משתמשת:Mirimis/טיוטה

הפניה ל:

• פעילות חינוכית של הקרן הקיימת לישראל בתנועת הבריחה

הקרן הקיימת לישראל בתנועת הבריחה באירופה                                     

ילדים במחנה המעצר אמסטאו, גרמניה, יוצאים לתרום למען קק"ל, עם הקופסה הכחולה

פעילותה של קרן קיימת לישראל בתנועת הבריחה והשפעתה על עיצוב התודעה של ניצולי השואה בתקופת מסעם באירופה שלאחר המלחמה, הוא פרק שכמעט אינו מוכר. בראשותם של אליהו דובקין ומועצת המורים בארץ אורגנה משלחת של מורים למחנות העקורים באירופה לבתי הספר. קרן קימת לישראל דרשה לשתף למשלחת מורים זו באי כוח של מועצת המורים למען קק"ל.  דרישתה התקבלה.

רקע

מועצת המורים למען הקרן הקיימת לישראל הייתה אחד הגופים הציבוריים הבולטים שעיצבו את התרבות העברית המתחדשת בארץ ישראל בתקופת המנדט. מורים ארצישראליים התאגדו בשנת 1925 במטרה להחדיר לחינוך העברי בארץ צביון אידאולוגי ולהשפיע באמצעות העשייה החינוכית על עיצוב התרבות העברית החדשה. התרבות הייתה אמורה לצאת מביה"ס אל המשפחה ומשם אל הרחוב ואל הארץ כולה.

שושנה סיטון במאמר שהתפרסם בכתב העת "מדור לדור" מסבירה כיצד קבוצה קטנה של "יזמי תרבות" הצליחה להכתיב רפרטואר של תרבות באופן כה רחב וכה עמוק שחלקים ממנו נשארו טבועים ברבדי התרבות הישראלית. זה סיפורה של מועצת המורים למען הקרן הקיימת לישראל בארץ.

אליהו דובקין, מבכירי הסוכנות היהודית, פעל להקמת מערכת של בתי ספר במחנות העקורים באירופה. הקרן הקיימת לישראל דרשה שמורים שלה יהיו חלק מצוות המורים  השליחים, שיצאו לאירופה לעבוד עם הילדים במחנות העקורים. הושגה הסכמה של הועדה המייעצת להביא בפני מועצת המורים רשימה של מועמדים מתאימים מבין מורי המועצה של קק"ל. יותר מכך, הוסכם כי כל המורים היוצאים ללמד בבתי הספר במחנות יעברו לפני צאתם סמינר הכנה מטעם קק"ל.

עקרונות הפעילות החינוכית באירופה

הוועדה המייעצת בנושא מורים למחנות העקורים קבלה את דעת הלשכה של קק"ל שיש צורך בהכנת חומר חינוכי מיוחד שישלב את רעיון ארץ ישראל בנושאי הלימוד השונים. ברוך בן יהודה עמד באותה תקופה בראש מועצת המורים למען קק"ל. הוא ניסח את עיקרי החינוך לציונות שעל המורים להביא אל "הגולה" והעמיד את עקרונות הלימוד על ששה יסודות:

1. שלמות חינוכית: הקו הציוני ישלוט בבית הספר בכל מקצועות הלימוד

2. אחידות: חלל האויר בחינוך צריך להיות רק יהודי וציוני.

3. התמדה: החינוך הציוני יהיה לקראת מהפכה בהיסטוריה שלנו ויכלול שנוי ערכים ומערכות כדי ליצור טיפוס של יהודי חדש.   

4. הגשמה: אין לדבר על חקלאות או עבודה, אלא יש לעבוד ממש עם הילדים.

5. התרשמות: הציונות היא חזון שיש לבססו על התרשמות בחיי הילד. האמצעים החשובים הם האגדה והחג.

6. חלוציות: במושג זה נכללו שני יסודות – החלוץ הוא שליח ההולך לפני מחנה ועושה למען העם. חלוציות היא הנכונות לפעול למען הציבור, לא למען עצמו אלא למען החברה.

בן יהודה סבר שנכון להחדיר חינוך ציוני באמצעות פעולה למען קק"ל: פינת קק"ל בכל כיתה, פעילות של איסוף כספים למען קק"ל, הכנת מסכות חג בשיר, בסיפור ובהצגה ועוד כאמצעים דידקטיים.

הפעילות החינוכית

ברוח זו העניקה מועצת המורים של קק"ל  לכל מורה שיצא לשליחות תיק ובו חומר עזר, שלדעת המועצה התיק היה:

"הכרחי לפיתוח מסכת החינוך הציוני ויעזור לשליחים לעיצוב הכרתם הציונית  והלאומית של ילדינו בגולה"

התיק כלל חומרים לחגים, חומר לחודשי השנה, תוכנית לשבתות ולימי זיכרון, חומר על בניין הארץ ועל קק"ל – כולל חומר שוטף על פעילות קק"ל בארץ והוצאותיה. אל המורים היוצאים הצטרף נציג של מועצת המורים למען קק"ל.

עדה שיין במחקרה על משלחת המורים למחנות העקורים מספרת כי לקראת היציאה של המורים גובשה תוכנית לימודים אחידה. התוכנית שיקפה את רוח הלימוד שעוצבה על-ידי מועצת המורים למען קק"ל בארץ ישראל.

הפעילות החינוכית במחנות העקורים כללה, בין היתר, הקמת ועדת מורשים של קק"ל מבין נבחרי התלמידים, שתארגן את הפעילות הלאומית בבית הספר. מתפקידי הועדה היה למצוא דרכים להחדיר את רעיון גאולת הארץ ובניינה. הפעילויות כללו, בין השאר, הקמת עיתון קיר של ביה"ס – לעידוד הילדים לכתוב עברית והכנת גינה של ביה"ס שפרותיה יהיו קודש לקק"ל ופרחיה ישמשו לקישוט ביה"ס. התוכנית קבעה שהקמת ועד מורשה של קק"ל, מערכת עיתון וחוג ספורט הם פעילויות חובה בביה"ס. שאר הנושאים היו נתונים לבחירה של המחנך, שיגישם לאישור המועצה הפדגוגית של ביה"ס.

בפברואר שנת 1948 נדרשה מועצת המפקחים בגרמניה לקיים דיון מקיף בסוגיות תוכנית הלימודים. הדיון עסק, בין היתר, בחשיבות חיזוק הקשר בין קק"ל לבתי הספר. הוחלט על שיתוף פעולה הדוק בין לשכת קק"ל לבין המפקחים. בסוף הדיונים התקבלו מספר החלטות ביניהן צוין שיש לזרז את קק"ל לספק החומר הדרוש ללימודי מולדת.

טקסים והקופסה הכחולה

הטקס והחגיגה מלאו תפקיד מרכזי בהשגת המטרות החינוכיות. הטקסים כללו את חגי ישראל וטקסים לימים בעלי משמעות היסטורית, כגון י"א  באדר, יום ההולדת של ביאליק, יום ההולדת של קק"ל ויום הכרזת האו"ם על הקמת מדינה יהודית. הפעילות למען קק"ל הייתה שיאה של החדרת תכנים ארצישראליים בתוכנית הלימודים.

התשתית לעבודה החינוכית למען קק"ל הייתה הקמת לשכות למען קק"ל -  בגרמניה בינואר 1947 ובאוסטריה באפריל של שנה זו. בגרמניה הוקמה מחלקה מיוחדת להפצת רעיון קק"ל לילדים ונוער. ועדה זו פרסמה הוראות לכל בתי הספר שבאזור השליטה של האמריקנים. הוחלט שבכל כתה יהיו שני מורשים שיהיו אחראיים לתכנים ולפעילות בנושא קק"ל. מבין המורשים הכיתתיים תבחר ועדת קק"ל של בית הספר. בכל כתה תהיה קופסה כחולה ופינה של קק"ל ובה צילומים ודיאגרמות בנושאי קק"ל. בכל יום שישי תאורגן תהלוכה לפני הקופסה הכחולה והתלמידים ישלשלו לתוכה את תרומתם. בתי הספר נתבקשו לערוך מסיבות והצגות המוקדשות לקק"ל.

תרומתה של פעילות קק"ל למערכת החינוכית במחנות העקורים הייתה משמעותית ומעצבת. אחת הדרכים שילדי ישראל בטאו את אהבתם לארץ ישראל הייתה בעזרת הסמל של הקופסה הכחולה.

הפעילות למען קק"ל מילאה תפקיד ישוב בחינוך לדמוקרטיה. הכל בית ספר הוקמה ועדה ומונה מורשה שקיבל את הקופסה הכחולה. המורשים הקימו ועד מורשים שמעליו היה ועד המורים. תפקידו של ועד המורשים היה לקיים עם הילדים שיחות על קק"ל ולרוקן את הקופסה הכחולה באופן חגיגי. הקשר בין איסוף הכספים ועיצוב הילדים כאזרחי המדינה שתקום נוסח כך:

"עלינו לחדור לשורות דורנו הצעיר, תלמידי בתי הספר וחניכי גן הילדים, לעורר בליבם אהבת ארץ-ישראל וללמדם את החוש הממשלתי, חוש נשוא בעול הכספי, חוש אזרח המדינה היהודית בעתיד הקרוב."

מעורבות קק"ל בשימור מורשת תנועת הבריחה

בשנת 2017, בשיתוף פעולה בין קק"ל ועמותת מורשת הבריחה, נחנך בכרמל "שביל הבריחה", שביל מעגלי המספר את סיפורם של פעילי הבריחה ושל השורדים שעלו ארצה באמצעותה.

ראו גם

• ילדים בתנועת הבריחה

• מחנות העקורים

לקריאה נוספת

ניבה (שפר) אשכנזי, ארץ ישראל באה אליהם, יד ושם 2009