יחסי ישראל–פנמה
| יחסי ישראל–פנמה | |
|---|---|
|
|
|
לחצו כדי להקטין חזרה  | |
| ישראל | פנמה |
| שטח (בקילומטר רבוע) | |
| 22,072 | 75,420 |
| אוכלוסייה | |
| 10,009,800 | 4,534,241 |
| תמ"ג (במיליוני דולרים) | |
| 509,901 | 83,382 |
| תמ"ג לנפש (בדולרים) | |
| 50,940 | 18,389 |
| משטר | |
| דמוקרטיה פרלמנטרית | רפובליקה, משטר נשיאותי |
| שגרירים | |
| איתי בר-דב[1] (נכון ל-2021) | אדיס אורייטה וגה (נכון ל-2017) |
יחסי ישראל–פנמה הם היחסים הדיפלומטיים הרשמיים שמתקיימים בין מדינת ישראל לבין רפובליקת פנמה.
לישראל יש שגרירות בפנמה סיטי, ולפנמה יש שגרירות בתל אביב. בין שתי המדינות שוררת כבר שנים ידידות רבה. בשכונת קריית מנחם בירושלים נקרא רחוב מסוים על שם מדינת פנמה,[2] ואילו בפנמה ישנם רחובות מסוימים, הנקראים על שם מדינת ישראל, וזאת בבירה פנמה סיטי[3] ובצ'יטרה (ספ').[4]
נכון לאפריל 2024, פנמה היא המדינה היחידה באמריקה המרכזית שאינה מכירה בקיומה של מדינה פלסטינית.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]במהלך ההצבעה בנושא תוכנית החלוקה של האו"ם ב-29 בנובמבר 1947 על חלוקת המנדט הבריטי למדינה יהודית וערבית, פנמה, יחד עם 32 מדינות נוספות, הצביעה בעד התוכנית.[5] לאחר הכרזת עצמאותה, פנמה הייתה לאחת מהמדינות הראשונות שהכירו במדינת ישראל.[6][7] לאחר מכן קבעה את שגרירותה בירושלים.[8] פנמה סייעה במשלוח נשק לישראל במהלך מלחמת העצמאות על ידי הנפת דגל המדינה הנייטרלית (ולכן הייתה נקייה מכל חשד) על אוניות שהבריחו נשק לארץ תוך הפרת האמברגו שהוטל עליה. צעד זה נעשה בעקבות בקשה של שליח ההגנה, ראובן דפני, מהגנסטר היהודי במיאמי, סמי קיי (אנ') שהיה מיודד עם נשיא פנמה הודות לקשרים עסקיים.
ביוני 1961 העלתה ישראל את ייצוגה בפנמה למעמד של שגרירות והשגריר יהושע נ. שי הגיש את כתב האמנה לנשיא פנמה.[9] שנתיים לאחר מכן, ישראל ופנמה חתמו על הסכם שיתוף פעולה בנושאי תרבות ותיירות.[10]
מאז 1968, ראש מחלקת המבצעים המיוחדים של אגף קיסריה בארגון המוסד, מיכאל הררי, יצר קשרי ידידות עם מנואל נורייגה, שלימים הפך למנהיג המדינה בפועל. ב-11 באוקטובר 1968 עלה לשלטון עומר טוריג'וס כתוצאה מהפיכה צבאית, ונורייגה הפך לראש שירות הביון של פנמה. ממשלת ישראל והמוסד העניקו לטוריג'וס את הטיפול הרפואי הטוב ביותר שניתן היה להשיג באותן שנים, וכן סייעו למצוא את אביה של אשתו רחל, שהייתה יהודייה. לאחר מותו של טוריג'וס ביולי 1981, נורייגה נכנס לתפקיד ראש המדינה ושמר על יחסים חמים עם הררי ואנשיו.[11][12] באותן שנים הפכה פנמה למוקד השפעה ישראלית חשוב והמדינות שיתפו פעולה בנושאים ביטחוניים באופן חשאי,[12] והיחסים עם פנמה הוגדרו בזמן ראש הממשלה מנחם בגין כנכס אסטרטגי למדינת ישראל ובעלי חשיבות דרמטית לביטחון ישראל.[12]
ב-1980 ביקר נורייגה בישראל, בתקופה בה הררי פרש מתפקידו, אם כי ראש הממשלה בגין שכנע אותו להישאר בתפקיד "במילואים". באמצע שנות ה-80, לפני שנשיא ארצות הברית ג'ורג' הרברט ווקר בוש החליט לפלוש לפנמה ולכבוש את תעלת פנמה, פנתה ממשלת ארצות הברית לראש הממשלה יצחק שמיר והררי לתווך במשא ומתן בין האמריקאים לפנמים.[13][14] אולם, על רקע המחלוקת בינה לבין ארצות הברית, ביקשה פנמה לגייס את תמיכת העולם השלישי והחלה לתמוך בהחלטות אנטי-ישראליות ויחסי המדינות החלו להתדרדר, אם כי התנגדה להחלטת העצרת האו"ם בדבר הגדרת הציונות כגזענות בהעברת החלטה 3379 של העצרת הכללית של האו"ם בנובמבר 1975.[8] השינוי ביחסי המדינות לא הפריע לאנשי עסקים ישראלים רבים להגיע לפנמה ולעסוק בה במגוון עסקים שונים, כולל בחקלאות ובייעוץ ביטחוני.
בשנת 1992, בעקבות מתקפת טרור בבירת ארגנטינה בואנוס איירס, מחבל מתאבד מארגון חזבאללה פוצץ מטען בעיר קולון, ליד החוף האטלנטי של תעלת פנמה. לאחר המתקפה דווח כי 21 בני אדם נהרגו, בהם 12 אנשי עסקים יהודים וישראלים ו-3 אזרחים אמריקאים. האירוע קירב את שתי המדינות זו לזו וחיזק את היחסים ביניהן.[15][16]
ביולי 2002 פורסם על כך, שייסגרו שמונה נציגויות של ישראל במדינות שונות, כולל פנמה, עקב בעיות תקציביות.[17] שנתיים לאחר מכן, בספטמבר 2004 פתחה ישראל מחדש את השגרירויות שלה בקרואטיה ופנמה.[18]
במרץ 2010 ביקר בישראל נשיא פנמה ריקרדו מרטינלי. במהלך ביקורו לווה בסגן הנשיא, שר החוץ, סגן שר החוץ ושר התיירות, ונפגש עם ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו והנשיא שמעון פרס. בשיחות בין שני הנשיאים נדונו סוגיות של ביטחון, פיתוח חקלאי וחידושים בתחומי טכנולוגיות. בפגישת מרטינלי עם נתניהו נדון חיזוק שיתוף הפעולה הביטחוני בין שתי המדינות, אפשרות חתימה על הסכם סחר חופשי ואמנה למניעת כפל מס, שיתוף פעולה במגזר החקלאי, פתיחת טיסות ישירות ואפשרות לקיים ישיבת ממשלות משותפת.[19][20] בשנת 2011 הוציאה שגרירות ישראל בפנמה כתב עת בשם "ישראל: 63 שנים של התקדמות מתמדת", המוקדש לציון 63 שנים לעצמאות המדינה. לאחר מכן שירות הדואר הישראלי הוציא בולים במהדורה מיוחדת לכבוד הנשיא מרטינלי.
בנובמבר 2012 בעת ההצבעה בעצרת הכללית של האו"ם על שדרוג מעמדה של הרשות הפלסטינית מישות משקיפה שאינה מדינה, למדינה משקיפה שאינה חברה (החלטה 67/19 של העצרת הכללית של האו"ם), נכללה פנמה בין 9 המדינות לצד איי מרשל, ארצות הברית, ישראל, מיקרונזיה, נאורו, פלאו, צ'כיה וקנדה שהצביעו נגד ההחלטה.
בדצמבר 2012, ביצע בשנית הנשיא מרטינלי ביקור בישראל. במהלכו, נפגש עם הנשיא פרס והצהיר באומרו כי "גודלה הקטן של פנמה לא מונע ממנה להיות בעלת לב גדול עבור ישראל". בהמשך דן עם ראש הממשלה נתניהו בסוגיות של חתימת הסכם סחר חופשי והיבטים נוספים של יחסים בילטרליים. במאי 2014 ביקר מרטינלי שוב בישראל ובירך על השקת קו הטיסה הישירה מתל אביב לפנמה על ידי חברת אל על ואף הביע נכונות לסבסד את הטיסות אם "העמסת ספינות לא תהיה רווחית". פרס כינה בעת ביקורו של מרטינלי את פנמה "הידידה הגדולה ביותר של ישראל בעולם".[21]
בנובמבר 2015 נחתם הסכם סחר חופשי בין שתי המדינות שכולל הסכם מס, הסכם שירותים והשקעות, הסכם הגנה על קניין רוחני ועוד.[22] ההסכם אושרר ועודכן בשנת 2018.
באפריל 2016 נסעו לפנמה בעלי תפקידים שונים בהם רופאים ופרמדיקים ישראליים מארגון איחוד הצלה, על מנת להכשיר את מקביליהם בפנמה.[23]
במאי 2018, נשיאה החדש של פנמה, חואן קרלוס וארלה (אנ') הגיע לביקור ממלכתי בישראל. הוא לווה על ידי סגנית הנשיא איזבל סן מאלו, שר המסחר והתעשייה אוגוסטו ארוסמנה, השר לפיתוח חקלאי אנריקה צ'ארלס ומשלחת של אנשי עסקים. במהלכו, נחתם הסכם סחר חופשי דו-צדדי בין המדינות המרחיב את ההסכם של 2015.[24] בכך, הפך להסכם הראשון מסוגו בין ישראל למדינה באמריקה הלטינית בכל הזמנים. בעת ביקורו של הנשיא וארלה אורגן פורום כלכלי מיוחד שהתקיים בתל אביב שעסק בנושאים שונים בהם: אבטחת סייבר, תיירות, ציוד רפואי, טכנולוגיות סביבתיות ומשאבי מים. בסיומו, נחתם מזכר הבנות, לפיו ישראל תקים בפנמה מרכז הדרכה, יחיד מסוגו באמריקה הלטינית, לפיתוח ויישום טכנולוגיות ופיתוחים חקלאיים משלה.[25]
.jpg)
נושאים ביטחוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-19 ביולי 1994 התפוצץ מטוס נוסעים (Alas Chiricanas Flight 901) בנתיב האוויר שבין קולון לבין פנמה סיטי, מה שגרם להתרסקותו. בעקבות זאת, כל 21 הנוסעים נהרגו, ביניהם 12 יהודים, ומתוכם ארבעה אזרחי ישראל.[26] אירוע זה התרחש יום לאחר הפיגוע בבניין הקהילה היהודית בארגנטינה.
בינואר 2017 נעצרו שני פעילי חזבאללה בחשד שתכננו בין היתר לפגוע בשגרירות ישראל בפנמה, וזאת לאחר שבמחשבו של אחד מהם התגלה תיעוד מעקב אחר אבטחת השגרירות.[27]
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- שגרירות ישראל בפנמה, בספרדית
- שגרירות פנמה בישראל - בספרדית, באנגלית
- משרד החוץ של ישראל, הרפובליקה של פנמה
איתי מק, מסמכים חשאיים חושפים: כך פעל סוכן מוסד בכיר למען דיקטטור חסר רחמים, באתר הארץ, 24 במרץ 2021
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ "Nuevo embajador de Israel en Panamá presenta sus cartas credenciales". La Prensa (בספרדית). 2018-09-26. נבדק ב-2019-08-03.
- ^ עיריית ירושלים, רחוב פנמה
- ^ גוגל מפות, Via Israel, Panama City
- ^ גוגל מפות, Calle Israel, Chitré
- ^ United Nations General Assembly Resolution 181, November 29, 1947, פרויקט אוואלון של בית הספר למשפטים באוניברסיטת ייל (באנגלית)
- ^ פנמה קוסטריקה הכירו בישראל, הַבֹּקֶר, 20 ביוני 1948
- ^ פנמה הכירה בישראל, המשקיף, 29 ביולי 1948
- ^ 1 2 דניאל בלוך, פנמה עשויה לשנות עמדתה כלפי ישראל, דבר, 21 בספטמבר 1977
- ^ יחסים מדיניים: ישראל-ארגנטינה, באתר ארכיון המדינה, עמ' 18
- ^ הסכם תרבות ישראל - פנמה, דבר, 4 באוקטובר 1963
- ^ רן דגוני, גיל קיסרי, מייק הררי: הישראלי המונע את נפילת המשטר בפנמה, מעריב, 22 בינואר 1988
- ^ 1 2 3 רונן ברגמן, הרודן שלנו בפנמה: הדיקטטור שעזר למוסד, באתר ynet, 1 ביוני 2017
- ^ Bergman, Ronen (2014-09-22). "'We were never killers, we did what we had to do to defend Israel'". Ynetnews (באנגלית). נבדק ב-2022-07-31.
- ^ Bergman, Ronen (2017-06-01). "Former Panama dictator's secret ties to Israel". Ynetnews (באנגלית). נבדק ב-2022-07-31.
- ^ The Algemeiner, Panama and Israel: An Unlikely Friendship, Algemeiner.com (באנגלית אמריקאית)
- ^ COLUMN ONE : Hezbollah: The Latin Connection : Bombings in Argentina and Panama prompt concern over the radical group's growing presence in the region. Experts say lax security and porous borders create a prime base for terrorists., Los Angeles Times, 1994-08-04 (באנגלית אמריקאית)
- ^ דיאנה בחור, משרד החוץ יסגור 8 נציגויות, באתר ynet, 22 ביולי 2002
- ^ דיאנה בחור-ניר, ישראל פותחת שגרירויות בקרואטיה ובפנמה, באתר ynet, 27 בספטמבר 2004
- ^ Panamanian president receives Israeli praise, The Jerusalem Post | JPost.com (באנגלית אמריקאית)
- ^ Президент Панамы: Израиль хранит Иерусалим - столицу мира, NEWSru.co.il (ברוסית)
- ^ Panama looking for more direct links with Israel, The Jerusalem Post | JPost.com (באנגלית אמריקאית)
- ^ Израиль подписал договор о свободной торговле с Панамой, NEWSru.co.il (ברוסית)
- ^ United Hatzalah of Israel, Israel EMS teamheads to Panama to help train paramedics for Mass Casualty Incident, 21.4.2016
- ^ Израиль подписал новое соглашение о свободной торговле с Панамой, NEWSru.co.il (ברוסית)
- ^ Arutz Sheva Staff, Rivlin: Panama's Jewish community 'one of the most important', Israel National News, 2018-05-16 (באנגלית)
- ^ Bomb caused plane crash, Panama official says, The New York Times, 21.7.1994
- ^ פעילי חיזבאללה נעצרו בחשד שתכננו לפגוע בשגרירות ישראל בפנמה, באתר מעריב אונליין, 8 ביוני 2017
