יחסי בהוטן–ישראל
| יחסי בהוטן–ישראל | |
|---|---|
|
|
|
לחצו כדי להקטין חזרה  | |
| בהוטן | ישראל |
| שטח (בקילומטר רבוע) | |
| 38,394 | 22,072 |
| אוכלוסייה | |
| 793,682 | 10,019,883 |
| תמ"ג (במיליוני דולרים) | |
| 2,898 | 509,901 |
| תמ"ג לנפש (בדולרים) | |
| 3,652 | 50,889 |
| משטר | |
| מונרכיה חוקתית | דמוקרטיה פרלמנטרית |
יחסי בהוטן–ישראל הם היחסים הדיפלומטיים הרשמיים שמתקיימים בין ממלכת בהוטן לבין מדינת ישראל.
בהוטן ידועה כמי שמחזיקה במדיניות בידוד מכוונת על רקע "הגבלת השפעה זרה במדינה" אשר כתוצאה מכך, מקיימת יחסים דיפלומטיים עם 54 מדינות בלבד ברחבי העולם, שאינן כוללות מדינות גדולות כמו ארצות הברית, מקסיקו, רוסיה וסין[1]. בין ישראל ובהוטן החלו יחסים דיפלומטיים דה יורה לראשונה בשנת 2020. היחסים בין המדינות דה פקטו החלו מספר שנים לפני כן בשיתוף הידע הישראלי בתחום החקלאות, אותו סטודנטים מבהוטן החלו ללמוד בישראל לאורך השנים[2].
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-17 בפברואר 1994 נפגש גד יעקבי, שגריר ישראל באומות המאוחדות עם מקבילו הבהוטני לשיחה בנוגע לכינון יחסים דיפלומטיים בין שתי המדינות[3]. השגריר של בהוטן הסביר שמחמת מגבלותיה השונות של מדינתו, הנהגת בהוטן נוהגת להרחיב את יחסי החוץ שלה בהדרגתיות, בכל שנה עם שתיים או שלוש מדינות בלבד. יחד עם זאת, בהוטן מוכנה להידברות עם ישראל ולשתף עמה פעולה בנושאים שונים[3]. בחודש אפריל של אותה השנה נפגש שגריר ישראל בניו דלהי עם שר החוץ של בהוטן. השר אמר כי לא ידע על עניינה של ישראל בכינון יחסים דיפלומטיים עם ארצו והוסיף שהוא רואה בחיוב אפשרות של קיום יחסים בין שתי המדינות בדרגת שגריר שאינו תושב והבטיח להביא עניין זה להכרעת המאהאראג'ה (העומד בראש הנסיכות הבהוטנית)[3]. השר אמר כי בהוטן "לא זקוקה לסיוע חוץ" והוסיף כי עשוי לחלוף זמן רב עד להכרעה בעניין[3].
ב-1997 השתלמו בישראל שלושה בהוטנים בתחומי החינוך, החקלאות והמדע והטכנולוגיה. שנה לאחר מכן הגיעו לישראל חמישה בהוטנים נוספים לקורסים שונים[4]. מאז 2012, סטודנטים בהוטנים לומדים חקלאות בישראל באמצעות תוכנית "AgroStudies" בת 11 חודשים.
באוגוסט 2016 ביקר לראשונה ליונפו ישי דורג'י, שר החקלאות והיערות של בהוטן למשך 3 ימים בישראל, והשתתף בטקס הסיום של 30 סטודנטים מארצו שסיימו קורס בנושא חקלאות בישראל[2]. בכך, ביקורו של דורג'י סימן את ביקורו הראשון של פקיד מטעם ממלכת בהוטן בישראל. השר הכריז על אפשרות להקמת נציגות דיפלומטית בין בהוטן לישראל בעת כינון יחסים דיפלומטיים בעתיד[5], ונפגש עם נציגי חברת הנסיעות הישראלית "FLY east" איתם שוחח על זרם התיירים הגובר מישראל לבהוטן[6].
בשנת 2017 ביקרה בבהוטן משלחת ישראלית שנועדה עם ראש ממשלת בהוטן, צרינג טובגה וצמרת השלטון[7]. כחלק מהמשלחת, הפך גלעד כהן, ראש מחלקת אסיה-פסיפיק במשרד החוץ הישראלי, לפקיד הישראלי הבכיר הראשון שערך ביקור רשמי בבהוטן.
ב-12 בדצמבר 2020 חתמו ישראל ובהוטן על ידי שגריר ישראל בהודו רון מלכא ושגריר בהוטן בהודו וטסופ נמגייל על הסכם לכינון יחסים דיפלומטיים מלאים[8][9]. לדברי מלכא, שביקר בממלכה פעמיים, "ממשלת בהוטן עצמה יצרה קשר עם הנציגים הישראלים. הם התרשמו מההישגים הישראלים בשנים האחרונות. ייעצנו להם בנושאים רבים וחשובים, כמו ניהול מים, חקלאות, טכנולוגיה, חינוך, הכשרה מקצועית ורפואה"[10]. בתחילת דצמבר 2020, שר החוץ הישראלי גבי אשכנזי קיים שיחת טלפון עם מקבילו הבהוטני טנדי דורג'י. במהלך השיחה נדון שיתוף פעולה בין שתי המדינות בתחומי אספקת מים, חקלאות ובריאות. אשכנזי הזמין בנוסף את מלך בהוטן לבקר בירושלים בשנת 2021[11].
ביוני 2022, ביקר שגריר ישראל בהודו נאור גילאון, המוסמך גם בבהוטן בבירה טהימפהו, שם הציג את כתב האמנתו למלך בהוטן ג'יגמה סינגייה ואנגצ'וק בטקס רשמי שזכה לסיקור נרחב בטלוויזיה הבהוטנית. במסגרת הביקור נפגש גילאון גם עם ראש הממשלה ושר החוץ של הממלכה, איתם שוחח בסוגיות של שיתוף פעולה בתחומי מים וחקלאות[12].
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- משה יגר, המסע הארוך לאסיה: פרק בתולדות הדיפלומטיה של ישראל, הוצאת הספרים של אוניברסיטת חיפה, 2004
- גד יעקבי, יומן ניו יורק: סיפורו של שגריר ישראל באו"ם, ידיעות ספרים, 1997
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Bilateral Relations, משרד החוץ של בהוטן
- ^ 1 2 רן אברמסון, שר החקלאות של בהוטן: "אנחנו כלכלה קטנה, ולא רוצים לגדול מעבר ליכולותינו", באתר כלכליסט, 5 בספטמבר 2016
- ^ 1 2 3 4 משה יגר, המסע הארוך לאסיה, 2004, עמ' 178
- ^ שנתון המסמכים הרשמיים 1997 עמ' 481, שנתון המסמכים הרשמיים 1998 עמ' 487
- ^ Could Israel have diplomatic relations with Asia's 'Forbidden Kingdom'? - Business & Innovation - Jerusalem Post, web.archive.org, 2016-09-06
- ^ Could Israel have diplomatic relations with Asia's 'Forbidden Kingdom', The Jerusalem Post | JPost.com (באנגלית אמריקאית)
- ^ איתמר אייכנר, הביקור הישראלי בממלכה הסודית, באתר ynet, 20 בנובמבר 2017
- ^ איתמר אייכנר, ישראל כוננה יחסים דיפלומטיים עם בהוטן, באתר ynet, 12 בדצמבר 2020
- ^ Joint Press Statement on the Establishment of Diplomatic Relations between the Kingdom of Bhutan and the State of Israel, משרד החוץ של בהוטן, 12 בדצמבר 2020
- ^ ישראל מנרמלת את הקשרים עם בהוטן, באתר The Jerusalem Post | JPost.com (באנגלית אמריקאית)
- ^ גילוי ההימלאיה: ישראל מקימה יחסים דיפלומטיים עם בהוטן, באתר Детали, 2020-12-12 (ב־)
- ^ השגריר הראשון של ישראל בבהוטן הציג את תעודתו למלך, באתר NEWSru.co.il (ברוסית)
