גורה קלוואריה

גורה קלוואריה
**Góra Kalwaria**
סמל גורה קלוואריה סמל גורה קלוואריה	דגל גורה קלוואריה דגל גורה קלוואריה
	כיכר בגורה קלוואריה
	כיכר בגורה קלוואריה
מדינה	פולין
פרובינציה	מזוביה
ראש העיר	ברברה סמבורסקה; Barbara Samborska
תאריך ייסוד	המאה ה-13; זכויות עיר בשנת 1670
שטח	13.72 קמ"ר
אוכלוסייה	‏
‑ בעיר	11,887 (31 במרץ 2021)
‑ צפיפות	811.2 נפש לקמ"ר (2006)
קואורדינטות	51°59′N 21°14′E / 51.983°N 21.233°E
אזור זמן	UTC +1
	http://www.gorakalwaria.net
	מפת מיקום; מפה מפורטת; (למפת פולין רגילה) ורשה לודז' ורוצלב גדנסק קרקוב פוזנן ביאליסטוק שצ'צ'ין לובלין קטוביץ קיילצה בידגושץ' אולשטין ז'שוב צ'כיה סלובקיה ליטא בלארוס אוקראינה רוסיה - מחוז; קלינינגרד; ג; ר; מ; נ; י; ה; הים הבלטי גורה קלוואריה

גוּרַה קַלְוַוארְיַה (בפולנית: Góra Kalwaria; ביידיש: גער, מבוטא "גֶר") היא עיר השוכנת על נהר הוויסלה בפולין, כ-25 ק"מ מדרום לעיר ורשה. העיר חשובה לנוצרים הקתולים של פולין, וכן ליהודים, כמרכזה בעבר של חסידות גור.

במקור היה שמה של העיר פשוט "גורה". בשנת 1670 הוא שונה ל"נוֹבַה יֶרוֹזוֹלִימַה" (Nowa Jerozolima, בפולנית: "ירושלים החדשה"), ושונה פעם נוספת במהלך המאה ה-18 ל"גורה קלוואריה" (פולנית: Góra Kalwaria), שפירושה "הר הגולגולתא" - ההר בירושלים שעליו נצלב ישו.

בשנת 2006 גרו בעיירה כ-11,130 תושבים.

היסטוריה

הכפר גורה היה קיים כבר במאה ה-13. במהלך הכיבוש השוודי נהרס הכפר עד היסוד, ובשנת 1666 הפך לרכושו של הבישוף של פוזנן, סטפן וייז'בּובסקי (אנ'), אשר החליט לייסד עיירה חדשה על גבי החורבות. תוכניתו הייתה להקים מעין "גבעת גולגולתא" - מרכז דתי אשר יוקדש להצגת הפסיון של ישו ולטקסים, שהיו די פופולריים בתחילת העת החדשה בפולין. הוא סבר כי הנוף המקומי מזכיר את זה של ארץ הקודש.

בשנת 1670 נקראה העיר החדשה "נוֹבַה יֶרוֹזוֹלִימַה" ("ירושלים החדשה"), קיבלה זכויות עיר ועבודת הבנייה צברה תנופה. העיצוב העירוני התבסס על מפות ימי-ביניימיות של ירושלים, וסידור הרחובות יצר צורת צלב. הבישוף הזמין את מסדרי הדומיניקנים, הפרנציסקנים והפיאריסטים להתיישב בעיר, וזו התכסתה עד מהרה במנזרים, בכנסיות, קפלות וב"דרכי ייסורים". העיירה אמורה הייתה להיות נוצרית טהורה, ויהודים לא הורשו להתיישב בה.

לאחר מותו של הבישוף וייז'בּובסקי החלה שקיעתה של העיירה. כנסיות וקפלות רבות נסגרו, ובין השנים 1883-1919 הושעו זכויות העיר של העיירה.

בתחילת המאה ה-19 בוטל האיסור על התיישבות יהודים בגורה.

יהודי גורה

ערך מורחב – חסידות גור

היהודים הראשונים הגיעו לגורה קלוואריה בשנת 1802, וכעשרים שנה מאוחר יותר התגוררו בה כמה מאות יהודים. רק בשנת 1834 הורשו היהודים בעיר לבנות בתים. בסביבות אמצע המאה ה-19 הגיע למקום ר' יצחק מאיר אלתר, והקים את החסידות הקרויה על שם העיר - חסידות גור. עם התבססות החסידות משכה אליה העיר המוני מבקרים, וב-1899 החל אף לפעול קו רכבת מוורשה לגורה, שכונה "דעם רבינ'ס קאלייקע" - הרכבת הקלה של הרבי.

לצד בית הרבי הוקם בית מדרש גורה קלוואריה, וכן הוקמו אכסניות ומתקנים נוספים לשימושם של החסידים, וביקור החסידים אצל האדמו"ר הפך לעוגן כלכלי משמעותי של העיירה^[1]

בשנת 1936 נעשה ניסיון הצתה של בית הכנסת של חסידי גור מסיבות אנטישמיות^[2]. ב־1938 אירעה בעיר התנפלות אנטישמית, במהלכה נפצעו מספר יהודים ונגרם נזק לרכוש^[3]

עם כיבוש העיר בידי הגרמנים במלחמת העולם השנייה הוטלו על יהודיה גזירות שונות, רכושם הוחרם, ובוצעו בהם מעשי התעללות והשפלה פומביים. בין היתר, בתי תפילה יהודיים הוסבו לאורוות סוסים. עד מהרה הוקם בעיר יודנרט, אשר נצטווה לספק לגרמנים יהודים לעבודות כפייה, ולהעביר לגרמנים תשלומי כופר גבוהים. בשנת 1940 חלק מהיהודים הועברו לסובייניה יז'יורי. בפברואר 1941 העבירו הגרמנים את יהודי העיר, תוך שימוש באלימות רבה, לגטו ורשה, שם מתו מאות מהם תוך מספר חודשים מרעב וממחלות. היתר הועברו עם שאר יושבי גטו ורשה למחנה ההשמדה טרבלינקה. מכ-3,300 יהודי העיר שרדו את השואה בודדים.

בעיר קבורים כיום שני אדמו"רי גור, הרב יצחק מאיר אלתר ("חידושי הרי"ם) ונכדו הרב יהודה אריה ליב אלתר ("השפת אמת").

ראו גם

לקריאה נוספת

אליאונורה ברגמן, "גורה קלווריה (גור): היישוב היהודי וחצר הרבי מגור מראשית המאה הי"ט עד תרצ"ט", חסידים ואנשי מעשה: מחקרים בחסידות פולין, ירושלים: תשנ"ד, עמ' 126-111.