לדלג לתוכן

יחסי דנמרק–ישראל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יחסי ישראלדנמרק
ישראלישראל דנמרקדנמרק
ישראל דנמרק
שטחקילומטר רבוע)
22,072 43,094
אוכלוסייה
10,009,800 5,985,857
תמ"ג (במיליוני דולרים)
509,901 404,199
תמ"ג לנפש (בדולרים)
50,940 67,526
משטר
דמוקרטיה פרלמנטרית מונרכיה חוקתית
ראשי הממשלה לוי אשכול וקראג, 1965
ראובן ריבלין בפגישה עם שר החוץ של דנמרק, אנדרס סמואלסן (אנ'), מאי 2017

בין מדינת ישראל ודנמרק מתקיימים יחסים דיפלומטיים מלאים החל משנת 1949. כמו כן, שתי המדינות מקיימות שיתוף פעולה נרחב בנושאים שונים, בין היתר בתחומי תיירות ומסחר.[1] לישראל יש שגרירות רשמית בקופנהגן, בעוד שלדנמרק יש שגרירות רשמית בתל אביב.

צוללת ישראלית במעגן בעיר פרדריקסהאבן בצפון דנמרק

עוד לפני מלחמת העולם השנייה התקיימו בין דנמרק לבין ארץ ישראל יחסי מסחר ענפים, כאשר דנמרק ייבאה מהארץ פירות הדר, אשלג ושיניים תותבות, וייצאה אל היישוב שמנים, מוצרי מזון, נייר וחקלאות[2]. עוד במהלך ימיה של מלחמת העולם השנייה, בעת שדנמרק נכבשה על ידי גרמניה הנאצית, פעלה בדנמרק תנועת מחתרת נרחבת, אשר בין היתר סייעה בהברחת יהודי דנמרק לשוודיה הנייטרלית. הודות למבצע זה אשר הסתייע בתמיכה רחבה מצד אזרחי דנמרק, ניצלו למעלה מ-90% מיהודי דנמרק, ובסך הכל כ-7,200 איש הועברו לשוודיה. הודות למבצע זה הוכרה המחתרת הדנית כולה בתואר "חסידת אומות העולם" על ידי מוסד "יד ושם".[3]

בהצבעה על תוכנית החלוקה בנובמבר 1947 הצביעה הצביעה בעד התוכנית, וב-2 בפברואר 1949 הכירה במדינת ישראל. בין שתי המדינות יש יחסי תיירות ומסחר ענפים, בין היתר במסגרת האיחוד האירופי בו דנמרק חברה. במסגרת היחסים, בשנת 1966 נחתמה אמנה למניעת כפל מס בין שתי המדינות.[4]

בינואר 1962 ביקר ראש ממשלת דנמרק ויגו קמפמן בישראל – ביקור ראשון בה של אישיות דנית בכירה.

במהלך מבצע עופרת יצוקה בתחילת שנת 2009, התקיימו הפגנות רחבות בערי דנמרק, לרבות בבירה קופנהגן, במחאה על פעולות צה"ל ברצועת עזה, במשטרת דנמרק הוערך כי בין 500 ל-600 איש הפגינו מול שגרירות ישראל בקופנהגן, כ-400 אנשים הפגינו באורהוס, וכ-500 הפגינו באודנסה.[5] בסקר דעת קהל שנערך נמצא כי מספרם של הדנים התומכים בפעולת צה"ל גדול מאלו המתנגדים לה.[6]

במהלך חודש אוקטובר 2013 הגיע יורש העצר הדני, הנסיך פרדריק, לביקור בישראל, במהלכו נפגש עם נשיא מדינת ישראל דאז, שמעון פרס. במהלך הפגישה, הביע הנשיא פרס את הכרת תודתה של מדינת ישראל לעם הדני, על פעולותיו להצלת יהודים בשואה.[7]

במרץ 2021 ביקרה ראש ממשלת דנמרק מדה פרדריקסן בישראל ונפגשה עם ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו וקנצלר אוסטריה סבסטיאן קורץ. במהלך הפגישה סוכם כי ישראל, אוסטריה ודנמרק ישתפו פעולה בנושא מחלת הקורונה ויקימו תאגיד משותף להקמת מפעל מחקר פיתוח וייצור חיסונים נגד מוטציות הקורונה.[8][9]

ב-12 בנובמבר 2023, במהלך מלחמת חרבות ברזל, הגיע שר החוץ הדני לארס לקה ראסמוסן לביקור בישראל לשם הבעת הזדהות ותמיכה ונפגש עם שר החוץ אלי כהן. [10]

ב-14 בדצמבר 2023 כוחות ההגנה של דנמרק בהכוונת השב"כ והמוסד עצרו בשטח דנמרק 7 פעילי חמאס שתכננו לבצע פיגוע כנגד ישראלים.[11]

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • אורנה קרן־כרמל, ישראל וסקנדינביה – ראשית היחסים, פרדס הוצאה לאור, חיפה, תשפ"א 2021.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא יחסי דנמרק–ישראל בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]