שיחת משתמש:ברי"א/ארכיון י'

שלום. דף זה הוא דף שיחה מאורכב.
נא לא להוסיף בו מידע חדש!

ניתן ללחוץ כאן כדי לפתוח דיון בדף השיחה העדכני. תודה.

תכתובות מאורכבות

יומני הראשון

טובים השניים מן האחד

והחוט המשולש לא במהרה ינתק

ארבע לשונות של גאולה

תכנית חומש

מי רואה שש שש?

כל השביעין חביבין

גדולה מילה שניתנה בשמיני

ארכיון ה'תש"ע

עשר תעשר

י"א (יש אומרים...)

שיחת קטגוריה:מושגים בתלמוד

אני מנסה לגבש קונצנזוס למחיקת הקטגוריה, נא חווה דעתך. גוונא + שיחה + אין לנו פורטל הלכה! 18:32, 19 בדצמבר 2009 (IST)

@

שלחתי. ברכות אריאל פ. שיחה 01:14, 20 בדצמבר 2009 (IST)

לא הגיע. אולי נתקע בדרך או משהו. עם השוטרים היום אתה לא יכול לדעת... ברי"א • שיחה • ג' בטבת ה'תש"ע • 13:47, 20 בדצמבר 2009 (IST)

חתימת המשנה

קראתי את החומר המאלף ששלחת לי, ואני מודה לך מאוד. החומר ישמש אותי בוודאות בבניית הערך. ברכות אריאל פ. שיחה 08:42, 21 בדצמבר 2009 (IST)

פליט

עברתי קצת על תרומותיהם של דוד אקסלרוד, עדין לק"י וכו', ולדעתי אין מה להסתפק. השגיאות בעברית והאובססיה לעניין המסויים אינן משאירות שום ספק. זה לא אומר בהכרח שצריך לחסום אותו - הוא נחסם בעבר על בובות קש ועל התכסחות עם גורמים שונים, ובשם הנוכחי טרם עשה זאת. בנוסף לכך, אף שהוא מגמתי, יש משהו בחלק מטענותיו, רק צריך שלא יכתוב בגוף הערכים, ולו בגלל העברית שלו. בנילה - שיחה 13:26, 29 בדצמבר 2009 (IST)

ביקשתי בדיקה בוק:בדיקה#משתמש:פליט, אך הבודקים נמנעים לעת עתה מביצועה. נמשיך לעקוב בשבע עיניים אחרי עריכותיו. ברי"א • שיחה • י"ב בטבת ה'תש"ע • 13:32, 29 בדצמבר 2009 (IST)

המחלוקת על הסמיכה

אבקש את התייחסותך לכאן. בתודה, עזר - שיחה 11:41, 1 בינואר 2010 (IST)

אהמ...

אני מבקש! זהר זה בלי וי"ו!!! זהר דרוקמן - שלום עולמי‏ 02:00, 11 בינואר 2010 (IST)

את זה תגיד למשחיטים - ברי"א • שיחה • כ"ה בטבת ה'תש"ע • 13:08, 11 בינואר 2010 (IST)

בעקבות הערך על הנאראלער

שלום ברי"א. א. שכויח. ב. בעתיד אולי כדאי לציין מקורות (גם מעיתונים). נרו יאיר • שיחה • כ"ו בטבת ה'תש"ע • 12:11, 12 בינואר 2010 (IST)

א. תודה. ב. צודק. ברי"א • שיחה • כ"ו בטבת ה'תש"ע • 13:38, 12 בינואר 2010 (IST)

והפעם הבריסקער רוב

שוב שלום! מה כוונתך שרבים אימצו את השקפותיו? לאיזה חוגים הכוונה? והאם יש ספק בכך שהוא התנגד להצבעה לכנסת? נרו יאיר • שיחה • כ"ח בטבת ה'תש"ע • 20:07, 14 בינואר 2010 (IST)

שלום וברכה, הכוונה שרבים שאינם מוגדרים "בריסקערס", סבורים שהמדינה היא דבר רע ושלילי. חוגים אלו הם חרדים רבים שקיבלו בעיקר את תורת הרב שך והשקפותיו. בקשר להצבעה, הרב שך העיד שהרב מבריסק לא התנגד להצבעה לכנסת, אם כי כנראה גם לא עודד אותה יותר מדאי. ברי"א • שיחה • כ"ט בטבת ה'תש"ע • 20:16, 14 בינואר 2010 (IST)

אתה צודק, אבל הם עשו את זה לדעתי בגלל הרב שך (שאכן היה תלמידו), לא בגלל הרב מבריסק. יש לך מקור ביחס לעדות של הרב שך? נרו יאיר • שיחה • כ"ח בטבת ה'תש"ע • 20:19, 14 בינואר 2010 (IST)

גם אם הם עשו את זה בגלל הרב שך, זו העברה ישירה של תורת הרב מבריסק, ובאופן זה הם גם מתייחסים לזה. בנוגע להצבעה, יש מספר מקורות, אבל קשה לי לאתר כרגע. מכיון שטענה זו לא מוזכרת בערך, לא אשקיע כעת מאמצים באיתורה, ועמך הסליחה למען תוורא ;-) ברי"א • שיחה • כ"ט בטבת ה'תש"ע • 20:24, 14 בינואר 2010 (IST)

פרנסה מלימוד תורה

אולי תיכנס שם לדף שיחה להביע דעה. אני כבר מתחיל להתעייף. בנילה - שיחה 00:08, 20 בינואר 2010 (IST)

אני פה

יאיר • שיחה 23:59, 23 בינואר 2010 (IST)

אני לא. ברי"א • שיחה • ט' בשבט ה'תש"ע • 00:02, 24 בינואר 2010 (IST)

חבל. יאיר • שיחה 00:04, 24 בינואר 2010 (IST)

אכן. עמוסים נשאם. ברי"א • שיחה • ט' בשבט ה'תש"ע • 00:06, 24 בינואר 2010 (IST)

הגניזה החרסונית

http://www.hebrewbooks.org/6664 הקישור הזה יכול להועיל לך. אומר ועושה - שיחה 09:36, 28 בינואר 2010 (IST)

תודה לך, אם כי את ספרו של הילמן מצאתי כבר באתר דעת. ברי"א • שיחה • י"ג בשבט ה'תש"ע • 10:30, 28 בינואר 2010 (IST)

הערה: הפנית ל"אוספים וספריות" - זה לא מקור טוב, כיוון שמדובר בסיכום של קורס אקדמי, אבל עדיין סיכום, ללא מקורות וכדו'. ‏DGtal‏ 01:10, 31 בינואר 2010 (IST)

שמעון בן זומא

נדהמתי לגלות שאין בערך (הדל ממילא) אף מילה על הארבעה שנכנסו לפרדס וכו'. מאחר שאני עסוקה בימים אלה בהרגעת איזה תשב"ר צרחן בן חודשיים, אין לי פנאי לטפל בזה, ואני חוששת להחמיצנה, אם לא אעבור לעשייתה (האך, כמה טוב להשתמש במטבעות הלשון האלו, ולדעת שמבינים אותי...). האם תוכל לדאוג לזה? תודה רבה מראש, כמו שאומרים אצלנו בחב"ד: "חן חן, אזכיר על הציון" תמרה ♣ שיחה 21:42, 4 בפברואר 2010 (IST)

אבדוק בל"נ ובל"ש אי"ה ובעזהשי"ת... ברי"א • שיחה • כ"א בשבט ה'תש"ע • 22:51, 4 בפברואר 2010 (IST)

הרב מיכל יהודה ליפקוביץ

שלום ברי"א. האם העריכות האחרונות שם מדויקות? נרו יאיר • שיחה • כ"ד בשבט ה'תש"ע • 19:42, 8 בפברואר 2010 (IST)

לאחר עריכה זו, כל העריכות שלו בחזקת השחתה. ברי"א • שיחה • כ"ה בשבט ה'תש"ע • 20:02, 8 בפברואר 2010 (IST)

מתייוונים

היי,

עם חזרתך לפעילות אולי תכתוב את הפרק על המתייוונים ועל הצד שלהם במרד החשמונאים? צריך משהו כמו 2-4 פסקאות. אם תרצה, תוכל כמובן להרחיב את הערך העלוב שיש לנו על הנושא הזה. גילגמש • שיחה • ראו את מיזם ההמשך! 06:59, 9 בפברואר 2010 (IST)

כרגע אני עוד באמצע ערך אחר. עדיף לפנות למשתמש:עזר, שמהתרשמותי גם הוא מתמצא בנושא. ברי"א • שיחה • כ"ה בשבט ה'תש"ע • 13:14, 9 בפברואר 2010 (IST)

אני לא רוצה להפריע

אם יוצא לך, ראה שיחה:שמעון הצדיק#בעיות בערך ועוד מהמחקר המודרני, אשמח לשמוע חוות דעת, מה לדעתך צריך להיות אופיו של הערך מעתה, לאחר שיש 3 ערכים.

כמו כן, יש את משתמש:ינבושד/מצבם של ערכי תנאים ואמוראים, אם יש הערות.

בברכה, ינבושד • כ"ו בשבט ה'תש"ע.

אתה אף פעם לא מפריע. ראיתי את השרשור הארוך בשיחה:שמעון הצדיק, ולא הצלחתי להבין בסופו של דבר מהי נקודת הוויכוח. התוכל לפרט בקצרצרה?

בעניין התנאים ואמוראים, אשתדל בעז"ה בקרוב. ברי"א • שיחה • כ"ו בשבט ה'תש"ע • 13:43, 10 בפברואר 2010 (IST)

ויכוח? אני לא בטוח שיש. נטען כי הערך מערב שתי דמויות, ובוצע פיצול של הערך לשלושה: שמעון הראשון, שמעון השני והערך ההוא, שיעסוק בנושא מנקודת מבטה של המסורת. הצץ גם בדיון החדש שבסוף דף השיחה. בשל מעורבותך בערך, רציתי ליידע אותך כדי שאם יש לך מה להאיר ולהעיר תעשה זאת. בברכה, ינבושד • כ"ח בשבט ה'תש"ע.

הגניזה החרסונית

לברי"א שבוע טוב. בערך על הגניזה החרסונית לא ברור, בהנחה שהיא אותנטית, מה חשיבותה? איזה פרטים חדשים ניתן ללמוד ממנה שלא ידועים ממקורות אחרים? אולי תכתוב דוגמאות מעטות. בברכה, עזר - שיחה 22:06, 13 בפברואר 2010 (IST)

אשתדל להבהיר העניין. ברי"א • שיחה • ל' בשבט ה'תש"ע • 22:15, 13 בפברואר 2010 (IST)

חנינא

תוכל לסדר בבקשה? (ובהזדמנות זו אולי גם להיזקק לשאלת ה'רבי' שלפני שמות תנאים). גוונא + שיחה + בעל רקע הלכתי? יש לי משימות בשבילך! 16:53, 14 בפברואר 2010 (IST)

soon, אי"ה. ברי"א • שיחה • א' באדר ה'תש"ע • 21:37, 14 בפברואר 2010 (IST)

מסתבר שרצה. תודה. גוונא + שיחה + בעל רקע הלכתי? יש לי משימות בשבילך! 01:00, 15 בפברואר 2010 (IST)

היי ברי"א

אשמח אם תוכל לבדוק את העריכה הזאת. ראיתי שהיית מעורב בעריכת הערך. איתי פ. • שיחה 11:00, 15 בפברואר 2010 (IST)

עריכתך נראית בסדר גמור. אין לי מידע על עבודתה כיועצת. אנסה קצת לגגל. ברי"א • שיחה • א' באדר ה'תש"ע • 14:28, 15 בפברואר 2010 (IST)

ר' מיכל יהודה ליפקוביץ

א. שנת הלידה אינה מדויקת וכפי ששאלתי את בנו וכן בתעודת זהות שלו כתוב כמו שכתבתי

ב. אני מכיר אישית את הגאון הרב משה דוד וכפי שהוא קורא לעצמו וכן בכל המכתבים שלו הוא קורא לעצמו ר"מ ישיבת בית דוד

ג. נכדו הרב ראובן קורלנסקי אינו משמש בשום משרה בעיריה מלבד שהוא מסתובב שם לעזור לאנשים ואינו אלא מנהל חיידר ומנהל ישי"ק

ד. הגרמ"י עצמו מוסר שיעור בבוקר וב12 כל יום ואני ממשתתפי השיעורים תמידים כסדרם

בברכה hgeccfrl

ערכתי בהתאם. ברי"א • שיחה • ב' באדר ה'תש"ע • 13:16, 16 בפברואר 2010 (IST)

הרב ליפקוביץ'

שלום ידידי. הורדתי את הביטוי כי הוא אינו מובן מאליו. הרב ליפקוביץ אינו מוכר כל כך מחוץ לציבור הליטאי. לכן ודאי יש להבהיר מי מחשיבו כך. אבל יותר מזה, נהוג כאן להשתמש בסופרלטיבים רק כשהם מובהקים, כגון שלושת הבולטים ביותר בלא ספק. הרי"ש והראי"ל ודאי נחשבים יותר, וכמדומני שיהיו ליטאים רבים שיחשיבו את ר"ח קנייבסקי או ר"ש אוירבך או ר"ג אדלשטיין או אחרים (או כמה מכל אלה) יותר מהרמי"ל. לכן מן הראוי להתמקד בעובדות ברורות. נרו יאיר • שיחה • ב' באדר ה'תש"ע • 20:18, 16 בפברואר 2010 (IST)

הוא נחשב מהרביעיה הפותחת: הגרי"ש, הגראל"ש, הגרח"ק והוא. איש לא יחשיב את האחרים שמנית לפניו, ולו בגלל שהוא מבוגר מהם בעשרים שלושים שנה. ברי"א • שיחה • ג' באדר ה'תש"ע • 21:12, 16 בפברואר 2010 (IST)

הוא ודאי לא מבוגר מהרב אידלשטיין בעשרים שנה. בכל אופן, אם אתה סגור על זה צריך לכתוב שהוא נחשב בין ארבעת הרבנים הבולטים ביותר בציבור הליטאי. נרו יאיר • שיחה • ג' באדר ה'תש"ע • 00:38, 17 בפברואר 2010 (IST)

הודעה

ברי"א שלום, המשתמש Yonidebest מעוניין למסור לך את ההודעה הבאה:

הטילדה הרביעית

הטילדה הרביעית - כל מה שמעניין ויקיפדים

הוויקיפדיה העברית חצתה את סף המאה אלף ערכים והטילדה הרביעית מגיבה! הרצאות היובל, תאוריות קשר, ארכאולוגיה, גותיקה וסוף סוף תשובה לשאלה מי הוויקיפד הפופולרי ביותר, כל זאת ועוד בגיליון החגיגי!

אם ברצונך להסיר את שמך מרשימת תפוצה זו, אנא פנה לדף זה. בברכה, ‏Yonidebot‏ 23:08, 16 בפברואר 2010 (IST)

ברי"א, סחטיין על התמונה המומלצת בראש דף השיחה שלך.... תמיד ידעתי שיש לך חיבה לבייסבול... Rex - שיחה 17:48, 18 בפברואר 2010 (IST)

מוזר, מצאתי רק מניין. אגב, מתי נראה מפירות ידך בתשבץ או בדומיו? Rex - שיחה 20:21, 22 בפברואר 2010 (IST)

קודם כל, מדובר על הוצאת נצח. דבר שני, כתבתי שבעצם אין הרבה, ואכן היו כמנין וטיפלתי ידנית. שלישית, לא זכיתי להבין שאלת קדשו. ברי"א • שיחה • ט' באדר ה'תש"ע • 21:16, 22 בפברואר 2010 (IST)

כן, שמתי לב מיד, ואפילו הוספתי קישור זניח. התכוונתי לירחונים תורניים בעלי שם. Rex - שיחה 21:18, 22 בפברואר 2010 (IST)

אכן, לאחרונה הייתי עסוק מכדי לאחוז בקולמוס סופרים. אקווה שבקיץ הבעל"ט. ברי"א • שיחה • ט' באדר ה'תש"ע • 21:21, 22 בפברואר 2010 (IST)

ט"ס, התכוונתי תרביץ ודומיו Rex - שיחה 21:27, 22 בפברואר 2010 (IST)

שמריהו = פייבל ?

לברי"א שלום,

אולי אתה האיש שיוכל לענות לי. האם השם באידיש "פייבל" הוא שם נרדף או כינוי לשם העברי "שמריהו" ?

אודה על תשובתך. הבירור נחוץ לי לשם איתור של אדם מתקופת היישוב שבכוונתי לכתוב עליו ערך.

בברכה,

אברהם אמיר - שיחה 17:40, 18 בפברואר 2010 (IST)

למיטב ידיעתי אין קשר בין שמריהו לפייבל. שמריהו מכונה באידיש שמער'ל. פייבל בדרך כלל צמוד לשרגא - "שרגא פייבל". בברכה - ברי"א • שיחה • ה' באדר ה'תש"ע • 18:30, 18 בפברואר 2010 (IST)

הוצאת נצח

מדגדג לי באצבעות להוסיף שחצי מספרי הרב להמן בהוצאתם לא היו עוברים היום את רף הדרישות החרדי, ויצאה מהדורה מצונזרת שלהם. קוריוז: בספר על בת הש"ך, שקראת מן הסתם, העלילה פותחת בכך שבילדותה היא שמעה את אביה עוסק בסוגיית "תקפו כהן", ובסוף העלילה היא זיהתה את אביה כיוון ששמעה את שיעורו בבית הכנסת וזכרה את הסוגיה. בגרסה המצונזרת שיצאה בשנים האחרונות היא כבר לא זכרה את הסוגיה, אלא רק זיהתה את הקול... שתהיו לי ברי"אים, אחי החרדים... עזר - שיחה 01:23, 23 בפברואר 2010 (IST)

שלא לדבר על השכתוב המוחלט של סיפור בוסתנאי... אחד הדברים הכי בולטים זה שבוסתנאי התאהב בבת המלך, ואילו בהוצאה החרדית הוא הפך לחברותא שלו... ראו באתר דעת את הסיפור המקורי. גוונא + שיחה + התחדשות ההלכה 07:06, 23 בפברואר 2010 (IST)

אכן, ר. פרידמן איבדה את סיפורי הרב להמן (לדעת). לשמחתי, בגיל שאני קראתי את הספרים, הם טרם עברו את העיבוד-אובדן הזה. אגב, מה הקטע בלהחליף זיהוי סוגיה לזיהוי קול? ברי"א • שיחה • ט' באדר ה'תש"ע • 09:46, 23 בפברואר 2010 (IST)

זה בדיוק הקטע. אליבא דר. פרידמן לא ראוי שבת תזכור סוגיה תלמודית! אגב, קל להפיל את ה"תיק" על פרידמן, אבל גם אם לא ישבה עליה "ועדה רוחנית" כלשהי, כנראה היא הבינה מה מצפים ממנה... עזר - שיחה 09:50, 23 בפברואר 2010 (IST)

תמימות

אני מבין שלדעתך הייתי צריך לקיים "פעמים שאתה מתעלם". נרו יאיר • שיחה • י"א באדר ה'תש"ע • 14:34, 25 בפברואר 2010 (IST)

לאו דווקא. ראיתי חלק ניכר מהקישורים המצורפים לפוסט של האנונימי, ונראה בהחלט שהרבי סבר שהוא זה שנבחר להיות המשיח. זו מסקנה הגיונית למי שצופה בסרטונים וקורא את הציטוטים בלשונם. לכן, מי שמגיב על כך: "אבל הוא לא אמר בעצמו 'אני המלך המשיח!', הוא תמים או מתמם. רמזתי לך שאינך נראה לי תמים, ולכן אני רואה כאן התממות שאיני מבין את הסיבה לה. פורים שמח - ברי"א • שיחה • י"א באדר ה'תש"ע • 17:53, 25 בפברואר 2010 (IST)

עכשיו הבנתי את כוונתך. מה שכתוב בערך הוא שהרבי לא הכריז בפירוש. כמובן שהוא רמז פעמים רבות שיש בו פוטנציאל משיחי, ולמען האמת זה היה מובן מאליו לגבי כל אדמו"רי חב"ד, ולכל הפחות מאז הרש"ב. ובכל זאת, לא הכריז בפירוש. נרו יאיר • שיחה • י"א באדר ה'תש"ע • 21:38, 25 בפברואר 2010 (IST)

לקחתי כעת תחת חסותי את הערך משיח, ואני מקווה גם לעסוק בקצרה במשיחיות במשנת חב"ד, תוך שאני משלה את עצמי שזה יעבור לי בשלום בלי שירוצצו את גולגלתי. בשעתו בשנים תשנ"א-תשנ"ב עקבתי בדריכות אחרי העלון "דבר מלכות" שיצא מדי שבוע משיחותיו של הרבי ובהגהתו של הרבי, וזכור לי בבירור רמז עבה כפיל על משיחיותו: הוא כתב שהמשיח צריך לבוא תיכף ומיד "מיד עם כל הפירושים, ממש עם כל הפירושים". לגבי "מיד" הוא הבהיר בהערת שוליים מהם ה"פירושים": ראשי תיבות מנחם מנדל, יוסף יצחק (האדמו"ר שקדמו), דובער (שלום דובער). לגבי "ממש עם כל הפירושים" הוא לא כתב הסבר, אבל כל ילד יודע שאחד הפירושים איננו "מנחם מן שך" אלא "מנחם מנדל שניאורסון". אפשר להגיד על החב"דניקים הרבה דברים, אבל לדעתי אין שום ספק שהרבי עצמו סבר שהוא משיח. ומכיוון שגם הכריז רבות שכבר "נגמרו כל הבירורים" ו"הדור השביעי" ו"נשאר רק לצחצח את הכפתורים", הרי שלא מדובר רק על "פוטנציאל" שיכול שלא להתממש, אלא על דבר ודאי ומוחלט. גם כתב בפירוש ש"מורי חמי נשיא דורנו" היה נביא, וממילא גם תלמידיו, שהרי נביא שהעיד עליו נביא אינו צריך בדיקה (אינני זוכר את המילים המדויקות, אבל בהחלט זה היה התוכן). עזר - שיחה 21:57, 25 בפברואר 2010 (IST)

אין בכך כל ספק. חסידיו יכולים לטעון, לכל היותר, שמותר היה לו לסבור כך. להכחיש שכך הוא סבר זו הכחשה עצמית, הדחקה ועוד כמה תסמונות פוסט טראומטיות. ברי"א • שיחה • י"ב באדר ה'תש"ע • 22:04, 25 בפברואר 2010 (IST)

לא כל כך פשוט. הנושא נדון בהרחבה גם בוויקיפדיה, בשיחה:חסידות חב"ד ובדף השיחה של הרבי. גם לשיטת עזר יש רמזים עבים, אבל לא הכרזות מפורשות. מאידך, כמה וכמה פעמים הוא התנגד לזיהויו המפורש כמשיח, ולמשל היו מקרים שמנע שירת "יחי" (לפני שחלה, אח"כ זה סיפור אחר). תוסיפו לכך את מה שעזר עצמו מציין שהוא אמר באותה נשימה דברים דומים על האדמורים הקודמים, והרי לא ייתכן שכולם יהיו משיח בפועל גם יחד, ותבינו שכנראה מדובר על משיח שבדור. תוסיפו עוד שבחלק מהמקרים מדובר על תקווה ולא על מימוש, ותבינו כמה הנושא מורכב, ועוד לא התחלנו בבירור פרטני יותר, ברזולוציה שהתנהלה למשל בין הרב סופר לרב וולפא ובמקורות רבים נוספים. אני מסכים שיש להביא את תמצית כל זה בערך (אם עדיין אין), אבל הכל באופן זהיר ביותר ובליווי מקורות ברורים. נרו יאיר • שיחה • י"א באדר ה'תש"ע • 22:09, 25 בפברואר 2010 (IST)

נ"י, מי כמוך יודע שכל מיני נושאים ש"נידונו בהרחבה בוויקיפדיה" מוצגים אצלנו בניגוד גמור לדעתך או לדעתם של אחרים. הפוליטיקה שולטת בכולנו, וכתוצאה מכך גם בערכים שאנו כותבים (ומסתבר שראית את התכתבותם של דוד שי ועוזי ו.). בכל מקרה, בדף זה אני כותב את דעתי, שכאמור, מבוססת על צפיה בסרטונים וקריאת דבריו של הרבי עצמו. חד משמעית - הוא האמין שהוא משיח. ברי"א • שיחה • י"ב באדר ה'תש"ע • 22:39, 25 בפברואר 2010 (IST)

אני מסכים עם ברי"א. אדם שמנהל כל-כך הרבה אנשים, לא יכול להיות שהוא לא שולט בהם כה מרכזי. תומר א. - שיחה - _{משנה ויקיפדית} 22:44, 25 בפברואר 2010 (IST)

ברי"א, לתחילת דבריך אני מסכים, אבל לא מבין מה הקשר. זכותך כמובן לכתוב את דעתך, אבל באנציקלופדיה עלינו להביא את מה שאמר, לא להחליט במה האמין.

תומר, גם סוגיית השליטה אינה רלוונטית, אבל ההתפרצות המשיחית הגדולה החלה בשלב שוודאי כבר לא יכל לשלוט בהם (כלומר לאחר השבץ, ולאחר שנפטר). נרו יאיר • שיחה • י"א באדר ה'תש"ע • 22:50, 25 בפברואר 2010 (IST)

נ"י, הרי גם כשזה היה קטן בוודאי הגיעו רחשים לאוזניו, ומכיוון שמדובר בחילול השם נוראי מצופה ממנו שיגיב בחומרה שלא תישכח לדורות. בקיצור, את הרכבת הזאת היה צריך להרוג כבר כשהיא היתה קומקום. תומר א. - שיחה - _{משנה ויקיפדית} 22:57, 25 בפברואר 2010 (IST)

מסכים עם נ"י, שלגבי הכתיבה בערך גופו אין לכתוב שהוא "הכריז על עצמו כמשיח" אלא שרמז על כך וגם לא הביע התנגדות לשירה "יחי אדוננו... מלך המשיח". עזר - שיחה 23:16, 25 בפברואר 2010 (IST)

רבותיי, אתם מפספסים את המורכבות. לשני הצדדים יש במה להיתלות, אין תשובה פשוטה לנושא הזה. מצד אחד הוא ודאי פיזר רמזים עבים (ולמעשה כמעט לא הייתה לו ברירה, התסיסה המשיחית התחילה עוד לפניו). מצד שני לעתים בהחלט בלם. הוא לא יכל לבלום לגמרי, כי ודאי רצה ש"יקרעו עולמות" כדי להביא את המשיח. עזר, הוא כן הביע התנגדות לשירה במקרים מסוימים (מורכב, כבר אמרתי). הצילומים הידועים שבהם הוא מעודד את השירה הם לאחר מחלתו, וזו כבר אופרה אחרת. נרו יאיר • שיחה • י"ב באדר ה'תש"ע • 12:15, 26 בפברואר 2010 (IST)

אין זה נכון. כידוע, הרב מבריסק כבר התבטא לפני שישים שנה, שהרבי רוצה להיות משיח. הרב שך דיבר על זה אינספור פעמים, הרבה לפני המחלה והפטירה. הם זיהו את מגמת המשיחיות הבולטת של הרבי. על התוצאות החמורות תוכלו לקרוא במאמרו של ד"ר דוד ברגר. ברי"א • שיחה • י"ב באדר ה'תש"ע • 13:12, 26 בפברואר 2010 (IST)

תודה על ההפניה המדהימה. לפני כשנתיים קראתי ספר בהוצאת כפר חב"ד ובו תיאורים על חב"דניקים שבעת צרה פנו אל הרבי בתפילה (כגון בתאונת דרכים, במקום לצעוק "שמע ישראל" או "ה' הושיעה" - "רבי תעזור, רבי תעזור"). נדהמתי, שלחתי מכתב למנחם ברוד דובר חב"ד לוודא שהדברים מקובלים עליו, וקיבלתי (מהאחראי על פניות הציבור אצלו, לא ממנו אישית) תשובה נפתלת שבשורה התחתונה מאשרת את ההתנהגות הנ"ל. מאז התחלתי לנהוג בכל חב"דניק שיש על התפילין שלו ציור של ה- 770 כחשש עובד ע"ז, לעניין צירופו למניין, יינו, תפילין שכתב וכו' (אולי אצלך, ברי"א, זה כבר מובן מאליו מזה שנים; בציבור "שלי" זה לא מקובל). עזר - שיחה 14:09, 26 בפברואר 2010 (IST)

ברי"א, לא הייתי מגדיר "כידוע" כל שמועה באינטרנט. אבל בכל מקרה, אני חושב שאתה מפספס את העיקר: המגמה המשיחית בחב"ד התחילה לכל המאוחר ברש"ב, והתחזקה אצל הריי"צ, ולכן אך טבעי הוא שזה יתבטא גם אצל הרבי האחרון וכבר בתחילת "נשיאותו". על כל זה אין חולק, זה לא רלוונטי לדיון ביחס לערך. עזר, עושה רושם שאתה קצת מפריז. נרו יאיר • שיחה • י"ב באדר ה'תש"ע • 15:43, 26 בפברואר 2010 (IST)

מה זה "עושה רושם"? בהערכת העובדות, או ביחס ההלכתי אליהן? עיין בהקדמת הרמב"ם לפרק חלק, י"ג עיקרי האמונה, העיקר החמישי (התייעצתי על כך גם עם גדול בתורה, שלא אחשוף את שמו כי לא קיבלתי את רשותו, אבל מדובר במישהו שבבסיס אהד את חב"ד, ואף קרע קריעה - ראיתי בעיניי - ביום פטירתו של הרבי, והוא אמר לי שזוהי ע"ז במלוא המובן ההלכתי של המושג). שבת שלום ומבורך.עזר - שיחה 16:23, 26 בפברואר 2010 (IST)

וכיצד מתיר לעצמו אותו גדול להכשיל את הציבור ולא לפרסם בפרהסיה שמדובר בע"ז במובן ההלכתי, על כל ההשלכות החמורות של הדבר? נרו יאיר • שיחה • י"ז באדר ה'תש"ע • 12:48, 3 במרץ 2010 (IST)

ומי ישמע לו? הליטאים? הם כבר שמעו את זה מהרב שך. החסידים האחרים? אם זה לא הרבי שלהם זה לא נאמר בכלל. המזרוחניקים? הם פועלים לפי הבנתם האישית, ואדרבא, יכולים לבדוק בעצמם את העובדות. (סליחה על ההכללות). ברי"א • שיחה • י"ז באדר ה'תש"ע • 13:31, 3 במרץ 2010 (IST)

אני מבקש, לא עבודה זרה, אלא דרישה אל המתים (וגם אפיקורסות, אבל זה עניין אחר), אני רואה מדי יום אנשים שפונים אל אור החיים או הרש"ש שיעזרו להם. דניאל צבי • שיחה 07:47, כ"ב באדר ה'תש"ע (8.03.10)

יש להבדיל בין אדם העומד ליד קברו של צדיק ופונה אליו, בהנחה שלאותו צדיק יש נוכחות כלשהי ליד קברו, שזוהי דרישה אל המתים ולא עבודה זרה ממש, לבין אדם הנמצא בביתו או במשרד או בכביש ופונה אל צדיק, בהנחה שלאותו צדיק יש השגחה על כל המציאות, רואה בכל מקום וביכולתו לעשות כרצונו. באופן זה המתפלל (יש לזה שם אחר?) אל הצדיק מייחס לו "תכונות אלוהיות", וזוהי עבודה זרה. עזר - שיחה 08:13, 8 במרץ 2010 (IST)

שבירה

עזר, כדאי שתשקול להפסיק לשתות יין של חסידי גור, (ולא רק גור). אם כי אני, נכון שכפרתי לאחרונה בכוחות אותם אתה מגדיר כ"עבודה זרה", אבל ייני פסול מסיבות אחרות. Rex - שיחה 13:49, 8 במרץ 2010 (IST)

כתוב בגמרא במגילה: "כל הכופר בעבודה זרה - נקרא יהודי", כך שאולי יינך כשר. מצד שני, כתוב: "בור ששתית ממנו מים - אל תזרוק בו אבן", ובמקומך הייתי מסיר את הקישור הנ"ל. מצד שלישי, ועיקרי לגופו של עניין: אינני מכיר את מחשבותיהם של חסידי גור, ולאחרונה יצא לי לשוחח עם אחיו של פרופ' רביצקי על היחס לחב"ד, והוא סיפר לי סיפור מימי ילדותו, שנשלח לבקש מהאדמו"ר מגור בעל "בית ישראל" להתפלל על מישהו, והוא שאל אותו: "ממי צריך לבקש?" וכשהילד ענה בתמימות: "מהרבי" הרבי גער בו ואמר "מהקב"ה". לימים הוא סיפר את הסיפור לחסיד חב"ד, והוא הגיב: זו שיטת גור, ושיטת חב"ד אחרת... מותר לחשוב שלאדם מסוים יש יכולת צפייה על כל הנראה והנעשה, כמו שכתוב בתנ"ך על הנביאים, ששמואל ידע היכן האתונות (אדמו"ר איננו נביא, אבל גם טיפשות איננה כפירה). לעומת זאת, לחשוב שיש לו נוכחות בכל מקום, עד כדי יכולת לשמוע את צעקתך ביער, וגם יכולת שליטה והתערבות בכל הנעשה, ולכן אפשר וראוי לפנות אליו בתפילה - זוהי כפירה. אם אדע שחסידי גור מסתכלים על תמונה של רבם ומבקשים ממנה בקשות, ח"ו (כפי שראיתי בספר הנ"ל בהוצאת כפר חב"ד) - אפסיק לשתות את יינם. עזר - שיחה 14:28, 8 במרץ 2010 (IST)

קטונתי מלהבין את ההבדל בין "יכולת צפייה על כל הנראה והנעשה" ל"נוכחות בכל מקום, עד כדי יכולת לשמוע את צעקתך ביער", מבחינתי ניתן להסתפק בשמיעת קולי ביער באמצעות צפייה מרחוק, ואין צורך בנוכחות בד' אמות, אז מה? זה ההבדל? "יכולת שליטה והתערבות בכל הנעשה" היא א' ב' של כל חסיד אדוק. (אני לא מומחה לאדמורולוגיה סלאבית, אבל ברור שהבית ישראל נלחם בפאגניות חסידית לסוגיה מחד, אולם ידע לדבר ולרמוז גבוהה גבוהה על כוחותיו של "אדמו"ר" מאידך. הוא היה תותח בדיכוטומיה, והאחרים רק העמיקו אותה, בבחינת נתנו לכל אחד מקום להתבצר בו) Rex - שיחה 14:54, 8 במרץ 2010 (IST)

גם לי ההבדל לא מוגדר לגמרי, אבל שים לב למעשה התנ"כי על השונמית ואלישע: אלישע התפלא על כך שלא ידע, "וה' העלים ממני ולא הגיד לי", כלומר, לדעתו בדרך שיגרה הוא היה אמור לדעת על מות הילד. מצד שני, השונמית לא הסתגרה בעלייה וביקשה מאלישע, אלא טרחה לרוץ להר הכרמל לדבר איתו. לא אוסיף לגבי חסידות גור ואדמו"ריה, כי אני מתרשם מתגובתך שזה עלול לדרדר את השיחה. עזר - שיחה 15:03, 8 במרץ 2010 (IST)

צר לי. לא כל מה שנראה בעייתי בעיניך נראה בעייתי בעיני. אני מעדיף לבחור לבדי מה ראוי ומה לא. מצטער שאנחנו לא באותו ראש. Rex - שיחה 15:09, 8 במרץ 2010 (IST)

מיכל יהודה ליפקוביץ שנת לידתו!

לא מתקבל על הדעת ששנת לידתו של מיכל יהודה 1913.אבי אריה לייב ז"ל שדאג להביא את כל משפחתו מוולוזין ב-1936 נולד בטוח ב-1905 ודודתי ליבה ז"ל נולדה בטוח -ב- 1911 . וסבתי חיה ז"ל אם מיכל יהודה התאלמנה מבעלה הראשון נתן ז"ל כשאבי היה בן 14 או 15 ואז נישאה למשה דוד אביו של מיכל יהודה.אחותו של מיכל יהודה שהיא גם בתו של משה דוד נולדה ב-1926 והיא אמרה לי שמיכל יהודה גדול ממנה ב-5 שנים .עשה חשבון!יכול להיות שכדי להעלותו ארצה פיברק אבי את שנת לידתו של מיכל יהודה!!! ואני חוזר שנת בואו לארץ 1936 .אבי עלה בעליה רביעית 1924 במסגרת החלוץ.ראה ספר וולוזין עמוד 402.ואחות אבי בעמוד 398 החלוץ.DKLDAV פורים שמח

במרשם האוכלוסין כתוב דצמבר 1913. אני מבין שיש לך קשר עם משפחתו. אשמח אם תברר אצלם את המידע המדויק. בתודה - ברי"א • שיחה • י"ב באדר ה'תש"ע • 22:07, 25 בפברואר 2010 (IST)

מיכל יהודה לפקוביץ שנת לידתו

אני מופיע תחת השם DKLDAV חג פורים שמח.

פורטל:הלכה

אודה לך אם תוכל לכתוב בפורטל:הלכה/אירועים היסטוריים בתולדות ההלכה/רשימת אירועים פסקה העוסקת במחלוקות הצדוקים והפרושים, אולי גם על הקראים, ובכלל אתה מוזמן להרחיב שם. תודה. גוונא + שיחה + התחדשות ההלכה 16:47, 28 בפברואר 2010 (IST)

אדא בר אהבה

לפי הכתוב, הוא אמר לרב הונא שחובּה תקבור את בניה. לדעתי זה אומר שהילדים נפטרו, ולא ש"לא היו ילדים". מציע לתקן את הערך בהתאם. חובבשירה - שיחה 03:45, 2 במרץ 2010 (IST)

על המקור בבבא קמא אפשר להתווכח (עיין תוס' שם), אבל בגמ' בנזיר שצוינה בערך מפורש שהיו לה ילדים והיא היתה מספרת אותם בצורה שלדעת רב אדא בר אהבה הייתה אסורה, ובעקבות הקללה נפטרו, וכן לשון הגמ' "לא איקיים ליה זרעא" - לא התקיים זרעו, ולא "לא הוה ליה זרעא". עזר - שיחה 11:48, 2 במרץ 2010 (IST)

אתם צודקים. תיקנתי בהתאם. שכוייח גדול! ברי"א • שיחה • ט"ז באדר ה'תש"ע • 13:04, 2 במרץ 2010 (IST)

שבוע טוב!

דרוש מקור לשתי קביעות בערך: האחת לגבי זכות העמידה בבית משפט, והאחרת לגבי העובדה שהחוקרים נהגו להשליך עצמות.
העובדות ידועות לכל מי שמכיר את הנושא, אבל צריך מקור פורמלי. גוונא + שיחה + התחדשות ההלכה 21:22, 6 במרץ 2010 (IST)

איני חושב שמדובר במקור טוב. זה מקור שאוהד באופן קיצוני את אתרא קדישא.

לא יתכן שתכתוב עובדות "מפלילות" על הארכאולוגים ע"פ מקור של אתרא קדישא. גוונא + שיחה + התחדשות ההלכה 21:30, 6 במרץ 2010 (IST)

הוספתי מקורות. בספר עצמו מובאות מקורות מדוייקים, מהעיתונות של אותם הימים. בכל מקרה הוא לא מקור של אתרא קדישא. ברי"א • שיחה • כ"א באדר ה'תש"ע • 21:33, 6 במרץ 2010 (IST)

ההוכחה הטובה ביותר לזריקת העצמות, היא ליקוט העצמות שנעשה לאחר תום ההפגנות וקבורתן תחת מצבה מיוחדת הקיימת עד היום. ברי"א • שיחה • כ"א באדר ה'תש"ע • 21:35, 6 במרץ 2010 (IST)

אם כך רצוי להביא את המקורות מהעיתונות דאז.

לא כ"כ רצוי למצוא הוכחות עקיפות. תמיד מישהו ימצא איזה אוקימתא אחרת ויסביר שזה לא מקור טוב. גוונא + שיחה + התחדשות ההלכה 21:37, 6 במרץ 2010 (IST)

אני לא אוהב כל כך לצטט עיתונים שלא קראתי שמצוטטים בספר שקראתי. ברי"א • שיחה • כ"א באדר ה'תש"ע • 21:52, 6 במרץ 2010 (IST)

תבקש להקפיא. חבל שייסתם הגולל. גוונא + שיחה + התחדשות ההלכה 22:07, 6 במרץ 2010 (IST)

סתימת הגולל בהקשר הזה מתאימה מאוד... בכל מקרה, אין לי מה לבקש הקפאה. הערך לא יוסף, ואין לי בעיה עם זה. ברי"א • שיחה • כ"א באדר ה'תש"ע • 22:09, 6 במרץ 2010 (IST)

לא חבל? ערך שכתבת יזכה לחשיפה גבוהה יותר אם יהפוך למומלץ. לא זו מטרתך?

אם תבקש להקפיא (לא שזה תלוי בי או בך, עודד אמור להחליט), אני בטוח שיהיו שישפרו את הערך. אלה שביקרו אותו, דווקא כחילונים, יכולים לתרום יותר לאובייקטיביות שלו, וכולם ייצאו נשכרים. גוונא + שיחה + התחדשות ההלכה 22:11, 6 במרץ 2010 (IST)

כמו שראית, חוסר האובייקטיביות אינו מוגדר. עמדותיו של אתרא קדישא אינן אובייקטיביות, ונראה שככל שהערך יעסוק באתרא קדישא, הוא ייחשב מוטה בעיני חנה ואחרים. בכל מקרה, לא מפריע לי שתהיה הקפאה, אם כי לדעתי היא לא תועיל כלום. ברי"א • שיחה • כ"א באדר ה'תש"ע • 22:14, 6 במרץ 2010 (IST)

ברשותך אבקש מעודד הקפאה, ונקווה שכולם ינסו לעשות כמיטב יכולתם. גוונא + שיחה + התחדשות ההלכה 22:19, 6 במרץ 2010 (IST)

אני מסכים. תודה על מאמציך. ברי"א • שיחה • כ"א באדר ה'תש"ע • 22:21, 6 במרץ 2010 (IST)

כתבתי לפני התנגשות עריכה: סליחה שאני מתערבת , אבל אני לא חושבת שאין מקום לערך. התופעה של אתרא קדישא היא מאד מעניינת גם אם אני אישית חושבת שהם שוגים בגדול. אני רק חושבת שהוא לא מביא את כל המידע בנושא. גם לעזר היה בהתחלה לא קל עם פנייתי להוסיף מידע בערך בית המקדש על הארכאולוגיה של בית המקדש, ולבסוף הערך יצא נשכר. הושקעה עבודה רבה בערך. צריך עוד מאמץ. לזכור שהערך מיועד לכולם, ולהתייחס לכל ההיבטים של התופעה גם מזווית הראייה החילונית ובוודאי מזוית הראייה של הארכאולוגיה, כולל להביא מידע כיצד נהוג לטפל בקברים במדינות אחרות. גם השפה צריכה להיות שפה ניטרלית. Hanay • שיחה • המזרח הקרוב קרוב מתמיד 22:27, 6 במרץ 2010 (IST)

יופי. עכשיו יש לך מחויבות לשפר את הערך... גוונא + שיחה + התחדשות ההלכה 22:35, 6 במרץ 2010 (IST)

כתבתי לפני התנגשות עריכה: אני לא חושב שבערך על ארגון ספציפי צריך להביא מידע על התייחסות לנושא הקשור לערך בקנדה או בסין. אני מסכים שהשפה צריכה להיות נייטרלית, אך טרם הראו לי היכן יש בעיה כזו בערך. ברי"א • שיחה • כ"א באדר ה'תש"ע • 22:37, 6 במרץ 2010 (IST)

דבריך

אני מסוגל להבין את התחושה כשמצביעים נגד ערך שכתבת ולכן לא נעלבתי מהתגובה שלך. אין לי ביקורת על הערך כערך (ביקורת על הלוגיקה שמאחריו זה משהו אחר). עניתי בדף ההצבעה. Viyh - שיחה 22:25, 6 במרץ 2010 (IST)

אגב, אצביע בשמחה על המלצה על ערך שיסביר לחילוני כמוני את יחס ההלכה היהודית למת ולגופתו Viyh - שיחה 22:27, 6 במרץ 2010 (IST)

התנצלתי שם על תגובתי. בערך עצמו פיסקה על יחס ההלכה וכו'. ברי"א • שיחה • כ"א באדר ה'תש"ע • 22:33, 6 במרץ 2010 (IST)

כמו בערכי מתמטיקה ופיזיקה רבים שאינם ברורים למי שלא מתמצא בתחום, כך לדעתי הפיסקה לא ברורה מספיק למי שאין כלל רקע בנושא. Viyh - שיחה 22:39, 6 במרץ 2010 (IST)

הגניזה החרסונית

שלום ברי"א,
הצבת תבנית "בעבודה" על הדף "הגניזה החרסונית" ולא ערכת אותו מזה זמן מה. אם העבודה על הדף למעשה נשלמה, יש להסיר את התבנית. אחרת, ברצוני להזכירך כי טרם השלמת את העבודה עליו. אם בכוונתך לסיים את המלאכה – זו תזכורת, ואם החלטת לזנוח את העבודה על הדף – יש להסיר את התבנית, ולהחליפה במידת הצורך בתבנית תחזוקת ערכים מתאימה.

בברכה, Ovedc • שיחה • אמצו ערך יתום! 12:33, 9 במרץ 2010 (IST)

אתרא קדישא

יש לך עוד תוכניות בנידון? עודד כבר לא מסוגל להמתין... גוונא + שיחה + התחדשות ההלכה 14:13, 14 במרץ 2010 (IST)

השאלה היא אם המתנגדים עשויים לשנות את דעתם בעקבות השינויים שבצעת. אולי כדאי לפנות למתנגדים העיקריים ולשאול אם השתנה משהו מבחינתם. מה דעתך? ברי"א • שיחה • כ"ח באדר ה'תש"ע • 14:18, 14 במרץ 2010 (IST)

דעתי היא שדשנו בעניין מספיק. שווה להעלות, ושהמצביעים יקראו בשנית; ילך - ילך, לא ילך - לא ילך. גוונא + שיחה + התחדשות ההלכה 14:21, 14 במרץ 2010 (IST)

טוב, אין לי התנגדות. הכי גרוע הוא לא יומלץ, וכבר כתבתי שזה לא יכניס אותי לדכאון. בכל מקרה, תן לי עד הלילה בחצות, להעביר עליו הגהה שלי (לשונית, בעיקר, לא "פוליטית"...) אחרי העריכות שכולם עשו בשבוע האחרון. ח"ח - ברי"א • שיחה • כ"ח באדר ה'תש"ע • 14:24, 14 במרץ 2010 (IST)

בהצלחה. עכשיו אני רואה עוד הערה של הנסיך בדף השיחה של הערך, שיתכן שתצטרך טיפול אף היא. גוונא + שיחה + התחדשות ההלכה 14:26, 14 במרץ 2010 (IST)

לא, פליז, לכו על ה"מושכל ראשון" של ברי"א, ועשו קודם סבב פנימי עם המתנגדים, לא איכפת לי לקחת חלק בעשיית הסבב. אחרת יש לי הרגשה שהתוצאה תהיה מוכתבת מראש, וזה לא מגיע לו לברי"א. Rex - שיחה 14:52, 14 במרץ 2010 (IST)

אחינו, המייל שלך!

לא תקין. אולי הבעיה אצלי? גוונא + שיחה + התחדשות ההלכה 15:42, 14 במרץ 2010 (IST)

שלחתי לך. ברי"א • שיחה • כ"ח באדר ה'תש"ע • 16:31, 14 במרץ 2010 (IST)

הרב נסים קרליץ

ראה נא דבריי שם. שמא תעשה משהו להרחבתו כראוי לו? עזר - שיחה 13:16, 16 במרץ 2010 (IST)

אין לי פנאי לעסוק בכהאי גוונא. בימים אלו עלי להיות עזר לכנגדי... שיהיה לך ולכל בית ישראל המשך יום ברי"א • שיחה • א' בניסן ה'תש"ע • 13:53, 16 במרץ 2010 (IST)

{{אחרונים}}

הרשה לי להסב את תשומת ליבך לנ"ל. האם אתה מרשה? גוונא + שיחה + התחדשות ההלכה 18:21, 17 במרץ 2010 (IST)

מרשה, מרשה. איך מיין, מה אני אמור לעשות עם זה?... ברי"א • שיחה • ג' בניסן ה'תש"ע • 00:33, 18 במרץ 2010 (IST)

אם יורשה לי לשאול, מי זאת 'בלה' הזאת, שבתבנית? איך היא שרדה כל כך הרבה זמן (את כל הפוגרומים והרדיפות שהיו בכל בשנים ולאורך כל התקופה?), ועוד הצליחה לשמור על מעמדה לאורך כל התבנית (והתקופה)? ואולי היא כבר ראשונה? וחוץ מזה שבכלל יש חוקרים שטוענים שהיא אמוראית ומזהים אותה עם בהא שבמסכת תמורה (כט ע"א)! ועוד כתוב בהגהות לירושלמי-קדשים-המזוייף (מסכת בלאיים), שהשיבוש בשם נובע מחמת הבלאי בתעודת הזהות (ומכאן גם השם המעודכן, כמו שהוא בתבנית). עם החוקרים אין לי ויכוח כל עוד לא יביאו ראיות, ועל ירושלמי-קדשים-המזויף מעיד שמו שהוא מזויף, וודאי שגם ההגהות עליו מזוייפות (יציבא בארעא וגיורא בשמי שמיא?!). בברכה, ינבושד • ג' בניסן ה'תש"ע.

חבר'ה, אולי במקום להתלוצץ תשקיעו טיפונת מחשבה במה שכתבתי בדף השיחה של התבנית המדוברת? עזר - שיחה 00:52, 18 במרץ 2010 (IST)

הערה

עיין שם. בברכה, ינבושד • ו' בניסן ה'תש"ע.

שולחן לפי כשרות

עקב עצבנות קלה על גוף שעוסק באופן כלשהו בכשרות נחה עלי הרוח לערוך כמה ערכים שנוגעים לנושא הכשרות, כמובן שהחלק הרותח הוא החלק שנוגע לגופי הכשרות הפרטים. כתבתי שם על בסיס משהו ששמעתי, שעקב הקפדה של אנשים על מזון עם כשרות של גוף כשרות פרטי ספציפי דווקא, לעיתים באירועים שונים ישנה הפרדה לקבוצות לפי מכנה משותף של גוף כשרות פרטי עליו הם מסתמכים. לא מצאתי לכך בינתיים מקור ולכן אני שואל אותך: נכון או לא נכון? אם זה נכון עקרונית, אפשר להשאיר את הטענה (אפילו חשוב להשאיר אותה, להראות שלעיתים הקפדה על כשרות מבדילה בין יהודים), אם זה לא נכון, כמובן שיש להסיר. בברכה, נת- ה- - שיחה 17:05, 21 במרץ 2010 (IST)

תן קישור למה שכתבת. ברי"א • שיחה • ז' בניסן ה'תש"ע • 18:12, 21 במרץ 2010 (IST)

כשרות#גופי כשרות פרטיים. אבל מה לגופם של דברים? נת- ה- - שיחה 19:09, 21 במרץ 2010 (IST)

זה נכון ולא נכון, ובכל מקרה לא מנוסח טוב. נכון שבחתונות רבות שבהם רמת הכשרות היא "רבנות", נוהגים בעלי השמחה להזמין מנות בכשרות מהודרת עבור קרובי משפחה חרדים. לא נכון (לידיעתי מיהא) שבעל שמחה הנערכת בכשרות מהודרת לדעתו, מזמין שולחנות מהכשר מהודר אחר. במשפחות בהן ישנם, למשל, חסידים ומתנגדים, הנטייה היא להזמין ארוע בהכשר המקובל על כולם, בדרך כלל בד"ץ העדה החרדית. בכל מקרה לא מדויק לכתוב שמושיבים אנשים ביחד רק לפי ההכשר, כי גם במקומות שהוזמנו מנות מהודרות לקרובים חרדים, יש מכנה משותף מובהק יותר בין האנשים המסובים יחדיו. אקווה שעניתי לשאלתך - ברי"א • שיחה • ז' בניסן ה'תש"ע • 19:18, 21 במרץ 2010 (IST)

מעניין לשמוע שבד"צ העדה החרדית מקובל על כולם בעוד גופי כשרות פרטיים אחרים לא, לקב"ה פתרונים למה. בכל מקרה אמחוק את המשפט, בברכה, נת- ה- - שיחה 19:22, 21 במרץ 2010 (IST)

הצבעת המחלוקת

יש בעיה עם הוספת אלמנט שלישי - איך בוחרים מי זוכה? זהר דרוקמן - Talk to me Goose! ‏ 21:48, 21 במרץ 2010 (IST)

היינו כבר בסרט הזה. מי שמעוניין מוסיף "ואם לא, אז ...". מי שלא מוסיף קולו נספר רק לטובת הצד בו תמך ולא מצטרף לרוב כנגד הצד השלישי. ברי"א • שיחה • ז' בניסן ה'תש"ע • 21:50, 21 במרץ 2010 (IST)

צריך להבהיר את זה בדף. זהר דרוקמן - Talk to me Goose! ‏ 21:52, 21 במרץ 2010 (IST)

אכן. יש לך רעיון היכן? ברי"א • שיחה • ז' בניסן ה'תש"ע • 21:56, 21 במרץ 2010 (IST)

מה אתה אומר? זהר דרוקמן - Talk to me Goose! ‏ 22:02, 21 במרץ 2010 (IST)

זהר, אני יודע שאתה יהודי טוב, חמסה עליך. מה עשינו בעבר? אולי בפתח פיסקת ההצבעה? ברי"א • שיחה • ז' בניסן ה'תש"ע • 22:04, 21 במרץ 2010 (IST)

התכוונתי - תסתכל על מה שעשיתי בהצבעה (מתחת לכל אפשרות) ותגיד לי מה אתה אומר. זהר דרוקמן - Talk to me Goose! ‏ 22:10, 21 במרץ 2010 (IST)

הבינותי. זה נראה בסדר. אם למישהו זה לא ייראה - הוא כבר יגיד. אל דאגה... ברי"א • שיחה • ז' בניסן ה'תש"ע • 22:32, 21 במרץ 2010 (IST)

אתרא קדישא ניסוח

מציע לשנות את המשפט הראשון ל:אתרא קדישא הוא ארגון חרדי הפועל להגנתם ושימורם של קברי יהודים בישראל ובעולם, מתוך אידאולוגיה של כבוד המת כפי שמושג זה נתפס על ידי ההלכה היהודית. סמי - שיחה 21:54, 21 במרץ 2010 (IST)

היה כתוב כבר משהו כזה ודוד שי שינה את זה. ראה, זה לא ממש קריטי, משום שבפיסקה הבאה מפורטת האידאולוגיה של הארגון וברור לכל שהוא מסתמך על התלמוד וההלכה היהודית. בברכה - ברי"א • שיחה • ז' בניסן ה'תש"ע • 21:56, 21 במרץ 2010 (IST)

בוקר טוב

ראה שאם אתה מוסיף מידע לאתרא קדישא, שווה להוסיף אותו במקביל לערך המרכז הרפואי ברזילי, ולשקול האם הוא צריך להופיע בשניהם. יום טוב! גוונא + שיחה + התגלה פרק חדש ברמב"ם זרעים! 10:24, 22 במרץ 2010 (IST)

אכן. ראיתי את ההעברה שלך מהבוקר. מ"מ, המידע שהוספתי ספציפי לפרשת הקברים ופחות לברזילי. ענין אחר: ראה: שיחה:המרכז הרפואי מעיני הישועה#שם הערך. ברי"א • שיחה • ז' בניסן ה'תש"ע • 10:43, 22 במרץ 2010 (IST)

שלחתי מייל. גוונא + שיחה + התגלה פרק חדש ברמב"ם זרעים! 10:51, 22 במרץ 2010 (IST)

I've answered. ברי"א • שיחה • ז' בניסן ה'תש"ע • 11:17, 22 במרץ 2010 (IST)

בית בריסק

לילה טוב,
ראה בדף השיחה שם בזמנך הפנוי. אליהו ואני הסכמנו שניתן למחוק עמוד זה. מה אתה חושב כיום? גוונא + שיחה + התגלה פרק חדש ברמב"ם זרעים! 01:24, 24 במרץ 2010 (IST)

אפשר, אבל תעביר את הפתיח של בית בריסק לדף הפירושונים סולובייצ'יק. ברי"א • שיחה • ט' בניסן ה'תש"ע • 10:14, 24 במרץ 2010 (IST)

גילו של מיכל יהודה לפקוביץ

שלום רב. לפני כמה דקות שוחחתי רבות עם דודתי שגרה בירושלים ליד מאה שערים שהיא אחות מיכל יהודה,על גילו והיא אמרה לי שלא יתכן שהוא יליד 1913 הכי נכון שהוא יליד 1920 או 1921 היות ודודתי ילידת 1926 ומיכל יהודה גדול ממנה בין חמש לשש שנים. תאריך הלידה נובע מכך שאבי ז"ל זייף את תאריך לידתו אחרת לא היה מקבל אשור עליה מהשלטון הבריטי.וזה היא אמרה לי וזה מאשר את דברי שכבר כתבתי לכם.וכזכור גם סופר על סבתי שהתאלמנה ונישאה בשנית לר'משה ליפקוביץ!!כמו כן ביתו הבכירה של מיכל יהודה בת דודי טובה קורלנסקי היא בערך בת שבעים כך שלא מתקבל על הדעת שמיכל יהודה נישא בגיל 26 בערך.שוב מוסר לך איך נסובה השיחה עם דודתי.בברכת חג פסח כשר ושמח.

מיכל יהודה ליפקוביץ שנת לידתו!

מחכה לתגובה DKLDAV

רבי אפס והמאמר בויקיאנגלית

שלום, שמתי לב שערכת את הערך של רבי אפס, ראיתי מאמר באנגלית Efes Daromi [1], שאני חושבת שזה המאמר התואם באנגלית, שיש ליצור לו קישור למאמר בעברית. רציתי לשאול אותך - האומנם אני צודקת? כי במאמר באנגלית הוא מיוחס כתנאי ואילו בעברית הוא מיוחס כאמורא ?

93.173.216.223 17:01, 2 באפריל 2010 (IDT)

תודה. הוספתי בינוויקי אצלנו. הוא נחשב אמורא על אף שהיה בתקופת המעבר, כיוון שלא הוזכרו מימרות תנאיות שלו. שבת שלום וחג שמח! ברי"א • שיחה • י"ח בניסן ה'תש"ע • 17:11, 2 באפריל 2010 (IDT)

שאלה דומה (ראה כאן): שיחת משתמש:סול במול#חנינא סגן הכהנים ובינויקי

93.173.181.103 22:47, 3 באפריל 2010 (IDT)

אין המדובר ברבי חנינא סגן הכהנים. הוא לא האריך ימים עד מרד בר כוכבא. ברי"א • שיחה • כ' בניסן ה'תש"ע • 23:51, 3 באפריל 2010 (IDT)

תודה רבה לך! שבוע טוב. 93.173.181.103 23:58, 3 באפריל 2010 (IDT)

עפ"י הערך באנגלית, זה Suk. 20b; Ket. 79b)[2] Hananiah b. Akiba; ראה שורה אחרונה בפתיח של הערך באנגלית), מאמר כזה עוד לא קיים בעברית, אני הוספתי שם את הכיתוב בעברית (לקישור עתידי), בגלל המקור באנגלית: חנינא בן עקיבא (דור שני לתנאים). אולם, יש בויקיפדיה עברית מאמר אחר שמקושר לHananaiah זה [3], הערך בעברית שיש לו לינק לשם זה חנניה בן אחי רבי יהושע (דור שלישי לתנאים) - מי צודק ומי טועה כאן?

בתודה מראש, 93.173.189.43 16:17, 7 באפריל 2010 (IDT)

ובכן, בדור השני לתנאים לא היה תנא בשם חנינא (או חנניא) בן עקיבא. לעומת זאת בדור הרביעי היה תנא חנינא (או חנניא) בן עקביא, והיה חברו של רבי יהודה. כבר כשקראתי את הערך באנגלית הייתה לי תחושה משונה, וכעת היא מתגברת. אין לי כרגע זמן לבדוק שם, אך יש לבדוק האם מובאות שם מימרות שאמר או ציטטות כלשהן בשמו?

חנניא בן אחי רבי יהושע היה אכן תנא בדור השלישי, אך שם אביו אינו עקיבא, ככל הנראה. לכן הבינוויקי הזה שגוי ומיד יוסר. ברי"א • שיחה • כ"ד בניסן ה'תש"ע • 19:55, 7 באפריל 2010 (IDT)

עכשיו בדקתי בוויקינגליש וראיתי שהמקור שלהם הוא ג'ואיש אנציקלופדיה. בדקתי שם וראיתי שהם מדברים על התנא בן הדור הרביעי, חברו של רבי יהודה. ברי"א • שיחה • כ"ד בניסן ה'תש"ע • 20:01, 7 באפריל 2010 (IDT)

המקור שלהם לשם: Hananiah b. Akiba היה - Suk. 20b; Ket. 79b, ולפי זה תרגמתי לעברית: "חנינא בן עקיבא" (לפי טבלת התנאים בעברית)עם לינק לג'ואיש איציקלופדיה. לכן, אני שואלת את דעתך, כי לפי טבלת התנאים בעברית, "חנינא בן עקיבא" שייך לדור השני. ובכל מקרה, האם המאמר Haninah באנגלית, מתייחס לאותו "חנינא בן עקיבא" מהדור השני של התנאים, כפי שמופיעה בטבלת התנאים בעברית??

בברכה, 93.173.189.43 20:37, 7 באפריל 2010 (IDT)

בלגן. בסוכה כ: מדובר מפורשות על חנניה בן אחי רבי יהושע. בכתובות עט: מדובר על חנניה בן אחי יאשיה, שייתכן שהיה תנא נפרד וייתכן שהוא אותו שהיה בן רבי יהושע. אני חוזר ואומר: לא היה חנינא בן עקביא בדור השני לתנאים, אלא בדור תלמידי רבי עקיבא. תבנית תנאים תתוקן מיד. תודה על תשומת הלב שלך לטעויות אלו. ברי"א • שיחה • כ"ד בניסן ה'תש"ע • 20:51, 7 באפריל 2010 (IDT)

תוספת: על שאלתך - האם המאמר Haninah באנגלית, מתייחס לאותו "חנינא בן עקיבא" מהדור השני של התנאים? - התשובה שלילית בהחלט. הרי הם כותבים -‏ Who his father was is not stated! ‏ אינני יודע למי מתייחס הערך האנגלי. ברי"א • שיחה • כ"ד בניסן ה'תש"ע • 21:02, 7 באפריל 2010 (IDT)

בקשת עזרה

שלום ברי"א, מקווה שעבר עליך החג בנעימים.
במסגרת עריכת הערך רבי אלעזר בן שמוע נתקלתי בפסקה שהובאה בערך מהתלמוד, לכאורה, אך בחיפושי אחר מקורה מצאתי אותה רק בכתבי ברדיצ'בסקי (באתר פרוייקט בן יהודה, אות ח'). מאיפה לדעתך מובאת פסקה זו? גוונא + שיחה + התגלה פרק חדש ברמב"ם זרעים! 00:44, 6 באפריל 2010 (IDT)

אוצר המדרשים (אייזנשטיין) עשרה הרוגי מלכות עמוד 448 : "ואחריו ר' אלעזר בן שמוע, ואותו היום שנהרג ערב שבת היה והם מבקשין להרוג אותו בט' שעות ביום, אמר להם בבקשה מכם הניחו לי עד שאקיים מצות שבת, אמרו לו על שבת אתה בוטח ומהו שבת? אמר להם מצוה קטנה שצוני ה' ושבת שמה שכתוב מחלליה מות יומת, אמרו לו אם אלהיכם מלך גדול הוא בשמים למה אינו מציל אתכם מן המלכות, אמר להם כדי שיתבע דמינו מכם. הלכו ואמרו למלך, שלח המלך והביאוהו לפניו, אמר המלך אי עם עזי פנים אפילו בפתחה של מיתה בעזותכם אתם עומדים, אמר לו מוטב לי שאמות על ידך ולא אמות על מיתת שמים שכבר אמרו חז"ל כל המחניף את חבירו לסוף נופל בידו. אמר לו המלך אלהיכם מדוע אינו מציל אתכם מן המלכות, א"ל כבר אמרתי לעבדיך ששאלוני הרי כדי ליפרע מכם, א"ל ויפרע עכשיו, א"ל ומה כשחרבו את ביתו ושרפו את היכלו עשה להם אריכות אפים עכשיו לא כ"ש. וצוה המלך והוציאוהו מעליו ועשו לו דינו, לאחר שיצא אמרו לו תלמידיו רבינו היה לך להחניף לו בזה הדבר, אמר להם לא די לאלעזר להיות כחבריו שמתו על שם שמים. וכשנצטוו עליו להרגו התחיל בקדוש היום אמרו לו לקוסטינר הנח לו שיגמור, כיון שהגיע לאשר ברא אלהים לעשות, הכהו ויצאה נשמתו בתיבת אלהים. יצאה ב"ק ואמרה אשריך אלעזר. בעוה"ז היית דומה לאלהים ויצאה נשמתך באלהים. יתברך ויתנשא עילת העילות, שלו נתכנו עלילות".

ברי"א • שיחה • כ"ב בניסן ה'תש"ע • 01:05, 6 באפריל 2010 (IDT)

טנק יו וארי מאץ'! טנק יו וארי מאץ'! אשריך. גוונא + שיחה + התגלה פרק חדש ברמב"ם זרעים! 01:07, 6 באפריל 2010 (IDT)

שים לב

ראשית, מיותר להתייחס לטרול בשמו, זו האכלה שלו. שנית, הוא לא הלך, לא עובר יום בלי שהוא מנסה לקלקל ערך כלשהו. שלישית, וכנובע מכך, ההגנה עדיין דרושה. ‏odedee • שיחה 12:49, 6 באפריל 2010 (IDT)

דור ישרים

כתבתי, גם הוא הוא זעק בחסרונו וגם מסיבה אחרת (ואכמ"ל וד"ל), ומאותה סיבה יצאתי מחוץ לחשבון. אשמח אם תעבור/תעברו עליו, וכדאי גם לגייס מישהו שמבין את המונחים ברפואה שלא כתבתי כי לא ידעתי איך. ראה גם שיחה:המאגר הציבורי לדם טבורי - 'בדמייך חיי', יכול להיות שיש מידע שימושי בדף המחוק. תרבחו ותסעדו, 16:40, 6 באפריל 2010 (IDT)

טוב מאוד. תכננתי לכתוב את הערך, ואני שמח שהוא נכתב. ברי"א • שיחה • כ"ג בניסן ה'תש"ע • 21:06, 6 באפריל 2010 (IDT)

שיחה: אבטולמוס

נא חווה דעתך, ואם תסכים לדעתי - איך כדאי לציין זאת בערך? עזר - שיחה 20:59, 7 באפריל 2010 (IDT)

עניתי שם. ברי"א • שיחה • כ"ה בניסן ה'תש"ע • 19:18, 8 באפריל 2010 (IDT)

הערה לשונית: על ידי

אחר הצהריים טובים! :)
אשמח אם תוכל לבקר בדף השיחה של אני ואתה, בסעיף האחרון שם: שיחת משתמש:אני ואתה#הערה לשונית: על ידי. אלדד • שיחה 17:55, 8 באפריל 2010 (IDT)

הגבתי שם. אלדד, אם לא אכפת לך, כתוב כאן משהו. ח"ח - ברי"א • שיחה • כ"ה בניסן ה'תש"ע • 19:21, 8 באפריל 2010 (IDT)

השכלתי מהערותיך בעניין. כרגע אני בודק את הנושא לעומק יותר, ואם יהיה לי מה לדווח - אכתוב שם. בעניין שאלתך בדף הייעוץ הלשוני, כרגע אני לא בטוח, ולכן לא כתבתי שם דבר. אלדד • שיחה 13:01, 9 באפריל 2010 (IDT)

חן חן. אמתין לתוצאות בשתי הסוגיות. שבת שלום - ברי"א • שיחה • כ"ה בניסן ה'תש"ע • 13:06, 9 באפריל 2010 (IDT)

השחזר תשחזרני כאחד הריקים?

חיפשתי כאן ולא מצאתי, אתה מן הסתם מצאת, אחרת לא היית משחזר. אולם לא היה חשוב בידך לטרוח לציין בפני היכן? אוסיף שהציטוט הזה היה אף מוכר לי, וביקשתי להוסיפו בערך תנ"ך בפסקה על חיבור המקרא כדי להבליט את הניגוד בין הדעה המסורתית לשאר האישים המובאים שם. אולם משבקשתי לצטט זאת לא מצאתי את האמרה באף מקום. Rex - שיחה 18:42, 13 באפריל 2010 (IDT)

ראה סנהדרין צט,א; רמב"ם תשובה ג,ח. בנילה - שיחה 19:02, 13 באפריל 2010 (IDT)

תודה, אולם שם מגדיר הרמב"ם מהו כופר, ואינו עוסק בי"ג עיקרין. אבל תודה על המ"מ, חיפשתיו. Rex - שיחה 19:57, 13 באפריל 2010 (IDT)

מותר להשתתף? איזו אימרה מחפשים, והאם כבר מצאתם? עזר - שיחה 20:07, 13 באפריל 2010 (IDT)

רמב"ם פירוש המשנה - סנהדרין פרק חלק, משנה א':
”והיסוד השמיני הוא תורה מן השמים. והוא, שנאמין שכל התורה הזו הנמצאת בידינו היום הזה היא התורה שניתנה למשה, ושהיא כולה מפי הגבורה, כלומר שהגיעה עליו כולה מאת ה' הגעה שקורים אותה על דרך ההשאלה דבור, ואין יודע איכות אותה ההגעה אלא הוא עליו השלום אשר הגיעה אליו, ושהוא במעלת לבלר שקורין לפניו והוא כותב כולה תאריכיה וספוריה ומצותיה, וכך נקרא מחוקק. ואין הבדל בין ובני חם כוש ומצרים ופוט וכנען, ושם אשתו מהיטבאל בת מטרד, או אנכי ה', ושמע ישראל ה' אלהינו ה' אחד, הכל מפי הגבורה והכל תורת ה' תמימה טהורה קדושה אמת. ולא נעשה מנשה אצלם כופר ופוקר יותר מכל כופר אחר אלא לפי שחשב שיש בתורה תוך וקלפה, ושאלו התאריכים והספורים אין תועלת בהם, ומשה מדעתו אמרם, וזהו ענין אין תורה מן השמים, אמרו שהוא האומר שכל התורה כולה מפי הקב"ה חוץ מפסוק אחד שלא אמרו הקב"ה אלא משה מפי עצמו וזה הוא כי דבר ה' בזה - תעלה ה' ממה שאומרים הכופרים - אלא כל אות שבה יש בה חכמות ונפלאות למי שהבינו ה', ולא תושג תכלית חכמתה, ארוכה מארץ מדה ורחבה מני ים. ואין לאדם אלא להתפלל כמו דוד משיח אלהי יעקב שהתפלל גל עיני ואביטה נפלאות מתורתיך. וכן פירושה המקובל גם הוא מפי הגבורה, וזה שאנו עושים היום צורת הסוכה והלולב והשופר והציצית והתפילים וזולתם היא עצמה הצורה שאמר ה' למשה ואמר להו, והוא רק מוביל שליחות נאמן במה שהביא, והדבור המורה על היסוד הזה השמיני הוא אמרו בזאת תדעון כי ה' שלחני וכו' כי לא מלבי.”

ברי"א • שיחה • ל' בניסן ה'תש"ע • 20:17, 13 באפריל 2010 (IDT)

עזר, ראה גרסאות אחרונות בעיקרי האמונה היהודית. ישראל - נכון שהרמב"ם שם לא מזכיר במפורש את מושג העיקרים, אך הוא נמצא שם ברקע, וההקבלה ברורה. בהלכות תשובה ג,ז הרמב"ם מזכיר את חמשת העיקרים הראשונים (לפי הסדר) ושם הלכה ח הוא מזכיר את חמשת העיקרים שאחריהם (שלושת האחרונים, שאינם מוזכרים שם במפורש - שכר ועונש, משיח ותחיית המתים - בטלים ממילא אצל מי שאינו מאמין בעיקר העשירי - ההשגחה). בנילה - שיחה 20:21, 13 באפריל 2010 (IDT)

גם שלושתם מוזכרים שם בהלכה ו'. ברי"א • שיחה • ל' בניסן ה'תש"ע • 20:24, 13 באפריל 2010 (IDT)

אכן, פספסתי הלכה זו, אבל אני רואה שם רק את הכופרים בביאת המשיח ובתחיית המתים, ולא את הכופרים בשכר ועונש. בנילה - שיחה 20:33, 13 באפריל 2010 (IDT)