לדלג לתוכן

פורטל:אירופה/הידעת?/קטעי הידעת? 2

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
101
המלך אדוארד השביעי
המלך אדוארד השביעי

מלך הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה ואירלנד אדוארד השביעי, היה ידוע בכינוי "הדוד של אירופה". זאת משום שקשרי המשפחה הפנימיים בין משפחות המלוכה של אירופה גרמו לכך, שדרכו או דרך אשתו המלכה אלכסנדרה, הוא היה דודם של קיסר גרמניה וילהלם השני, צאר רוסיה ניקולאי השני ואשתו הנסיכה אלכסנדרה, ויקטוריה מלכת ספרד, אשת יורש העצר של שוודיה, מריה מאדינבורו מלכת רומניה ואשת המלך פרדיננד הראשון והרוזנים מהסה וסקסה-קובורג-גותה. כמו כן היה בן דודם של מלכי בלגיה, פורטוגל, בולגריה והולנד וגיסם של מלכי דנמרק ויוון.

עריכה | תבנית | שיחה
102
המלכה ויקטוריה
המלכה ויקטוריה

כאשר ג'ונתן סוויפט מתאר בספרו "מסעי גוליבר" את מלכהּ של ארץ הגמדים, ליליפוט, הוא כותב שחלק ממאפייני הופעתו תואמים את הופעתם של מלכי דרום מזרח אסיה וחלק תואמים את מראם של מלכי אירופה. בין מאפייני מלכי אירופה הוא מונה "שפה אוסטרית" – שפה תחתונה שמוטה, כמו זו שהופיעה בעקבות מוטציה ונישואי קרובים, תחילה במשפחת המלוכה של בית הבסבורג האוסטרי ואחר כך בבתי מלוכה נוספים באירופה שהיו איתו בקשרי נישואים. נישואי הקרובים בקרב משפחות המלוכה האירופאיות גרמו להפצת מחלות ולקויות תורשתיות במשפחות אלה. דוגמה מפורסמת אחרת לכך היא הפצת מחלת ההמופיליה במשפחות אלה. ממבט באילן היוחסין אנו יודעים כי המוטציה שגרמה למחלה זו התרחשה אצל המלכה ויקטוריה (בתמונה).

עריכה | תבנית | שיחה
103
יורק בקר צוחק בתצלום תקריב צבעוני, כשהוא בגיל האמידה
יורק בקר

הספר, יעקב השקרן, המגולל בהומור רב את סיפורם העצוב של יהודי גטו לודז', עובד לשני סרטי קולנוע עטורי פרסים. האחד בגרמניה המזרחית ב-1974 והשני בארצות הברית ב-1999. למעשה, הסופר ותסריטאי, יורק בקר, התכוון מלכתחילה להוציא את היצירה כסרט, ולא כספר. האולפן החל ללהק שחקנים לצורך העניין, אך העבודה על הסרט הופסקה 1966, לאחר שמפלגת האיחוד הסוציאליסטי גינתה את תעשיית הקולנוע כחתרנית ופוגעת בקומוניזם. כמו כן, הבמאי המיועד, פרנק באייר, הוכנס לרשימה השחורה, ומיזמי קולנוע רבים בוטלו בגלל הפגיעה הצפויה בהכנסות, שגרם הצנזור באותה תקופה. רק בעקבות ביטול הפקת הסרט, החליט בקר להפוך את התסריט לספר. וזה יצא לאור ב-1969, הצליח, ופתח את הדלת לאישור הפקת הסרט בגרמניה המזרחית.

עריכה | תבנית | שיחה
104

במהלך מלחמת שלושים השנים, שנערכה בין השנים 16181648, נכבשה פראג על ידי צבאות שונים. כשהצבא השוודי ניסה לכבוש את פראג, התגוננו התושבים וגם היהודים לקחו חלק במגננה, שהצליחה למנוע מהשוודים את הכיבוש. מאוחר יותר, כאות תודה לפועלם של המגינים, החליט פרדיננד השלישי, קיסר האימפריה הרומית הקדושה להעניק להם זכות לשאת דגל לכל שכונה. כך, לראשונה בהיסטוריה, הוצג דגל הנושא את הסמל מגן דוד כסמל ליהדות.

עריכה | תבנית | שיחה
105

עם תבוסת ממלכת ירושלים בקרב קרני חיטין ב-1187, קרב אשר סימן תפנית בתקופת שלטון הצלבנים בארץ ישראל, נפל שלל לידי המוסלמים הצלב האמיתי, שעל פי האמונה הנוצרית היה הצלב עליו נצלב ישו. הצלב האמיתי היה לסמלם של הצלבנים, ונלקח לשדה הקרב על מנת לרומם את מורל הלוחמים ולחולל נסים. עצם נפילתו הייתה בעייני הצלבנים מהמפלות הקשות שיכלו לספוג, ונעשו מאמצים דיפלומטיים רבים להשיבו. על פי המסורת הנוצרית, הצלב האמיתי לא אבד לגמרי, ושרידים ממנו נותרו פזורים בכנסיות שונות באירופה. אלא שלמעשה, עד סוף ימי הביניים, כנסיות רבות כל כך טענו שבבעלותן חלקים מהצלב האמיתי, שז'אן קלווין אמר במאה ה-16 שיש מספיק כפיסי עץ כדי למלא בהם ספינה.

עריכה | תבנית | שיחה
106
בונקר גדול בגבול מקדוניה
בונקר גדול בגבול מקדוניה

אנוור הוג'ה, שהיה הדיקטטור של אלבניה הקטנה ודלת אוצרות הטבע, עמד בראש הפרטיזנים, ששחררו את ארצו משלטון איטליה. הוא הנהיג משטר קומוניסטי נוקשה, בנוסח סטלין, וניתק את הקשרים עם כל מדינה, שלא נהגה בדיוק כמוהו. כך ניתק עם ברית המועצות, לאחר שניקיטה חרושצ'וב יצא נגד משטרו של סטלין והנהיג את מדיניות ההפשרה, ובהדרגה ניתק את הקשרים עם כל מדינות העולם. בכדי להתמודד עם איומי עולם שלם של אויבים, נבנו בהוראתו, במשך כ־40 שנה בין 170,000 ל־750,000 הבונקרים באלבניה. דהיינו בממוצע בין 5.7 ל־24 בונקרים לקמ"ר או בונקר אחד לכל ארבעה תושבים. כמו כן, כל משפחה כפרית הייתה אחראית על ניקיון הבונקר שלה, וכל תושב עבר מגיל 12 אימון בירי בקלצ'ניקוב.

עריכה | תבנית | שיחה
107
סמלילו של סניף הדואר התת-מימי, רייסור
סמלילו של סניף הדואר התת-מימי, רייסור

סניף הדואר התת-מימי בריסור הוא סניף דואר, שנבנה בפעמון צלילה, שהוקם כאתר תיירות, וממוקם על קרקעית הים ברייסור, עיירה קטנה בחוף הנורווגי הדרומי. הסניף מוכר על ידי מערכת הדואר הנורווגית, כסניף דואר מהימן, הרשאי לאסוף ולטפל במכתבים. זהו סניף הדואר התת-מימי היבש היחיד בעולם. סניפי דואר תת-מימיים אחרים פועלים בסביבה רטובה. הסניף פעיל בעונת התיירות – בקיץ.

עריכה | תבנית | שיחה
108
ניצולים מהרעידה חיו באוהלים מחוץ לחורבות ליסבון: גילוף גרמני זה משנת 1755
ניצולים מהרעידה חיו באוהלים מחוץ לחורבות ליסבון: גילוף גרמני זה משנת 1755

בשנת 1755 ארעה אחת מרעידות האדמה הקשות והמשפיעות בהיסטוריה. גאולוגים מעריכים, כי עוצמתה הייתה דרגה 9 בסולם מגניטודה לפי מומנט, ומוקד הרעש היה באוקיינוס האטלנטי, בסביבת פורטוגל ומרוקו. גלי הזעזוע הורגשו בכל אירופה, וכנראה גם, ששני אנשים נהרגו מהם בברזיל הרחוקה. גלי הצונאמי, שיצרה הרעידה, הרסו מבנים רבים סביב האוקיינוס. הרעידה גרמה גם לשריפות, ויחד עם הצונמי והשריפות הרגה כ-100,000 איש, החריבה את ליסבון, והביאה לאובדן רבבות ספרים ואוצרות אמנות אחרים. החורבן חיסל את הקולוניאליזם של פורטוגל, אך פתח בה עידן אדריכלי חדש. רעידת האדמה בליסבון הייתה כר לדיונים פילוסופיים בעידן האורות, גרמה להתפתחויות משמעותיות בתאודיציה ובפילוסופיית הנשגב, והייתה רעידת אדמה הראשונה, שנחקרה מדעית. בכך היא יצרה את מדע הסייסמולוגיה.

עריכה | תבנית | שיחה
109
מדליית ארד עם דיוקנו של טדאוש קושצ'ושקו במבט על צדודיתו הימנית.
מדליית ארד עם דיוקנו של טדאוש קושצ'ושקו.

האציל הפולני, טדאוש קושצ'ושקו, היה קצין בצבא המורדים האמריקאי, ואחד מגיבורי מלחמת העצמאות של ארצות הברית. הרעיונות הליברליים שייבא משם גרמו לו לשחרר את הצמיתים מאחוזתו שבפולין. הדבר הכניס אותו לחובות כבדים, מהם יצא רק כאשר בלחץ פוליטיקאים, הוסר הווטו על גויסו לצבא פולין, למרות הטפותיו לשוויון זכויות לכל אזרח. כמפקד דיוויזיה הוא קיבל עיטור גבורה ממפקדיו, אולם הוא סירב לקבל עיטור דומה מהמלך, כחלק מהטפתו לביטול המלוכה. על סירובו זה הוא קיבל עיטור ממהפכני צרפת. לאחר כניעת המלך לפולשים, קושצ'ושקו הכריז על עצמו כמנהיג לאומי, והקים צבא נגד הכיבוש הרוסי. צבא זה, שהכיל באופן חדשני אף גדוד פרשים יהודי, נכשל מיד. כאשר הצארית יקטרינה השנייה מתה, בנה, פאוול הראשון, השתדל להפוך את כל פקודותיה, ושחרר את קושצ'ושקו מהשבי, עם כל יתר האסירים הפוליטיים הפולנים. קושצ'ושקו בילה את שארית חייו בגלות, לאחר שסירב לפניות קיסר צרפת, נפוליאון, להשתתף במלחמותיו, ובתמורה להיות מנהיג-בובה של דוכסות ורשה. אולם למרות מפעל חייו למען הרפובליקות, קושצ'ושקו נקבר בקריפטה של קתדרלת ואוול, לצד מלכי פולין.

עריכה | תבנית | שיחה
110
תחריט של הנדריק הונדיוס המתאר שלוש נשים מושפעות מהמגפה.
תחריט של הנדריק הונדיוס המתאר שלוש נשים מושפעות מהמגפה.

"מגפת ריקודים" קטלנית פרצה בשטרסבורג ביולי 1518. רקדו בה מאות אנשים במשך ימים ארוכים, ללא מנוחה, למרות שחלק מהרוקדים מתו במהלך הריקוד מהתקף לב, שבץ מוחי, רעב או תשישות. לא ידוע מה הייתה הסיבה לריקוד כה מתיש. אך החוקרים בדעה אחת, שהרוקדים לא עשו זאת מרצונם החופשי, ובוודאי שלא למטרת הנאה - הרוקדים התפתלו בכאב, זעקו לעזרה, והתחננו לרחמים. הרופא המקומי שלל סיבות אסטרולוגיות או על-טבעיות לתופעה, ואבחן "מחלה טבעית", שנגרמת מ"הדם החם" של הרוקדים. אך, במקום הקזת דם, שהייתה נהוגה בימי הביניים, הרשויות דווקא עודדו את הריקודים על ידי הקצאת אולמות, בניית במה והבאת תזמורת. זאת מתוך אמונה, שרק אם החולים ימשיכו לרקוד ברציפות ובלי מנוחה, יום ולילה – הם ירפאו.

עריכה | תבנית | שיחה
111
יצירה המוצגת במוזיאון - מסכה מצדפים
יצירה המוצגת במוזיאון - מסכה מצדפים

בעיר לוזאן שבשווייץ מצוי מוזיאון אוסף האמנות המנודה והגולמית (Collection de l'art brut), המציג ציורים, תצלומים ושאר אמנות פלסטית מאת אמנים חסרי קשרים עם הממסד, ושכמעט ואינם מתחשבים במסורת ובתרבות אמנותית כלשהי. רבים מהיוצרים המציגים שם את יצירותיהם הם אסירים, מאושפזים כרוניים או אנשים עריריים. כמו מרבית המוזיאונים בעולם, גם מוזיאון זה מרענן מדי פעם את גלריות התערוכות המתחלפות שלו; אולם בשביל לעשות זאת, הוא אינו יכול לשאול יצירות ממוסדות מקבילים לו, משום שלא קיימים מוסדות כאלה. על כן המוזיאון מציג לקהל בכל זמן נתון רק כ-700 מרבבות המיצגים שברשותו, וקיבוץ התערוכות החדשות בו נעשה מתוך מחסני הענק שלו עצמו.

עריכה | תבנית | שיחה
112
צילום תקריב מלך ספרד, המלך פיליפה השישי, לבוש בחליפה ומעונב, עם עיטור כבוד, אך בלא כתר.
פליפה השישי, מלך ספרד

שלושה מונרכים נוכחיים בעולם הם גם ספורטאים אולימפיים, שייצגו את מדינותיהם באולימפיאדה כשהיו יורשי העצר של תואריהם הנוכחיים. פליפה השישי, מלך ספרד, ייצג את ארצו בשיט מפרשיות באולימפיאדת ברצלונה (1992). האראלד החמישי, מלך נורווגיה, ייצג את ארצו בשיט בשלוש אולימפיאדות - אולימפיאדת טוקיו (1964), אולימפיאדת מקסיקו סיטי (1968) ואולימפיאדת מינכן (1972). הגדיל לעשות אלבר השני, נסיך מונקו, שייצג את ארצו בלא פחות מחמש אולימפיאדות חורף רצופות בין 1988 ו-2002 במזחלות בובסליי. שלושתם גם נשאו את דגלי מדינתם לפחות פעם אחת בטקס הפתיחה של אולימפיאדה בה השתתפו. עם זאת, איש מהם לא זכה במדליה אולימפית.

עריכה | תבנית | שיחה
113
קוביית חמאה וסכין חמאה ייעודית
קוביית חמאה וסכין חמאה ייעודית

בשנת 1962, הונהגה בשוק האירופי המשותף "מדיניות חקלאית משותפת" - קובץ חוקים וכללים לסבסוד החקלאות האירופית, שמטרתו למנוע אבטלת חקלאים בשנים דלות ביקוש. מדיניות זו צרכה כ-70% מתקציב ארגון השוק האירופי המשותף, וביטויה הידוע ביותר היה "הר החמאה". דהיינו, כתוצאה מהתערבות רגולטורית, החקלאים ייצרו חמאה בכמות שעלתה בהרבה על הביקוש בשוק, ועודף גדול של שלה נערם במחסנים, בכמות של חצי מיליון טון בשנת 1975, ושיא של 1.4 מיליון בשנת 1987. ניסיונות אירופיים להיפטר מהחמאה על ידי שיווקה לארצות העולם השלישי במחירים נמוכים נתקלו בהתנגדות תקיפה מצד ארצות הברית, ששאפה לשמור על רמת מחירים גבוהה בעבור יצואני החמאה שלה. לבסוף, בשנת 1985 נחתם הסכם בין מדינות אירופה לארצות הברית שהסדיר הפצה זו. בנוסף, בשנת 1988 הוכנס לשוק האירופי המשותף מנגנון של מייצבי שוק, ואמצעים אלה הצליחו "להמיס" את רוב רובו של "הר החמאה", אם כי לא להעלימו כליל. עם זאת, בשנת 2002 שוב נערמו מאות אלפי טון חמאה במחסנים

עריכה | תבנית | שיחה
114
משמר הלילה
משמר הלילה
הציור "משמר הלילה", או בשמו המלא, המיליציה של קפטן פרנס באנינג קוך, שצייר רמברנדט, הושלם בשנת 1642 ומתאר את המיליציה של קפטן קוך (לבוש בשחור ואדום) וסגנו וילם ואן רויטנבורך. בזמן יצירתה נחשבה התמונה למשונה, משום שלא כל פרצופי הדמויות נראים בה בשלמותם, ולכן מזמיני התמונה סירבו לשלם עליה. אולם כיום מוצגת היצירה במוזיאון רייקסמוזיאום היוקרתי שבאמסטרדם, לאחר שנמרח עליה ציפוי לכה כהה לשם הגנה. הציפוי הכהה את התמונה, וכך זכתה לכינוי "משמר הלילה" - אף שאין מדובר בסצנה לילית.
עריכה | תבנית | שיחה
115
בית ארבע קומתי מטופח ברחוב פורטלנד בסאות'המפטון שבאנגליה, עם חסימות בלוקים בשטח של חלק מחלונותיו.
בית ברחוב פורטלנד בסאות'המפטון שבאנגליה, עם חסימות בלוקים בשטח של חלק מחלונותיו.

בישראל, ארנונה היא מס מוניציפלי שבסיסו הוא השטח הבנוי של הנכס שעליו הוא מוטל. עם זאת, מדידת שטח בנוי אינה פעולה פשוטה, מה גם שההוראות משתנות לגבי חישוב החלק בשטח הבנוי המשותף בבית משותף, לגבי השטח שבעובי הקירות ולגבי אחוזי השטח המחושב מהמרפסות ומהחצרות המרוצפות. באירופה היו ניסיונות להחליף את בסיס המס משטח הנכס להגדרה אופרציונלית – הגדרת דבר מה שמעיד על שטח הנכס, אך קל בהרבה למדידה. ההגדרה האופרציונלית שנבחרה הייתה מספר החלונות שבנכס. אולם "מס החלונות" נכשל, כי בעלי הבתים חסמו את חלונותיהם כדי להפחית את שיעור המס.

עריכה | תבנית | שיחה
116
מפת האי מרקר עם קו הגבול המזוגזג ואיור המגדלור. האי בעל קו חוף אבסטרקטי, אך יכול להיכנס בערך לאליפסה.
מפת האי מרקר עם קו הגבול המזוגזג ואיור המגדלור

מרקר(אנ') הוא אי לא מיושב קטנטן, בעל שטח של 33 דונם, שמחצית שטחו שייכת לשוודיה, ומחציתו השנייה לפינלנד. אולם בניגוד לקו הגבול הפנים יבשתי בין שתי מדינות אלו, שהוא קו די ישר, קו הגבול על האי מזוגזג ביותר, ומכיל מובלעת שוודית בפינלנד ומובלעת פינית בשוודיה (בתמונה). עד שנת 1809 קו גבול זה היה ישר כסרגל. אלא שאז בנו הפינים מגדלור בנקודה הגבוהה ביותר באי, שבמקרה הייתה עמוק בתוך שטח שוודיה. ובכדי שפינלנד תוכל לשלוט במגדלור, סיכמו המדינות על הקמת מובלעת פינית, שתכלול את המגדלור, ומובלעת שוודית, שתפצה על האובדן השטח.

עריכה | תבנית | שיחה
117
דיוקן מצולם, שחור-לבן של ואלרי ז'יסקר ד'אסטן, בחליפה, משנת 1975, כשהוא בגיל העמידה.
ואלרי ז'יסקר ד'אסטן, 1975

מאז שנת 1987 נמצאת טורקיה במגעים עם האיחוד האירופאי, לשם הצטרפות אליו. אך בריאיון עיתונאי[1] בשנת 2002, העריך נשיא ארגון הרשויות המקומיות של האיחוד (ונשיא צרפת לשעבר), ז'יסקר ד'אסטן, שטורקיה לא תצורף אליו, לעולם. לצד הטיעונים המעמיקים נגד הצירוף, ז'יסקר ד'אסטן טבע את סיסמה הקליטה: "בירתה (אנקרה) מחוץ לאירופה, 95 אחוז מאוכלוסייתה גרה מחוץ לאירופה, זו לא מדינה אירופאית". הבעיה בסיסמה זו היא, שבאיחוד חברה מדינה אחרת, ש-100% מאוכלוסייתה גרה מחוץ לאירופה; מדינה, שטורקיה חוצצת בינה לבין אירופה; מדינה, שקרובה יותר לסוריה וללבנון מאשר לאירופה. זוהי קפריסין.

עריכה | תבנית | שיחה
118

מודל מערכת השמש בשוודיה הוא המודל הגדול ביותר, בקנה מידה אמיתי, של מערכת השמש. (קנה המידה של המודל הוא 1 ל-20 מיליון). המודל פרוש לאורכה של שוודיה, והממחיש את ממדיהם האמיתיים של כוכבי הלכת וגרמי השמים ואת המרחקים ביניהם.

השמש מיוצגת במודל על ידי אריקסון גלוב, היכל הספורט הלאומי של שוודיה, הממוקם בסטוקהולם. ארבעת כוכבי הלכת הפנימיים (כוכב חמה, נוגה, כדור הארץ ומאדים) ממוקמים אף הם בסטוקהולם, אך כוכבי הלכת החיצוניים (צדק, שבתאי, אורנוס ונפטון) וכן גרמי שמים אחרים המהווים חלק ממערכת השמש, פרושים צפונית לסטוקהולם, בערים שונות לאורך חופו של הים הבלטי.



עריכה | תבנית | שיחה
119
גולשת הסקי טינה וייארתר, זוכת מדליית ארד באולימפיאדת פיונגצ'אנג (2018)
גולשת הסקי טינה וייארתר, זוכת מדליית ארד באולימפיאדת פיונגצ'אנג (2018)

מדינת ליכטנשטיין דומה בגודל שטחה ובמספר התושביה למועצה האזורית חוף הכרמל. בשל ממדיה הקטנים, נמל התעופה המשמש אותה מצוי בשכנתה, שווייץ, וגם המטבע המקומי שלה הוא הפרנק השווייצרי. הכדורגל הוא ענף הספורט הפופולרי ביותר בליכטנשטיין, וקבוצות הכדורגל שלה משחקות בליגות של שווייץ. קבוצתה הבכירה ביותר, ואדוץ, אומנם משחקת בליגה השווייצרית הראשונה, אך נבחרת ליכטנשטיין בכדורגל נחשבת לאחת החלשות באופ"א, ומעולם לא העפילה לשום טורניר משמעותי. ובכל זאת, במשחקים האולימפיים הגיעה ליכטנשטיין להישגים משמעותיים באולימפיאדות החורף. היא זכתה בעשר מדליות. לכן, ביחס למספר אזרחיה, היא המדינה בעלת מספר המדליות הגבוה ביותר בעולם - יותר ממדליה אולימפית אחת לכל 4,000 תושבים.

עריכה | תבנית | שיחה
120
מראה מונקו מראש צוק הטט דה שיאן
מראה מונקו מראש צוק הטט דה שיאן

ארבע המדינות הזעירות באירופה הן קריית הוותיקן, מונקו, סן מרינו וליכטנשטיין. כוחות הביטחון של הוותיקן, שהיא המדינה הקטנה בעולם (כחצי קמ"ר וכ-510 אזרחים) מונים רק את המשמר השווייצרי, בו משרתים כ-125 שומרים (חסרי אזרחות מקומית). כוחות הביטחון של ליכטנשטיין, הגדולה מבין ארבע המדינות הנ"ל (160 קמ"ר וכ-40,000 אזרחים) מכילים רק כ-125 שוטרים. אולם לשתי האחרות יש שירותי ביטחון מפותחים מאוד. לנסיכות מונקו (2 קמ"ר וכ-36,000 אזרחים, כל שִׁטְחָהּ מופיע בצילום) יש יחידת צבא וכבאות בת 148 חיילים[1], המופקדת בעיקר על ההגנה האזרחית, חילוץ והענקת שירותי חירום. קיים בה גם כוח קומנדו בשם "כוח משמר הנסיך", המונה כ־100 חיילים מקומיים ושלושה קצינים מושאלים מצבא צרפת. במשטרת מונקו, המונה כ־520 שוטרים, כלולים משמר חופים, משמר גבול, חטיבת פלילים ובה מחלקת חקירות פשיעה, זיהוי פלילי ומשאבי מידע, חטיבת משטרת העיר, הכוללת יחידת התערבות מיוחדת המקבילה לימ"מ, מרכז פיקוד מבצעי וחטיבת "נמל התעופה", המופקדת על מנחת המסוקים. הכוחות המזוינים של סן מרינו (61 קמ"ר וכ-34,000 אזרחים) מונים עשר יחידות צבאיות ומשטרתיות, שאחת מהן היא להקה צבאית בת כ-60 חיילים.

עריכה | תבנית | שיחה
121
לוח ספרות בבלי, מבוסס על בסיס 60
לוח ספרות בבלי, מבוסס על בסיס 60

דוברי שפת יוקי(אנ'), אחת משפות ילידי אמריקה, מנו עצמים וחישבו בבסיס שמונה. דהיינו, המילה המקבילה בשפתם לאחת עשרה, מבחינת הֶלְחֵם מילים קודמות, מנתה תשעה עצמים, המקבילה ההלחמית לעשרים ואחת מנתה שבעה עשר עצמים, וכן הלאה. לדוברי שפה זו אמנם היו עשר אצבעות ידיים, כמקובל באוכלוסיית האדם, אלא שבעת מנייה, הם ספרו את הרווחים שבין האצבעות, ולא את האצבעות עצמן.

ספירה בבסיס שונה מעשר נדירה בעת החדשה, אולם משוער, כי דוברי השפות הגרמאניות בעת העתיקה ספרו בבסיס לא אחיד(אנ') – בכפולות עשר של שתים-עשרה. כמו כן, בכתובים הבבליים יש שיטת ספירה בבסיס 60, שבעטיה עד היום כל מעלה במעגל וכל שעה, מתחלקות לשישים דקות. אם כי התעמקות בעיצוב הספרות (בתמונה) והשוואת שמות המספרים בשפתם לשפות שמיות אחרות[2] מחשידה, שבעל פה, הם ספרו בבסיס עשר.

עריכה | תבנית | שיחה
122
דגל סן מרינו
דגל סן מרינו

סן מרינו, מדינה אירופאית זעירה ללא מוצא לים, מתיימרת להיות הרפובליקה העתיקה בעולם. לפי הטענה, היא הוקמה ב-3 בספטמבר 301 לספירה על ידי מרינוס הקדוש, סתת אבן נוצרי, מראב (כיום אי בקרואטיה) שנמלט מהקיסר הרומי דיוקלטיאנוס על רקע רדיפה דתית. חוקת המדינה, שנכתבה בשנת 1600, היא החוקה הכתובה העתיקה ביותר בעולם שעדיין בתוקף. סן מרינו היא אף הישות המדינית היחידה בעולם שהמשפט הרומי האזרחי עדיין חל בה, זאת בניגוד לשאר מדינות אירופה בהן היה תקף בעבר, אך תוקפו פג בעקבות חקיקת מערכות חוקים מתקדמות יותר.

עריכה | תבנית | שיחה
123

דגל רומניה שינה את עיצובו פעמים רבות, בהתאם לתמורות שחלו באופיהּ של רומניה ובמשטרהּ. כשהונף לראשונה, במהפכת 1848, הוא הכיל את הכיתוב "אחווה צדק" – סיסמת המהפכנים. בתקופת היותה של רומניה ממלכה, הכיל דגלהּ את הסמל הרומני ואת המונוגרמה המלכותית, שהשתנתה משליט לשליט. בתקופה הקומוניסטית, הסמל שבדגל הוחלף לזה של הרפובליקה הסוציאליסטית רומניה. במהלך המהפכה הרומנית של שנת 1989, מנפי נס המרד גזרו סמל זה מהדגל, והותירו בו חור עגול. ולאחר שרומניה הפכה לרפובליקה דמוקרטית, הפס הצהוב האנכי במרכז הטריקולור הרומני נותר חלק: נטול חור ונטול סמל.

עריכה | תבנית | שיחה
124
-
הוספה
125
-
הוספה
126
-
הוספה
127
-
הוספה
128
-
הוספה
129
-
הוספה
130
-
הוספה
131
-
הוספה
132
-
הוספה
133
-
הוספה
134
-
הוספה
135
-
הוספה
136
-
הוספה
137
-
הוספה
138
-
הוספה
139
-
הוספה
140
-
הוספה
141
-
הוספה
142
-
הוספה
143
-
הוספה
144
-
הוספה
145
-
הוספה
146
-
הוספה
147
-
הוספה
148
-
הוספה
149
-
הוספה
150
-
הוספה
151
-
הוספה
152
-
הוספה
153
-
הוספה
154
-
הוספה
155
-
הוספה
156
-
הוספה
157
-
הוספה
158
-
הוספה
159
-
הוספה
160
-
הוספה
161
-
הוספה
162
-
הוספה
163
-
הוספה
164
-
הוספה
165
-
הוספה
166
-
הוספה
167
-
הוספה
168
-
הוספה
169
-
הוספה
170
-
הוספה
171
-
הוספה
172
-
הוספה
173
-
הוספה
174
-
הוספה
175
-
הוספה
176
-
הוספה
177
-
הוספה
178
-
הוספה
179
-
הוספה
180
-
הוספה
181
-
הוספה
182
-
הוספה
183
-
הוספה
184
-
הוספה
185
-
הוספה
186
-
הוספה
187
-
הוספה
188
-
הוספה
189
-
הוספה
190
-
הוספה
191
-
הוספה
192
-
הוספה
193
-
הוספה
194
-
הוספה
195
-
הוספה
196
-
הוספה
197
-
הוספה
198
-
הוספה
199
-
הוספה
200
-
הוספה