יחסי הודו–מיאנמר
| יחסי הודו–מיאנמר | |
|---|---|
|
|
| |
| הודו | מיאנמר |
| שטח (בקילומטר רבוע) | |
| 3,287,263 | 676,578 |
| אוכלוסייה | |
| 1,456,341,691 | 54,646,763 |
| תמ"ג (במיליוני דולרים) | |
| 3,549,919 | 64,815 |
| תמ"ג לנפש (בדולרים) | |
| 2,438 | 1,186 |
| משטר | |
| רפובליקה סוציאליסטית פדרלית | משטר צבאי |
יחסי הודו-מיאנמר הם היחסים הדו-צדדיים בין הרפובליקה של הודו לרפובליקה של מיאנמר. יחסים אלו מקיפים את היחסים הפוליטיים, הכלכליים והחברתיים-תרבותיים הקיימים בין שתי מדינות שכנות באסיה. היחסים הפוליטיים השתפרו במידה ניכרת מאז 1993, תוך התגברות על מתחים הקשורים לסחר בסמים, דיכוי הדמוקרטיה ושלטון החונטה הצבאית במיאנמר.[1] מנהיגים פוליטיים משתי המדינות נפגשים באופן קבוע על בסיס דו-צדדי ובתוך קהילת איגוד מדינות דרום-מזרח אסיה. היחסים הכלכליים ניכרים עם הודו המייצגת את שוק היצוא הרביעי בגודלו של מיאנמר ושותפת היבוא החמישית בגודלה של מיאנמר.
גבול הודו-מיאנמר בן 1,600 קילומטרים מפריד בין המדינות ההודיות מיזוראם, מניפור, נאגאלנד וארונאצ'ל פרדש בצפון-מזרח הודו למדינת קאצ'ין, אזור סאג'ינג ומדינת צ'ין במיאנמר/בורמה. בנוסף לגבול היבשתי הארוך, הודו ומיאנמר חולקות גם גבול ימי לאורך איי אנדמן וניקובר ההודיים.[2]
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]
יחסי הודו-מיאנמר/בורמה מתוארכים לימי קדם וחילופי תרבות כללו בודהיזם והכתב הבורמזי, שהתבסס על כתב הגרנטה ההודי. בפרט, טהרוואדה השפיע בצורה עצומה על החברה והתרבות הבורמזית במשך אלפי שנים, כאשר כ-90% מאוכלוסיית בורמה ממשיכה ללכת לפי הדת.
בורמה הפכה למחוז של הודו הבריטית בסדרת מלחמות במאה ה-19, מהמלחמה האנגלו-בורמזית הראשונה בין 1824 ל-1826, המלחמה האנגלו-בורמזית השנייה (1852–1853) ועד למלחמה האנגלו-בורמזית השלישית ב-1885. בורמה הופרדה מהודו הבריטית ב-1937 תחת חוק ממשלת הודו, 1935 והייתה למושבה עצמאית.
במהלך הכיבוש היפני של בורמה הלאומן ההודי סובהאז צ'נדרה בוסה הכריז את סיסמת "תן לי דם ואני אתן לך חופש!", והקים בגבול בורמה את הודו החופשית, שתמכה באימפריה היפנית.[3]
הודו כוננה יחסים דיפלומטיים לאחר עצמאותה של מיאנמר מבריטניה ב-1948. היחסים הדיפלומטיים בין הודו ומיאנמר כוננו רשמית לאחר חתימת הסכם הידידות ב-1951. במשך שנים רבות, יחסי הודו-בורמה היו חזקים בשל היות מיאנמר בעבר מחוז של הודו, קשרים תרבותיים, מסחר פורח, אינטרסים משותפים בעניינים אזוריים ונוכחות של קהילה הודית משמעותית במיאנמר.[2] הודו סיפקה תמיכה ניכרת כאשר מיאנמר נאבקה במרדים אזוריים. עם זאת, הפלת הממשלה הדמוקרטית על ידי צבא מיאנמר הובילה למתחים ביחסים. יחד עם רוב העולם, הודו גינתה את דיכוי הדמוקרטיה ומיאנמר הורתה על גירוש הקהילה ההודית הבורמזית, והגבירה את הבידוד שלה מהעולם.[2][4] רק סין שמרה על קשרים הדוקים עם מיאנמר בעוד הודו תמכה בתנועה הפרו-דמוקרטית.[2][5][6]
פריצת דרך גדולה התרחשה ב-1987 כאשר ראש ממשלת הודו, רג'יב גנדי, ביקר במיאנמר, אך היחסים החמירו לאחר תגובת החונטה הצבאית כלפי תנועות פרו-דמוקרטיות ב-1988, מה שהביא לזרם של פליטים בורמזים להודו.[2][5] עם זאת, מאז 1993 ממשלות הודו תחת ראשי הממשלה פ"ו נרסימהה ראו ואטאל ביהארי ואג'פאיי שינו מסלול והחלו לכונן יחסים חמים יותר בין שתי המדינות, כחלק ממדיניות חוץ רחבה יותר של הגדלת השתתפותה והשפעתה של הודו בדרום-מזרח אסיה. מההשפעה הגוברת של הרפובליקה העממית של סין, מבצע משותף הודו-מיאנמר השמיד כמה מחנות מיליטנטיים של צבא ארקאן בגבול הודו-מיאנמר. הפעולה מנעה איום אפשרי על פרויקט התחבורה השאפתני של קלדן, שחשוב לשיפור הקשרים בצפון מזרח. מיאנמר חשובה להודו בגלל קשרים הגאוגרפיים, ההיסטוריים, התרבותיים והכלכליים המתפרשים על פני מאות שנים, כמו גם להתפתחות הכללית של מדינות צפון-מזרח הודו.[2] ][5][6]
יחסים כלכליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]הודו היא שותפת הסחר הרביעית בגודלה של מיאנמר אחרי תאילנד, סין וסינגפור, ושוק היצוא השני בגודלו אחרי תאילנד, המקבלת 25% מסך היצוא שלה.[7] הודו היא גם המקור השביעי בחשיבותו לייבוא של בורמה. ממשלות הודו ומיאנמר הציבו יעד להשגת מיליארד דולר והסחר הדו-צדדי הגיע ל-1.3 מיליארד דולר עד 2017.[7] ממשלת הודו פעלה להרחבת נתיבי האוויר, היבשה והים כדי לחזק את קשרי הסחר עם מיאנמר ולהקים צינור גז.[5][7] בעוד המעורבות של המגזר הפרטי בהודו הייתה נמוכה וגדלה בקצב איטי, שתי הממשלות ממשיכות לשפר את שיתוף הפעולה בחקלאות, טלקומוניקציה, טכנולוגיית מידע, פלדה, נפט, גז טבעי, פחמימנים ועיבוד מזון.[5][7] הסכם סחר הגבול משנת 1994 קובע כי סחר גבולות יתבצע משלוש נקודות גבול ייעודיות, במניפור, מיזוראם ונאגאלנד.[7]
יוזמות תשתית
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-13 בפברואר 2001 חנכו הודו ומיאנמר את הכביש המהיר Tamu-Kalewa-Kalemyo באורך 250 ק"מ, המכונה "כביש הידידות הודו-מיאנמר", שנבנה בעיקר על ידי ארגון כבישי הגבול של הצבא ההודי ומטרתו לספק נתיב תחבורה אסטרטגי ומסחרי מרכזי המחבר את צפון-מזרח הודו, ודרום אסיה כולה, עד דרום-מזרח אסיה.[2]
כביש הידידות הודו-מיאנמר-תאילנד
[עריכת קוד מקור | עריכה]הודו ומיאנמר הסכימו על בניית כביש מהיר בן 4 נתיבים, לאורך 3200 ק"מ המחבר את הודו, מיאנמר ותאילנד. הכביש, שהיה צפוי להסתיים במהלך 2016, עובר ממדינות צפון מזרח הודו לתוך מיאנמר, שם למעלה מ-1,600 ק"מ של כבישים נבנו או שופרו.
המסלול מתחיל מגוואהטי בהודו ומתחבר למנדליי במיאנמר, המסלול ממשיך ליאנגון במיאנמר ולאחר מכן ל-Mae Sot בתאילנד, שממשיך לאחר מכן לבנגקוק.
הודו בנתה שני קטעים של הכביש המשולש, כלומר, (i) בניית קטע כביש Kalewa-Yagyi במיאנמר, ו-(ii) בנייה של 69 גשרים בקטע הכביש Tamu-Kyigone-Kalewa (TKK) במיאנמר. העבודה על שני המקטעים הללו זכתה למוד הנדסה, רכש ובנייה ומתבצעת מאז מאי 2018 עבור חלק Kalewa-Yagyi ונובמבר 2017 עבור חלק TKK.[8]
השלב הראשון המחבר את גוואהטי למנדליי יורחב בסופו של דבר לקמבודיה ווייטנאם במסגרת שיתוף הפעולה המקונג-גנגס במסגרת הרחבה יותר של רשת הכבישים המהירים של אסיה. מטרתו היא ליצור אזור כלכלי חדש, החל מקולקטה במפרץ בנגל ועד הו צ'י מין סיטי בים סין הדרומי.[9]
מסלול מעבר קלדן רב-אופני
[עריכת קוד מקור | עריכה]פרויקט התחבורה הרב-מודאלי של Kaladan יחבר את הנמל הימי של קולקטה במזרח הודו עם נמל סיטווה במיאנמר דרך הים; לאחר מכן הוא יקשר את נמל סיטווה ל-Lashio במיאנמר דרך סירת נהר Kaladan ולאחר מכן מ-Lashio למיזוראם בהודו באמצעות תחבורה בכביש. הפרויקט היה אמור להסתיים עד 2014 על פי מושל מיזורם וקום פורושוטהמן,[10] אך נכון לנובמבר 2014 הוא היה צפוי להסתיים עד 2016.[11]
אשרות
[עריכת קוד מקור | עריכה]במהלך ביקור בנייפידאו ב-2017, נרנדרה מודי הודיע כי הודו תציע אשרות ללא עלות לכל אזרחי מיאנמר המבקרים בהודו.[12] [13]
שיתופי פעולה אסטרטגיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]המהלך של הודו ליצור יחסים קרובים עם מיאנמר מונע מרצון להתמודד עם השפעתה הגוברת של סין כמנהיגה אזורית ולהעצים את ההשפעה והמעמד שלה באזור.[2][5][14] החששות והמתחים גברו בהודו בגלל המעורבות הצבאית הנרחבת של סין בפיתוח נמלים, מתקנים ותעשיות ימיות ומודיעין, במיוחד בשדרוג של בסיס ימי בסיטווה, נמל ימי מרכזי הממוקם קרוב לעיר קולקטה שבמזרח הודו.[2] מעורבותה של הודו עם החונטה הצבאית הבורמזית סייעה להקל על הבידוד הבינלאומי של המשטר ולהפחית את תלותה של בורמה בסין.[2] שתי המדינות ביקשו לשתף פעולה כדי למנוע סחר בסמים וקבוצות מורדים הפועלות באזורי הגבול.[5] הודו ומיאנמר הן חברות מובילות ב-BIMSTEC ובשיתוף הפעולה המקונג-גנגה, יחד עם וייטנאם, לאוס, קמבודיה ותאילנד, המסייעות להודו לפתח את השפעתה ואת קשריה בין מדינות דרום-מזרח אסיה.[2]
בשנת 2013, הודו סיפקה הלוואה של כ-500 מיליון דולר [15] למיאנמר עבור פיתוח המדינה; הודו ומיאנמר גם הסכימו לשתף פעולה צבאית על מנת לסייע למודרניזציה של הצבא של מיאנמר.
בשנת 2020, הודו העניקה לצי מיאנמר את הצוללת הראשונה שלה, צוללת תקיפה מסדרת קילו (INS Sindhuvir).[16]
קשרי ביטחון
[עריכת קוד מקור | עריכה]כוחות הודו ומיאנמר ביצעו במשותף את מבצע זריחה ומבצע זריחה 2 ב-2019 בשטחים שלהם כדי להשמיד כמה מחנות מורדים. עם זאת, האיום על פרויקט התחבורה הרב-מודאלי של קלדן, שער הודו לדרום-מזרח אסיה נמשך.[17]
הודו גם תמכה במיאנמר במאמציה להילחם בקבוצות מורדים ברוהינגיה כמו צבא ההצלה של ארקאן רוהינגיה (ARSA) ואקה מאלו מוהג'אדין (AMM),[18] [19] לאחר שסוכנויות הביון ההודיות מצאו של-ARSA ו-AMM יש קשרים עם טרור קבוצות כמו לשקאר-א-טייבה וג'יש-י מוחמד וכן דיווחו על מחבלים רוהינגים שנלחמים לצד קיצונים פקיסטניים בקשמיר.[20]
סיוע באסונות
[עריכת קוד מקור | עריכה]הודו הגיבה במהירות וביעילות במתן סיוע לאחר אסונות טבע במיאנמר כמו רעידת האדמה במדינת שאן (2010), ציקלון מורה (2017) וקומן (2015). הודו הציעה לסייע בבניית יכולת בהפחתת סיכוני אסונות, כמו גם בחיזוק מנגנון התגובה הלאומי לאסונות במיאנמר.
זכויות אדם
[עריכת קוד מקור | עריכה]הודו היססה בתגובה להפגנות בבורמה ב-2007 שגררו גינוי בינלאומי מוחץ.[14] הודו גם הצהירה כי אין לה כוונה להתערב בענייניה הפנימיים של בורמה וכי העם הבורמזי יצטרך להשיג דמוקרטיה בעצמו מכיוון שהודו מכבדת את ריבונות מיאנמר.[5]
בניגוד לחלק גדול מהקהילה הבינלאומית, נרנדרה מודי סירב למתוח ביקורת על התנהלותה של אונג סן סו צ'י בהתנגשויות בצפון ראקין בשנים 2016–2017 או על היחס של ממשלת מיאנמר לרוהינגיה.[21] [22]
הודו גם הודיעה על תוכניות לגרש את אוכלוסיית הפליטים הרוהינגים שבארצה. שרת המדינה לענייני פנים קירן רייג'ו תיארה את הפליטים כ"מהגרים בלתי חוקיים", מה שמהדהד את עמדת ממשלת מיאנמר.[23][24] למרות שהרוהינגים נאבקו בגירוש בבתי המשפט ההודיים (חלקית על רקע הומניטרי), בספטמבר 2017 הגיבה ממשלת הודו כי הודו לא חתמה על אמנה בדבר מעמדם של פליטי משנת 1951 ורוב הרוהינגים הגיעו להודו לפני האלימות באוגוסט 2017. כמה כלי תקשורת הודיים דיווחו שסוכנויות הביון של המדינה חושדות במנהיגי רוהינגיה המיליטנטיים בקשירת קשר עם טרוריסטים פקיסטניים ומתכננים להסית לאלימות בהודו.[25]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Egreteau, Renaud (2008). "India's Ambitions in Burma: More Frustration than Success?". Asian Survey (באנגלית). 48 (6): 936–957. doi:10.1525/as.2008.48.6.936.
- ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 "Asia Times: Myanmar shows India the road to Southeast Asia". אורכב מהמקור ב-22 במאי 2001. נבדק ב-2 באפריל 2016.
{{cite web}}: (עזרה)תחזוקה - ציטוט: unfit URL (link) - ^ "PM Modi visits Shwedagon Pagoda, grave of Bahadur Shah Zafar in Myanmar". The Hindustan Times. 7 בספטמבר 2017.
Emphasising Myanmar’s value in India’s freedom struggle, Prime Minister Modi said that this is the sacred land from where Netaji Subhash Chandra Bose gave the slogan of 'give me blood and I will give you freedom'.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "Years of Isolation Produced Intensely Poor Nation". 24 ביולי 1988. נבדק ב-2 באפריל 2016.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 "BBC NEWS - South Asia - Explaining India's silence over Burma". 26 בספטמבר 2007. נבדק ב-2 באפריל 2016.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ 1 2 Realism in India-Myanmar relations (אורכב 15.05.2013 בארכיון Wayback Machine)
- ^ 1 2 3 4 5 "India-Myanmar trade relations". אורכב מ-המקור ב-12 בפברואר 2012. נבדק ב-2 באפריל 2016.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "QUESTION NO.1127 STATUS OF TRILATERAL HIGHWAY PROJECT". mea.gov.in. נבדק ב-20 בדצמבר 2018.
{{cite web}}: (עזרה) - ^
Dean Nelson, India to open super highway to Burma and Thailand, The Telegraph, 29 May 2012
- ^ Purushothaman, Vakkom. "Kaladan Multi Modal Transit Transport Project to link sea route in Myanmar with Mizoram". The Northeast Times. אורכב מ-המקור ב-15 באפריל 2012. נבדק ב-11 באוגוסט 2012.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Elizabeth Roche (14 באוגוסט 2014). "Highway linking India to Myanmar, Thailand likely by 2016: VK Singh". livemint. נבדק ב-2 באפריל 2016.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Press Trust of India (6 בספטמבר 2017). "India To Grant Gratis Visa To Myanmarese Citizens: PM Narendra Modi". NDTV.
"I am pleased to announce that we have decided to grant gratis (no-cost) visa to all the citizens of Myanmar who want to visit India," Prime Minister Modi said.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "India to grant free visa to Myanmar citizens: Modi". The Hindu. 6 בספטמבר 2017.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ 1 2 "India's Burma Silence Says Volumes". TIME.com. 29 בספטמבר 2007. אורכב מ-המקור ב-22 במאי 2008. נבדק ב-2 באפריל 2016.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Myanmar to use Indian bank loans for development (אורכב 15.12.2013 בארכיון Wayback Machine)
- ^ Bhattacharjee, Kallol (2020-10-16). "India to handover Kilo class attack submarine to Myanmar". The Hindu (בIndian English). ISSN 0971-751X. נבדק ב-2020-10-20.
- ^ "Operation Sunrise 2: Several insurgent camps destroyed along Indo-Myanmar border; Myanmar Army suffers losses". אורכב מ-המקור ב-19 ביוני 2019.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Dutta, Prakash K (8 בספטמבר 2017). "Rohingyas in India and terror threat: How jihadi forces may have infiltrated persecuted Muslims of Myanmar". India Today.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Bhaumik, Subir (18 אוק' 2017). "Why do China, India back Myanmar over the Rohingya crisis?". South China Morning Post.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Chaudhury, Dipanjan Roy (12 ביולי 2018). "Rohingya terrorists linked to pro-Pak terror groups in Jammu & Kashmir". Economic Times.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Kasturi, Charu Sudan (6 בספטמבר 2017). "Modi stands by Suu Kyi". The Telegraph.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Wu, Huizhong (7 בספטמבר 2017). "Indian Prime Minister blames Rohingya violence on extremists". CNN.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Kazmin, Amy (10 בספטמבר 2017). "India's Rohingya refugees face new deportation threat". The Financial Times. אורכב מ-המקור ב-11 בספטמבר 2017.
Police across India have been instructed by New Delhi to step up surveillance of Rohingya or anyone suspected of being from the minority as a preparatory step. “They are illegal immigrants in India,” Kiren Rijiju, minister of state for home affairs, told reporters last week. “As per law, they stand to be deported.”
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Phukan, Sandeep (5 בספטמבר 2017). "Rohingya are illegal immigrants who need to be deported, says Kiren Rijiju". The Hindu. נבדק ב-14 בספטמבר 2017.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "Varun Gandhi's View On Rohingya Draws Big Put-Down From Government" 26 September 2017, NDTV.com, retrieved 26 September 2017
