפטר.
היה בעל מידות נעלות שאותן ירש מסבו, וכמוהו הצטער מאוד מכינויים שונים שהיו מכנים בהם אנשים כגון "יוסי העיוור", "ראובן השחור" וכדומה, והיה רואה בהם כינויי גנאי שבגללם אפשר לאבד את החלק לעולם הבא. כסבו, שאף כל ימיו לעלות לארץ ישראל, ובשבע הצוואות שכתב בשנותיו האחרונות הזכיר שאיפתו זו.
נפטר ביום שבת בשעת סעודה שלישית והלווייתו נערכה ביום שני בגלל מחלוקת ודין תורה בין קהילת פילץ לצ'נסטוחובה על מקום קבורתו, ובסוף נקבע שיקבר בצ'נסטחוב. על פי המסופר, כל מי שפסק שעליו להיקבר בצ'נסטחוב הסתלק מהעולם בתוך זמן קצר שכן בצוואתו כתב שישתדלו מאוד שיקברוהו בפילץ.
בנו הצעיר, ר' חנוך גד יוסטמן המשיך את החצר החסידית בפילץ ונספה בשואה. בצנסטחובה הוקמה ישיבה על שמו של הרבי מפילץ, הישיבה התקיימה עד מלחמת העולם השנייה.
על שמו ולזכרו נוסדה בחצור הגלילית ישיבת שפתי צדיק של חסידות גור בארץ ישראל.
ספריו
[עריכת קוד מקור | עריכה]קונטרס "הצוואה", תרפ"א.
ספר "שפתי צדיק" חמישה חלקים, עה"ת, תרפ"ה - תרצ"ט. שבו דברי תורה משלו, אך גם מבאר את דברים של סבו "חידושי הרי"ם" ושל ה"שפת אמת", בן דודו וגיסו.
"שפתי צדיק" לחג השבועות, תר"צ.
ספר "מכתבי תורה ויראה", מכתבים, תשע"ד.
כתב גם חיבור גדול על הש"ס ופירוש לתהילים שלא יצאו לאור לפני השואה ואבדו.
| תקופת חייו של הרב פנחס מנחם אלעזר יוסטמן על ציר הזמן |
|---|
 |
משפחתו
[עריכת קוד מקור | עריכה]רעייתו הולידה לו 6 בנות ושלושה בנים: הבנים הגדולים היו השלישי אחרי שתי בנות והשישי, והבן הצעיר הוא האחרון:
- אסתר - נישאה לרב אברהם אבא בומץ וילדה לו שלשה בנים ושתי בנות.
- חיה שרה - נישאה לרב יצחק מאיר מינץ וילדה לו בת בשם פייגה שנישאה לרב בנימין וייסקאל.
- הרב יצחק מאיר יוסטמן - שם רעייתו רחל, שהולידה לו 5 בנות וארבעה בנים. כיהן כרב בצ'נסטוחובה. נפטר בחיי אביו בשנת תר"פ.
- ברכה - נישאה לרב יצחק מאיר אייבשיץ וילדה לו שתי בנות ובן.
- פייגה - נישאה לרב חנוך הניך רוטבלט וילדה לו בן בכור ושמונה בנות ובן זקונים.
- הרב אברהם מרדכי יוסטמן. גר בוורשה. שם רעייתו רחל.
- הרב בנימין אליעזר יוסטמן, חתנו של רבי העניך פייבוש.
- בנו הרב יעקב ישעיה יוסטמן - נשא לאישה את פייגה-דינה בתו של הרב שלמה יוסקוביץ, חתנו של ה"אמרי אמת".
- יהודית - נישאה לרב שלום אהרן קונשטט.
- דבורה - נישאה לרב ישעיה זאב רוסאק.
- הרב בנימין אליעזר יוסטמן, חתנו של רבי העניך פייבוש.
- פריידה-ראצֶה - נישאה לרב מאיר יוסקוביץ (אחד משלושת אחיו היה הרב שלמה יוסקוביץ, חתנו של האמרי אמת).
- יהודה אריה לייב - נשא את בתו של הרב יצחק פישל היינה שהיה חתנו של ה"אמרי אמת".
- הנדל לאה - נישאה לרב יצחק מנחם מנדל אלתר שהיה בנו של רבי נחמיה אלתר (מאחיו של ה"אמרי אמת") והיו להם שלושה בנים.,
- דינה - נישאה לרב שמעון נפתלי אלתר שהיה בנו של הרב יצחק-מאיר אלתר (בנו של רבי משה בצלאל אלתר) ופייגה בתו של ה אמרי אמת. היו להם שלושה ילדים, לאחד הבנים קראו יצחק מאיר.
- רבקה - נישאה לרב יוסף שמחה בונם לוין שהיה בנו של הרב חנוך צבי הכהן לוין מבנדין ואחיו של הרב יצחק מאיר הכהן לוין (הרי"ם לוין) וילדה לו בן אחד בשם יהודה אריה לייב.
- רחל - בזיווג ראשון נישאה לרב דב בריש איינהורן מאמסטוב, בנו של הרב אפרים צבי איינהורן מאמסטוב שהיה גאון מפורסם ונודע כרבה של העיירה אמסטוב וכראש ישיבה שם. בזיווג שני נישאה לרב יחזקאל מנחם בידרמן.
- רבי חנוך גד יוסטמן - צעיר הבנים והמפורסם בכולם. ירש את אביו כרבי מפילץ, והקים בצ'נסטוחובה את ישיבת "שפתי צדיק" על שם אביו ועמד בראשה. בשימש ברבנות בפילץ, ויירשוב, צ'נסטחובה וויילון. נספה בשואה בטרבלינקה.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- הרב אברהם יצחק ברומברג, האדמו"רים לבית פילץ, נצר של חסידות גור : תולדות חייו של הצדיק רבי פנחס מנחם יוסטמן זצ"ל, ירחון "בית יעקב", גיליון 115, כסלו תשכ"ט, עמ' 21–22 (מסדרת מאמרי "מדמויות גדולי החסידות").
- בני משפחתו של ר' פנחס מנחם מפילץ באתר GENI
פנחס מנחם אלעזר בן בנימין אליעזר יוסטמן (1849-1920), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ תבנית:מאיר עיני הגולה ח"ב עמ' מח
- ^ זיידמן, נתן נחמיה (תשע"ה) מכתבי תורה ויראה להרה"ק פנחס מנחם יוסטמן מפילץ. עמוד 247 - 248. ISBN 978-1-4951-4228-4