יחסי בחריין–מצרים
| יחסי בחריין–מצרים | |
|---|---|
|
|
| |
| בחריין | מצרים |
| שטח (בקילומטר רבוע) | |
| 760 | 1,001,450 |
| אוכלוסייה | |
| 1,619,184 | 117,151,005 |
| תמ"ג (במיליוני דולרים) | |
| 43,205 | 395,926 |
| תמ"ג לנפש (בדולרים) | |
| 26,683 | 3,380 |
| משטר | |
| מונרכיה חוקתית | רפובליקה |
יחסי בחריין–מצרים הם היחסים הדו-צדדיים בין בחריין לבין הרפובליקה הערבית של מצרים.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]מצרים תמכה באופן בולט על ידי משלוח מומחים בתחומי פיתוח שונים בבחריין במשך כמעט מאה שנה, שהבולט שבהם היה השתתפותם של המורים המצריים בהקמת בית הספר הפרטי הראשון בבחריין בשנת 1919. הנוכחות המצרית עדיין בולטת בממלכת בחריין, בעבודתם של מומחים ויועצים מצריים שונים במשרדים רבים, סוכנויות ממשלתיות ומוסדות פרטיים בממלכה.
יחסים פוליטיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]תמיכה מצרית בבחריין
[עריכת קוד מקור | עריכה]מצרים הייתה הראשונה שהכריזה על תמיכה רשמית בבחריין לאורך כל תולדותיה, מאז שהייתה אחת המדינות הראשונות שהכירו בעצמאות בחריין בשנת 1971 כדי להתמודד עם הטענות האיראניות, והציגה את שגריר מצרים הראשון בתעודותיו במנאמה בשנת 1973, עד שמצרים אישרה רשמית בשנת 2002 את התיקונים החוקתיים שבחריין שינתה בעקבותיהם למלוכה, עמדתו של השייח' אל-אזהר הגיעה במהלך פגישתו עם נשיא איראן בשולי הפסגה של האסלאם בקהיר בפברואר 2013, שהדגיש את הצורך של כולם לכבד את עצמאות בחריין ואת זהותה הערבית ולא להתערב בענייניה הפנימיים, והוסיף עוד לאיזון המשך התמיכה המצרית בריבונות הממלכה ובערביות.
במהלך המשבר הפנימי בממלכת בחריין מאז פברואר 2011, ההצהרות הרשמיות שפרסם משרד החוץ המצרי לתמיכה בבחריין, אשר בירכו בפברואר 2013 על תחילת הדיאלוג הלאומי שתיאם שר המשפטים והעניינים האסלאמיים עם מפלגות האופוזיציה בבחריין.
תמיכת בחריין במצרים
[עריכת קוד מקור | עריכה]בחריין תמכה במצרים בכל תנועות השחרור הלאומיות של מצרים, ובמשך כל המשברים שעמדו בפני העם המצרי לאורך המאה ה-20. במהלך מהפכת הקצינים החופשיים ביולי 1952 תמכה בחריין ברפובליקת מצרים. בחריין הייתה אחת המדינות הערביות הראשונות שחידשו באופן יזום את קשריהן עם קהיר בנובמבר 1987 לאחר תקופת ההחרמה הערבית שבאה בעקבות חתימת מצרים על הסכם השלום עם ישראל. בחריין הייתה אחת המדינות הראשונות שתמכו במהפכת ה-30 ביוני 2013, שכן מנהיגי הממלכה אישרו את תמיכתם בכל ההחלטות התורמות לשמירה על ביטחון ויציבות מצרים.
ביקורים רשמיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]ביולי 2011 ביקר ראש ממשלת מצרים ד"ר עיסאם שרף בבחריין ונפגש עם המלך, ראש הממשלה ונשיאי הפרלמנט ומועצת השורה בבחריין. במהלך הביקור נאמר כי ביטחון בחריין הוא קו אדום עבור מצרים. מלך בחריין חמד בן עיסא אאל ח'ליפה ביקר קהיר באוקטובר 2011, כדי להדגיש את עומק היחסים הרשמיים ההדוקים בין המדינות.
שר החוץ של בחריין השייח' חאלד בן אחמד אל ח'ליפה ומר גאנם אל בואאין, שר החוץ לענייני חוץ של בחריין בישיבות הליגה הערבית, הובילו את המשלחת של בחריין בעבודת הפסגה של ארגון הוועידה האסלאמית שהתקיימה בקהיר בפברואר 2013.
