נמל אשקלון - קצא"א
 | |
| מבואות נמל אשקלון ומקשריו. | |
| מיקום | |
|---|---|
| מדינה |
ישראל  |
| מיקום |
אשקלון |
| קואורדינטות | 31°38′06″N 34°29′41″E / 31.635°N 34.494722222222°E |
| פרטים | |
| מפעיל | חברת קו צינור אירופה אסיה |
 | |
  | |
נמל אשקלון - קצא"א הוא נמל וחוות מיכלים לאחסון מוצרי נפט, השוכן דרומית לעיר אשקלון. הנמל הוא חלק ממיזם קו צינור אילת-אשקלון שנועד להזרמת נפט ומוצריו מנמל אילת לים התיכון. בכך נועד הצינור לשמש גשר יבשתי בין הימים הללו תוך עקיפת תעלת סואץ ולייצא נפט שמקורו באיראן למדינות אירופה. הנמל הופעל משנת 1970[1], ועד 2019 על ידי חברת קו צינור אילת אשקלון ומאז על ידי ממשיכתה - "חברת קו צינור אירופה אסיה". החל משנת 2003 משמש הנמל גם ל"הזרמה הפוכה", כלומר הזרמת מוצרי נפט שנפרקים בים התיכון ומובלים לים סוף[2].
מתקני הנמל[עריכת קוד מקור | עריכה]
מתקני הנמל כוללים מקשרים למכליות דלק וגז, מזח לפריקת פחם מאוניות תפזורת, מעגן לגוררות המסייעות להתקשרויות השונות וחוות מיכלים לאחסון דלק מסוגים שונים.
המקשרים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הנמל[3] מורכב ממִקְשָרִי מיכליות הממוקמים 3.2 ק"מ מהחוף בעומק מים של 31 מטר ולהם קצב פריקה וטעינה של 7,500 מטרים מעוקבים בשעה. מיקשרים אלה יכולים לקלוט מכליות במעמס של עד 250,000 טון.
- מיקשר מס' 1 למוצרי דלק (רב מצופי).
- מיקשר מס' 2 למוצרי דלק ולמזוט ב-2 קווים ימיים נפרדים (רב מצופי).
- שני מיקשרים חד מצופיים, מס' 3 ומס' 4, לנפט גולמי
- מיקשר גפ"מ (רב מצופי).
מקשר חד מצופי- SINGLE POINT MOORING (SPM) הוא מצוף יחיד שחלקו התחתון מעוגן לקרקעית הים בעזרת מספר רב של עוגנים, חלקו העליון הוא צריח מסתובב על צירו ויכול לפנות ללא הפרעה לשני הכיוונים (בדומה לצריח של טנק) צנרת הדלק עוברת במרכז המצוף דרך תוף (מיכל) מתוחכם המאפשר הזרמת הדלק תוך כדי תנועת הצריח. המכלית נקשרת למצוף בעזרת חבל התקשרות שיוצא מצריח המצוף ומתחבר לחרטום האוניה. במצב זה חרטום האוניה פונה כל הזמן לכיוון הרוח והגלים, מה שמאפשר פריקה וטעינה של המכלית בתנאי ים גבוה. ישנם מצופים המאפשרים פעולות פריקה וטעינה עד גלים בגובה של 4 מטר.[א]
מקשר רב מצופי - או מקשר קונבנציונלי- (CBM) CONVENTIONAL BOUY MOORING בנוי ממספר מצופים בין 4 ל-9 כתלות בעומק המים, גודל האוניות וחשיפתו לתנאי מזג האוויר. בסיום רתיקת האוניה, חרטום האוניה יפנה לכוון שנקבע שממנו מגיעים מרבית הגלים והרוח במשך השנה. צנרת הולכת הדלקים מונחת על קרקעית הים ומחוברת לאוניה בסיום פעולות הרתיקה. מאחר שהאוניה לא זזה ממקומה בכול זמן הפריקה/ טעינה מקשר זה מוגבל בגובה גלי הים שבו ניתן להמשיך ולפעול בביטחה.[ב]
מזח הפחם[עריכת קוד מקור | עריכה]
מדרום למקשרי הנפט נבנה מזח המיועד לפריקת פחם לתחנת הכוח רוטנברג. אורך המזח העגינה הוא כ-300 מטר ומאפשר קשירת אוניית תפזורת אחת מצדו הצפוני. אל מזח העגינה מוביל גשר באורך כ-2,100 מטר המאפשר תנועת רכב עליו. בצידו הדרומי מסוע המוביל את הפחם הנפרק מהאנייה אל מיכלי האחסון בחוף. עומק המים באזור הפריקה נע בין 22 ל-27 מטר, והוא מסוגל לטפל באוניות במעמס של עד 170,000 טון.
מזח הפחם החליף הובלה של פחם ברכבת מנמל אשדוד, עקב העלות הגבוהה של הפקריה השינוע שלו מאשדוד[4][5]. הקמת המזח החלה ב-1997, בידי קונצרן יונדאי שזכה במכרז להקמתו[6], בשיתוף החברות א. ארנסון ושפיר הנדסה ותעשייה[7]. המזח הושלם בפברואר 1999[8].
חוות מיכלים[עריכת קוד מקור | עריכה]
מערך מכלי אחסון דלק כולל יש 30 מיכלים לאחסון בגדלים שונים ועוד מספר מיכלים להפרדת מים. יכולת אחסון של כ-2.3 מיליון טון. המכלים מוזנים מקו הצינור ומנמל אשקלון ומזרימים דלק גולמי לבתי הזיקוק באשדוד או לנמל אשקלון.
הזרמה הפוכה[עריכת קוד מקור | עריכה]
פרויקט "הזרמה הפוכה" נולד עקב מצוקת אחסון של דלקים שנוצר בעקבות רגולציה של האיחוד האירופי שלא מאפשר חידוש/שיקום/שיפוץ של מיכלים ישנים באירופה ולא מאפשר בניית מיכלי אחסון חדשים. כמו כן השפעת ה"ירוקים" על הרגולציה באיחוד חייבה סגירה של בתי זיקוק לכל רוחב ביבשת. [ג] בעוד חוות המיכלים של קצאא באילת עמדה הרבה שנים כמעט ללא שימוש לאחר סיום הסכם אספקת הנפט ממצרים שנקבע הסכם השלום עם מצריים. הרעיון היה לאחד את חוות המיכלים באילת עם החווה באשקלון. מה שיאפשר להגדיל מאוד את כושר האחסון של החברה עבור הלקוחות שלה. כך הפכה קצא"א לאחת מחוות האחסון הגדולות בעולם.
ציוני דרך[עריכת קוד מקור | עריכה]
- 15 בינואר 1970 - הפעלת הנמל, לאחר ששר התחבורה עזר ויצמן, חתם על צו המכריז על הקמתו ועל גבולותיו של הנמל[9].
- 17 בפברואר 1970 - מכלית נפט ראשונה מגיעה לנמל ומתחילה לשאוב נפט מן המעגן הצף, אשר אליו מוזרם הדלק בצינור מאילת, שהופעל לראשונה באותו החודש[10].
- ינואר 1972 - הנמל החל לספק בעצמו שירותי־ים למכליות העוגנות בו, עד אז סיפקה שירותים אלה מחלקת הים של נמל אשדוד[11].
- 1973 - הנחת קו "18 לאורך 36 ק"מ מנמל אשקלון לבתי הזיקוק באשדוד.
- *שנים 1983–1988 הנמל משמש לפריקת ציוד לבניית תחנת הכוח רוטנברג[12][13].
- 1996 - הופעל מסוף ימי ויבשתי למזוט.
- 1998 - הופעלה חוות גפ"מ כולל מסוף ימי בקיבולת של 1,500 טון. החווה קולטת גפ"מ מן הים והיבשה ומנפקת אותו במכליות כביש להפצה ברחבי הארץ[14].
- 6 בפברואר 1999 - הופעל מזח פחם בנמל אשקלון עבור תחנת הכוח רוטנברג וקצא"א החלה לספק את השירותים הימיים לחברת החשמל לישראל[8].
- 2003 - החל הנמל לשמש גם ל"הזרמה הפוכה".
- 2019 - הזיכיון של חברת קו צינור אילת אשקלון הסתיים. הפעילות של צינור הנפט ונמלי אשקלון ואילת הועברה לחברת "קו צינור אירופה אסיה בע"מ".
- במאי 2019 הגיעו 2 גוררות חדשות לנמל, אחת מהם נקראה על שמו של אורי לוברני שבמשך שנים רבות היה נציג האוצר בדירקטוריון קצא"א[15].
- במאי 2020 חתמה קצא"א על הסכם עם מדינות המפרץ במסגרת הסכמי אברהם, ההסכם הנוכחי יניב לקצא"א תזרים של עד כ-700 מיליון דולר בתוך תקופת זמן של כ-8 שנים ובמסגרתו יועבר נפט למסוף קצא"א שבמפרץ אילת, ומשם יועבר הנפט למסוף החברה באשקלון[16].
תאונות[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ב-28 בדצמבר 1976 נהרג צולל קו צינור אילת-אשקלון בתאונת עבודה תוך כדי צלילה בנמל הנפט באשקלון[17].
- ב-23 בדצמבר 1980 נספה צולל נוסף של קו צינור אילת-אשקלון בנסיבות דומות[18].
- ב-5 בנובמבר 2009 נהרג עובד קו צינור אילת-אשקלון בעת פעילות בגוררת בנמל הנפט באשקלון[19].
קריסת מזח הפחם[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-13 במרץ 2023 קרס עגורן במזח הפחם, בשל מזג אוויר חריג ורוחות עזות[20]. אחד העובדים חולץ במצב בינוני והובהל לבית החולים ברזילי. שני עובדים אחרים הוכרזו נעדרים[21]. כעבור יומיים נמצאה גופתו של אחד משני הנעדרים (גמלאי של חברת החשמל שנפגע בשעה שעסק בדייג באזור)[22]. רק לאחר כ-5 שבועות, אותרה גופתו של הנעדר השני מתחת להריסות המזח[23].
קריסת מזח הפחם השביתה את האפשרות לספק לתחנת הכוח רוטנברג פחם באמצעות אוניות, וחברת החשמל נאלצה להעביר אותו ב-170 משאיות מדי יום, בנסיעה מנמל חדרה לאשקלון[24]. בהמשך בוצע אספקה גם במשאיות דרך נמל אשדוד[25]. בניית המזח מחדש נמשכה כשני וחצי, בעלות של 300 מיליון שקל[26].
איכות הסביבה[עריכת קוד מקור | עריכה]
נמל אשקלון - קצא"א הוקם למרות החשש מפגיעה באיכות הסביבה, עקב דליפות נפט ופגיעה בחופי אשקלון[27]. ואכן במשך השנים אירעו עשרות מקרים של דליפות נפט בנמל, במהלך פריקה או העמסה של מכליות או ממתקני האחסון של החברה. כבר בשנה הראשונה להפעלת הנמל אירעו 4 מקרי דליפה, שגררו קנסות[28].
לאחר חתימת ההסכם לשינוע נפט מאיחוד האמירויות דרך מפרץ אילת ואשקלון, גברו זיהומי הנפט באזור הנמל.
- במאי 2020, תושבים באשקלון התלוננו על ריח חריף של דלק המגיע מהנמל[29].
- דלף נפט מהנמל לים ומשרד הבריאות הורה למתקן התפלה אשקלון להשבית את פעילותו בשל הדליפה[30].
- באוגוסט 2021, דלף מצינור קצא"א ליד אשקלון[31].
מנהלי הנמל[עריכת קוד מקור | עריכה]
מנהל הנמל הוא עובד חברת קצא"א אשר שר התחבורה ממנה אותו לתפקידו במינוי רשמי.
- מישאל שחם בשנת 1968 היה חבר בצוות ההקמה ומונה למנהלו הראשון, תפקיד אותו מילא עד ליציאתו לגמלאות בשנת 1977.
- בדצמבר 1978 מונה לאל"ם מיל' צבי גבעתי. גם הכשיר עובדים לריתוך צינור תת-מימי שנפגע בסערה. בכך חסך לחברה כסף רב[32]. שימש בתפקיד עד 1988.
- אינג שלמה כהן עד 1992
- סא"ל מיל' מרדכי שלו, 1993 - 2005, קלט את נושא הגפ"מ.
- משה מרודי, 2005 - 2012.
- אלון שופ, 2012 - 2023.
- זאביק אשכנזי, 2023 - היום.
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- מלי כהן, קרוזו – מערבות סיביר לקומנדו הימי - סיפורו של צבי גבעתי, אב סב לוחם, פרק על ניהול נמל אשקלון, דוקוסטורי בע"מ, 2021, עמ' 146–153.
- Port of Ashkelon - INFORMATION, OPERATIONAL PROCEDURES AND REGULATIONS HANDBOOK. EUROPE ASIA PIPELINE CO. OPERATIONS DIVISION JANUARY 2021.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- קונסטנטין גריצקביץ הדגמה לפעולת מקשר חד מצופי, יוטיוב 22 מרץ 2020.
- הדגמת קשירת מכלית בחיבור רב-מצופי,יוטיוב אוקטובר 2017.
ביאורים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ הדגמה לפעולת מקשר חד מצופי.
- ^ קשירת מכלית בחיבור רב-מצופי.
- ^ לדוגמה: סגירת בתי הזיקוק בקפריסין.
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ נמל חדש באשקלון, למרחב, 15 בינואר 1970
- ^ ציוני דרך באתר קצא"א
- ^ המלים, באתר קצא"א
- ^ יגאל לביב, נבדקת האפשרות להקים מזח לפריקת פחם באשקלון, חדשות, 30 בספטמבר 1990
- ^ דליה טל, הסיפור המוזר של מסוף הפחם בנמל אשדוד, באתר גלובס, 16 באוקטובר 2005
- ^ דוד חיון, נחתם ההסכם להקמת מזח הפחם באשקלון בידי יונדאי, באתר גלובס, 26 במאי 1997
- ^ החלו עבודות בניית מזח הפחם באשקלון על ידי ארנסון-שפיר, באתר גלובס, 8 בדצמבר 1997
- ^ 1 2 דוד חיון, יונדאי הקדימה ב-4 חודשים סיום ההקמה של המזח הימי לפריקת פחם באשקלון, באתר גלובס, 8 בפברואר 1999
- ^ הוכרז על פתיחת נמל חדש באשקלון, דבר, 15 בינואר 1970
- ^ מיכלית נפט ראשונה באשקלון, למרחב, 18 בפברואר 1970
- ^ נמל־הנפט באשקלון מספק בעצמו שירותי-ים, דבר, 5 בינואר 1972
- ^ ציוד כבד, המיועד לתחנת הכוח הדרומית ההדמיה שתיבנה באתר קצא"א ליד אשקלון הגיע מארה"ב על גבי ארבע דוברות ענק ונפרק בנמל קצא"א, דבר, 3 באוקטובר 1983
- ^ אבי קרטין, ציוד השנאה לתחנת הכוח רוטנברג, המוקמת באשקלון, ולמוביל החשמל הארצי הגיע מארה"ב ופורק באתר באשקלון, חדשות, 12 באוגוסט 1986
- ^ דוד חיון, קצא"א במו"מ לשימוש חברות הגז במסוף הגפ"מ שתקים באשקלון, באתר גלובס, 31 ביולי 1997
- ^ איתמר אייכנר, ספינה חדשה באשקלון ע"ש אורי לוברני, באתר ynet, 13 במאי 2019
- ^ ליאור גוטמן, קצא"א חתמה על הסכם לשינוע נפט מאיחוד האמירויות לישראל, באתר כלכליסט, 20 באוקטובר 2020
- ^ נתן גרינבלאט, צוללן קצא"א נהרג בתאונה, דבר, 30 בדצמבר 1976
- ^ הצוללן אברהם מצליח הובא למנוחות באשקלון, מעריב, 25 בדצמבר 1980
- ^ שמוליק חדד, אשקלון: גוררת קצא"א החלה לשקוע, פועל נהרג, באתר ynet, 5 בנובמבר 2009
- ^ עידן בנימין, עגורן קרס בתחנת הכוח רוטנברג; חיפושים אחר שני נעדרים, באתר TheMarker, 14 במרץ 2023
- ^ דבר, עגורן קרס בתחנת הכוח רוטנברג באשקלון; שני בני אדם נעדרים, באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 14 במרץ 2023
- ^ עידן בנימין, קריסת העגורן באשקלון: נמצאה גופתו של אחד משני הנעדרים, באתר TheMarker, 15 במרץ 2023
דבר, אסון קריסת העגורן: אותרה גופתו של נפתלי אדרי, אחד משני הנעדרים, באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 15 במרץ 2023 - ^ ניצן שפירא, יותר מחודש אחרי קריסת העגורן באשקלון: אותרה גופתו של הנעדר ניר דקל, באתר מאקו, 24 באפריל 2023
- ^ עידן בנימין, אומת הסטארט-אפ: 170 משאיות יסיעו פחם מחדרה לאשקלון כל יום, באתר TheMarker, 30 באפריל 2023
- ^ עידן בנימין, משאיות פחם יוצאות לאשקלון גם מנמל אשדוד - אבל ללא פיקוח מספק, באתר TheMarker, 24 במאי 2023
- ^ עידן בנימין, שנה לאחר אסון העגורן: הובלת הפחם לאשקלון מאשדוד יקרה יותר מאשר מחדרה, באתר TheMarker, 13 במרץ 2024
- ^ חוף אשקלון איננו הפקר, למרחב, 29 במאי 1970
- ^ קנסות כבדים למזהמי הים בנפט, על המשמר, 29 בספטמבר 1970
קנס של 5,000 ל"י על זיהום הים בנפט, למרחב, 1 באפריל 1971
נקנסה אוניה בשל זיהום הים, על המשמר, 1 באפריל 1971 - ^ צפריר רינת, תושבים באזור אשקלון מתלוננים על ריח חריף של דלק המגיע ממתחם קצא"א, באתר TheMarker, 13 במאי 2020
- ^ צפריר רינת, נפט דלף ממתקן קצא"א ליד חופי אשקלון; אלפים משתתפים במבצע לניקוי פסולת מהחופים, באתר הארץ, 30 באוקטובר 2020
שני אשכנזי, כ-3 ק"מ מהחוף: אירוע דליפת נפט בנמל קצא"א באשקלון, באתר גלובס, 30 באוקטובר 2020 - ^ צפריר רינת, דלק דלף מצינור קצא"א ליד אשקלון; השרה זנדברג: תקרית חמורה, באתר הארץ, 30 באוגוסט 2021
- ^ קרוזו עמ' 149.
_landing_at_London_Heathrow_Airport.jpg)