פורטל:קומיקס/כותב קומיקס נבחר/גלריה
גלריית כותבים נבחרים של פורטל קומיקס
לעריכת סדרת כותבי הקומיקס לחצו על המספר בכותרת ואחר כך "עריכה".
קאזו קיבואישי הוא כותב ומאייר קומיקס אמריקאי-יפני. קיבואישי נולד בטוקיו, יפן, ועבר לארצות הברית כשהיה בן ארבע. הוא נהפך למאייר עיתון אוניברסיטת קליפורניה עוד כשהיה בן 18, ושימש בתפקיד זה עד גיל 21.
קיבואישי זכה בפרס אייזנר היוקרתי, האוסקר של הקומיקס, על ספרו "Flight". הספר הוא אנתולוגיה של כמה סיפורים קצרים שכתב ואייר קיבואישי. הספר היה להצלחה בארצות הברית, ומיקם את קיבואישי כמאייר קומיקס מוערך וחשוב בסצנת הקומיקס העכשווית. אלא שלמרות הפרס, הצלחתו האמיתית של קיבואישי הגיעה מאוחר יותר, כשהוציא את הספר הראשון בסדרת הקומיקס המצליחה, הקמע.
הקמע, סדרת קומיקס רצינית לבני נוער, הייתה להצלחה פנומנלית ותורגמה לעשרות שפות, ביניהן גם עברית (הוצאת כתר). הסדרה, שאותה כתב ואייר, בכלל קיבלה בקושי מימון בפרויקט מימון המונים שנערך בארצות הברית. אלא שלאחר יציאת הספר הראשון ההצלחה הייתה גדולה כל כך, שמיד החל לעבוד קיבואישי על ספר שני, שהצליח אף יותר. כך יצאו כשמונה ספרים (האחרון ב-2019) והספר התשיעי והאחרון יועד לצאת בשנת 2023.
כיום קיבואישי נשוי למאיירת הקומיקס איימי קים קיבואישי, ויש להם ילד אחד. בנוסף הוא מפרסם מדי שבוע קומיקס רשת שעוסק בילד וכלבו.
מגדי א-שאפעי (בערבית: مجدي الشافعي) הוא כותב ומאייר הקומיקס הערבי הראשון, שנולד בלוב בשנת 1961 ועבר למצרים בגיל צעיר. יצירתו המפורסמת ביותר היא "מטרו", ספר הקומיקס הערבי המקורי הראשון למבוגרים, והקומיקס הראשון שפורסם במצרים. הקומיקס משקף את שחיתות שלטונו של חוסני מובארכ, דבר שהוביל להליך משפטי נגד אל-שאפעי. משפטו עורר תגובה גדולה ברחבי העולם, וארגוני זכויות אדם רבים קראו בעד אל-שאפעי. לבסוף הוחלט לגנוז את הספר, לקנוס את אל-שאפעי ולהטיל עליו שנת מאסר על תנאי.
הספר לא ראה אור במשך הרבה מאוד זמן עד שבשנת 2015, תחת שלטונו של עבד אל-פתאח א-סיסי, פורסם מחדש במצרים. בשנת 2012, הספר ראה אור בבריטניה בתרגום אנגלי, כאשר עותק גנוז אחד הצליח להתגלגל להוצאת ספרים בריטית. הספר נחשב פורץ דרך, ואל-שאפעי הוא הכותב הערבי היחיד שנכנס לספר "1001 קומיקס".
כיום אל-שאפעי הוא אמן מוכר במצרים ובעולם כולו, והוא המארגן והמפיק בפועל של אירוע "CAHIRO COMIX", פסטיבל קומיקס ייחודי שמתקיים בקהיר מדי שנה ובו ניתן לקנות קומיקס ערבי מקורי. בעקבות ספרו המהפכני של אל-שאפעי, אמנים ערביים רבים ברחבי העולם החלו לפרסם ספרי קומיקס למבוגרים ונפתחו הוצאות ספרים רבות שעוסקות בקומיקס ערבי למבוגרים. רבים מכותבי הקומיקס בעולם הערבי כיום מגדירים את אל-שאפעי כהשראה העיקרית להתפשטות הקומיקס הערבי במגזר.
אוסמו טזוקה (ביפנית: 手塚 治虫; 3 בנובמבר 1928 - 9 בפברואר 1989) היה אמן מאנגה, קריקטוריסט, אנימטור ומפיק סרטים יפני. התפוקה הפורייה שלו, הטכניקות אותם פיתח במהלך הקריירה, והז'אנרים החדשים אותם יצר הובילו לכך שהוא זכה לכינויים "אבי המאנגה", "הסנדק של המאנגה" ו"אל המאנגה". ביפן הוא נחשב בקרב רבים למקביל היפני לוולט דיסני, אשר ששימש לטזוקה מקור השראה במהלך הקריירה. טזוקה ידוע גם בעיקר כיוצר של הסדרות אסטרו בוי וקימבה האריה הלבן (אשר כנראה היווה השראה לסרט של אולפני דיסני "מלך האריות").
הסגנון היפני הייחודי של סרטי אנימציה בהם לדמויות יש עיניים גדולות (סגנון אשר מוכר מחוץ ליפן בשם "אנימה") הומצא על ידי טזוקה, אשר ביסס את הסגנון על סרטים מצוירים מהעולם המערבי כגון בטי בופ של מקס פליישר ומיקי מאוס של וולט דיסני. כאינדיקטור לפרודוקטיביות שלו, אוסף יצירות המאנגה השלם של אוסמו טזוקה מכיל כ-400 כרכים, עם למעלה מ-80,000 עמודים.
הוא הוכשר רשמית כרופא, אך הקדיש את חייו ליצירת כמות עצומה של סיפורי מאנגה, שרובן המכריע מעולם לא תורגמו מיפנית לאנגלית ולכן רובם אינם נגישים לקהל המערבי. הוא החל את הקריירה שלו בתור יוצר מאנגה בעת שהיה סטודנט באוניברסיטה.
טזוקה מת מסרטן הקיבה בשנת 1989 בגיל 60.
ב-1994, העיר טאקאראזוקה, בה גדל טזוקה, פתחה מוזיאון לזכרו. טזוקה זכה בפרסים רבים לאחר מותו.
ביסקו הטורי (נולדה ב-30 באוגוסט במחוז סאיטאמה ביפן) היא אמנית מאנגה (מנגקה) יפנית. ניתן לסווג את מרבית עבודותיה כ"שוג'ו", מנגה המיועדת לילדות או לנערות. הטורי עובדת בהוצאת הקוסנשה.
עבודת המנגה הראשונה של הטורי ביסוקי פורסמה במגזין לה לה בשנת 1999 והייתה סיפור קצר בן 40 עמודים. בשנת 2001 פרסמה לראשונה עבודה ארוכה במסגרת לה-לה. יצירה זו עסקה בנערה חולת לב, המעוניינת להינשך על ידי ערפד, על מנת להפוך לערפדית (בעלת חיי נצח) בעצמה. ב-2002 החלה לפרסם את הסדרה שהקנתה לה את פרסומה, Ouran High School Host Club, העוסקת בנערה אשר מצטרפת למועדון נערים אקסקלוסיבי בבית ספר יוקרתי. עד היום, נמכרו כמה מיליוני עותקים מספרי הסדרה, שמספר העמודים המצטבר שלהם עומד על מעל ל-1000. מאז אפריל 2006 מופקת גם סדרת אנימה על בסיס ספרי הסדרה.
ג'ק קירבי (באנגלית: Jack Kirby; 28 באוגוסט 1917 - 6 בפברואר 1994) היה כותב, אמן ועורך קומיקס יהודי-אמריקני, אשר נחשב בעיני היסטוריוני קומיקס ומעריצים רבים לאחד מהיוצרים החלוציים והמשפיעים ביותר במדיום הקומיקס. מתואר בידי הכותב גראנט מוריסון כ"ויליאם בלייק של הקומיקס"
קירבי עוד מגיל צעיר היה מאייר מוצלח לחוברות ורצועות קומיקס, והשיג מעריצים רבים. מכיוון שלא רצה לפרסם בתחילה את שמו האמיתי, היה ידוע בשמות העט הרבים שלו. למשל, הוא היה נודע בכינוי "המלך" ("The King") בקרב מעריצי קומיקס רבים. במהלך חייו השתמש גם בשמות העט: ג'ק קרטיס, קרט דייוויס, לאנס קירבי, טד גריי, צ'ארלס ניקולס, פרד סנדי, טדי.
קירבי ידוע בשל יצירת כמה מהדמויות החשובות והמוכרות ביותר בעולם הקומיקס יחד עם שותפו רב השנים סטן לי, ביניהן ספיידרמן, ארבעת המופלאים, הענק הירוק, ת'ור, האוונג'רס ועוד. קירבי עבד בחברת מארוול קומיקס במשך שנים, אך בשנות השישים חברת מארוול דיכאה אותו והקרדיט שהגיע לו נלקח על ידי סטן לי, מה שהוביל אותו לעבור בסופו של דבר לחברה המתחרה, DC קומיקס.
עד שנת 1987 היה פרס הקומיקס הנחשב בעולם "פרס קירבי", על שמו (קירבי עצמו זכה בכמה וכמה פרסי קירבי בעצמו). לאחר הפסקת פרס קירבי, נוסד פרס אייזנר, כיום הפרס החשוב ביותר בתעשיית הקומיקס. קירבי הונצח בהיכל התהילה ע"ש ויל אייזנר בשנת 1987.
נעה כ"ץ (נולדה ב-19 באוגוסט 1991) היא קומיקסאית, מאיירת ומעצבת גרפית ישראלית. מלבד היותה קומיקסאית, היא גם חובבת ציפורים מושבעת, מה שהוביל אותה ליצירת הספר ספר הציפורים, שהיה להצלחה כבירה הן במהדורה המודפסת והן ברצועות הראשונות שפורסמו ברשת. הספר מיקם אותה כאחת מציירי הקומיקס המשפיעים בישראל, ועשרות מבקרי קומיקס שיבחו את עבודותיה.
ספרה הראשון היה "4", שהיה אף הוא להצלחה עצומה. הספר היה במקור פרויקט הגמר שלה לבית הספר לאומנויות בצלאל, בדומה לספרי קומיקס אחרים כמו צו 8 של גלעד סליקטר או טרנקילו (קומיקס) של ארז צדוק. ספרה השני היה ספר הציפורים, שהחל בתור רצועות קומיקס שפרסמה ברשת ועד מהרה הפכו לויראלים. הרצועות זכו למאות ואלפי לייקים ושיתופים, ובעקבות ההצלחה של רצועת הקומיקס החליטה כ"ץ לאגד את כל סיפורי הציפורים לספר. קמפיין מימון ההמון שפתחה לצורך הוצאת הספר הגיע ליעד הגיוס בתוך פחות משלוש שעות.
משנת 2017, כ"ץ מפיקה את פסטיבל האיור והקומיקס בנחלת בנימין יחד עם רחל צאירי.
כ"ץ מאיירת לעיתונות ולמגזינים, ביניהם איורים למגזין ליברל ולמוספים השונים של קבוצת ידיעות אחרונות: 7 ימים, 7 לילות, מסלול, זמנים מודרניים, בלייזר ועוד. כ"ץ נהגה לכתוב מדור קומיקס חודשי בבלייזר גרסת הפרינט אשר צויר גם הוא בשחור-לבן-צהוב, בדומה לספרה איה 50. וכן מדור קומיקס שבועי בענייני מדע באתר מכון דוידסון לחינוך מדעי.
לן ויין הוא כותב קומיקס שנחשב לאחד מהגדולים והמשפיעים בתחום גיבורי העל. ויין היה בין היתר הכותב והצייר של כמה מהסיפורים המפורסמים ביותר של אקס-מן, הענק הירוק, קפטן אמריקה ועוד. ידוע כיוצר דמותו של וולברין.
ויין נולד ב- 1948 בארצות הברית, ובצעירותו נהג לקרוא ולצרוך חוברות קומיקס רבות של DC קומיקס. כשהיה בגיל ההתבגרות הוא וחברו מרב וולפמן היו מבקרים במשרדים של חברת 'DC קומיקס' מדי חודש, וכך הכירו אנשים בתעשייה. עוד לפני שמלאו לו 20 הגיש מספר הצעות לסיפורים ודמויות לחברה, אך רק כשהיה בן 20 הזמינה ממנו החברה חוברת.
בשנות השישים עזב ויין את DC קומיקס ועבר למתחרה, מארוול קומיקס. שם הוא היה דומיננטי הרבה יותר, והיה שותף לכתיבת הסיפורים של כמה מהדמויות המוכרות בעולם הקומיקס, כגון האקס-מן, וולברין, הענק הירוק, קפטן אמריקה ועוד.
בשנת 2017 נפטר ויין בגיל 69. עשרות אישים בתעשיית הקומיקס העולמית נפרדו ממנו ברשתות החברתיות, ביניהם ניל גיימן, ג'וס ווידון, בריאן מייקל בנדיס, פאביאן ניסייזה, דן סלוט ג'ייסון אהרון, ואפילו השחקן יו ג'קמן, שידוע בתפקיד וולברין.
ג'ון ליימן הוא כותב וצייר קומיקס אמריקאי, שידוע בשל כתיבת חוברות רבות לבאטמן, זינה, וונדר וומן ועוד. במשך רוב שנות עבודותיו היה כותב עבור מארוול קומיקס וDC קומיקס, אך כיום הוא כותב עבור אימג' קומיקס. הוא גם הכותב של הספר Chew, שהיה ספר פורץ דרך.
ליימן נולד ב-2 באוגוסט 1969, ועוד מגיל צעיר נמשך למדית הקומיקס. משנות השמונים ועד שנות האלפיים כתב יותר מאלפיים חוברות קומיקס עבור חברות "DC קומיקס" ו"מארוול קומיקס", אך כשהוקמה חברת אימג' קומיקס כחלק ממחאת אמני הקומיקס נגד החברות הגדולות, ראה בה ליימן הזדמנות לכתוב קומיקס שיותר מורכב מחוברות הקומיקס הרגילות שיוצאות תחת מארוול ודי סי.
כך פרסם ליימן בשנת 2009 פרסם קטע ראשון מתוך הספר Chew, שעוסק באדם שיכולת העל שלו היא לדעת מה סיפורו של האוכל אותו הוא אוכל. למשל, אם הוא אוכל בשר בקר הוא יכול לחוש בדרך בה נשחטה הפרה, בשרה ניצלה על האש והוסיפו לה טיבול. תכונה זו של הגיבור עוזרת לו במקצועו כבלש, והוא נשלח לזירות פשע כדי לאכול חלקי גופות, ואז לדעת מי היה הרוצח. הספר המלא פורסם ב-2016, באיורו של רוב גיילורי. בשנת 2017 הגיע לישראל לחתום על ספרו, כחלק מפסטיבל אנימיקס.
רוברט קירקמן (באנגלית: Robert Kirkman; נולד ב-30 בנובמבר 1978) הוא כותב קומיקס אמריקאי ופורסם בעיקר בזכות הקומיקס שלו: "המתים המהלכים", שבהמשך הפך לסדרת טלוויזיה בעלת אותו שם. השתתף גם ביצירת סדרת הספין-אוף "הפחד מהמתים המהלכים".
קירקמן נולד ב-30 בנובמבר 1978 בלקסינגטון, קנטקי, וגדל בסינתיאנה, קנטקי. קירקמן היה לחובב קומיקס עוד מגיל צעיר, ופרסם את חוברת הקומיקס הראשונה שלו בשנת 2000 (גיל 22), שעסקה בפרודיה על גיבורי על. בשנת 2008 החל לכתוב עבור אימג' קומיקס, והפך לשותף בחברה שנים אחדות לאחר מכן. כיום הוא כותב אך ורק עבור אימג' קומיקס.
קירקמן הוא היחיד מבין חמשת השותפים של "אימג' קומיקס" שאינו ממייסדיה. ספרו, המתים המהלכים היה להצלחה עצומה ברחבי העולם, ומיקם אותו כאחד מבכירי הקומיקסאים בארצות הברית. מלבד עבודתו בחברת אימג' קומיקס עבד במשך שנים רבות בחברת מארוול קומיקס, שם נזקפות לזכותו כמה מהחוברות החשובות שיצאו בשנים האחרונות, בהן "אקס מן אולטימייט", "הבלתי מנוצח", "הז'קט הטכני" ועוד.
ג' ווילוו ווילסון היא כותבת קומיקס, סופרת ועיתונאית אמריקאית ילידת עומאן. הרומן הגרפי הראשון שלה, קהיר (שיצא לאור על ידי ורטיגו בשנת 2007), נכתב לאחר שגרה תקופה במצרים, והיה לרב מכר בארצות הברית והיה בראש מצעדי המכירות של אותה שנה. הקומיקס היה ייחודי והיה חלק מגל של קומיקסים מהעולם הערבי שבאו באותה תקופה. לאחר מכן הוציאה עוד כמה רומנים גרפים שהיו לפורצי דרך והציגו דמויות שונות מהמקובל, ומורכבות יותר. הדמות המפורסמת ביותר שלה היא גיבורת-על מוסלמית בת 16 בשם קמלה קאן עבור חברת מארוול קומיקס.
דורית מיה-גור (נולדה ב-25 ביוני 1978) היא אמנית, יוצרת וכותבת קומיקס ישראלית. עיקר עבודתה עוסק בגיבורי על ישראליים, כשהמפורסם שבהם הוא פלאפלמן. דמותו מוצגת בתצוגה הקבועה במוזיאון הישראלי לקריקטורה ולקומיקס.
במהלך שנות הקריירה שלה פרסמה יותר מ-15 ספרי קומיקס לבדה ואיירה עוד רבים. בשנת 2010 איירה ספר היסטוריה של העיר חולון לכבוד חגיגות ה-70 לעיר, והספר נכנס לרשימת ספרי הלימוד של תלמידי בית הספר היסודי בעיר.