תרגום התורה המיוחס ליונתן
התרגום המיוחס ליונתן, המוכר גם בשם פסאודו-יונתן, ומכונה גם באופן כללי – תרגום ירושלמי או תרגום ארץ ישראל, הוא תרגום ארמי לתורה שמוצאו מארץ ישראל.
זמנו של התרגום קשה לקביעה. היו שזיהו בו חומר קדום המתייחס ליוחנן כהן גדול מתקופת החשמונאים, מאידך יש בו כנראה התייחסויות לעיר קונסטנטינופול ולאסלאם. אפשר שכלולים בו רבדים מזמנים קדומים, אך חוקרים (לדוגמה אביגדור שנאן) סבורים שזמן חיבורו המאה השביעית או השמינית, והוא כנראה פרי ידו של מחבר אחד, ולא קבוצת מחברים.
עזריה מן האדומים מעיד על שני כתבי יד של התרגום, אך כיום ידוע רק כתב יד אחד שלו הנמצא בספריית המוזיאון הבריטי. התרגום נדפס לראשונה על ידי אשר פורינץ בוונציה, 1591; במאה העשרים נדפסו ארבע מהדורות מדעיות: גינזבורגר (ברלין 1903), רידר (ירושלים 1974), דיאז מאצ'ו (מדריד 1977–1980) וקלרק (הובוקן 1984).
שם התרגום
[עריכת קוד מקור | עריכה]תרגום זה כונה בפי רוב הראשונים בשם "תרגום ירושלמי"[1]. במקורות המאוחרים יותר של ימי הביניים (לראשונה בפירושו של ר' מנחם רקנאטי) הוא כונה בשם "תרגום יונתן בן עוזיאל", ואף נדפס במהדורות מקראות גדולות בשם זה, אף על פי שידוע מן התלמוד שיונתן בן עוזיאל כתב את תרגומו לספרי הנביאים בלבד - ולא לתורה[2]. ההשערה המקובלת כיום[3] היא שראשי התיבות ת"י התפרשו בטעות כמכוונים ל"תרגום יונתן" במקום ל"תרגום ירושלמי".[4]
אופיו של התרגום
[עריכת קוד מקור | עריכה]תרגום זה הוא חלק מקבוצת תרגומים ארמיים לתורה המכונים "תרגומים ארץ-ישראליים", וכן "ירושלמיים", ובהם גם תרגום נאופיטי ותרגום הקטעים (המכונה בדפוסי מקראות גדולות "תרגום ירושלמי"), המתאפיינים בזיקה ליהדות ארץ ישראל במאות הראשונות לספירה, ולשונם ארמית גלילית.
אופיו של התרגום המיוחס ליונתן שונה מזה של שאר התרגומים הארץ-ישראליים; הוא נוטה להרחיב יותר את היריעה ולהביא מסורות מדרשיות, בעיקר אגדתיות אך גם הלכתיות, במהלך התרגום, מעבר לתרגום הצמוד לטקסט. לדעת אביגדור שנאן התרגום קרוב מבחינות רבות לסוגה המכונה מקרא משוכתב. חוקרים דנו ביחסו של התרגום לתרגומים הבבליים - בעיקר תרגום אונקלוס - ולתרגום הסורי למקרא, הפשיטתא, וכן למדרשי האגדה ובעיקר למדרש פרקי דרבי אליעזר, לו יש זיקה הדוקה לתרגום המתבטאת באגדות ובדרשות דומות עד כדי זהות מילולית.
תארוך
[עריכת קוד מקור | עריכה]תאריך יצירתו של התרגום שנוי במחלוקת. בכל מקרה, ההערכה היא שהתרגום לא היה יכול להכתב לפני הכיבושים המוסלמים המוקדמים (אנ'), כלומר בין המאה ה-7 למאה ה-8, שכן יש בו עדויות להכרות של המתרגם עם פרטים הקשורים לאיסלאם: כך לדוגמה, נקראת בתרגום בתו של ישמאעל "פאטימה", שם שנלקח מן האסלאם.[5]
אחת ההערכות היא כי התרגום נוצר לקראת סוף המאה ה-12[5]. אי-אזכורו של התרגום על ידי הגאונים ורש"י מרמז כי התרגום נכתב לאחר זמנו של רש"י (תחילת המאה ה-12), אולי בתקופת הצלבנים. בכל אופן, אין החיבור מאוחר מזמנו של ריקאנטי (תחילת המאה ה-14), שמזכירו בביאורו על התורה[6][7].
מספר קטן של חוקרים מציעים כי יצירת התרגום קדמה לעליית האיסלאם, ביניהם בברלי מורטנסן (אנ') המתארכת את יצירת התרגום לסוף המאה ה-4 כמדריך לכהנים[8][9]. על פי מקדימי התארוך, התוכן הנוגע לעליית האסלאם הוסף בשלב מאוחר לגרעין מוקדם של התרגום.
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אביגדור שנאן, תרגום ואגדה בו: האגדה בתרגום התורה הארמי המיוחס ליונתן בן עוזיאל, הוצאת מאגנס, תשנ"ג 1992.
- יאיר זקוביץ, אביגדור שנאן, "'טובה היא התורה לעובדה יותר מפירות עץ החיים' – סיפור גן עדן בתרגום הארמי המיוחס ליונתן", בתוך: גם כך לא כתוב בתנ"ך, ידיעות אחרונות, ספרי חמד, 2009, פרק ד.
- ישעיהו מאורי, "על יחסו של תרגום התורה המיוחס ליונתן בן עוזיאל למקורות ההלכה", תעודה ג (תשמ"ג), עמ' 235–250.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- כתב יד לונדון לתרגום התורה המיוחס ליונתן, באתר ויקישיתוף
- דפוס ראשון לתרגום התורה המיוחס ליונתן, בארכיון האינטרנט (דפוס זה מבוסס על כתב יד אחר, והוא מהווה עדות עצמאית לנוסח התרגום)
- תרגום ירושלמי לתורה, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
- רפאל בנימין פוזן, התרגומים הארמיים למקרא, בתוך: המעין מח, ב, טבת התשס"ח
- פיליפ טריה, מתיה קם, תרגומי התנ"ך הקדומים, באתר "תרבות•il"
- מהדורת גינזבורגר, תרגום יונתן בן עוזיאל על התורה, ברלין, תרס"ג / 1903, באתר היברובוקס
- פניני תרגום יונתן - עלון שבועי על החידושים המקוריים שיש בתרגום יונתן - באתר דרשו.
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ בתוספות, עבודה זרה נט, א ד"ה איקלע לגבלא מזכירים תרגום יונתן בהקבלה לתרגום ירושלמי.
- ^ תלמוד בבלי מסכת מגילה דף ג, א.
- ^ ראו לדוגמה נחמיה אלוני, שלשה חיבורים ירושלמיים בתוך: בית מקרא: כתב-עת לחקר המקרא ועולמו, ניסן-סיון תשל"ה.
- ^ ההשערה שתרגום זה איננו תרגום יונתן בן עוזיאל אלא תרגום ירושלמי מופיעה כבר בספר קרבן מנחה של רבי יעקב חגיז (בסימן נד) הראשון שהעלה את ההשערה שזהו פענוח שגוי של ראשי תיבות היה משה מנדלסון בחיבורו אור לנתיבה (ראו כאן)
- ^ 1 2 ידיעות על הכיבוש המוסלמי בתרגום המיוחס ליונתן על התורה
- ^ רבי מנחם בן בנימין רקאנטי, ביאור על התורה, עמ' 84
- ^ רבי מנחם בן בנימין רקאנטי, ביאור על התורה, עמ' 85
- ^ The Priesthood in Targum Pseudo-Jonathan: Renewing the Profession (Studies in Aramaic Interpretation of Scripture 4) (2006)
- ^ Flesher, Paul Virgil McCracken; Chilton, Bruce David (2011). The Targums: a critical introduction. Studies in the Aramaic interpretation of Scripture. Leiden: Brill. pp. 151–152. ISBN 978-90-04-21769-0.
