לדלג לתוכן

פרשת תזריע

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תזריע
פסוקים ויקרא, י"ב, א' - י"ג, נ"ט
מספר פסוקים 67
מספר תיבות 1010
תוכן דיני טומאת יולדת, דיני נגעי צרעת בעור האדם, בשיער הראש והזקן, דיני המצורע ודיני צרעת הבגד
מצוות בפרשה על פי ספר החינוך
עשה (5)  לא תעשה (2)
דיני טומאת יולדת, קורבן יולדת, דיני טומאת צרעת, הכרזת המצורע על הצרעת, דיני נגעי בגדים אכילת טמא מהקודשים, גילוח שיער נגע ה"נתק"
הפטרה
מלכים ב', ד', מ"בה', י"ט
קורבן יולדת

פָּרָשַׁת תַזְרִיעַ היא פרשת השבוע הרביעית בספר ויקרא. לפי החלוקה לפרקים, היא מתחילה בפרק י"ב, פסוק א' ומסתיימת בפרק י"ג, פסוק נ"ט.

חלקה הראשון של הפרשה עוסק בדיני יולדת זכר ונקבה. בחלק זה מופיעים דיני הטומאה והטהרה של היולדת, והקרבנות שעליה להביא למקדש. כמו כן מוזכרת מצוות ברית מילה הנערכת ביום השמיני ללידת בן זכר. בחלק השני של הפרשה מופיעים בהרחבה דיני צרעת. הן צרעת אדם על סוגיה השונים והן צרעת הבגד.

בשנים שאינן מעוברות קוראים את פרשת תזריע ביחד עם הפרשה שאחריה, פרשת מצורע, סמוך לראש חודש אייר. בשנים מעוברות היא נקראת לבדה. בשנים המעוברות מסוג השג, החא, בשז וגכז קוראים את פרשת תזריע עם פרשת החודש.

תוכן הפרשה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

דיני טומאה וטהרה ביולדת

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בהקשר זה מנויות שלוש מצוות: טומאת היולדת, האיסור לטמא לאכול קדשים וקרבן יולדת. אישה שילדה זכר נטמאת לשבוע, לאחר מכן טובלת וכל דם שתראה לאחר מכן בתוך שלושים ושלושה ימים יהיה דם טהור ולא יאסור אותה על בעלה. ביולדת נקבה היא נטמאת למשך שבועיים ולאחר שטובלת, כל דם שתראה בתוך שישים ושישה ימים יהיה טהור. בשלשים ושלשה ימי הטהרה לזכר ושישים ושישה לנקבה, האשה עדיין נחשבת לטמאה לענייני המקדש וקודשיו.

דיני קורבן היולדת

[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפי הפרשה, על יולדת להביא קורבן לבית המקדש, בזמן שהוא קיים, לאחר תום ימי הטהרה. הקרבת הקורבן היא מצוות עשה מתוך תרי"ג מצוות. קורבן היולדת מתיר לאישה לאכול בשר קורבן, או להיכנס אל בית המקדש, דברים שאסורים לה משעה שילדה. קורבן היולדת מובא 40 יום לאחר לידת בן, ו-80 יום לאחר לידת בת.

הקורבן מתחלק לשני חלקים - עולה וחטאת. לקורבן העולה מביאה האישה כבש בן שנה, ואם היא ענייה, היא מביאה תור או בן יונה. לקורבן החטאת מביאה האישה תור או בן יונה, בין ענייה ובין עשירה.

דיני נגעי אדם

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בנגעי צרעת בעור האדם כלולים שאת, בהרת, מחיה, שחין ומכוה. וכן דיני צרעת בשער הראש והזקן ("נתק"). בהקשר זה מנויות שלוש מצוות: טומאת מצורע, האיסור לגלח את הנתק והכרזת המצורע על טומאתו.

דיני צרעת הבגד

[עריכת קוד מקור | עריכה]

צרעת הבגד הם נגעים המופיעים על בגדים הגורמים להם להיטמא על ידי כך שכהן רואה את הנגע וקובע שהבגד טמא. לנגעי בגדים דינים שונים מנגעי אדם ונגעי בתים וצבעיהם הם ירוק ואדום חזקים. תהליך הטמאות הבגד כולל כמה שלבים וכמה תוצאות אפשריות - הבגד יכול להטהר לגמרי או חלקית (רק מקום הנגע נקרע מהבגד) או שכולו נטמא ונשרף.

נוהגים בדיני צרעת הבגד רק בזמן שיש כהנים שבקיאים בנגעים.

תאריכי הקריאה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

השבת בה קוראים את פרשת תזריע יכולה לחול בתשעה תאריכים שונים.

יחד עם פרשת מצורע:

בנפרד:

מפטירים בספר מלכים ב', מפרק ד', פסוק מ"ב עד פרק ה', פסוק י"ט, בסיפור ריפוי צרעת נעמן על ידי אלישע. בנוסח רומניא הפטירו ספר ישעיהו, פרק ס"ו, פסוקים ז'כ"ד, חזרו על פסוק כ"ג. הפטרת תזריע היא בין ההפטרות הנדירות. בשנה פשוטה היא מחוברת תמיד לפרשת מצורע ולכן קוראים את הפטרת מצורע (בשנת גכה ושנת בשה את הפטרת שבת ראש חודש, ובשנת הכז בארץ ישראל את מחר חודש). בשנה מעוברת היא נקראת בנפרד, אך במרבית השנים היא חלה בפרשת החודש ולכן נקראת הפטרת שבת החודש. על כן, הפטרת תזריע נקראת רק בכ-16.3% מהשנים (שנת זחג, שנת זשה ושנת בחה).

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הטקסט:

פרשנות: