כהן
כֹּהֵן הוא המעמד הגבוה ביותר בין שלושת המעמדות בעם ישראל לפי התורה. הכהן הראשון היה אהרון, אחיו של משה והמעמד עובר מאב לבן. תפקיד הכהנים לשמש בפולחן האל, בעיקר בעבודת בית המקדש. התורה קובעת לכהן תפקידים הייחודיים לו: הקרבת הקורבנות, הבחנה בין נגעים ובין דמים, ועריכת ברכת כהנים.
מנגד, מטילה התורה על בני ישראל לקדש את הכהן ולתת לו מתנות כהונה. כמו כן, מוטלים על הכהן איסורים מיוחדים הנובעים ממעמדו. הכהנים, כשאר בני שבט לוי, אינם זכאים על פי התורה לנחלה בארץ ישראל בניגוד לשאר השבטים, על מנת שיהיו פנויים להוראת התורה לעם ולעבודת המקדש.
עם חורבן בית המקדש בטלו עיקר תפקידי הכהנים, אולם כמה ציוויים ואיסורים החלים עליהם ממשיכים להתקיים. במיוחד מוכרים השתתפות הכהנים בברכת כהנים, קבלת כסף הפדיון בפדיון הבן, איסורי נישואים לכהן והאיסור על היטמאות למתים.
אטימולוגיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]המונחים "כהן" ו"כהנת" במשמעות של נושאי תפקידים בפולחן לאלים מופיעים בטקסטים כנעניים קדומים:[1] בכתבי אוגרית[2] ובכתובות פיניקיות[3]. בכתובות אלה, המתייחסות לאלים כנעניים כגון בעל ועשתרת ורבים אחרים, מופיעים גם הצירופים "רב-כהן" ו"רב-כהנת" – העומד או העומדת בראש הכהנים, תפקיד המקביל לכהן הגדול במקרא.[4] גם הכהן הראשון שמוזכר בתנ"ך הוא כנעני: "וּמַלְכִּי־צֶדֶק מֶלֶךְ שָׁלֵם הוֹצִיא לֶחֶם וָיָיִן, וְהוּא כֹהֵן לְאֵל עֶלְיוֹן",[5][6] וכהנים נוספים שאינם משרתים במשכן או בבית המקדש נזכרים במקרא.[7] למילה כהן מקבילות המילה הארמית כָּהֲנָא (הכהן) והמילה הערבית כַּאהִן (רואה עתידות).[6]
יש אומרים כי המילה מבטאת משרה ועשירות בלשונות הסורית והמצרית הקדומות[8], ויש מפרשים את המילה עשיר וקצין[9].
בתרגומי המקרא תורגם המונח "כהן" כ־ἱερεύς ביוונית ו־sacerdos בלטינית, שניהם מונחים הקשורים למילה "קודש", ומציינים אדם שעיסוקו היה ביצוע ריטואלים ציבוריים (במיוחד קרבנות) המכוונים לאלים, בשם קהילה מסוימת, כפי שהיה קיים בכל הדתות הגדולות בעת העתיקה.[10]
מצוות הכהן
[עריכת קוד מקור | עריכה]
עבודת הקורבנות
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – קורבן (יהדות)
התורה קובעת כי לכהנים תפקיד עיקרי בעבודת בית המקדש – הקרבת הקורבנות:
ויאמר ה' אל אהרן ... ואתה ובניך אתך תשמרו את כהנתכם לכל דבר המזבח ולמבית לפרכת ועבדתם, עבודת מתנה אתן את כהנתכם והזר הקרב יומת.
— במדבר י"ח, א, ז
בעבודה במקדש, הכהנים נדרשים ללבוש בגדי כהונה מיוחדים, ארבעה בגדים לכהן רגיל, הנקרא כהן הדיוט, ושמונה בגדים לכהן הגדול. העבודות של הכהנים במקדש כוללות בין השאר, זריקת דם הקרבנות על המזבח, העלאת בשר הקרבנות למזבח, הדלקת הנרות במנורה, תקיעה בחצוצרות, הקטרת קטורת ודישון המזבח.
ברכת כהנים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ערך מורחב – ברכת כהנים
הכהנים נצטוו להעביר את ברכתו של ה' אל עם ישראל, כפי שמתואר בספר במדבר:
וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר: דַּבֵּר אֶל אַהֲרֹן וְאֶל בָּנָיו לֵאמֹר: כֹּה תְבָרְכוּ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אָמוֹר לָהֶם:
יְבָרֶכְךָ ה' וְיִשְׁמְרֶךָ.
יָאֵר ה' פָּנָיו אֵלֶיךָ וִיחֻנֶּךָּ.
יִשָּׂא ה' פָּנָיו אֵלֶיךָ וְיָשֵׁם לְךָ שָׁלוֹם.
וְשָׂמוּ אֶת שְׁמִי עַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וַאֲנִי אֲבָרֲכֵם.
הוראת הלכה
[עריכת קוד מקור | עריכה]הכהנים, כחלק משבט לוי, מתוארים בכמה מקומות במקרא כממונים על הוראת ההלכה לעם ישראל.[11]
וַיְדַבֵּר ה' אֶל-אַהֲרֹן לֵאמֹר. יַיִן וְשֵׁכָר אַל-תֵּשְׁתְּ אַתָּה וּבָנֶיךָ אִתָּךְ בְּבֹאֲכֶם אֶל-אֹהֶל מוֹעֵד וְלֹא תָמֻתוּ חֻקַּת עוֹלָם לְדֹרֹתֵיכֶם. וּלְהַבְדִּיל בֵּין הַקֹּדֶשׁ וּבֵין הַחֹל וּבֵין הַטָּמֵא וּבֵין הַטָּהוֹר. וּלְהוֹרֹת אֶת-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֵת כָּל-הַחֻקִּים אֲשֶׁר דִּבֶּר ה' אֲלֵיהֶם בְּיַד-מֹשֶׁה.
— ויקרא י', ח'-י"א
וְאֶת-עַמִּי יוֹרוּ בֵּין קֹדֶשׁ לְחֹל וּבֵין-טָמֵא לְטָהוֹר יוֹדִעֻם. וְעַל-רִיב הֵמָּה יַעַמְדוּ לְמִשְׁפָּט בְּמִשְׁפָּטַי יִשְׁפְּטֻהוּ וְאֶת-תּוֹרֹתַי וְאֶת-חֻקֹּתַי בְּכָל-מוֹעֲדַי יִשְׁמֹרוּ וְאֶת-שַׁבְּתוֹתַי יְקַדֵּשׁוּ.
— יחזקאל פרק מ"ד, פס' כ"ג-כ"ד
עם זאת, פוסקים קבעו כי מדובר בתיאור של המציאות הקדומה ולא בקביעה נורמטיבית שהכהנים תמיד צריכים להיות אלו שמורים הלכה[12]. נפסק כי ראוי שחלק מדייני הסנהדרין יהיו כהנים, אולם זו אינה חובה הלכתית[13].
הרב צבי הירש חיות טען כי באופן גורף ההוראה ההלכתית בישראל מוטלת על שכמי הכהנים בלבד[14], אולם זו שיטה יחידית שלא התקבלה על ידי שאר הפוסקים. כך לדוגמה הרב חיות עצמו שלח את חיבורו לחתם סופר, והלה כתב בתגובה: ”לא ידעתי על איזה כוונה כתב זה לשלול ההוראה וההתנהגות מכל רבני ישראל רק לכהן וללוי... לא ידעתי מה רצה בזה בליקוטי מקראות הללו. והפשוט דהפסוק דבר בהווה כי כשישראל יושבים על אדמתם מלאים כל טוב... הבדיל הקדוש ברוך הוא שבט הנבחר להורות... אבל הוא הדין כל מי שעושה מלאכתו עראי ותורתו עיקור ומטיל על עצמו עול תורה ועול הציבור ומסתפק במה שהצבור מזמינים לו פרנסתו ואינו רודף אחרי רהבים ושטי כסף הן המה הכהנים הניגשים אל השם” (שו"ת חתם סופר, חלק אורח חיים, סימן רח.)
זכויות ואיסורים מיוחדים
[עריכת קוד מקור | עריכה]מתנות הכהונה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ערך מורחב – מתנות כהונה
במקום נחלה בארץ, ותמורת עבודתם, התורה מעניקה לכהנים עשרים וארבע מתנות כהונה הכוללים חלקים מהקרבנות המובאים לבית המקדש, חלק מהתוצרת החקלאית הנקרא תרומה ומתנות נוספות.
איסורים הלכתיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ערכים מורחבים – האיסור לכהן להיטמא למת, איסורי נישואים לכהן, חלל (כהונה)
התורה אוסרת על הכהנים איסורים מיוחדים אשר אינם חלים על שאר היהודים. איסורים אלו כוללים מגבלות על הנישואין ואיסור להיטמא למת אלא לבני משפחה מדרגה ראשונה. בעקבות זאת, כהנים אינם מורשים להיכנס לבית קברות לעמוד בד' אמות של מת או לשהות בחדר בו נמצא יהודי שמת.
למעמדו של כהן יש בעיקר משמעות הלכתית, אך מכוח חוקי הנישואים בישראל, המכירים רק בנישואים דתיים (או בנישואים שנערכו בחו"ל[15]), חלים בישראל איסורי הנישואים של הכהנים גם על יהודים שאינם שומרי מצוות. יהודי המבקש להתחתן בישראל עם אשה האסורה לכהן חייב להוכיח שאינו כהן.
חז"ל קבעו את הכלל האומר כי הכהנים זריזים הם ולכן אין לחשוש שמא הם יתרשלו בעבודתם או שיזלזלו באיסורים המוטלים עליהם.
היעדר נחלה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ערך מורחב – ערי הלויים
לאור תפקידם במקדש, ככל שבט לוי, הכהנים אינם מקבלים נחלה בארץ ישראל:
ויאמר ה' אל אהרון בארצם לא תנחל וחלק לא יהיה לך בתוכם, אני חלקך ונחלתך בתוך בני ישראל
— במדבר י"ח, כ
חובה על שלמות גופנית
[עריכת קוד מקור | עריכה]בספר ויקרא נאסר על אדם בעל מום להקריב קרבנות, אפילו אם הוא כהן.[16] במסכת בכורות מביאים חז"ל רשימה של 140[17] מומים גופניים ותכונות שנחשבו לא אסתטיות, שפוסלים אדם מכהונה.[18] לדוגמה, אדם שצורת ראשו אינה רגילה; קרח; אדם שיש לו עיניים גדולות במיוחד או קטנות במיוחד או שאינן סימטריות; אדם שאבר מינו גדול במיוחד; אדם שכף רגלו רחבה או שטוחה במיוחד; אדם שעורו כהה ("כושי" בלשון הגמרא); לבקן; אדם שרגליו עקומות; חרש; ננס; שיכור; ועוד.[19]
מצוות קידוש הכהנים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ערך מורחב – מצוות קידוש זרעו של אהרן
התורה קובעת שעל בני ישראל לכבד את הכהנים: ”וקדשתו כי את לחם אלוהיך הוא מקריב, קדוש יהיה לך, כי קדוש, אני ה' מקדישכם” (ספר ויקרא, פרק כ"א, ח). המצווה נמנית במניין המצוות[20].
על יישומי מצווה זו נכתב בברייתא בתלמוד:
תנא דבי רבי ישמעאל: "וקדשתו" לכל דבר שבקדושה: לפתוח ראשון, ולברך ראשון[21], וליטול מנה יפה[22].
— ברייתא במסכת גיטין, דף נ"ט, ב'; ובמסכת הוריות, דף י"ב, ב'.
חז"ל קבעו שיש לכבד את הכהן בעליה ראשונה לקריאת התורה, נתנו לו קדימות בהובלת אמירת ברכת המזון, חייבו לתת לו לבחור ראשון מנה יפה[23], וקבעו שאל לאדם לבקש מכהן לשרת אותו[24]. כבודו של הכהן גדול, עד שדמי הבושת שמוטלים על מי שמבזה כהן, יותר גדולים משל איש אחר[25].
כהנים קודמים אף לזקנים, בעניין זה, כפי שנאמר ”ויתנה אל הכהנים בני לוי (ורק לאחר מכן) ואל כל זקני ישראל” (ספר דברים, ל"א, ט').
חובת כיבוד הכהן מבוססת אך ורק על היותו ממשפחת כהנים, ולא על בסיס חכמתו או הישגיו האישיים. לפי דעות אחדות מעלת הכהונה מאפילה על כל הישג אישי, כמו שמפרש הספורנו על הפסוק: ”אל הכהן אשר יהיה בימים ההם” (דברים כו ג), "אף על פי שלא יהיה גדול בחכמה... ראוי שתדבר עמו בזה דרך כבוד"[26]. לעומת גישה זו ישנן דעות לפיהן על הכהן להיות "יודע דת וספר": "כהן וישראל שוין בחכמה אז חל החיוב ד"וקדשתו", דהיינו בכל דבר שיראה גדול הוא מקודש", ובמקום אחר: "חכם ישראל קודם לכהן"[27].
חיוב זה חל כלפי כהנים גדולים בשנים בלבד[28], ואין ביכולת הכהנים להתנער מכבוד זה[29].
על משמעותו של מצווה זו נכתב בתלמוד: "שאלו תלמידיו את רבי פרידא במה הארכת ימים? אמר להם מימי... לא ברכתי לפני כהן"[30].
הכהן הגדול
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ערך מורחב – כהן גדול
הכהן הגדול הוא תוארו של ראש הכהנים בעם ישראל, האדם שעמד בכל דור בראש הממסד הדתי היהודי. בתקופות הפרסית וההלניסטית הכהן הגדול היה המנהיג העיקרי של העם היהודי תחת השלטון הזר.
משרת הכהן הגדול עד לימי יאסון עברה בירושה, והמחזיקים בה התייחסו לאהרון "הכהן הגדול הראשון" ופינחס בן אלעזר.
הכהן הגדול נבדל משאר הכהנים במעמדו, השפעתו, תפקידיו הדתיים, חובותיו הדתיים והפרטיים, וזכויות היתר הנוספות שקיבל. ההבדל הבולט ביותר היה לבושו, שתפקידו היה להציג מעין הדרת מלכות ויחוד.
שני בחשיבותו לכהן הגדול הוא "סגן הכהנים", שהיה אחראי על עבודת כל הכהנים, והיה מיועד להחליף את הכהן הגדול אם זה ייפסל לעבודת המקדש.
משמרות כהונה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ערך מורחב – משמרות כהונה
בספר דברי הימים א', פרק כ"ד מסופר שהכהנים נחלקו בימי דוד המלך לעשרים וארבע משמרות, המשמרת הראשונה הייתה משמרת יהויריב והאחרונה משמרת מעזיהו. מדי שבוע עבד במקדש משמר אחר, ושמו היה נרשם על החותמות לנסכים באותו שבוע[31].
ישנה דעה האומרת שכל משמר חולק לשבעה בתי אב, ובכל יום מימי השבוע שבו שירת המשמר במקדש, שירת בית אב אחר[32] (ר' עובדיה מברטנורא, תענית ב, ו). לעומת זאת לפי התלמוד בבלי, מסכת מנחות, דף ק"ז, עמוד ב', נראה שכל משמר חולק לשישה בתי אב – בית אב לכל אחד מששת ימי השבוע הראשונים, ובשבת עבדו כל כהני המשמר יחד (ראו גם בפירוש התפארת ישראל, מסכת תמיד א, א (בועז, אות ב)). מסתבר שמכיוון שהנושא שם הוא קרבנות נדבה שלא מוקרבים בשבת לכן השמיטו את בית האב של שבת.
היסטוריה של הכהונה בישראל
[עריכת קוד מקור | עריכה]בראי הפרשנות המסורתית
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ערך מורחב – ברית הכהונה
המשנה במסכת זבחים (יד, ד) אומרת: "עד שלא הוקם המשכן, היו הבמות מתרות, ועבודה בבכורות. משהוקם המשכן, נאסרו הבמות, ועבודה בכהנים". בזמן הקמת המשכן היו רק חמישה כהנים – אהרן וארבעת בניו – אך התורה מציינת בפירוש: "לְמַעַן אֲשֶׁר לֹא יִקְרַב אִישׁ זָר אֲשֶׁר לֹא מִזֶּרַע אַהֲרֹן הוּא לְהַקְטִיר קְטֹרֶת לִפְנֵי ה'", כלומר: הבחירה באהרן נצחית. בנוסף לבחירת אהרן ישנה בחירה בכל שבט לוי לתפקיד עזרה לכהנים ושמירת מקום המקדש.
הפרשנים נותנים סיבות שונות להעברת הכהונה אל אהרן וזרעו. יש מסבירים, כי החלטת אלוהים לרכז את הכהונה במשפחה יחידה היא כדי שאבי המשפחה ילמד את בניו עבודות הכהונה, והבנים יגדלו תוך בית שכולו בנוי ומשוקע מסביב לרעיון עבודות הכהונה – וכך יצליחו בעבודת הכהונה. בתוספתא מבואר הרעיון שריכוז עבודת שימוש המלך בקבוצת אנשים מצומצים נחשב כשבחו של מלך.
תרגום הירושלמי מסביר שאהרן נבחר בזכות יוכבד ומעשיה, שהצילה ילדי ישראל הזכרים מגזר דין מוות שהטיל פרעה על העבריים. המדרש רבה מסביר שבגלל שקהת זכה להיות מטועני הארון ואהרן בעצמו היה הבכור מבין נכדיו זכה לעבודת הכהונה ולהיקרא קודש קודשים. בנוסף, יש פרשנים שהסבירו שאהרן הכהן בעצמו – ובניו אחריו – נבחרו לעבודת הכהונה מאת בריאת העולם. הספורנו בפירושו על הפסוק ולעמוד לפני העדה לשרתם מסביר שאחת ממטרות בחירת שבט לוי הייתה להקניט את העדה על השתתפותם בחטא העגל.
בראי המחקר האקדמי המודרני של המקרא
[עריכת קוד מקור | עריכה]כהונה הוא בעיקר תפקיד פולחני ולא מוצא משפחתי. עם זאת, ברור מהכתוב במקרא כי לפחות חלק מתפקידי הכהונה עברו בירושה מאב אל בנו, גם ממצאים מהמזרח הקדום מוכיחים זאת[דרוש מקור]. להלן התאוריה המקובלת בביקורת המקרא לגבי התקבעות הזכות לשמש בכהונה בישראל:
המקרא מתייחס לשלוש הגדרות שונות לגבי מוצאם המשפחתי והשבטי של הרשאים לעסוק בכהונה[33]:
- על פי ספר במדבר, הכהנים הם צאצאי אהרון הכהן.
- על פי ספר דברים, כל בני שבט לוי זכאים לשרת בפולחן (”בָּעֵת הַהִוא הִבְדִּיל ה' אֶת שֵׁבֶט הַלֵּוִי לָשֵׂאת אֶת אֲרוֹן בְּרִית ה' לַעֲמֹד לִפְנֵי ה' לְשָׁרְתוֹ וּלְבָרֵךְ בִּשְׁמוֹ עַד הַיּוֹם הַזֶּה” (דברים י ח), ”לֹא יִהְיֶה לַכֹּהֲנִים הַלְוִיִּם כָּל שֵׁבֶט לֵוִי חֵלֶק וְנַחֲלָה עִם יִשְׂרָאֵל אִשֵּׁי ה' וְנַחֲלָתוֹ יֹאכֵלוּן.” (דברים יח א), ”וּלְלֵוִי אָמַר תֻּמֶּיךָ וְאוּרֶיךָ לְאִישׁ חֲסִידֶךָ אֲשֶׁר נִסִּיתוֹ בְּמַסָּה תְּרִיבֵהוּ עַל מֵי מְרִיבָה.. יָשִׂימוּ קְטוֹרָה בְּאַפֶּךָ וְכָלִיל עַל מִזְבְּחֶךָ.” (דברים לג ח).
- ספר יחזקאל מתייחס לכהנים בני צדוק, והם מכונים שם "הכהנים הלוויים בני צדוק" ”..הַלְוִיִּם אֲשֶׁר רָחֲקוּ מֵעָלַי בִּתְעוֹת יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר תָּעוּ מֵעָלַי אַחֲרֵי גִּלּוּלֵיהֶם וְנָשְׂאוּ עֲוֹנָם..וְהַכֹּהֲנִים הַלְוִיִּם בְּנֵי צָדוֹק אֲשֶׁר שָׁמְרוּ אֶת מִשְׁמֶרֶת מִקְדָּשִׁי בִּתְעוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵעָלַי הֵמָּה יִקְרְבוּ אֵלַי לְשָׁרְתֵנִי וְעָמְדוּ לְפָנַי לְהַקְרִיב לִי חֵלֶב וָדָם נְאֻם אֲדֹנָי ה'” (יחזקאל מד ט).
בנוסף, קיימות במקרא עדויות רבות כי עד שלב מסוים השירות בקודש לא היה ייחודי לבני שבט מסוים – למשל בסיפור פסל מיכה ששימח מיכה כשמצא איש מבני לוי לכהן לו לפסל; ”וימלא מיכה את-יד הלוי, ויהי-לו הנער לכהן; ויהי, בבית מיכה. ויאמר מיכה--עתה ידעתי, כי-ייטיב ה' לי: כי היה-לי הלוי, לכהן” (שופטים יז ז), סיפור עלי הכהן בו לא מצוין מוצאו של עלי אך תפקיד הכהנים המשתמע ממנו שונה לחלוטין מהמוכר בתקופות מאוחרות יותר, ואף שאול המלך המעלה עולה בעצמו ודוד המלך אשר שואל באלוהים באמצעות האפוד (עוד בטרם היותו למלך).
ההיסטוריה של הכהונה היהודית אינה ברורה למסתמך על המקרא בלבד. עם זאת, גם בקרב חוקרי המקרא לא קיימת הסכמה מלאה לגבי השלבים הראשונים של התפתחות הכהונה בישראל וקיימות מספר תאוריות בנושא. על השלבים המאוחרים (מהרפורמה של יאשיהו המלך ואילך), לעומת זאת, מצויות עדויות ברורות למדי. שלבי ההתפתחות כפי שמציגים אותם חוקרי המקרא[34] הם:
- בשלב הקדום ביותר התבצע הפולחן בכל מקום, בין אם ציבורי ובין אם פרטי. כל אדם יכול היה לבנות במה ולנהל את הפולחן ודוגמאות לכך ניתן למצוא בסיפורים רבים – מאברהם אבינו, מיכה הנזכר לעיל, בני דוד המלך ועוד.
- בהמשך, נתהוו מרכזים פולחניים בערים מרכזיות. בין הערים הללו הנזכרות במקרא דן, שכם, בית אל, שילה, חברון, באר שבע ועוד. ערד למשל אינה מוזכרת במקרא כעיר מקדש, אולם הממצאים הארכאולוגיים מהתקופה הישראלי מראים בבירור כי הייתה כזו. הפולחן בערים אלו נוהל ככל הנראה על ידי כהנים, שתפקידם אף עבר בירושה – למשל שושלת עלי בשילה ושושלת משה בדן)[35].
- בשלב השלישי, לאחר התחלת המלוכה בישראל, נבחרה ירושלים כעיר בירה ובה נבנה מקדש מלך (אוהל) בו משרתים כהנים בני מספר משפחות – לאו דווקא בני לוי (ראו שמואל ב' ח' 16–18)[36].
- בשלב הרביעי נבנה המקדש המרכזי כמבנה קבע בירושלים, והכהנים המשרתים בו ממונים על ידי המלך. על פי המסופר בספר מלכים המלך שלמה מדיח את אביתר מכהונתו ומתקופתו ואילך רק צדוק מכהן ככהן גדול. בתקופה זו, עדיין פעלו לצד המקדש בירושלים מקדשים ומקומות פולחן נוספים (ה"במות") בהם התבצע הפולחן על ידי אישים שונים שאינם דווקא כהנים בני אהרן – ויש דעות כי בכורי ישראל ושרי יהודה שימשו ככהני הבמות[37] או אף כלל בני שבט לוי, כמשתמע מהכתוב בספר דברים[35].
- השלב החמישי הוא הרפורמות של המלך חזקיהו והמלך יאשיהו. המלך חזקיהו ריכז את הפולחן בירושלים, אך הרפורמה שלו בוטלה למעשה על ידי בנו, המלך מנשה. יאשיהו הצליח באופן סופי לבטל את כל המקדשים ולרכז את הפולחן אך ורק במקדש המרכזי בירושלים.
בית המקדש חרב כמה עשורים לאחר מות יאשיהו ובכך התקבעה הרפורמה של יאשיהו. יחד עם זאת, נוצרו כתוצאה מחורבן הבית מספר מחלוקות שמוצאות את ביטוין הנרחב הן בספרי המקרא והן בתורה שבעל פה, ביניהן המחלוקת בשאלה מיהם הזכאים לשמש בכהונה – כל שבט לוי (כאמור לעיל בספר דברים), בני אהרון או צאצאי צדוק בלבד. רק בספרי יחזקאל ועזרא שנכתבו במובהק לאחר גלות יהויכין, מצוין במפורש כי הכהנים הם בני צדוק בלבד.
זיהוי כהנים בימינו
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ערך מורחב – כהן מוחזק
כהן הוא מי שאביו כהן, ואמו הייתה כשרה להינשא לאביו. בהתאם לכך כהן הוא קודם כל מי שמסורת משפחתו אומרת שזו משפחת כהנים.
הגמרא מציינת שתי רמות ודאות של כהונה: כהני ייחוס וכהני חזקה. כהני ייחוס הם כהנים ברמת ודאות גבוהה שכן יש להם כתב ייחוס המראה את שושלת ייחוסם עד כהן שעלה בעבודה על גבי המזבח. כהני חזקה, לעומתם, אין להם ספרי ייחוסין אלא הם מוחזקים ככהנים כי הם נוהגים במשפחתם ככהנים.
ישנה מחלוקת הלכתית האם הכהנים בימינו – שכולם כהני חזקה – הם רק ספק כהנים או שהם כהנים ודאים. ישנם הטוענים שהם ספק כהנים מכיוון שאין להם ספרי ייחוס. לעומתם טוענים, שמעמד ספק כהנים ניתן רק בזמן שהיו כהנים שהיו מיוחסים. אבל בימינו שאין כהנים מיוחסים, כהני חזקה הם ודאי כהנים[40].
בדיקות תורשתיות
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנות התשעים של המאה העשרים, עם התפתחות הביולוגיה המולקולרית החל המחקר התורשתי של הכהנים, על ידי בדיקת כרומוזום ה-Y של כהנים. בניגוד לכרומוזומים אחרים, רצף כרומוזום ה-Y אינו מופרע בשחלוף, אלא רק במוטציות, ומשום שמוטציות הן נדירות, רצף כרומוזום ה-Y עובר בשלמותו מאב לבן ומאפשר לערוך מעקב אחר שושלות זכריות במחקרים בגנטיקה אבולוציונית אנושית.
בשנת 1997 התפרסם מאמר של פרופסור קרל סקורצקי ועמיתיו מהטכניון בכתב העת Nature שכותרתו "כרומוזומי Y של כהני דת יהודיים"[41]. במאמר דיווחו החוקרים על מאפיין תורשתי השכיח יותר בכרומוזום Y של כהנים מאשר באוכלוסיות אנושיות אחרות. בריאיון עם פרופ' סקורצקי למגזין מכון ויצמן למדע נטען כי "ניתוח הרצף הגנטי של כרומוזומי Y הראה כי לגברים היהודים שנושאים מסורת של שייכות לכהונה היה כנראה אב קדמון משותף אשר חי לפני 2,000 או 3,000 שנה"[42]. במחקר המשך שהתפרסם בשנת 2000 נטען כי מאפיין תורשתי זה שכיח גם בקרב בני קבוצת הלמבה, החיים בדרומה של יבשת אפריקה וטוענים שמוצאם יהודי[43].
מחקרים נגדיים טענו כי המאפיין התורשתי "הכהני" עליו דיווחה קבוצתו של סקורצקי שכיח גם בקרב אוכלוסיות לא-יהודיות במזרח התיכון, ומוצאו באב קדמון משותף שחי לפני 18.5±3.5 אלפי שנים[38][44]. כך למשל נמצא המאפיין התורשתי הלז בקרב כשליש מהנבדקים מתימן, כרבע מהנבדקים מעומאן וכחמישית מהנבדקים מהנגב, מעיראק ומכורדיסטן, כולם לא יהודיים. ממצאים אלה מעידים כי המאפיין התורשתי "הכהני" קדום באלפי שנים מהעם היהודי עצמו, והימצאו או היעדרו אינם מעידים כשלעצמם על מוצאו הכהני של הנבדק, או אפילו על מוצאו היהודי[45].
בשנת 2003 טענה קבוצתו של פרופ' סקורצקי כי מצאה סמן תורשתי משותף ללויים אשכנזים[46], אך חוקר אחר חלק על טענה זו בשנת 2006[47]. במקרה של בני שבט הלמבה וקהילת בני ישראל בהודו, השפיעה קיומה של אסמכתה מדעית לדמיון תורשתי בינם לבין עם ישראל על גיבוש זהותם והגדרתם העצמית למול שכניהם[48].
שמות משפחה של כהנים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ערך מורחב – משפחות כהן
יישנם שמות משפחה רבים אשר בעליהם מתייחסים לזרע הכהונה, כגון:
כהן, כוהן, כהנא, כהנים, בר-כהן, בן-כהן, קוגנזון, כגן, קוגן, קגן, קון, קנר, קאהן, כהנמן, כוהנר, כאהן, כהאן, כהנר, ברכגן, קוהן, קואן, קאגן, קפלן, קפלין, קפלון, כהני, כהנה, כהנסון, אזולי, ברקן (לא מעוברת), מזא"ה, כ"ץ (ראשי תיבות: כהן צדק), כצמן (כ"צמן), כצברג, כהנהיים, קרנר, דואק, דוויק, רכטמן ועוד.
טוויל – פירושו בערבית ארוך או גבוה. בהקשר של שם משפחה, מציין ברכת חיים ארוכים לכוהנים צאצאי עלי הכהן כנגד הקללה שקיבלו[49].
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ישראל קנוהל, מאין באנו - הצופן הגנטי של התנ"ך, הוצאת דביר 2008.
- ישראל קנוהל, ריבוי פנים באמונת הייחוד; זרמים ותפיסות ביהדות בעת העתיקה, סדרת אוניברסיטה משודרת, משרד הביטחון – ההוצאה לאור, תל אביב תשנ"ה 1995, פרקים א', ב'.
- יגאל בן-נון, קיצור תולדות יהוה, הוצאת רסלינג, 2016.
- פרופ' נחום רקובר, תקנת השבים, "מעמדו של כהן שחטא וחזר בתשובה", 278. הוצאת ספרית המשפט העברי; משרד המשפטים ומורשת המשפט בישראל, 2007
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- כהן, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- הרב אליעזר מלמד, כהנים, באתר פניני הלכה
- סדרת הכהונה כפי שלא הכרתם, המתארת את מעמדם של הכהנים ביהודה במהלך ההיסטוריה, באתר "הידען"
- מאיר בר-אילן, 'הפולמוס בין חכמים וכהנים בשלהי ימי בית שני', מורשת ישראל, 8 (תשע"א).
- ירון זילברשטיין, '"כבוד הרבים" כעיקרון מנחה ליצירת מרחב קהיתי יהודי משותף בעולמם של חכמים: עיון בדרך עריכתה של סוגיית הירושלמי ברכות ג, א, ו ע"א (ומקבילתה בנזיר ז, א, נו ע"א), מכלול לד (תשפ"א), עמ' 82 - 114.
- האם יש בזמן זה כהנים - מאמר בכיפה
כהנים, דף שער בספרייה הלאומית- הערך "כהן", במיקרופדיה תלמודית, באתר ויקישיבה
- מאמרים בנושא כהן, באתר ספריית אסיף
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ מנחם הרן, "כְּהֻנָּה, כֹּהֲנִים", בתוך: אנציקלופדיה מקראית כרך ד' (כבד–מלתחה), מוסד ביאליק, 1962, עמ' 14 (גרסה מקוונת של הספר (לבעלי הרשאה), באתר "כותר")
- ^ Manfried Dietrich, Oswald Loretz, Word-List of the Cuneiform Alphabetic Texts from Ugarit, Ras Ibn Hani and Other Places (KTU: second, enlarged edition), Ugarit-Verlag, 1996, עמ' 109
- ^ נחום סלושץ, אוצר הכתובות הפיניקיות, דביר, 1942, עמ' 364; ראו למשל: ארון קבורת תבנת, ארון קבורת אשמונעזר השני, ארון בתנועם, כתובת בעליתן בן עבדחר,
- ^ נחום סלושץ, אוצר הכתובות הפיניקיות, דביר, 1942, עמ' 121, 182, 364; ראו למשל כתובת אספת
- ^ בראשית, י"ד, י"ח
- ^ 1 2 כֹּהֵן ולֵוִי באתר האקדמיה ללשון העברית, 29/10/2019
- ^ פוטי פרע כהן און: בראשית, מ"א, מ"ה ונ', מ"ו, כ';
כהנים במצרים: בראשית, מ"ז, כ"ב–כ"ו;
יתרו כהן מדין: שמות, ב', ט"ז, ג', א', י"ח, א';
בסיפור פסל מיכה: שופטים, י"ז, ה'–י"ג, י"ח, ד'–ל';
כהנים פלשתים: שמואל א', ה', ה', ו', ב';
"כהני הבמות" ככינוי לעובדי מקדשי ירבעם בבית אל ובדן: מלכים א', י"ב, ל"ב, י"ג, ב' ול"ג, מלכים ב', כ"ג, ט' וכ', שהם אינם משבט לוי: מלכים א', י"ב, ל', וכן "כהן בית אל": עמוס, ז', י';
כהני אחאב: מלכים ב', י', י"א;
כהני בעל בימי יהוא: מלכים ב', י', י"ט;
מתן כהן בעל: מלכים ב', י"א, י"ח = דברי הימים ב', כ"ג, י"ז;
כהנים משומרון שהוגלו ושבו, וכהני במות בקרב הגולים לשומרון: מלכים ב', י"ז, כ"ז;
כהני כמוש: ירמיהו, מ"ח, ז';
כהני מלך עמון: ירמיהו, מ"ט, ג';
"ותעשו לכם כהנים כעמי הארצות": דברי הימים ב', י"ג, ט'. - ^ ראו ספר "עץ יהודה" עמוד נ צוטט מהרב ש. לוריא לספר ישעיה סא, י
- ^ ספר בוצר עלילות ב טז, הובא בעץ יהודה עמוד נ
- ^ William Robertson Smith, Owen Charles Whitehouse, "Priest", in: Hugh Chisholm (ed.), Encyclopædia Britannica (11th ed.), 1911, Cambridge University Press, p. 316
- ^ משנה תורה לרמב"ם, ספר זרעים, הלכות שמיטה ויובל, פרק י"ג, הלכה י"ב. רש"י על ספר ירמיה, פרק י"ח, פסוק ח' רשב"ם וחזקוני על ספר ויקרא, פרק ד', פסוק ג'.
- ^ שו"ת חתם סופר, אורח חיים, סימן רח, בפסקה "נחזור". דרשות הר"ן, דרוש יא. חזקוני על ספר דברים, פרק ל"ג, פסוק י'.
- ^ משנה תורה לרמב"ם, ספר שופטים, הלכות סנהדרין והעונשין המסורין להם, פרק ב', הלכה ב'.
- ^ ספרו "תורת נביאים", שנת ה'תקצ"ו.
- ^ בג"ץ 143/62, הנריט אנה קטרינה פונק שלזינגר נ' שר-הפנים, פ"ד י"ז (1) 225.
- ^ ויקרא, כ"א, ט"ז–כ"ג
- ^ ספר החינוך, מצווה רע"ה
- ^ מסכת בכורות, פרק שביעי "מומין אלו", החל מדף מ"ג, עמוד א' ועד דף מ"ו, עמוד א'
- ^ ראו גם ארנון סגל, ריפרוף מהיר על הדף, באתר פורטל הדף היומי
- ^ ספר המצוות לרמב"ם, מצוות עשה, ל"ב.
- ^ "בסעודה"; רש"י.
- ^ אם בא לחלוק עם ישראל בכל דבר, לאחר שיחלקו בשוה אומר לו ברור וטול איזה שתרצה; רש"י.
- ^ מסכת הוריות, דף י"ב, ב'.
- ^ שולחן ערוך, חלק אורח חיים, סימן קכ"ח.
- ^ שולחן ערוך, חושן משפט, סימן ת"כ, סעיף כ"ד.
- ^ ספורנו דברים כו ג.
- ^ שולחן ערוך הרב, סימן ר"א, ב'-ג'. ואפילו כהן שתלמיד חכם בפני עצמו, אלא שפחות ממנו, עדיין לא חלה חובת כיבוד.
- ^ שנאמר: "כי את לחם אלקיך הוא מקריב", וקטן פסול להקריב. שולחן ערוך הרב, סימן רפ"ב, ז'.
- ^ תלמוד ירושלמי, מסכת סנהדרין, דף ד', א'.
- ^ מסכת מגילה, דף כ"ח, א'.
- ^ תלמוד ירושלמי, מסכת שקלים, פרק ה', הלכה ג'.
- ^ תלמוד ירושלמי, מסכת תענית, פרק ד', הלכה ב'.
- ^ ישראל קנוהל, מאין באנו - הצופן הגנטי של התנ"ך, הוצאת דביר 2008
- ^ אנציקלופדיה מקראית, הערך כהונה, הוצאת מוסד ביאליק.
- ^ 1 2 אנצ' מקראית, כרך ד' עמ' 19
- ^ אנצ' מקראית, כרך ד' עמ' 16
- ^ ספר עץ יהודה
- ^ 1 2 3 Ornella Semino et al., Origin, Diffusion, and Differentiation of Y-Chromosome Haplogroups E and J: Inferences on the Neolithization of Europe and Later Migratory Events in the Mediterranean Area, American Journal of Human Genetics 74:1023–1034, 2004.
- ^ Arburto et al. 2008
- ^ "שדי חמד" מערכת אות כ, כלל צב
- ^ Skorecki K, Selig S, Blazer S, Bradman R, Bradman N, Waburton PJ, Ismajlowicz M, Hammer MF, Y chromosomes of Jewish priests, Nature. 1997 Jan 2;385(6611):32 PMID 8985243
- ^ מגזין מכון ויצמן
- ^ Thomas MG, Parfitt T, Weiss DA, Skorecki K, Wilson JF, le Roux M, Bradman N, Goldstein DB, Y chromosomes traveling south: the Cohen modal haplotype and the origins of the Lemba--the "Black Jews of Southern Africa", Am. J. Hum. Genet. 2000 66:674-86, PMID 10677325.
- ^ Ekins JE, E.N. Tinah, N.M. Myres, K.H. Ritchie, U.A. Perego, J.B. Ekins, L.A.D. Hutchison, L. Layton, M.L. Lunt, S.S. Masek, A.A. Nelson, M.E. Nelson, K.L. Pennington, J.L. Peterson, T. Tolley, S.R. Woodward, An Updated World-Wide Characterization of the Cohen Modal Haplotype, ASHG meeting October 2005
- ^ Bonnie Schrack, Cohen does not equal CMH,CMH does not equal Cohen — only in J1 do they coincide, GENEALOGY-DNA-L Archives, 13 April 2007
- ^ Behar DM, Thomas MG, Skorecki K, Hammer MF, Bulygina E, Rosengarten D, Jones AL, Held K, Moses V, Goldstein D, Bradman N, Weale ME., Multiple origins of Ashkenazi Levites: Y chromosome evidence for both Near Eastern and European ancestries, Am J Hum Genet. 2003 Oct;73(4):768-79 PMID 13680527
- ^ Zoossmann-Diskin A., Ashkenazi levites’ “Y modal haplotype” (LMH) – an artificially created phenomenon, HOMO - Journal of Comparative Human Biology, Volume 57, Issue 1, 24 February 2006, Pages 87-100
- ^ Parfitt T, Egorova Y., Genetics, history, and identity: the case of the Bene Israel and the Lemba, Cult Med Psychiatry. 2005 Jun;29(2):193-224 PMID 16249950
- ^ ראו למשל הסבר כאן באתר ויקי ישיבה
הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.