מכבי אש

כיבוי שרפה בקוויבק, קנדה

כיבוי אש באיור מגרמניה, שנת 1904

כיבוי אש בשרפה בכרמל (2010)

מטוסי כיבוי משתתפים בכיבוי השרפה בכרמל, 2010

מכבי אש הוא ארגון חירום המופקד על כיבוי שריפות, מניעת התפשטות אש בלתי מבוקרת, חילוץ והצלת לכודים במתארים שונים וטיפול באירועים שמעורבים בהם חומרים מסוכנים.

העוסקים בכיבוי האש הם לוחמי אש.

הגדרת התפקיד

כארגון חירום מכבי האש עסוקים בעיקר בכיבוי שריפות, חילוץ והצלת לכודים בתאונות דרכים, מפולות והרס, חילוץ מבורות, חילוץ מגובה, ממעליות, חילוץ בעלי חיים וטיפול באירועי חומ"ס. אך למעשה תפקידם העיקרי הוא מניעה, מדור מיוחד במכבי האש הוא מדור בטיחות אש שאמון על סידורי בטיחות האש בכל מבנה או מקום שמוקם בארץ (מגורים, תעשייה, מסחר, מנהרות, אצטדיונים וכו').

הצבע המזוהה ביותר עם מכבי האש הוא אדום, וזהו לרוב צבע רכב הכיבוי ופנס האזהרה המהבהב שעליו. צבע מדי מכבי האש הוא צהוב, אדום או כחול-אפור.

בעבר, הגיעו כוחות מכבי האש אל מקום האירוע בעזרת כרכרה, אך עם התפתחות הטכנולוגיה ובניית מכוניות ומשאיות חדישות, מתניידים מכבי האש במשאיות מיוחדות כבאיות, הללו מצוידות בזרנוק מים כדי לכבות אש, סולם להגיע לאזורים גבוהים ובלתי נגישים, וסירנה רועשת לפינוי התנועה שבדרך.

בתחנת מכבי האש צוות אנשים במשמרות, כך שבכל עת יהיה צוות שיוכל לעזור לכשיקרא. לעיתים, כאשר יש להציל אנשים הכלואים בבניין ובסביבותם אש ועשן, לובשים על גופם מכבי האש חליפות מיוחדות המונעות שאיפת עשן ושרפה.

חילוץ והצלה

כאמור, הכבאים עוסקים בחילוץ לכודים מבורות, חילוץ ממבנים שקרסו, חילוץ מתאונות דרכים, חילוץ בעלי חיים שונים שנקלעו למצוקה אף הם ועוד. בישראל, גם פיקוד העורף מסייע בחילוץ בני אדם ממבנים שקרסו, באירוע בו מעורב פיקוד העורף, לרוב, יהיה זה הוא שיוביל את פעולות החילוץ ומכבי האש יהיה תחת פיקודו.

רבים מנפגעי תאונות הדרכים הקשות נלכדים בתוך רכבם כאשר מבנהו של הרכב משתנה מעוצמת הפגיעה ולוכד אותם בתוך הרכב. בנוסף לכך, האדם הלכוד עלול להיות פצוע קשה ובכך להיות רגיש לתנועות. גם סכנת התלקחות הרכב מעוצמת הפגיעה ויצירת ניצוץ שיבוא במגע עם חומר דלק נלקחת בחשבון. הפצוע עלול לאבד דם רב עקב פציעה פתוחה, ולכן, יש לחלצו במהירות ולאפשר לכוחות הרפואה במקום לטפל בו בעת ובעונה אחת.

על מנת לחלץ את הלכוד, משתמשים הכבאים בציוד מגוון:

• גרזן דו-ידני לפינוי מכשולים ושבירת קירות, קורות עץ וזכוכיות.
• מסורים חשמליים שונים לניסור חלקים שונים, כריתת עצים או עצמים בזירת האירוע.
• ערכות חילוץ עיקרי הכלים כיום שכוללים ערכות חילוץ מטובות החברות בעולם בתחום כגון לוקאס והולמטרו, ערכות שרובן פועלות כמערכות הידראוליות אך ישנן גם ערכות פנאומטיות כגון כריות אוויר. בערכות ההידראוליות ניתן למצוא בערכת כלים כגון "קוצץ" הדומה למספרים שחותכות פח וברזל; "מפשק" המרחיב את אזור עבודתם של הכבאים ומאפשר גישה ומקום עבודה לקוצץ; "רם" – בוכנה הפועלת על שמן הידראולי המרחיבה את אזור ההילכדות ומסייעת לכבאים בחילוץ.
• כריות אוויר – ישנם במערך הכבאות בישראל שני סוגי כריות אוויר. כריות האוויר משמשות ככלי הרמה/הפרדה. הן מתנפחות על ידי מיכל אוויר דחוס ובכך יוצרות את המרחב המבוקש אם זה לחילוץ של לכוד או לכל פעולת חילוץ/הרחקה/הפרדה אחרת.
• "בוק" – חתיכת עץ או פלסטיק דחוס וקשיח המשמשת כתמיכה לכלי החילוץ על מנת ליצור צמצום טווחי עבודה, עיגון, אבטחה ועוד.

בעבר היה נהוג השימוש ביריעת הצלה להצלת אנשים שנתקעו בשריפות עם מוצא יחיד לחלון ונאלצו לקפוץ כדי לשרוד, אך השימוש בה הופסק לטובת מנופים שנהיו יותר נפוצים.

הגורמים המשפיעים על התפתחות השרפה

מספר גורמים משפיעים על התנהגותה והתפתחותה של השרפה בתוך החלל הסגור, כלל שהשרפה מתקדמת משלב ההצתה ועד לשלב הדעיכה:

• גודלם של פתחי שחרור עשן וחום, מספרם והסידור שלהם
• נפח החלל הסגור
• התכונות התרמיות של קירות החלל הסגור
• גובה התקרה של החלל הסגור
• המידה, ההרכב והמיקום של צברי חומרי הבעירה שניצתו ראשונים
• זמינות ומיקום צברי חומרי בעירה נוספים (חומרי מטרה)

על מנת שתתפתח שרפה צריך להימצא אוויר זמין לתמוך בבעירה מעבר לשלב ההצתה. גודלם ומספרם של פתחי שחרור חום ועשן בחלל הסגור, יקבעו כיצד תתפתח האש באותו חלל. גודל החלל הסגור, צורתו וגובה התקרה יקבעו אם תיווצר מתחת לתקרה שכבה משמעותית של גזים חמים. מיקומו של צבר חומרי הבעירה הראשוני חשוב אף הוא להתפתחות שכבת הגז החם. הלהבות של צבר חומרי הבעירה במרכז החלל הסגור מושכות יותר אוויר והן קרות יותר מאשר הלהבות ליד הקירות ובפינות החלל הסגור. הטמפרטורה המתפתחת בשרפה בחלל סגור היא תוצאה ישירה של האנרגיה המשתחררת בצורה של חום ואור, כאשר חומרי הדלק בוערים. כמות האנרגיה המשתחררת  לאורך זמן נקראת שיעור/קצב שחרור החום (HRR). שיעור החום המשתחרר נמדד ביחידות BTU לשנייה או בקילוואטים. קצב שחרור החום תלוי ישירות בכמות חומרי הדלק המתכלים לאורך זמן, ומידות החום של הבעירה (כמות החום המתקבלת מבעירה מסה מוגדרת של חומר). 

ראו גם

• הרשות הארצית לכבאות והצלה
• המכללה הלאומית לכבאות והצלה
• כבאות אווירית
• מערכת גילוי וכיבוי אש
• האגודה הבינלאומית של לוחמי אש
• שירות כיבוי האש הממלכתי הרוסי
• מחבט אש

קישורים חיצוניים

• האגודה הבינלאומית של לוחמי אש
• תני גולדשטיין, מצב הכבאות בישראל: הגרוע בעולם המערבי, באתר ynet, 6 בדצמבר 2010
• ספריית תקנים לכיבוי אש ומיגון אש
• גדוד מכבי האש בתל אביב, יומני כרמל מרץ 1935
• שרפה גדולה בתל אביב, 1937, באתר ארכיון הסרטים הישראלי בסינמטק ירושלים
• כיבוי שרפה ברחובות, 1938, באתר ארכיון הסרטים הישראלי בסינמטק ירושלים
• גדוד מכבי האש רמת גן, 1940, באתר ארכיון הסרטים הישראלי בסינמטק ירושלים
• "מבעירי אש בשדותינו", בטיחות באש. יומני כרמל ספטמבר 1949 (התחלה 5:41)
• כבאי צה"ל מפגינים יכולתם, יומני כרמל מרץ 1952 (התחלה 6:51)
• מילון למונחי כבאות (1947), באתר האקדמיה ללשון העברית