הוד השרון

הוֹד־הַשָּׁרוֹן
	; סמל העיר הוד־השרון
	"קהילה וטבע במרכז"
מדינה	ישראל
מחוז	המרכז
מעמד מוניציפלי	עירייה
ראש העירייה	אמיר כוכבי
גובה ממוצע	‎37 מטר
תאריך ייסוד	מגדיאל - 1924; רמתיים - 1926; כפר הדר - 1928; רמת הדר - 1938
סוג יישוב	עיר 50,000‏–99,999 תושבים
	נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף אוקטובר 2024 (אומדן)
- אוכלוסייה	66,208 תושבים
- דירוג אוכלוסייה ארצי	31
- מאזן מפוני חרבות ברזל	‎0.09 אלפי תושבים
- צפיפות אוכלוסייה	3,423 תושבים לקמ"ר
- דירוג צפיפות ארצי	64
תחום שיפוט	19,340 דונם
- דירוג ארצי	82
	מפת מיקום; מפה דינמית; (למפת גוש דן רגילה) הוֹד־הַשָּׁרוֹן32°09′09″N 34°53′38″E / 32.1523731983936°N 34.8939626637608°E מפת __ הוד השרון; [‌למפה דינמית של גוש דן וסביבותיו‌] מצפון: ; מצפון: __ כפר סבא; מצפון ממזרח ומדרום: __ מועצה אזורית דרום השרון; מדרום: __ פתח תקווה; ממערב: __ רמת השרון, __ הרצליה
מדד חברתי-כלכלי - אשכול; לשנת 2021	9 מתוך 10
- דירוג ארצי	13
מדד ג'יני; לשנת 2019	0.4851
- דירוג ארצי	18
לאום ודת
	יהודים: 97.6%; ערבים-מוסלמים: 0%; ערבים-נוצרים: 0%; דרוזים: 0%; אחרים: 2.4%;
	יהודים: 97.6%; ערבים-מוסלמים: 0%; ערבים-נוצרים: 0%; דרוזים: 0%; אחרים: 2.4%;
	לפי הלמ"ס נכון לסוף 2022
אוכלוסייה לפי גיל
גילאי 0 - 4	7.1%
גילאי 5 - 9	8.6%
גילאי 10 - 14	8.6%
גילאי 15 - 19	7.8%
גילאי 20 - 29	10.6%
גילאי 30 - 44	17.5%
גילאי 45 - 59	20.0%
גילאי 60 - 64	4.6%
גילאי 65 ומעלה	15.3%
	לפי הלמ"ס נכון לסוף 2022
חינוך
סה"כ בתי ספר	29
– יסודיים	17
– על-יסודיים	15
תלמידים	12,837
– יסודי	6,786
– על-יסודי	6,051
מספר כיתות	464
ממוצע תלמידים לכיתה	28.1
	לפי הלמ"ס נכון לשנת ה'תשפ"ב (2021-‏2022)
	פרופיל הוֹד־הַשָּׁרוֹן נכון לשנת 2021 באתר הלמ"ס
	www.hod-hasharon.muni.il

אין לבלבל ערך זה עם הערך "רמת השרון".

בית יד לבנים, לזכר חללי הוד השרון, והספרייה

הוֹד־הַשָּׁרוֹן היא עיר בצפון נפת פתח תקווה, במחוז המרכז בישראל. היא נוסדה כמועצה מקומית ב-1 בדצמבר 1964^[6] עם איחודן של ארבע מושבות שכנות: מגדיאל, רמתיים, הדר ורמת־הדר. בשנת 1990 הוכרזה כעיר.

העיר גובלת בדרום בפתח תקווה, במערב ברמת השרון והרצליה, מצפון-מזרח בכפר סבא. בנוסף, היא גובלת בשישה ממושבי המועצה האזורית דרום השרון מצפון-מערב וממזרח – גני עם, ירקונה, עדנים, רמות השבים, כפר מל"ל, וגבעת ח"ן. גבולה הפיזי מדרום הוא נחל הירקון. שטחה המוניציפלי של העיר כולל שטחים ממערב לכביש 4, אך אזור זה אינו כולל יחידות דיור אלא בית עלמין ושטחים חקלאיים בלבד.

בראשית המאה ה-21 גדלה העיר בקצב מהיר הודות לתנופת בנייה. בניגוד לערים שכנות, הוד השרון עדיין מחזיקה בשטחים פתוחים ובשטחים חקלאיים רבים, שחלקם הופשרו לבנייה.

שם העיר

השם הוד השרון מורכב משני מושגים: "הוד" – מילה נרדפת להדר ולפאר, ו"שרון" – שמו של האזור הגאוגרפי בו ממוקם היישוב.

הופעת המונח 'הוד' במשמעות "הדר" הופיעה בשם היישוב "כפר הדר" (כפר הוד). כאשר אוחדו היישובים כפר הדר, רמתיים ומאוחר יותר גם רמת הדר, נשמר המושג "הדר" בשם המועצה המקומית המאוחדת דאז: "הדר רמתיים".^[7]

היסטוריה

מפת אזור גני צבי עם השם 'כפר ניצחון' במפה מאת מחלקת המדידות, 1953, גיליון Jaffa Tel Aviv הדפסה חופה בעברית בצבע סגול על בסיס מפה מנדטורית.

הוד השרון הוקמה עם איחודן של ארבע מושבות שכנות: מגדיאל, רמתיים, כפר הדר ורמת הדר, שהפכו לשכונות בעיר. שכונות נוספות בהוד השרון: נווה נאמן, גיל עמל, גני צבי^[8] (בעבר נקראה כפר הניצחון),^[9]^[10] נווה הדר, שכונת הפועלים א' וב', שיכון מזרחי א' וב', גיורא, שיכון עממי.

ממצאים ארכאולוגיים

בעיר נמצאים מספר אתרים ארכאולוגיים:

בשכונת גיל עמל נמצא אתר אשר השרידים שבו מתוארכים לתקופות הכלקוליתית עד הרומית והביזנטית.^[11]
במבואות העיר, במקורות הירקון ליד אפיק נחל הדר, נמצא האתר תל קנה, שבו נמצאו ממצאים הלניסטים, רומיים, ביזנטיים וערביים.^[12]
באוגוסט 2012, במהלך חפירות רשות העתיקות לקראת סלילת רחוב בן גמלא, נתגלה בעיר בית בד לייצור שמן זית אשר מתוארך לתקופה הביזנטית-מוסלמית הקדומה (בין המאה ה־6 עד ל־8 לספירה). באתר נמצאו משטח סחיטה לזיתים ומערכת של צינורות, תעלות ובורות, לניקוז השמן. בסמוך נמצאו אבני משקולות שלחצו את שקי הזיתים. לפי גודל האתר, נראה שכמות השמן שהופקה במקום הייתה לשימוש מסחרי ולכן אין מדובר בבית בד פרטי. לדברי עמית ראם, ארכאולוג מחוז מרכז ברשות העתיקות, מערכת בית הבד חצובה לתוך אבני בנייה גדולות במיוחד, אשר שוקעו באדמה, ולפיכך מדובר באתר נדיר יחסית, מכיוון שרוב בתי הבד הוקמו ישירות על סלע. באזור הוד השרון סוג האדמה הוא חמרה, שהיא רכה יחסית, ולפיכך היה צורך להביא למקום אבני גזית ולוחות אבן כבדים, אשר שימשו כבסיס קשיח שעליו הוקם בית הבד.^[13]

באמצע 2012 נפתח לציבור על ידי עיריית הוד השרון פארק הרפתקאות וארכאולוגיה ברחוב ששת הימים, הכולל מתחמי משחקים וגן ארכאולוגי שבו פריטי אבן ומתקנים חקלאיים משוחזרים בהם השתמשו תושבי ארץ ישראל בעת העתיקה.^[14]

ארבע המושבות

מגדיאל

ערך מורחב – מגדיאל

מגדיאל הוקמה בי"ב באב תרפ"ד, אוגוסט 1924, כאשר התכנסו בתל אביב 12 המייסדים והחליטו יחדיו להקים יישוב עברי חדש בו יעבדו פועלים עבריים. המייסדים פנו לחברת הכשרת היישוב שם הוחלט לקנות 4,000 דונם באזור הכפר הערבי ביאר עדס. השטח נקנה משיח' השבט הבדואי אבו כישכ ועל הגבעה הקימו את הצריף הראשון. בתחילת דרכה של מגדיאל נבחר לראש הוועד שמואל זקיף. בחג ט"ו בשבט, שנת 1925, חנכו חברי היישוב גם את בית הכנסת הראשון וגם את היישוב עצמו. תחילה הוצע השם "מֶגֶד אל" ולאחר מכן הוצע והתקבל השם "מגדיאל" הנזכר בתנ"ך (ספר בראשית, פרק ל"ו, פסוק מ"ג; ספר דברי הימים א', פרק א', פסוק נ"ד).

רמתיים

ערך מורחב – רמתיים

ב-1924 התגבשה בעין גנים קבוצת חלוצים, אנשי העלייה הרביעית, חלקם מהארץ וחלקם מהולנד, לרכישת שטח אדמה משטחי השבט הבדואי, אבו כישכ. רמתיים הוקמה כמושבה המבוססת על משקי בית פרטיים והסתייעה בתמיכתו של הנדבן ההולנדי האוטאקר. בקיץ 1925 הוקמה המושבה. במהלך שנות הארבעים והחמישים נוספו לה השכונות שכונת פועלים א' 1934, שכונת פועלים ב' (לפני 1948), נווה הדר 1949, שיכון גיורא 1962 ועוד. המושבה רמתיים הייתה המועצה הראשונה שהוכרזה לאחר קום המדינה^[9].

כפר הדר

ערך מורחב – כפר הדר

בשנת 1927 רכשו חלוצים אדמות שהיו שייכות בעבר לבני השבט הבדואי אבו כישכ. החלוצים היו אנשים בעלי יוזמה פרטית, מהמעמד הבינוני, ששאפו להקים כפר יהודי חקלאי המבוסס על עבודה עברית. פרנסתם המרכזית כללה גידול פרי הדר, לאור זה שהפרדסים התאימו לאדמות השרון, וכן גידול תרנגולות לביצים ולבשר. בתחילת שנות ה-40 הגיעו אל כפר הדר עולים מתימן. אלה התיישבו במקום וזכו לכינוי "שיכון התימנים". מאז, הפך שיכון התימנים לחלק משכונת גני צבי. הדר נשארה כפר עצמאי עד לאיחוד עם רמתיים בשנת 1951.

רמת הדר

ערך מורחב – רמת הדר

רמת הדר נוסדה בדצמבר 1938 במסגרת חומה ומגדל, על ידי בני העלייה החמישית מגרמניה. הכפר נבנה על גבעה רמה סמוכה לכפר הדר ולרמתיים. ההתיישבות במקום התבססה על משקים קטנים (משקי עזר) עם לול תרנגולות קטן. חברי רמת הדר רכשו ידע וניסיון שתרם להשתכללותה של האגודה החקלאית במקום. רמת הדר שווקה את תנובת המשק לכל יישובי הסביבה באופן עצמאי ללא עזרה מהמוסדות.

בין רמת הדר לשכונת נוה נאמן שכן בית החולים הגריאטרי מגד.^[15]^[16]

המדינה שבדרך ומלחמת העצמאות

רכישת אדמות והתיישבות של יהודים בשטחים שהיו בבעלות ערבית ברובם, גרמו להתלקחות בין ערבים ובין יהודים. בשנים הראשונות של הקמת המושבות קמו סכסוכים עם רועי צאן בדואים מהכפר ביאר עדס הקרוב, ונוצר צורך בארגון שמירה על המושבות.

לאחר מלחמת העצמאות סופחו לעיר שטחי הכפרים הערביים ביאר עדס, ואבו כישכ (שתושביו ברחו ממנו אחרי שארגון האצ"ל חטף את מנהיגיהם^[^{דרוש מקור]}). הערבים תושבי הכפרים לא הורשו לחזור לאדמתם אחרי המלחמה ואדמות הכפרים הוכרזו אדמות נפקדים.

פרדסים כיסו שטח נרחב מהוד השרון, חלק מהם ניתן לראות עד היום בעיר.

איחוד המושבות

בנובמבר 1951 התאחדו רמתיים והיישוב הסמוך כפר הדר למועצה מקומית. המועצה המקומית שכונתה בשם "הדר–רמתיים" מנתה כ־8,000 תושבים והשתרעה על שטח של כ־15,500 דונם. ראש המועצה הראשון היה שלום לרנר.

ב־25 באפריל 1963, בעקבות צו של משרד הפנים לאיחוד רשויות קטנות, אוחדה רמת הדר עם 'הדר–רמתיים', שהן רמתיים וכפר הדר המאוחדות.^[17] היישוב החדש, שמנה כ-8,400 תושבים, זכה למעמד של מועצה מקומית משותפת ושימר את השם 'הדר–רמתיים'. ראש המועצה הראשון היה בנימין אבן.

ב־1 בדצמבר 1964 התאחדו המועצה המקומית המשותפת הדר–רמתיים (שכללה את שלושת היישובים: רמתיים, כפר הדר ורמת הדר) והמושבה מגדיאל, למועצה מקומית מאוחדת בשם "הוד השרון". בעת האיחוד, ראשי היישובים היו בנימין אבן מהדר–רמתיים, וברוך ליטאי ממגדיאל. ראש המועצה הנבחר של הוד השרון היה בנימין אבן וברוך ליטאי היה סגנו.

הוד השרון כמועצה מקומית מאוחדת מנתה כ־12,200 תושבים על פני שטח כולל של 22,000 דונם, כמחציתו קרקע המיועדת לעיבוד חקלאי.^[18]

לאחר האיחוד

במאי 1990, ערב יום העצמאות, קיבלה הוד השרון מעמד של עיר. העיר החדשה מנתה כ-26,000 תושבים. ראש העיר הראשון היה עזרא בנימיני.

בשנת 2010 זכתה הוד השרון בפרס דגל היופי מטעם המועצה לישראל יפה.^[19]

בפברואר 2017 אושרה הקמת שכונה של כ-2,450 יחידות דיור ושימור אתרים היסטוריים במתחם הנערה אשר מהווה מובלעת של עיריית תל אביב בתוך שטח העיר הוד השרון.^[20]

במאי 2020 אושרה הקמת מתחם האגם, המתחם צפוי להיות בגודל של קצת יותר מ-100 דונם בהם יבנו כ-2,500 מ"ר של בתי מלון, כ-18,166 מ"ר למסחר ואף 93,334 מ"ר לתעסוקה וצפויה לקום גם טיילת שתכיל שדרה מסחרית שתתחבר לאגם המלאכותי בפארק הוד השרון. בנוסף לכל אלו יבנו גם שני מגדלים ורשת שבילי אופניים.^[21]^[22]

לפי מדד החופש העירוני של עמותת "ישראל חופשית", הוד השרון היא "העיר החופשית בישראל" בשנה השנייה ברציפות, עם ציון 80 מתוך 100.^[23]^[24]

אוכלוסייה

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף אוקטובר 2024 (אומדן), מתגוררים בהוד השרון 66,208 תושבים (מקום 31 בדירוג רשויות מקומיות בישראל). אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשפ"ב (2021-‏2022) היה 89.0%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת 2021 היה 18,959 ש"ח (ממוצע ארצי: 11,330 ש"ח).^[25]

להלן גרף התפתחות האוכלוסייה בהוד השרון:

לפי נתוני הלמ"ס נכון לדצמבר 2010, העיר מדורגת 9 מתוך 10, בדירוג החברתי-כלכלי.

חינוך

בתי ספר יסודיים

"נוה משה" הוא בית ספר השייך לרשת חינוך עצמאית והוא כולל מספר מצומצם של תלמידים, כחמישים.
"בית הספר הדמוקרטי הוד השרון" פועל החל מ-2001 ולומדים בו כ-400 תלמידים.
בית ספר "שילה", שבתחילה נקרא בית ספר מזרחי, שהוא בית ספר דתי והוותיק ביותר במגדיאל.
ממלכתי קהילתי "נווה נאמן"
ממלכתי קהילתי א', שהיה בית הספר הראשון ברמתיים, הוקם בשנת 1934. בשנת 2010 עבר למבנה חדש, והמבנה הקודם הוסב לבית העירייה.^[26]
"לפיד"
"יגאל אלון"
"המגן"
"רעות"
"הירוק"
"אורנה פורת"
"בגין"
"רבין"
"תמר" – בית ספר אנתרופוסופי שהוקם בשנת 2009
בית הספר טבע ע"ש יצחק נבון – תל"י – תגבור לימודי יהדות, השם דגש על לימודי יהדות לתלמידים מסורתיים וחילונים. בשנת 2024 הוחלט לסגור את בית הספר.

חטיבות ביניים

בהוד השרון יש חמש חטיבות ביניים –

"הראשונים"
"השחר"
"עתידים"
"השקמים"
בית ספר לחינוך "צורים".
כמו כן גם בבית הספר הדמוקרטי פועלות כיתות ז'–ט', ובבית ספר טבע ע"ש יצחק נבון – תל"י לומדים עד כיתה ט', אך נחשב על פי משרד החינוך כבית ספר יסודי.

תיכונים

בהוד השרון שישה תיכונים –

"הדרים"
"מוסינזון" – שוכן בכפר הנוער ע"ש ב.צ. מוסינזון ונהנה משירותי העירייה משום שהוא עונה על צורכי העיר.
"רמון" – שוכן בצפון מגדיאל והוסד בתאריך ה-3 בספטמבר 2006, אשר נועד לשרת את תושבי שכונת מתחם "200", מתחם "1200" ואת תושבי גיל עמל. קיימת בעיר מחלוקת האם בנייתו ופתיחתו של בית הספר הייתה צעד נכון, מכיוון שבית הספר מוסינזון יכול היה לקלוט את כל תלמידי מגדיאל^[^{דרוש מקור]}.
"טכנולוגי השרון"
"תיכון החממה" – הוא תיכון ייחודי המבוסס 'למידה בהכוונה עצמית', של רשת עמל שקולט אליו תלמידים מכל אזור השרון בפיקוח משרד הכלכלה.^[27]
"תיכון שקמים" בספטמבר 2021 נפתח תיכון ייחודי מבוסס 'לומד בהכוונה עצמית', בשם "תיכון החממה" של רשת עמל שקולט אליו תלמידים מכל אזור השרון בפיקוח משרד הכלכלה.^[27]
בנוסף קיים גם תיכון "תמר" האנתרופוסופי, כהמשך לבית הספר היסודי והחטיבה "תמר".

מועצת הנוער העירונית

מזה 20 שנה פועלת בעיר מועצת נוער עירונית^[^{דרוש מקור]}. מועצת הנוער היא הגוף הנבחר והמייצג של כלל בני הנוער בעיר. נציגי המועצה נבחרים באופן דמוקרטי בבתי הספר העל יסודיים, תנועות הנוער וגופי הנוער השונים. מועצת הנוער היא גוף א-מפלגתי שפועל כדי לקדם ולהשמיע את דבר הנוער בעיר וכדי לייצגו בפני מקבלי ההחלטות השונים.

תנועות נוער

הנוער העובד והלומד, קן "הנשיאים", קן "הציפורים" וקן "רמתיים" ההיסטורי שקיים למעלה מ-80 שנה.
תנועת הצופים, שבט "איתן", לשעבר שלוחתו (שלוחת לביא/בר),^[28] שבט "בר" ושבט "געש" צופי הוד השרון.
תנועת בני עקיבא.
תנועת נוע"ם, תנועת הנוער של התנועה המסורתית.
תנועת כנפיים של קרמבו, תנועת נוער לילדים עם ובלי צרכים מיוחדים (הסניף הראשון של התנועה)
ארגון חוגי סיירות של קק"ל
ארגון נוער גאה איגי
ארגון נוער מרצ

למעלה מ-40% מבני הנוער בעיר לוקחים חלק בפעילות תנועות הנוער ותוכניות המנהיגות הצעירה וההדרכה הקיימות בעיר^[^{דרוש מקור]}.

כמו כן פועלים בעיר גם הקונסרבטוריון העירוני בהנהלת יעל פלוטניארז והתזמורת הסימפונית הבין-דורית בניצוחו של דוד סופר.

לאחרונה הוד השרון לוקחת חלק במקהלת הנוער היהודית הבינלאומית "הזמיר", אשר מאגדת 50 מקהלות מתוכן 10 פועלות בישראל.^[29]

אתרים בעיר

בית יד לבנים – נחנך ב-3 באוקטובר 1993^[30] על ידי ראש העיר עזרא בנימיני. במבנה נמצאים חדר זיכרון, הספרייה העירונית ומשרדים. בחזית המבנה נערכים טקסי יום הזיכרון ויום השואה.
פארק ארבע העונות – נחנך ביום העצמאות תש"ן (1990).^[31] בפארק מדשאות רבות ומתקני שעשועים. הפארק הוקם בעקבות ההתפתחות של חלקה המערבי של העיר, ויועד עבור ילדי העיר. הפארק משמש מקום לאירועי יום העצמאות בהוד השרון ולפעילויות בחופש הגדול.
אנדרטת הראשונים במגדיאל – היוזמה להקמת האנדרטה עלתה עם חגיגת שישים שנה להקמת מגדיאל שנערכה בשנת 1984. שמות תושבי היישוב בין 1924 ל-1934 נכתבו על האנדרטה. "המרווה", חברת המים של מגדיאל וצאצאי המייסדים השתתפו במימון הקמתו של האתר. לבד מהאנדרטה, כולל האתר גן ובו צמחייה מגוונת.^[32]
שדרות האוטהקר – שדרה ירוקה שהוקמה לזכרו של הנדבן קרל האוטהקר בשנת 1967. במקום עצים, דשא ומתקני שעשועים לילדים.
ספורטק הוד השרון – הספורטק העירוני של הוד השרון. נפתח ב-2008, והוא משרת את תושבי העיר למטרות ספורטיביות. בספורטק מגרשי טניס, כדורסל, כדורגל, "סקייטפארק", פארק שעשועים ומדשאה גדולה. במקום פועל שבט "געש" של תנועת הצופים.
צריף הראשונים – הצריף הראשון שנבנה במושבה מגדיאל. נבנה על ידי חיים קולטון ב-1924. לימים הפך למוזיאון המציג את החיים בעבר לעומת החיים בהוד השרון בעת הזו.
קניון עזריאלי הוד השרון – הקניון הראשון בעיר, שהוקם ב-1997. קודם לרכישתו בידי קבוצת עזריאלי בשנת 2008, פעל בשם "מרגלית השרון", וממשיך להיקרא בשם זה בפי תושבי העיר עד היום.
קניון meex שרונים – נפתח ב-2010. בקניון מעל ל-180 חנויות ובסמוך אליו עוברת טיילת, בה מסלול רכיבה לאופניים. הקניון ממוקם מול לאזור התעשייה נווה נאמן.
גן האם – הוקם לזכר חברת מועצת רמתיים^[33] לאה ליכטנטל בשנת 1959^[34] בשטח שנתרם על ידי משפחת ליכטנטל.^[35] גן שעשועים הממוקם בחלקה המערבי של העיר. שופץ בשנת 2015.
גן האחים – חורשת האחים – הגן מנציח את האחים עמי ומשה יולביץ' שנפלו בקרב. הוא ממוקם בחלקה הדרומי-מערבי של העיר, בשיכון עממי, ובו גן שעשועים ומדשאה.
פארק עתידים – ממוקם צמוד לחטיבת הביניים עתידים, מתחם 200, וקרוב לתיכון על שם אילן רמון. בפארק פועל שבט "איתן" של תנועת הצופים וקן "גיל עמל" של תנועת הנוער העובד והלומד. בסמוך לפארק נמצא המרכז המסחרי "מרכז דוד".
בית מקומי לתרבות (אולם מופת) – אולם ההצגות והתרבות של הוד השרון. באולם מתבצעות פעילויות עירוניות ומוצגים מופעים והצגות לכל הגילאים. בשנים 1938–2018 פעל כאולם קולנוע.^[36]
כיכר אוסישקין במגדיאל (כיכר מגדיאל)^[37] – על שם מנחם אוסישקין. כיכר ובמרכזה עומד בית הכנסת המרכזי במגדיאל. לאחרונה הכיכר שופצה על ידי העירייה והוקמו שבילי אופניים מסביב לכיכר.
מרכז האומנויות הרב תחומי – המרכז העירוני לאמנות וליצירה. ממוקם בכפר הדר.
אנדרטת הנופלים – הוקמה ב-1951.^[38] אנדרטה הממוקמת בגן הגיבורים ברמתיים, צמוד לעירית הוד השרון. על האנדרטה רשומים כל נופלי רמתיים במלחמות ישראל.
אנדרטת השואה – הוקמה ב-1997.^[38] אנדרטה הממוקמת ליד אנדרטת הנופלים. האנדרטה הוקמה על ידי העירייה לזכר ששת מיליון היהודים שנרצחו בשואה.
פארק הוד השרון (אחו-לח) – צמוד להר הזבל. במקום אגם מלאכותי ואליו מחוברים כמה זרמי נחלים, בעקבות כך מקובל לכנות אותו "פארק האגם". בפארק ישנם שבילי אופניים ושטחים פתוחים נרחבים.
כיכר הטייסים והנווטים – נחנכה ב-2015. בכיכר מוצגים שרידי מטוס מיסטר אשר הוענקו לעיר ממוזיאון חיל האוויר. הכיכר נמצאת בצומת הנשיאים-סוקולוב, צמוד לבית בו גר דויד יריב-קריגר, שנפל במלחמת ששת הימים.^[39]
קפה קונדיטוריה וילהיים – בית קפה ותיק שפועל בדרך רמתיים מאז שנת 1949. זכה לפרסום כשהמשורר יהודה עמיחי כתב עליו את שירו "האופה הנפלא".^[40]
מרכז הנוער "הבאר" – מרכז נוער וצעירים אשר נחנך ביולי 2013 ומשמש מקום מפגש לבני נוער מכל הגילאים למגוון רחב של תעסוקות שונות, החל ממועצת הנוער העירונית ועד אירועי מפגש חברתיים.
כיכר המושבה – מרכז מסחרי סמוך לתחנת הרכבת הוד השרון - סוקולוב שנפתח בתחילת שנת 2023, הכולל בתוכו בניין משרדים גדול בעל מספר רב של קומות ועסקים בתוכו.

ספורט

הפועל הוד השרון בכדורגל – משחקת בליגה ב' דרום א'
מכבי הוד השרון בכדורסל – משחקת בליגה הארצית צפון
מכבי הוד השרון – בכדורעף, זוכת אליפות המדינה וגביע המדינה בעונת 2006/2007
מכבי הוד השרון בסיוף אשר מונה חמישה אלופי ישראל בגילאים השונים
הפועל עירוני הוד השרון – אלופי ישראל בשחייה: מיכל ליברמן, אלון שמי, גל כהן גרומי ונטע גבלן.

תחבורה

דרך רמתיים הרחוב הראשי של הוד השרון היה חלק מכביש החוף הישן, עד לסלילת הקטע של כביש 4 מצומת רעננה למורשה באמצע שנות השישים. ולכן עד אז עברה התנועה לצפון הארץ דרך העיר. בימינו מתבצעת הגישה לעיר דרך מחלף ירקון מדרום או דרך כביש 531 מצפון.

את העיר משרתות שתי תחנות רכבת: הוד השרון – סוקולוב וכפר סבא – נורדאו שנמצאות שתיהן בגבול בין הוד השרון לכפר סבא ונמצאות על מסילת השרון. חברת האוטובוסים העיקרית בעיר היא מטרופולין שמפעילה את שירות האוטובוסים העירוני בעיר, וכן שירות בינעירוני לרחבי השרון וגוש דן: בין היתר לכפר סבא, רעננה, הרצליה, פתח תקווה, רמת גן, ותל אביב. לאפיקים יש קו לראש העין. בשל מיקומה על ציר מרכזי עובר בה שירות בינעירוני של אגד לירושלים, נתניה, חיפה, חדרה, צפון הארץ ואילת.

בעתיד מתוכנן לעבור בעיר קו M1 של רכבת תחתית המקודם על ידי נת"ע ואמור לכלול ארבע תחנות.^[41]

ביולי 2022 עיריית הוד השרון הצטרפה למיזם "נעים בסופ"ש", שמפעיל תחבורה ציבורית חינמית לערים במרכז הארץ בסופי השבוע ובחגים.^[42]^[43]

סמל העיר

סמל העירייה של הוד השרון כולל מספר מאפיינים^[44]:

עץ הדר המייצג את היישוב שהתקיים בזכות חקלאות והדרים,
ארבעה תפוזים בצמרת לציון המיקום הגאוגרפי של ארבע המושבות בהוד השרון
גלגל שיניים – לציון התעשייה במקום
שמותיהן של ארבע המושבות שהתאחדו ב-1964 ליישוב חדש ששמו הוד השרון על פי סדר עלייתן לקרקע

ערים תאומות

גרמניה דורסטן, גרמניה^[45]^[46]
במאי 2022, מועצת העיר אישרה כינון ברית ערים תאומות עם העיירה סקרסדייל שבמדינת ניו יורק, ארצות הברית.^[47] נכון לאפריל 2024, מועצת סקרסדייל לא קיבלה החלטה דומה והברית לא יצאה לפועל.

פארק הוד השרון – האגם האקולוגי
פארק הוד השרון – הר הקיימות

ראשי המועצה והעיר^[48]

ראשי המועצה

בנימין אבן (1964–1969)
משה ינוביץ' (1969–1978)
שמחה מעוז (1982–1979)
יצחק קדמי (1982–1983)
אליהו שמעוני (1983–1989)
עזרא בנימיני (1989–1990)