יחסי בחריין–ישראל
| יחסי בחריין–ישראל | |
|---|---|
|
|
| |
| בחריין | ישראל |
| שטח (בקילומטר רבוע) | |
| 760 | 22,072 |
| אוכלוסייה | |
| 1,619,184 | 10,009,800 |
| תמ"ג (במיליוני דולרים) | |
| 43,205 | 509,901 |
| תמ"ג לנפש (בדולרים) | |
| 26,683 | 50,940 |
| משטר | |
| מונרכיה חוקתית | דמוקרטיה פרלמנטרית |
| שגרירים | |
| ח'אלד יוסף אל-ג'לאהמה | איתן נאה |
.jpg)
.jpg)
.jpg)
.jpg)
.jpeg)
בחריין ומדינת ישראל מקיימות יחסים דיפלומטיים מלאים מסוף שנת 2020, בעקבות הסכמי אברהם.
שגרירות ישראל בבחריין פועלת במנאמה. שגרירות בחריין בישראל נפתחה בתל אביב ב-2021.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]עד "הסכמי אברהם"
[עריכת קוד מקור | עריכה]מאז קיבלה עצמאות מידי הבריטים בשנת 1971 לא הכירה בחריין בישראל. כחברה בליגה הערבית השתתפה בחרם הערבי ואסרה על ישראלים להיכנס לתחומה, אך בשנות ה-90 נרשמה התחממות קלה ביחסים. בחריין שלחה נציגים לועידת מדריד ואירחה ישיבות של קבוצות העבודה הרב צדדיות שהוקמו בעקבות הועידה.[1] בעקבות חתימת הסכמי אוסלו,[2] ביקרה לראשונה בספטמבר 1994, משלחת ישראלית רשמית בבחריין. חודש לאחר נערך הביקור הרשמי הראשון של שר בממשלת ישראל, כאשר הגיע לבחריין יוסי שריד שהיה שר לאיכות הסביבה כדי להשתתף בשיחות אזוריות בנושאים סביבתיים בבירה מנאמה. במסגרת ביקור זה נפגש עם שר החוץ של בחריין ובכך סימן את הקשר הישיר הראשון בין שרים משתי הממשלות. בניגוד לעומאן וקטר ששלחו נציגים להלווייתו של יצחק רבין בחריין נמנעה מלשלוח נציג ואף הכחישה קיום קשרים כלשהם בין שר המסחר שלה ומקבילו הישראלי חודש לפני כן בוועידה שנערכה בירדן.
בעשור הראשון של המאה ה-21 הפכו המגעים בין המדינות לגלויים. בשנת 2005, בעקבות יישום תוכנית ההתנתקות[1] ועם חתימת הסכמי סחר מול ארצות הברית ביטלה בחריין את החרם הישיר על סחורות מישראל,[3] ובשלב מסוים אף נדונה האפשרות לקיים יחסים דיפלומטיים מלאים.[4] לאורך השנים היו דיווחים לא רשמיים על ביקורים שונים של גורמים ישראלים בממלכה, ושרת החוץ ב-2007, ציפי לבני, אף נפגשה עם עמיתה הבחרייני בעצרת הכללית של האו"ם - מה שהוביל לסערה בפרלמנט בבחריין.[5]
בשנת 2011 פרסם אתר ההדלפות ויקיליקס מסמכים המוכיחים כי בחריין קיימה שיתוף פעולה ביטחוני חשאי הדוק עם ישראל.[6] אולם בחריין הכחישה את הפרסומים הללו.
בשנת 2013 הייתה בחריין למדינה הערבית הראשונה שהכריזה על חזבאללה כארגון טרור[7] ובשנת 2014 הייתה בחריין המדינה היחידה במפרץ הפרסי שגינתה את הפיגוע בבית הכנסת קהילת בני תורה.[8]
בשנת 2016 שלחה בחריין משלחת מצומצמת להלוויית שמעון פרס בישראל.
בספטמבר 2017, אמר מלך בחריין חמד בן עיסא אאל ח'ליפה, כי הוא מגנה את החרם הערבי על ישראל וכי נתיניו רשאים לבקר בה, למרות זאת, בעלי דרכון ישראלי לא היו רשאים לבקר בבחריין באותה תקופה.[9]
במאי 2018, בעקבות העברת שגרירות ארצות הברית לירושלים, אמר שר החוץ של בחריין, השייח' ח'אלד בן אחמד אאל ח'ליפה כי אינו רואה שום בעיה בהעברת השגרירות למערב ירושלים היות שהיא אינה נמצאת בשטח הבירה של המדינה הפלסטינית העתידית.[10] באותו החודש פרסם שר החוץ של בחריין, ח'אלד בן אחמד אאל ח'ליפה, בחשבון הטוויטר שלו: "זוהי זכותה של כל מדינה באזור, כולל ישראל, להגן על עצמה ולהרוס את מקורות הסכנה". הודעה זו פורסמה לאחר תקיפת צה"ל מספר מטרות אירניות בסוריה, שבאה בתגובה לירי של 20 רקטות שנורו לרמת הגולן על ידי כוח קודס האיראני משטח סוריה.[11] חודש לאחר מכן טען בכיר בחרייני, בריאיון לערוץ החדשות הבינלאומי i24news, כי בחריין אינה רואה בישראל מדינת אויב, וכי הוא מאמין שבחריין תהיה הראשונה מבין מדינות המפרץ לכונן יחסים דיפלומטיים רשמיים וגלויים עם ישראל.[12] בנובמבר טען בכיר ישראלי, כי ישראל נמצאת במגעים לכינון יחסים דיפלומטיים עם בחריין.[13]
במרץ 2019, בחריין נמנעה לראשונה בהצבעה אנטי-ישראלית במועצת זכויות האדם של האו"ם. ב-26 ביוני 2019 פנה שר החוץ של בחריין ח'אלד בן אחמד אאל ח'ליפה אל הציבור הישראלי בריאיון לתקשורת. זו הייתה הפעם הראשונה שאישיות מדינית בדרג גבוה ממדינה ערבית שאינה ביחסים דיפלומטיים עם ישראל העניקה ריאיון לתקשורת הישראלית. אאל ח'ליפה העניק בחודשים שלאחר מכן ראיונות נוספים בסגנון דומה, והתבטא בזכות הצורך בדיאלוג ישיר ופתוח עם ישראל.[14]
בפברואר 2020 גזר בית המשפט בבחריין שלוש שנות מאסר על אזרח שהורשע בארגון כינוס והתפרעות בלתי חוקית, לאחר ששרף את דגל ישראל במהלך הפגנת תמיכה בפלסטינים.[15]
לאחר "הסכמי אברהם"
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – הסכם בחריין–ישראל
בספטמבר 2020 אישרה רשות התעופה האזרחית בבחריין את בקשת איחוד האמירויות הערביות לאפשר לכלל הטיסות המגיעות לאמירויות, ולאלה היוצאות ממנה לעבור במרחב האווירי של בחריין, כולל מישראל.[16] בספטמבר 2020 פורסם כי בחריין תחתום על הסכם כינון יחסים דיפלומטים מלאים עם ישראל. המדינות חתמו על הסכם אברהם ועל הסכם שהוגדר כהצהרת שלום. כמו כן, דווח שישראל הפעילה משרד אינטרסים במנאמה מאז חתימת הסכמי אוסלו, שעל בסיסו תוכננה לקום שגרירות.[16]
ב-23 בספטמבר נחתה משלחת של צוותי ביטחון ואנשי עסקים ישראלים בטיסה ישירה של חברת ישראייר מנתב"ג לנמל התעופה הבינלאומי בחריין.[17] באותו היום, הודיע משרד התקשורת כי ממשלת בחריין הורתה למפעילות הסלולר במדינה להתיר קבלת שיחות טלפון מישראל.[18]
ב-18 באוקטובר נחתם במנאמה, בחריין, הסכם ביניים לכינון יחסים דיפלומטיים בין המדינות.[19] למחרת נחתם מזכר הבנות לשיתוף פעולה עסקי בין איגוד לשכות המסחר בישראל לבין איגוד לשכות המסחר בבחריין.[20]
ב-10 בנובמבר 2020 אושר ההסכם על ידי הכנסת ברוב של 62 תומכים מול 14 מתנגדים.[21]
בסוף מרץ 2021 מינתה בחריין את ח'אלד יוסף אל-ג'לאהמה לשגרירה הראשון בישראל.[22]
באוגוסט 2021 נפגש תת-שר החוץ הבחרייני, השייח' עבדאללה בן אחמד אל ח'ליפה, עם ראש אגף אסטרטגיה בצה"ל, האלוף טל קלמן. תת-השר אף הצטלם עם האלוף וזאת בניגוד לעבר, בו במדינות ערביות הקפידו שלא להצטלם עם חיילי צה"ל.[23]
ב-31 באוגוסט הגיע אל-ג'לאהמה לישראל לקראת הגשת כתב האמנתו.[24] ב-2 בספטמבר הודיעה ממשלת ישראל, כי איתן נאה יהיה שגריר ישראל הראשון בבחריין.[25] ב-14 בספטמבר הגיש אל-ג'לאהמה את כתב האמנתו לנשיא מדינת ישראל, יצחק הרצוג.[26]
ב-30 בספטמבר, הגיע שר החוץ הישראלי יאיר לפיד לביקור מדיני בבחריין, שכלל את חניכת שגרירות ישראל במנאמה.[27]
ב-28 בדצמבר 2021 הגיש איתן נאה, שגריר ישראל לבחריין את כתב האמנה שלו למלך בחריין חמד בן עיסא אאל ח'ליפה.[28]
ב-14 בפברואר 2022 ביקר ראש ממשלת ישראל נפתלי בנט בבחריין. זהו ביקורו הראשון של ראש ממשלה ישראלי במדינה, במהלכו נפגש בנט עם שרי החוץ, התחבורה והתשתיות, והתעשייה המסחר והתיירות של בחריין, ראשי הקהילה היהודית בבחריין, כמו גם עם מלך בחריין, חאמד בן עיסא אאל חליפה, ויורש העצר של בחריין, סלמאן בן חאמד אאל חליפה.[29][30]
ב-4 בדצמבר 2022 הגיע לבחריין לביקור מדיני נשיא מדינת ישראל, יצחק הרצוג, לביקור במסגרתו ניפגש עם שורת בכירים בממשלת בחריין, מלך בחריין, חמד בן עיסא אאל חליפה, ועם אנשי הקהילה היהודית בבחריין. בנוסף, ביקר הרצוג ברשות לפיתוח כלכלי של בחריין.[31]
שיתוף פעולה כלכלי ותרבותי
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-22 באוקטובר חתמו שתי המדינות על הסכם תעופה שיאפשר הפעלת 14 טיסות נוסעים שבועיות בין נתב"ג למנאמה והפעלת מספר טיסות לא מוגבל בין בחריין לנמל התעופה רמון.[32] בנובמבר 2020 דיווחה ישראייר כי בכוונתה להפעיל 2 טיסות שבועיות מנתב"ג לנמל התעופה הבינלאומי בחריין החל מ-31 בינואר 2021.[33]
ב-2 בדצמבר 2020 חתמה שרת התיירות אורית פרקש-הכהן עם מקבילה מבחריין על הסכם לשיתוף פעולה בתחום התיירות.[34]
ב-3 בדצמבר 2020, חתמה התעשייה האווירית עם חברת התעופה הלאומית של בחריין, גאלף אייר, על חוזה לתחזוקת מטוסיה שינחתו בארץ במסגרת הסכמי התעופה של ישראל ובחריין.[35]
בינואר 2021 חתמו בנק הפועלים ובנק לאומי על הסכמי שיתוף פעולה עם "בנק לאומי לבחריין" (National Bank of Bahrain).[36]
במרץ 2021, נחתם הסכם בין ממלכת בחריין לחברת מקורות, על פי ההסכם החברה צפויה לספק לאנשי הממלכה ייעוץ בתחומי המים, ההתפלה ובקרת מערכות לאספקת מים.[37]
ביום השואה הבינלאומי ב-2021, פרסם הפרשן הבחרייני הפופולרי אמג'ד טהא מאמר בעיתון ישראל היום תחת הכותרת "בין כווית ותוניסיה – האנטישמיות הצבועה בשיאה", ובו הוקיע את האנטישמיות החדשה המתבטאת כשנאה לישראל.[38]
ב-1 ביוני 2021, הודיעה חברת אשרא, חברה ממשלתית ישראלית לביטוח סיכוני חוץ, שהיא מתחילה לבטח יצואנים ישראלים לבחריין.[39]
ב-8 באוגוסט 2021 נחתם הסכם שיתוף פעולה בין מכון דארסט הבחרייני למכון הירושלמי לענייני ציבור ומדינה.[40]
.jpeg)
ב-30 בספטמבר 2021 החלה חברת התעופה גאלף אייר להפעיל שתי טיסות שבועיות בקו תל אביב–מאנמה.[41]
ב-15 בפברואר 2022 נחתם הסכם מחקר ופיתוח בין המדינות.[42]
ב-28 בפברואר 2022 הוכרז על תוכנית משולבת להכשרת כוח אדם בהייטק שלה שותפות ישראל, איחוד האמירויות, בחריין, מרוקו, ירדן ומצרים, כך שלאחר ההכשרה, אותם אנשים שישתתפו בתוכנית יעברו סטאז' בחברות הייטק ישראליות, בעבודה מרחוק, וחלק יעבדו במשרדים של אותן חברות בישראל.[43]
ב-10 במאי 2022 נחתם הסכם מחקר רפואי בין קופת חולים מכבי לבתי חולים בבחריין, במטרה לעודד מחקרים בתחום הבריאות ולטפח חדשנות רפואית משותפת בין שתי המדינות.[44]
ב-3 באוגוסט נחתם הסכם שיתוף פעולה בין Bahrain FinTech Bay, אחד ממרכזי הפינטק המובילים באזור MENA (מזרח התיכון וצפון אפריקה) והאיגוד הישראלי לתעשיות מתקדמות IATI, ארגון הגג לתעשיית ההיי-טק בישראל. במסגרת ההסכם שני הצדדים ישתפו פעולה בפרויקטים משותפים, אירועים קהילתיים ויקלו על תקשורת והיכרות בין גופים וחברות בתחום הפינטק וההון סיכון המעוניינים להתרחב בשתי המדינות.[45][46]
ב-20 בספטמבר 2022 הצהיר משרד הכלכלה הישראלי והעומדת בראשו באותו הזמן, שרת הכלכלה אורנה ברביבאי, על פתיחת המשא ומתן בין ישראל לבחריין על הסכם סחר חופשי בין שתי המדינות.[47]
בסוף חודש אוקטובר 2022 ביקרה בישראל משלחת כלכלית גדולה מבחריין עם כ-50 משתתפים, בראשות שר המסחר והתעשייה זאייד בן ראשיד אל זאיאני. המשלחת התקבלה על ידי נשיא המדינה יצחק הרצוג ושרת הכלכלה. ב-30 באוקטובר 2022 נחתמו בתל אביב, במעמד השר האורח, שני הסכמי שיתוף פעולה חדשים בין המדינות: על הראשון חתמו שמואל בן-טובים, נשיא מרכז הפינטק הישראלי ובאדר סאטר, מנכ"ל Fintech Bay מבחריין; על השני - מנכ"ל מכון היצוא נילי שלו ומנכ"ל Export Baharin סאפה עבדולחלי.[48]
שיתוף פעולה ביטחוני
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-2 בפברואר 2022, שר הביטחון הישראלי, בני גנץ, טס (מעל שמי ערב הסעודית) לביקור רשמי בבחריין למיסוד היחסים הביטחוניים בין המדינות וחתימה על הסכמי שיתוף פעולה ביטחוני.[51]
ב-11 בפברואר 2022 פרסם משרד החוץ של בחריין כי קצין ישראלי יוצב במדינה בתפקיד של קצין קישור לקואליציה האזורית לאבטחת האזור מפני איומים שונים.[52]
התקיים שיתוף פעולה מודיעיני בין המדינות.[53]
ב-9 במרץ 2022 יצא הרמטכ"ל אביב כוכבי, לביקור רשמי ראשון בבחריין במסגרתו נפגש עם הצמרת הביטחונית של בחריין, בין היתר, בכדי לממש את ההסכמים הביטחוניים בין שתי המדינות.[54]
על רקע מלחמת חרבות ברזל הצהירה ממלכת בחריין ב-2 בנובמבר 2023 כי שגריר ישראל עזב אותה, כי היא החזירה את שגרירה בישראל לבחריין, וכי היא השהתה את היחסים הכלכליים בינה לבין ישראל.[55] לפי הפרלמנט הבחרייני, הממשלה הבחריינית עשתה זאת "כדי לתמוך בעניין הפלסטיני, ועמדתו האיתנה והבלתי מעורערת, וזכותו של העם הפלסטיני להקים מדינה פלסטינית עצמאית שבירתה מזרח ירושלים, בהתאם להחלטות בינלאומיות."[56][דרוש מקור]
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ברק רביד, "השלום של טראמפ – הסכמי אברהם והמהפך במזרח התיכון", הוצאת משכל, 2021
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אלדד בק, הממלכה הקטנה, באתר ישראל היום, 26 באפריל 2018
- מורן זגה, אז למה שלא נהיה חברים של בחריין?, באתר ynet, 8 ביולי 2018
- ירון שניידר, אירן מאיימת - אך ממלכת בחריין נחושה להשיג נורמליזציה, באתר מאקו, 11 בספטמבר 2020
- איתמר אייכנר, הדיפלומטים הישראלים ששירתו בחשאי במפרץ זכו להוקרה: "זרענו את זרעי השלום", באתר ynet, 11 בדצמבר 2020
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 יואל גוז'נסקי, מדינות המפרץ בסביבה אסטרטגית משתנה, יואל: המכון למחקרי ביטחון לאומי, אפריל 2012
- ^ פרופ' אלי פודה, Economic workshop in Bahrain, with no diplomatic horizon, The Jerusalem Post, 17 ביוני 2019
- ^ ליאור גרינבאום, החשיבות של הודעת בחריין על הסרת החרם על ישראל - רק ברמה המדינית, באתר גלובס, 25 בספטמבר 2005
- ^ רועי נחמיאס, שר החוץ של בחריין: ישראל הציעה לנו לכונן יחסים דיפלומטיים, באתר ynet, 26 בנובמבר 2007
- ^ דניאל סלאמה, רועי רובינשטיין, קטנה יותר מגוש דן, תומכת במאבק נגד איראן: הכירו את בחריין, באתר ynet, 12 בספטמבר 2020
- ^ ויקיליקס על ישראל: בחריין הודתה בסיוע למוסד, באתר ynet, 8 באפריל 2011
- ^ אבי יששכרוף, מדינה ערבית ראשונה הכריזה על חזבאללה כארגון טרור, באתר וואלה, 9 באפריל 2013
- ^ ד"ר ירון פרידמן, המדינה הערבית שגינתה בחריפות את הפיגוע, באתר ynet, 20 בנובמבר 2014
- ^ טום טוגנד, ג'רוזלם פוסט, מלך בחריין: "מגנה את החרם על ישראל, נתיני רשאים לבקר בה", באתר מעריב אונליין, 17 בספטמבר 2017
- ^ ימי רוט, בחריין: שגרירות ארה"ב בירושלים אינה בבירה הפלסטינית המיועדת, באתר מעריב אונליין, 27 במאי 2018
- ^ ליעד אוסמו, בחריין לצד ישראל: זכותה להשמיד את מקורות הסכנה, באתר ynet, 10 במאי 2018
- ^ מערכת ישראל היום, בכיר בחרייני: "בחריין לא רואה בישראל אויב", באתר ישראל היום
- ^ יניר קוזין, גורם מדיני בכיר: ישראל במגעים לכינון יחסים דיפלומטיים עם בחריין, באתר מעריב אונליין, 25 בנובמבר 2018
- ^ דני זקן, הסוד שנחשף בבחריין ולמה לעולם הערבי מתחיל להימאס מהפלסטינים, באתר גלובס, 5 ביולי 2019
- ^ ירון שניידר, בחריין: מפגין שרף את דגל ישראל - ונשלח ל-3 שנות מאסר, באתר מאקו, 17 בפברואר 2020
- ^ 1 2 ליעד אוסמו, איתי בלומנטל, אחרי סעודיה: גם בחריין תאפשר לטיסות בין ישראל לאמירויות לעבור מעליה, באתר ynet, 4 בספטמבר 2020
- ^ שמעון יעיש, רוחות של שלום: משלחת בכירים ישראלית נחתה בבירת בחריין, באתר ישראל היום, 23 בספטמבר 2020
- ^ אוריאל בארי, צעד ראשון: בחריין תאפשר לקבל שיחות טלפון מישראל, באתר "סרוגים", 23 בספטמבר 2020
- ^ דניאל סיריוטי, "מהיום אנחנו משפחה אחת": ישראל ובחריין חתמו על הסכם מסגרת להסדרת היחסים, באתר ישראל היום, 18 באוקטובר 2020
- ^ איגוד לשכות המסחר חתם על הסכם שיתוף פעולה עם הלשכה בבחריין, באתר וואלה, 19 באוקטובר 2020
- ^ 62 תומכים לעומת 14 מתנגדים: מליאת הכנסת אישרה את ההסכם עם בחריין, באתר וואלה, 10 בנובמבר 2020
- ^ עמית ולדמן, לראשונה בהיסטוריה: בחריין מינתה שגריר בישראל, באתר מאקו, 30 במרץ 2021
- ^ איתי בלומנטל ורועי קייס, תיעוד נדיר: תת שר החוץ הבחרייני נועד עם קצין בכיר בצה"ל, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 10 באוגוסט 2021
- ^ איתמר אייכנר, השגריר הראשון של בחריין בישראל הגיע לארץ: "הזדמנות להגשים את חזון המלך", באתר ynet, 31 באוגוסט 2021
- ^ ברק רביד, איתן נאה ימונה לשגריר ישראל הראשון בבחריין, באתר וואלה, 2 בספטמבר 2021
- ^ יורי ילון, אריאל כהנא, שגריר בחריין נכנס לתפקידו: "מאוחדים במאבק נגד איראן", באתר ישראל היום, 14 בספטמבר 2021
- ^ משרד החוץ, חנוכת שגרירות ישראל במנאמה, באתר Gov.il, 30 בספטמבר 2021
- ^ בחריין: הוגש כתב האמנה של השגריר הישראלי למלך, באתר "סרוגים", 28 בדצמבר 2021
- ^ אריאל כהנא, היסטוריה בבחריין: בנט נפגש עם יורש העצר, באתר ישראל היום, 15 בפברואר 2022
- ^ איתמר אייכנר, בנט נפגש עם מלך בחריין בארמון, באתר ynet, 15 בפברואר 2022
- ^ איתמר אייכנר, "התקווה" בבחריין: הנשיא הרצוג לצד המלך, "בין חברים ובני דודים", באתר ynet, 4 בדצמבר 2022
- ^ שמעון יעיש, ישראל חתמה על הסכם תעופה עם בחרין, באתר ישראל היום, 22 באוקטובר 2020
- ^ שמעון יעיש, ישראייר הודיעה על טיסות לבחריין מהחל סוף ינואר, באתר ישראל היום, 9 בנובמבר 2020
- ^ אמיר אטינגר, אלו פרטי הסכם התיירות שייחתם מחר עם בחריין, באתר "סרוגים", 1 בדצמבר 2020
- ^ אודי עציון, התעשייה האווירית תתחזק מטוסים של חברת התעופה הלאומית של בחריין, באתר כלכליסט, 3 בדצמבר 2020
- ^
ריקי ממן, פירות השלום: שיתוף פעולה בנקאי ישראלים-בחרייני, בעיתון מקור ראשון, 20 בינואר 2021
- ^ דני זקן, חברת מקורות חתמה על הסכם להספקת שירותי ייעוץ לבחריין, באתר גלובס, 29 במרץ 2021
- ^ אמג'ד טהא, "בין כווית ותוניסיה – האנטישמיות הצבועה בשיאה", באתר ישראל היום, 27 בינואר 2021
- ^ דני זקן, מתכננים לעשות עסקים במרוקו ובבחריין? עכשיו זה יהיה יותר קל, באתר גלובס, 1 ביוני 2021
- ^ היסטוריה: הסכם שת"פ של מכוני מחקר ישראלי-בחרייני, באתר המרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה, 9 באוגוסט 2021
- ^ שמעון יעיש, הטיסה המסחרית הראשונה מבחריין נחתה בישראל, באתר ישראל היום, 30 בספטמבר 2021
- ^ דני זקן, השקעות ושיתוף פעולה ביטחוני: בנט חותם את ביקורו בבחריין, באתר גלובס, 15 בפברואר 2022
- ^ איתמר אייכנר, אזרחים ערבים ממדינות הסכמי אברהם יעברו הכשרות הייטק בישראל, באתר ynet, 28 בפברואר 2022
- ^ קשר מרפא - בחריין ומכבי בהסכם מחקר וחדשנות אסטרטגי ופורץ דרך, באתר ynet, 10 במאי 2022
- ^ ג'ון בן זקן, נחתם שיתוף פעולה ראשון בתחום הפינטק בין בחריין וישראל, באתר מעריב אונליין, 3 באוגוסט 2022
- ^ הפינטק בישראל ובבחריין בשת"פ ראשון: אירוע חגיגי במלון הילטון, באתר אייס, 3 באוגוסט 2022
- ^ ממלכת בחריין ומדינת ישראל מצהירות על פתיחת משא ומתן להסכם סחר חופשי בין המדינות, באתר Gov.il, 20 בספטמבר 2022
- ^ הסכם היסטורי נחתם בין בחריין לבין ישראל בתחום הפינטק, באתר אייס, 31 באוקטובר 2022
- ^
"שיתופי הפעולה עם מדינות שונות במזה"ת מחזקים את היתרון מול האיומים במרחב", באתר צה"ל, 10 במרץ 2022
- ^
ציוץ של צבא ההגנה לישראל ברשת החברתית אקס (טוויטר), הרמטכ"ל החל את היום השני בביקורו הרשמי הראשון בבחריין, 10 במרץ 2022
- ^ רועי שרון, גנץ: ישראל מקדמת שיתוף פעולה אופרטיבי עם ארה"ב לאפשרות של פריצה איראנית לגרעין, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 2 בפברואר 2022
לילך שובל, ביקור היסטורי: שר הביטחון גנץ נחת בבחריין, באתר ישראל היום, 2 בפברואר 2022 - ^ ניסן צור, לראשונה: קצין ישראלי יוצב במדינה ערבית, באתר ערוץ 7, 12 בפברואר 2022
- ^ ברק רביד, בכיר בחרייני: המוסד הישראלי נמצא בבחריין, באתר וואלה, 21 בפברואר 2022
- ^ לילך שובל, ביקור מפתיע: הרמטכ"ל כוכבי נחת בבחריין, באתר ישראל היום, 9 במרץ 2022
- ^ Bahrain expels Israel envoy, cuts economic ties: Parliament statement, ערב ניוז, 2023-11-02 (באנגלית)
- ^ مجلس النواب يؤكد أنه تم مغادرة السفير الاسرائيلي للبلاد وعودة السفير البحريني من اسرائيل ووقف العلاقات الاقتصادية مع اسرائيل, אתר מועצת הנציגים של ממלכת בחריין, "من حرص واهتمام لدعم القضية الفلسطينية ، وموقف ثابت لا حياد عنه، وحق الشعب الفلسطيني في اقامة الدولة الفلسطينية المستقلة وعاصمتها القدس الشرقية، وفقا للقرارات الدولية.", 2 בנובמבר, 2023 (בערבית)
היחסים בין ישראל למזרח התיכון 
| |||||
|---|---|---|---|---|---|
| מדינות המקיימות יחסים עם ישראל | איחוד האמירויות הערביות • בחריין • טורקיה • ירדן • מצרים • (מרוקו) | ||||
| מדינות שקיימו בעבר יחסים עם ישראל | איראן • (לבנון) • (עומאן) • (קטר) • •(תוניסיה) | ||||
| מדינות שאלא קיימו יחסים עם ישראל | אלג'יריה • כווית • לוב • עיראק • ערב הסעודית • תימן | ||||
| הסכמים | הסכמי אברהם | ||||
| נציגויות פעילות | |||||
| נציגויות מתוכננות | שגרירות ישראל בסודאן • שגרירות סודאן בישראל | ||||
| נציגויות שנסגרו |
| ||||
