התחנה המרכזית של אילת
תחנה מרכזית אילת בשנת 2014 | |
מידע כללי | |
---|---|
סוג | תחנה מרכזית |
כתובת | שדרות התמרים 12, אילת |
מיקום | אילת |
מדינה | ישראל |
הקמה ובנייה | |
תקופת הבנייה | ?–1974 |
אדריכל | תאודור קיסלוב |
קואורדינטות | 29°33′25″N 34°57′11″E / 29.55693889°N 34.95313889°E |
התחנה המרכזית של אילת היא מסוף האוטובוסים המרכזי של העיר, השוכן במרכז העיר בשדרות התמרים. בשל מיקומה הגיאוגרפי המרוחק של אילת משאר חלקי ישראל, מהווה התחנה המרכזית צומת תחבורה חיוני המחבר את העיר הדרומית עם מרכז הארץ וצפונה. מדי יום יוצאים ממנה עשרות אוטובוסים בין-עירוניים, המשרתים מאות נוסעים, ביניהם חיילים רבים. בעונת הקיץ ובתקופת חגי ישראל פוקדים את התחנה עשרות אלפי תיירים.
שירותי התחנה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בתחנה המרכזית באילת יש כיום 12 רציפים, בתחנה הורדה יש כ רציף אחד, בתחנה האיסוף יש כ 7 רציפים, שאר הרציפים הם רציפים תפעולים. מהתחנה המרכזית יוצאים קווי אוטובוס בין עירוניים לערים חדרה, ירושלים, באר שבע, ראשון לציון, חיפה ותל אביב-יפו. בנוסף יוצאים מן התחנה קווי אוטובוס עירוניים שנוסעים בתוך העיר. כיום יש בתחנה מספר בתי עסק, כמו בתי קפה ומזון מהיר.
מבנה התחנה
[עריכת קוד מקור | עריכה]התחנה תוכננה ב-1968 על ידי האדריכל תאודור קיסלוב שהיה אחראי על פרויקטים רבים בעיר אילת. התחנה נחנכה בסמוך לשדרות התמרים ולמרכז רכטר באוגוסט 1974 והיא הוקמה על ידי חברת סולל בונה,[1] עבור נצבא (ראשי תיבות של נכסי צאן ברזל אגד) שכיום נמצאת בבעלות פרטית וברשותה עדיין שטחים רבים המשמשים לצרכים ציבוריים כמו חניונים ומוסכים. היא ממוקמת על שטח של 16 דונם ובנוסף לאגד, פועלים בו מספר נוסף של שוכרים.
התחנה המרכזית בנויה בעיקר מבטון חשוף שחלקו צבוע בצבעים צבעוניים כגון אדום, כחול וצהוב שעוזר לה להתמודד עם האקלים המדברי. בשלב השני של הפרויקט תוכנן להקים בניין משרדים וכיכר בקדמת הרחוב - תוכנית שלא יצאה מעולם לפועל.
כל קווי האוטובוס העוברים בתחנה (עירוניים ובינעירוניים) מופעלים על ידי אגד פרט לקווים 22 ו-23 המופעלים על ידי מועצה אזורית אילות.
קווים עירוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]מקרא סימנים:
- ♿ - אוטובוס עירוני נגיש
- 🔄 - קו סיבובי (מעגלי)
קו | מפעילה | מסלול | הערות נוספות |
---|---|---|---|
1/1א | אגד | תחנה מרכזית - מלונות רחוב תרשיש - קניון מול הים - פארק הטרמינל - תחנה מרכזית - בית חולים יוספטל - שחמון - מצפה ים - צאלים - אזור תעשייה - תחנה מרכזית - פארק הטרמינל - קניון מול הים - מלונות רחוב תרשיש - תחנה מרכזית | ♿🔄 |
2 | תחנה מרכזית - מלונות רחוב תרשיש - קניון מול הים - פארק הטרמינל - תחנה מרכזית - אזור תעשייה - צאלים - מצפה ים - שחמון - בית חולים יוספטל - תחנה מרכזית - פארק הטרמינל - קניון מול הים - מלונות רחוב תרשיש - תחנה מרכזית | ||
5/5א | שחמון - מצפה ים - צאלים - בית חולים יוספטל - בנה ביתך - תחנה מרכזית - פארק הטרמינל - קניון מול הים - מלונות רחוב קאמן - אזור תעשייה - בית עלמין (קו 5א) | ♿ | |
6/6א | בית עלמין (קו 6א) - אזור תעשייה - מלונות רחוב קאמן - קניון מול הים - פארק הטרמינל - תחנה מרכזית - בנה ביתך - בית חולים יוספטל - צאלים - מצפה ים - שחמון | ||
15 | תחנה מרכזית - פארק הטרמינל - קניון מול הים - מלונות רחוב תרשיש - מלונות רחוב קאמן - ריף הדולפינים - המצפה התת-ימי - מלון הנסיכה -מעבר גבול טאבה | ♿
פעיל בשבת |
קווים בינעירוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]ניתן לשמור מקום בכל קו בינעירוני המגיע לאילת פרט לקווים 31 ו-50 מאילת לנמל התעופה רמון.
קו | מפעילה | מסלול | רציף | הערות נוספות |
---|---|---|---|---|
22 | מועצה אזורית אילות | בית חולים יוספטל - תחנה מרכזית אילת - אילות - באר אורה - אליפז - סמר - יטבתה | - | עוצר בשד' התמרים |
23 | בית חולים יוספטל - תחנה מרכזית אילת - גרופית - קטורה - לוטן - יהל | |||
30 | אגד | מלון הנסיכה - המצפה התת-ימי - החוף הדרומי - תחנה מרכזית אילת - נמל תעופה רמון | 7 | |
31 | תחנה מרכזית אילת - שכונות הצפון - אילות - אזור תעשייה שחורת - נמל תעופה רמון | 6 | בשעות העומס בלבד | |
50א | תחנה מרכזית אילת - אזור המלונות - אילות - אזור תעשייה שחורת - נמל תעופה רמון | 7 | ||
390 | תחנה מרכזית אילת - דימונה - מסוף קסטינה - תל אביב-יפו, תמח"ת | 1 | ||
391 | תחנה מרכזית אילת - אשקלון - אשדוד | 4 | ||
392 | תחנה מרכזית אילת - מחנה סיירים - נמל התעופה עובדה - מחנה שיזפון - מצפה רמון - באר שבע | 1 | מאסף | |
393 | תחנה מרכזית אילת - דימונה - באר שבע - רחובות - נס ציונה - ראשון לציון - תל אביב-יפו, תמח"ת | פעיל שבת | ||
397 | תחנה מרכזית אילת - דימונה - באר שבע | 2 | ||
399 | תחנה מרכזית אילת - דימונה - פתח תקווה - הוד השרון - צומת רעננה - נתניה - חדרה | |||
444 | תחנה מרכזית אילת - עין בוקק - מצדה - ירושלים | 6 | ||
445 | תחנה מרכזית אילת - ירושלים | ישיר, ימי ראשון בלבד | ||
790 | תחנה מרכזית אילת - תל אביב-יפו, תמח"ת | 1 | ישיר | |
794 | תחנה מרכזית אילת - דימונה - באר שבע - תל אביב-יפו, מסוף 2000 | |||
893 | תחנה מרכזית אילת - חיפה, מרכזית המפרץ | 2 | ישיר, קיץ בלבד | |
991 | תחנה מרכזית אילת - נתניה - חדרה - חיפה, מרכזית חוף הכרמל | |||
992 | תחנה מרכזית אילת - עפולה | קיץ בלבד | ||
993 | תחנה מרכזית אילת - חיפה, מרכזית המפרץ | |||
994 | תחנה מרכזית אילת - כרמיאל | קיץ בלבד |
תכנון לעתיד
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 2009 בעלי השליטה בחברת מנופים פיננסים רכשה את התחנה המרכזית באילת במטרה לפתח אותה. הרעיון הוא שמסוף הנוסעים המשמש את חברת אגד יהיה בעתיד חלק מקניון גדול שינצל את תנועת הנוסעים הרבה העוברת שם.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אילנית חיות, בן-זקן ונניקשווילי רוכשים את התחנה המרכזית באילת ב-33 מיליון שקל, באתר גלובס, 23 באפריל 2009
- אלי אלון, סיפורה של התחנה המרכזית באילת, באתר TheMarker, 18 בדצמבר 2017
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ "סולל בונה" הקים התחנה המרכזית החדשה באילת (מודעה פרסומית), דבר, 24 באוגוסט 1974