באר אורה
 באר אורה - מבט לכיוון מזרח אל עבר הערבה
| |
| מדינה |  ישראל
|
| מחוז | הדרום |
| מועצה אזורית | חבל אילות |
| גובה ממוצע[1] | 183 מטר |
| תאריך ייסוד | 1950 |
| סוג יישוב | יישוב קהילתי |
| נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2023[1] | |
| - אוכלוסייה | 1,332 תושבים |
| - שינוי בגודל האוכלוסייה | 8.2% בשנה |
(למפת דרום הנגב רגילה)   באר אורה  | |
| מדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2021[2] |
7 מתוך 10 |
בְּאֵר אוֹרָה הוא ישוב קהילתי בערבה הדרומית השוכן בין קיבוץ אילות לקיבוץ אליפז, כ־20 קילומטרים צפונית לאילת ובסמיכות לנמל התעופה "רמון". היישוב שייך למועצה אזורית חבל אילות ומהווה את היישוב המאוכלס ביותר בה. בשנת 2023 התגוררו ביישוב 320 משפחות. זהו היישוב השלישי הדרומי ביותר בישראל (לאחר אילות ואילת).
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 1949 נקדחה באר מים על ידי אגף המים במשרד החקלאות[3], במקום שעד אז כונה ביר הינדיס[4] (מערבית: באר חושך). הבאר שימשה כמקור המים הראשון של אילת, בטרם חוברה העיר לקידוח מעין רדיאן (יטבתה) באוקטובר 1951.
בדצמבר 1950 הוקם בקרבת הבאר בסיס גדנ"ע. ועדת השמות הממשלתית קבעה את שמו החדש של המקום, באר אורה (בניגוד למשמעות השם המקורי: באר החושך). הבסיס פעל עד ראשית שנות ה-90.
בשנת 1989 החליטה הממשלה להקים יישוב בבאר אורה במקום בסיס הגדנ"ע[5]. ב-15 במאי 2001 הונחה אבן הפינה ליישוב[6], בסמוך לבסיס הנטוש, במטרה לאכלס את הערבה ולקרב תושבים ממרכז הארץ אל הנגב אשר נקבע כאזור התיישבותי מועדף. סגנון הבנייה ייחודי ומותאם לאופי המדבר. עם הקמתו הוקצו ביישוב 195 מגרשים לבניית בתים, ובשלב ראשון נבנו ביישוב 24 בתים ומבני ציבור. בשנת 2009 הושלם הקמת שלב ב' של היישוב שכלל עוד 22 בתים[7].
בשנת 2010, לאחר דיונים שנמשכו מאז שנת 2004, הוחלט להעביר את נמל התעופה אילת לאזור הסמוך לבאר אורה, ולהקים בו את נמל התעופה רמון.
בשנת 2015, נפתחה באזור ליד היישוב מכינה קדם צבאית תחת אותו שם.
בסמוך לישוב אתר ארכיאולוגי המתוארך לתקופה המוסלמית הקדומה ובו ערמות גדולות של "סיגי נחושת" תוצרים של תעשיה להפקת נחושת שנערכה במקום כבר בתקופות הקדומות. באותו אתר נמצא שרידי [8]מסגד באר אורה, בין השאר ע״י חוקר האסלאם משה שרון. האתר זוהה כמסגד פתוח שבו שתי גומחות תפילה – אחת לדרום ואחת למזרח, ומשה שרון הציע לראות בו עדות לשינוי כיוון התפילה באסלאם ממזרח לדרום – דעה שזכתה ללא מעט ציטוטים[9].
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של באר אורה- היישוב במינהל מקרקעי ישראל
- הודעה על הנחת אבן הפינה ליישוב, אתר מינהל מקרקעי ישראל
- באר אורה, במרכז המידע לנגב ולגליל של תנועת אור
באר אורה (ישראל), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף אוגוסט 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2023.
- ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2021
- ^ שמחה בלאס, מי מריבה ומעש, ע' 159
- ^ זיוון זאב, 2001. עברות שמות מקומות בנגב. אריאל - כתב עת לידיעת ארץ-ישראל, 150-151 - עם הפנים אל הנגב, עמ' 21 - 26.
- ^ היישוב באר אורה - אשר תוכנן על ידי המינהל - מוקם בערבה (תאריך פרסום: 13/5/2001)
- ^ דליה טל, הונחה אבן הפינה ליישוב באר אורה בחבל אילות, באתר גלובס, 20 במאי 2001
- ^ עזרא כרמלי, האוויר הנקי הפך את באר אורה ליישוב מבוקש, באתר mynet (כפי שנשמר בארכיון האינטרנט), 26 ביולי 2009
- ^ ע. אבנר, מכרות הנחושת הקדומים בנחל עמרם, מחקר מחודש, באתר Negev, Dead Sea and Arava Studies 6 )4(, 99–112 )2014( 112 –99 ,)4( 6 מחקרי הנגב, ים המלח והערבה
- ^ גדעון אבני, חדירת האסלאם לאזורי הספר של ארץ ישראל – מבט ארכיאולוגי מן הנגב, באתר רשות העתיקות
| ||||||||||||
