בית מדרש גורה קלוואריה

בית מדרש גורה קלוואריה
Beit hamidrasz w Górze Kalwarii
מידע כללי
סוג	בית מדרש
מיקום	גורה קלוואריה
מדינה	פולין
הקמה ובנייה
תקופת הבנייה	?–1903
תאריך פתיחה רשמי	1903
קואורדינטות	51°58′59″N 21°13′01″E / 51.983°N 21.217°E

בית מדרש גורה קלוואריה (Beit hamidrasz w Górze Kalwarii ul. Pijarska 10/12) היה בית המדרש הראשי של חסידות גור בעיר גורה קלוואריה (המכונה אף גור או גער) שבפולין.

היסטוריה

בית המדרש הוקם לראשונה מקורות עץ בשנת ה'תר"ך 1859 על ידי האדמו"ר הראשון מגור רבי יצחק מאיר אלתר^[1], בחודש אייר ה'תרס"א הוא נשרף בשריפה הגדולה שהייתה בגור עם דירתו של רבי יהודה אריה ליב אלתר הצמודה אליו^[2], בית המדרש נבנה בשנית מאבנים אדומות והיה גדול ומרווח^[3] ונחנך בחודש טבת ה'תרס"ג (1903) על ידי האדמו"ר השני מגור, רבי יהודה אריה לייב אלתר^[4], שהחסידות התרחבה בזמנו. בית מדרש גור היה אחד מבתי המדרש הגדולים ביותר באירופה^[^{דרוש מקור]}. לפי הוראות השפת אמת הצד הימני של בית המדרש הצמוד לבנין הדירות נבנה גבוה יותר כפי המובא בהלכה. בשנת 1936 נעשה ניסיון הצתה של בית המדרש מסיבות אנטישמיות^[5]. בתקופת השואה נבזזה תכולתו ויהודי העיר גורשו לגטו ורשה. מאוחר יותר נעשה שימוש במבנה כאורווה^[6].שנים רבות שכנה בו נגריה וחנות רהיטים של פולנים^[7].

היכל בית המדרש נבנה צר וארוך כצורת מלבן, במרכז כותל המזרח ניצב ארון הקודש, מימין לארון הקודש היה עמוד התפילה של החזן, ומימן לחזן היה מקום עומדו של הרבי בתפילה. להיכל בית המדרש היו שתי כניסות בחזית הקיר המערבי, ועוד שתי כניסות מצד חדרי המדרגות, לבית המדרש היו שתי חצרות גדולים אחת בקדמת בית המדרש ואחת מהצד האחורי בהם התפללו כאשר בית המדרש היה מלא^[8], בחגים כאשר גם בחצרות היו עומדים בצפיפות והיו יותר מעשרת אלפים חסידים פתחו את עלית הגג (בוידים) ואת התפילות שמעו דרך פרצה בתקרת בית המדרש^[9]. מימין לבית המדרש היו חדרי ההמתנה חדר קבלת קהל וחדרי הספרים.

באולם בית המדרש היו שמונה עמודים עליהם נתלו האברכים ראש על ראש קושרים עצמם בגרטל למען יוכלו לחזות בעריכת השולחן, בסוף שנת ה'תרצ"ד עת נחלש מרן האמרי אמת אמר כי בעת עריכת השולחן הוא מפחד שמא יפלו האברכים ומאז לא עמדו יותר על העמודים^[10].

שימור

בחודש אייר ה'תשמ"ח (1988) החליטה הממשלה הפולנית לאשר את בית המדרש כאתר היסטורי, אולם התברר כי יש לשלם פיצויים לבעל מפעל הרהיטים^[11], בשנת ה'תשנ"ד (1994) לאחר השתדלותם של הרב מנדל יוסקוביץ רבה של פולין ועסקני גור נרכש המקום ולפי הוראות רבי שמחה בונים אלתר שאמר 'אם הוא נשאר קיים יש לשמור עליו' שוקם ונפתח לציבור^[12], מחשש לפגיעה בבית המדרש הכניסה אליו הוא בתאום עם האחראים על המקום. שחזור מדויק של קיר בית המדרש ניתן לראות בירושלים בשכונת מחנה יהודה סמוך לקבר בנו בעל אמרי אמת.

בחודש תשרי ה'תשפ"ב 2021 הוכרז על ידי הממונה על העתיקות של מחוז מזובייצקי בפולין כי בתי האדמו"רים לבית גור ובית המדרש של החסידות בעיירה גורה קלווריה כמבנה לשימור. גורמים בחסידות גור אמרו ל'חדשות JDN' שיש חשש מהפיכת המקום למרכז תיירות שיביא למקום מבקרים שלא יבינו את קדושת המקום. כיום מבנה בית המדרש שייך לגורמים פרטיים בגור שקנו אותו כדי לשמור על קדושתו^[13].

תרבות

בשנת 2011 במסגרת הפסטיבל לתרבות יהודית של וורשה, נערך במבנה בית המדרש קונצרט זיכרון מיוחד של תזמורת המנדולינות של גור פרויקט שיקום ושימור הזיכרון של תזמורת המנדולינות היהודית שפעלה בעיר לפני מלחמת העולם השנייה.

בחודש אייר ה'תשפ"ד (2024) שבתו במקום מעל 100 אברכים תלמידי חכמים מחסידי גור בראשות בן האדמו"ר רבי שלמה צבי אלתר אשר שהה בדירתו של האדמו"ר רבי אברהם מרדכי אלתר ובהשתתפות ההיסטוריונים וחוקרי החסידות ישראל גולדווסר נחמיה בלושטין צבי רובנשטיין ומקהלה מיוחדת מחסידי גור עם החזן משה גדליה לב^[14].

לקריאה נוספת

בערל צישינסקי, ימי מגורי, פרקי זכרונות מימי קדם בגור וחצר הקודש בתפארתה, בני ברק ה'תשע"ז.
אברהם מרדכי אלטר, בדרכי פולין האבלות סיפורה של פולין החרבה, חלק ראשון עמ' 253-268, הוצאת פאר תל אביב ה'תשמ"ז,
הרב יהודה אריה לייב לוין וישראל שניידר, מאור הגולה חלק שני, פרק 29, הוצאת מוסד הרי"מ לוין ירושלים ה'תשמ"א

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

^ ירחון בית יעקב 240-241 עמוד 22:הרב יהודה אריה לייב לוין וישראל שניידר, מאור הגולה, חלק שני ,עמ' תקד
^ מנהיג בסער התקופה, מפי הרבנית דבורה מאטיל, בת האמרי אמת, כרך א', עמ' 8
^ אורכו יותר מ-22 מטר ורוחבו כ-12 וחצי מטר
^ בערל צישינסקי, ימי מגורי, פרקי זכרונות מימי קדם בגור, פרק שני, ה'תשע"ז
^ מתפללי גור ניצלו בנס, דואר היום, 29 במאי 1936
^ ל. שפיזמאן, רדיפות הנאצים על הדת היהודית בפולין, הצופה, 10 במאי 1943
^ אברהם מרדכי אלטר, בדרכי פולין האבלות חלק ראשון, ה'תשמ"ז, עמ' 254
^ בערל צישינסקי, ימי מגורי, פרקי זיכרונות מימי קדם בגור, פרק שני, עמ' 67 ה'תשע"ז
^ אברהם חנוך אברמוביץ, איש חי רב פעלים יהודה מאיר אברמוביץ, עמ' 715, הוצאת פלדהיים, ירושלים, ה'תשע"ב
^ אברהם מרדכי אלטר, בדרכי פולין האבלות חלק ראשון, ה'תשמ"ז, עמ' 254
^ אברהם חנוך אברמוביץ, איש חי רב פעלים יהודה מאיר אברמוביץ, עמ' 727, הוצאת פלדהיים, ירושלים, ה'תשע"ב
^ בערל צישינסקי, ימי מגורי, פרקי זכרונות מימי קדם בגור, ה'תשע"ז פרק שני, עמ' 54
^ חדשות JDN 9 ספטמבר 2021
^ משה ויסברג, בחדרי חרדים,31 מאי 2024

[1] ירחון בית יעקב 240-241 עמוד 22:הרב יהודה אריה לייב לוין וישראל שניידר, מאור הגולה, חלק שני ,עמ' תקד

[2] מנהיג בסער התקופה, מפי הרבנית דבורה מאטיל, בת האמרי אמת, כרך א', עמ' 8

[3] אורכו יותר מ-22 מטר ורוחבו כ-12 וחצי מטר

[4] בערל צישינסקי, ימי מגורי, פרקי זכרונות מימי קדם בגור, פרק שני, ה'תשע"ז

[5] מתפללי גור ניצלו בנס, דואר היום, 29 במאי 1936

[6] ל. שפיזמאן, רדיפות הנאצים על הדת היהודית בפולין, הצופה, 10 במאי 1943

[7] אברהם מרדכי אלטר, בדרכי פולין האבלות חלק ראשון, ה'תשמ"ז, עמ' 254

[8] בערל צישינסקי, ימי מגורי, פרקי זיכרונות מימי קדם בגור, פרק שני, עמ' 67 ה'תשע"ז

[9] אברהם חנוך אברמוביץ, איש חי רב פעלים יהודה מאיר אברמוביץ, עמ' 715, הוצאת פלדהיים, ירושלים, ה'תשע"ב

[10] אברהם מרדכי אלטר, בדרכי פולין האבלות חלק ראשון, ה'תשמ"ז, עמ' 254

[11] אברהם חנוך אברמוביץ, איש חי רב פעלים יהודה מאיר אברמוביץ, עמ' 727, הוצאת פלדהיים, ירושלים, ה'תשע"ב

[12] בערל צישינסקי, ימי מגורי, פרקי זכרונות מימי קדם בגור, ה'תשע"ז פרק שני, עמ' 54

[13] חדשות JDN 9 ספטמבר 2021

[14] משה ויסברג, בחדרי חרדים,31 מאי 2024

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]