יחסי בחריין–הודו
 |
ערך ללא מקורות
| |
| ערך ללא מקורות | |
| יחסי בחריין–הודו | |
|---|---|
|
|
 | |
| בחריין | הודו |
| שטח (בקילומטר רבוע) | |
| 760 | 3,287,263 |
| אוכלוסייה | |
| 1,622,158 | 1,456,341,691 |
| תמ"ג (במיליוני דולרים) | |
| 43,205 | 3,549,919 |
| תמ"ג לנפש (בדולרים) | |
| 26,634 | 2,438 |
| משטר | |
| מונרכיה חוקתית | רפובליקה סוציאליסטית פדרלית |
יחסי בחריין–הודו (בערבית: علاقات بحرينية هندية, בהינדי: बहरीन–भारत सम्बन्ध, באנגלית: Bahrain–India relations) הם היחסים הבילטרליים בין ממלכת בחריין ובין הרפובליקה של הודו.
רקע
[עריכת קוד מקור | עריכה]בחריין והודו כוננו יחסים דיפלומטיים ב-12 באוקטובר 1971. הודו היא בעלת ברית קרובה של בחריין. לדברי פקידים הודיים, פקידי בחריין הם בין התומכים הבולטים ביותר של הודו באשר למועמדותה במושב קבוע במועצת הביטחון של האו"ם. פקידים בבחריין קראו להודו למלא תפקיד גדול יותר בעניינים בינלאומיים, כגון מעורבותה בתוכנית הגרעין האיראנית, כאשר נסיך בחריין ביקש מהודו שתמלא תפקיד בפתרון המשבר.
יחסים בין שתי המדינות מתוארכים כמה דורות אחורה. דמויות בולטות מבחריין נודעו בשל קשריהן עם הודו, כמו המשורר איברהים אל-עריצ' אשר נולד וגדל בבומביי ושני התאולוגים מהמאה ה-17 – שיח' צלאח אל-קרזקאני ושיח' ג'אפר בן כמאל א-דין שהיו דמויות משפיעות במיוחד בממלכת גולקונדה (אנ') ובהתפתחות החשיבה השיעית בתת-היבשת ההודית.
