יחסי הודו–קנדה
| יחסי הודו–קנדה | |
|---|---|
|
|
| |
| הודו | קנדה |
| שטח (בקילומטר רבוע) | |
| 3,287,263 | 9,984,670 |
| אוכלוסייה | |
| 1,456,341,691 | 39,903,067 |
| תמ"ג (במיליוני דולרים) | |
| 3,549,919 | 2,140,086 |
| תמ"ג לנפש (בדולרים) | |
| 2,438 | 53,632 |
| משטר | |
| רפובליקה סוציאליסטית פדרלית | מונרכיה חוקתית |
יחסי הודו–קנדה הם היחסים הדו-צדדיים ארוכי השנים בין קנדה לרפובליקת הודו.[1] בשנת 2009 הסתכם הסחר הדו-צדדי בין הודו לקנדה כ-4.44 מיליארד דולר קנדי.[2] שתי המדינות הן מושבות בריטיות לשעבר וחברות מלאות בחבר העמים הבריטי, ובקנדה נמצאת אחת מהפזורות ההודיות הגדולות בעולם.
פיצוץ טיסה 182 של אייר אינדיה על ידי תושבי הודו, וגרם להרג של 268 אזרחים קנדים, השפיע על יחסי המדינות במשך כעשרים שנה. בנוסף, ניסוי הגרעין של הודו הוסיף גם הוא מתח ניכר למערכת היחסים בין שתי המדינות, ונטען כי הודו הפרה את תנאי תוכנית קולומבו (אנ').[3] אף כי ראשי ממשלת קנדה ז'אן קרטיין ורומאו לבלן ביקרו בהודו בסוף שנות התשעים, היחסים שוב הוקפאו לאחר הניסויים גרעיניים "פוקראן-II" שערכה הודו. עם זאת בשנת 2012 ערך ראש הממשלה הקנדי סטיבן הרפר ביקור ממלכתי בהודו.[4]
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנות ה-40 וה-60 של המאה ה-20 התפתחו יחסי קנדה והודו בגלל הקשרים האישיים שהתפתחו בין ראש ממשלת הודו ג'ווהרלל נהרו לבין שני ראשי ממשלה קנדיים שכיהנו באותה תקופה: לואי סן-לורן ולסטר פירסון. באו"ם ובחבר העמים הבריטי, בנושאים מגוונים כמו שביתת הנשק במלחמת קוריאה ומלחמת סיני, נוצרה התכנסות של אינטרסים ומחויבות בין הודו לקנדה. תוכנית הסיוע של קנדה להודו החלה בשנת 1951 וצמחה משמעותית במסגרת תוכנית קולומבו. קנדה סיפקה להודו סיוע במזון, מימון פרויקטים וסיוע טכני. בחמשת העשורים האחרונים הודו הייתה אחת המקבלות הגדולות ביותר של סיוע דו-צדדי קנדי, שהסתכם במעל ל-3.8 מיליארד דולר קנדי. בשנות ה-60, קנדה תמכה בפרויקט תחנת הכוח ההידרו-חשמלית של קונדה באמצעות תוכנית קולומבו.[5]
היחסים בין הודו-קנדה הידרדרו בעקבות ניסוי הגרעין של הודו במאי 1974, כאשר ממשלת קנדה ניתקה את שיתוף הפעולה הגרעיני עם הודו ופקיסטן בשנת 1976, לאחר שהטענות שחומר הביקוע המשמש לבניית המתקן הגרעיני הראשון של הודו הושג מכור המחקר הגרעיני CIRUS שסופק בקנדה. לאחר מכן קנדה החליטה לעסוק בשיתוף פעולה גרעיני רק עם מדינות שחתמו על האמנה למניעת הפצת נשק גרעיני ועל האמנה למניעת ניסויים גרעיניים ואשר הנהיגו אמצעי הגנה בהיקף מלא על האנרגיה הגרעינית שלהם, והתוכניות שלהן בפיקוח הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית. הודו ופקיסטן הן שתי מדינות אשר שתיהן סירבו בעקביות לחתום על האמנה למניעת הפצת נשק גרעיני, והצביעו נגד החלטות העצרת הכללית של האו"ם, שלטענתן מפרות את זכותה הריבונית של מדינתן לבחור אם לחתום על הסכמים כאלה או לא. בתחילת פברואר 1997 שר החוץ ההודי אינדר קומאר גוג'ראל חזר על התנגדותה של הודו לאמנות הללו באומרו כי "הודו תומכת בכל צעד שמטרתו להשמיד נשק גרעיני, אולם הוא סבור כי האמנה במתכונתה הנוכחית אינה מקיפה ואוסרת רק סוגים מסוימים של בדיקות". לפיכך, סירובה הקנדי של קנדה לעסוק בשיתוף פעולה גרעיני עם הודו ופקיסטן, אלא אם כן הם חותמים על האמנה, סיימו את שיתוף הפעולה הגרעיני שלה עם הודו לבינתיים, ופגעו קשה ביחסים בין שתי המדינות.
בשנות ה-90 נוצר סיכוי לשיפור היחסים כשהודו הנהיגה רפורמות ליברליזציה כלכלית משמעותיות. בכך, משכה הודו את תשומת ליבם של ממשלת קנדה והקהילה העסקית. ראש ממשלת קנדה, ז'אן קרטיין, שלח משלחת דיפלומטית להודו בינואר 1996 עם שני שרים ו-300 אנשי עסקים. שר החוץ ההודי, אינדר קומאר גוג'ראל, ערך ביקור רשמי בקנדה בספטמבר 1996. שר החוץ הקנדי, לויד אקסוורתי, ביקר בהודו בינואר 1997, ובמהלך ביקורו חנך את הנציבות העליונה הקנדית בצ'אנדיגאר, בירת מדינות פנג'אב והריאנה. קבוצת העבודה למלחמה בטרור הקנדית-הודית הוקמה גם היא בשנת 1997, ומאגדת כמה מחלקות וסוכנויות של ממשלות קנדה והודו. המושל הכללי לשעבר רומאו לבלן ערך ביקור ממלכתי בהודו במרץ 1998. ראש הממשלה סטיבן הרפר ערך ביקור רשמי בהודו בנובמבר 2009. קרן הודו בקנדה פעילה מאז 2007 בטיפוח התמיכה ביחסים. ראש ממשלת הודו מאנמוהאן סינג ביקר בקנדה ביוני 2010 לקראת ועידת G20 בטורונטו.
שנת 2011 זכתה לכינוי "שנת הודו בקנדה", יוזמה משותפת של שתי הממשלות. בחסות זו, ביוני 2011, אירחה לשכת המסחר הודו-קנדה יחד עם ממשלת הודו את ועידת הפזורה האזורית פרבאסי ברטייה דיווה. בכנס זה התארחו למעלה מאלף צירים מהמגזר הממשלתי, העסקי, הרפואי, המדעי והפילנתרופי של הודו וקנדה. אחרי האירוע הזה הוענק פרסי האקדמיה הבינלאומית לקולנוע להודו שהתקיימו בטורונטו ביוני 2011.
קנדה היא ריכוז האוכלוסייה הגדול ביותר של סיקים בעולם אחרי פונג'אב, והדבר מהווה מוקד קבוע למתיחות בינה לבין הודו. הממשלה ההודית הרבתה להאשים את הרשויות בקנדה בנקיטת יד רכה מדי כלפי ארגונים סיקים הפועלים על אדמתה, שלדבריה מקדמים אלימות וטרור נגדה.[6] בספטמבר 2023 טען ראש ממשלת קנדה ג'סטין טרודו שיש בידיו "ראיות אמינות" לפיהן סוכנות הביון הודו קשורה לרצח הארדיפ סינג ניג'אר בקנדה, מנהיג סיקי שהוגדר על ידי הודו כטרוריסט עקב תמיכתו בקהלסטן, מדינה סיקית עצמאית בפנג'אב.[7] המשבר בין הצדדים הסלים כאשר הודו הפסיקה זמנית שירותי ויזה לקנדים, וקנדה הודיעה כי תצמצם את מספר הדיפלומטים שלה בהודו.[8]
בינואר 2024 הודיעה קנדה כי תחקור חשדות לניסיונות הודיים להשפיע על הבחירות ב־2019 ו־2021.[9] החקירה נסגרה באפריל 2024 במסקנה כי לא הייתה התערבות שכזו.[10]
קשרי טיסה
[עריכת קוד מקור | עריכה]אייר קנדה מפעילה טיסות ללא הפסקה מטורונטו וונקובר לדלהי ומטורונטו למומבאי.[11] פיצוץ טיסה 182 של אייר אינדיה על ידי תושבי הודו, וגרם להרג של 268 אזרחים קנדים. בעקבות מספר פעולות טרור מסוג זה, מקיימות קנדה והודו דיאלוג דו-צדדי בנושא מלחמה בטרור, כולל ישיבה שנתית של הוועדות האסטרטגיות של קנדה-הודו.[2]
יחסי סחר
[עריכת קוד מקור | עריכה]קנדה והודו נהנות מיחסי סחר משגשגים. מאז 2004, למרות המיתון של סוף שנות האלפיים, הסחר גדל ביותר מ-70%. בשנת 2009 היצוא הקנדי להודו הסתכם ב-2.1 מיליארד דולר, ואילו באותה השנה היבוא הקנדי מהודו הסתכם ב-2.0 מיליארד דולר, מה שהקנה לקנדה עודף סחר בסך 100 מיליון דולר.[2] הודו חגגה את שנת 2012 כשנת הודו בקנדה לקידום יחסים עסקיים, תרבותיים ופוליטיים עם הודו.
למרות היחסים החמים, הסחר בין קנדה להודו פחות מהפוטנציאל שלהם. הודו מהווה פחות מ-1% מכלל היצוא והיבוא הכולל של קנדה בשנת 2014, כאשר הסחר דו צדדי הסתכם ב-5.77 מיליארד דולר בשנת 2014 (לעומת יותר מ-56 מיליארד דולר סחר דו-צדדי בין סין לקנדה). אף על פי כן, המסחר הכולל בין שתי המדינות צומח בהתמדה במהלך 5 השנים האחרונות.[12]
קנדה והודו מנהלות משא ומתן על הסכם השותפות הכלכלית המקיפה (CEPA) לשיפור יחסי הסחר בין המדינות. החל ממרץ 2015 קיימו שתי המדינות את סבב המשא ומתן ה-9 שלהן בניו דלהי.[13]
נציגויות דיפלומטיות
[עריכת קוד מקור | עריכה]הודו מחזיקה בקנדה נציבות עליונה באוטווה, ו-2 קונסוליות בטורונטו ובוונקובר. מאידך, קנדה מחזיקה בהודו נציבות עליונה בניו דלהי, 3 קונסוליות בבנגלור, צ'אנדיגאר, קולקטה ומומבאי ומשרדי נציגות באחמדאבאד, צ'נאי והיידראבאד.[14]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ "Canada–India Relations". Government of Canada. 2008-06-04. אורכב מ-המקור ב-8 ביוני 2008. נבדק ב-2008-06-11.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ 1 2 3 "Canada–India Relations". Government of Canada. אורכב מ-המקור ב-21 בפברואר 2015. נבדק ב-2011-05-11.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "India-Canada Trade & Economic Relations". FICCI. אורכב מ-המקור ב-2008-05-25. נבדק ב-2008-06-11.
- ^ https://www.theglobeandmail.com/commentary/harper-hasnt-turned-the-page-with-india-yet/article5076376/
- ^ "Documents on Canadian External Relations". Foreign affairs and International Trade, Canada. אורכב מ-המקור ב-25 באפריל 2013. נבדק ב-28 ביוני 2012.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ דרמה דיפלומטית: קנדה מאשימה את הודו ברצח מנהיג סיקי על אדמתה, באתר ynet, 18 בספטמבר 2023
- ^ N12, קנדה האשימה את הודו ברצח מנהיג סיקי על אדמתה, באתר מאקו
- ^ הנקמה של מודי: הודו מפסיקה להנפיק ויזות לאזרחי קנדה, באתר ynet, 21 בספטמבר 2023
- ^ Canada broadens probe into alleged Indian interference in federal elections, India Today, 25 בינואר 2024
- ^ Geeta Mohan, India did not interfere in 2021 Canada elections, finds inquiry, India Today, 10 באפריל 2024
- ^ Stockhouse, stockhouse.com
- ^ Statistics Canada Government of Canada, International merchandise trade for all countries and by Principal Trading Partners, monthly, www150.statcan.gc.ca, 2014-11-18
- ^ "Archived copy". אורכב מ-המקור ב-1 בפברואר 2017. נבדק ב-26 באוקטובר 2015.
{{cite web}}: (עזרה); (עזרה) - ^ אתר על יחסי מדינות
