יחסי טורקיה–מצרים
| יחסי טורקיה–מצרים | |
|---|---|
|
|
| |
| טורקיה | מצרים |
| שטח (בקילומטר רבוע) | |
| 783,562 | 1,001,450 |
| אוכלוסייה | |
| 87,562,450 | 117,300,944 |
| תמ"ג (במיליוני דולרים) | |
| 1,108,022 | 395,926 |
| תמ"ג לנפש (בדולרים) | |
| 12,654 | 3,375 |
| משטר | |
| משטר נשיאותי | רפובליקה |
יחסי טורקיה–מצרים (בטורקית: Mısır-Türkiye ilişkileri, בערבית: العلاقات التركية المصرية) הם היחסים הדו-צדדיים בין הרפובליקה הטורקית ובין רפובליקת מצרים הערבית. מצרים וטורקיה קשורות בקשרים דתיים, תרבותיים והיסטוריים חזקים, אך הקשרים הדיפלומטיים בין השניים היו לעיתים ידידותיים במיוחד ולעיתים מתוחים מאוד. במשך שלוש מאות שנים הייתה מצרים חלק מהאימפריה העות'מאנית, שבירתה הייתה קונסטנטינופול בטורקיה המודרנית.
טורקיה כוננה יחסים דיפלומטיים עם מצרים בשנת 1925 ברמה של משלחת דיפלומטית, ושדרגה את המשלחת בקהיר לשגרירות בשנת 1948. שתי המדינות חתמו על הסכם סחר חופשי בדצמבר 2005. שתי המדינות חברות מלאות באיחוד לים התיכון. עסקת הגז הטבעי בין מצרים לטורקיה - הפרויקט המצרי-טורקי המשותף הגדול ביותר עד כה, אשר מוערך בעלות של ארבעה מיליארד דולר - מיושמת. ב־16 באפריל 2008 חתמו מצרים וטורקיה על מזכר הבנות לשיפור והמשך היחסים הצבאיים ושיתוף הפעולה בין המדינות.
אולם היחסים היו מתוחים למדי בהזדמנויות רבות בהיסטוריה של שתי המדינות, כולל תקופת נשיא מצרים גמאל עבד אל נאצר במצרים בשנות החמישים והשישים. זה גם הידרדר מאוד בתקופה שלאחר הפלתו של נשיא מצרים מוחמד מורסי ב-3 ביולי 2013, לאחר מועד אחרון של 48 שעות ב-1 ביולי, לציון סיום ההפגנות נגד השלטון שהתקיימו בין 30 ביוני ל-3 ביולי באותה שנה.
ב-23 בנובמבר 2013 גירשה ממשלת מצרים את שגריר טורקיה בקהיר לאחר משבר דיפלומטי שנמשך חודשים.
עם זאת, ב-2021 החלה התחממות ונורמליזציה ביחסים. ב 14 לפבראר 2024, נשיא טורקיה ארדואן הוזמן למצרים על ידי נשיא מצרים לאחר 11 שנות נתק בין המדינות.
יחסים דיפלומטיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]יחסים תחת גמאל עבד אל נאצר
[עריכת קוד מקור | עריכה]בעיצומה של המלחמה הקרה ובמהלך שלטונו של נשיא מצרים גמאל עבד אל נאצר, היחסים בין שתי המדינות התדרדרו באופן דרמטי בגלל חברותה של טורקיה בברית בגדאד בראשות בריטניה, שנאצר ראה בו איום גדול על מאמציו לחסל את נוכחות המערב בעולם הערבי ובגלל ההשפעה ההולכת וגוברת של האידאולוגיה הפאן-ערבית של נאצר, המכונה נאצריזם. בנוסף, טורקיה הייתה מדינת הרוב המוסלמית הראשונה שהכירה במדינת ישראל, יריבתה הגדולה של מצרים באותה תקופה, והראתה עוד יותר את ההתאמה הברורה שלה למערב. בשנת 1958 נכנסה מצרים לאיחוד קצר עם סוריה, שכנתה הדרומית של טורקיה עמה היא חולקת סכסוכים דיפלומטיים ובנושאי גבולות ארוכי שנים, וגרמה למתיחות קשה בין שתי המדינות עם טורקיה בתגובה על ידי מעורבותה ב"ברית היקפית" סודית עם ישראל.[1] המתיחות הגיעה לשיא בשנת 1957 לפני האיחוד עם סוריה, כאשר נאצר, חשש מהסכם בגדאד של ממשלת סוריה, שלח כוח מותנה לסייע לכוחות סורים שהועברו בסמוך לגבול סוריה-טורקיה כתגובה לאיום טורקי של פלישה, כאשר מספר עצום של חיילים התאספו לאורך הגבול. העימות הקרוב הזה בין כוחות מצרים וטורקים סימן נקודה חשוכה ביחסי שתי המדינות, אולם בסופו של דבר הביא לנסיגת שני הצדדים, ומנע הסלמה האפשרית של המשבר.[2][3][4]
יחסים תחת המהפכה המצרית שלאחר 2011
[עריכת קוד מקור | עריכה]ראש ממשלת טורקיה, רג'פ טאיפ ארדואן, ערך את ביקורו הרשמי הראשון במצרים ב-12 בספטמבר 2011, ולווה על ידי שישה שרים וכ-200 אנשי עסקים.[5] ביקור זה נחשב כהצלחה דיפלומטית והתקבל בהתלהבות רבה על ידי המצרים. רשת CNN דיווחה על כמה מצרים שאמרו "אנו רואים בו את המנהיג האסלאמי במזרח התיכון", בעוד שאחרים העריכו את תפקידו בתמיכה בעזה.[5] ארדואן זכה לאחר מכן לכבוד בכיכר א-תחריר על ידי חברי איחוד הנוער המהפכני המצרי, ולכמה מאנשי השגרירות הטורקית הוענקו בפניו עיטורים כהוקרה על תמיכת ראש הממשלה במהפכה המצרית של 2011.[6]
שבוע אחרי שעזב, הכריז שר החוץ הטורקי, אהמט דבוטאולו את חזונו של ברית אסטרטגית בין מצרים לטורקיה, שתיאר אותה כ"ציר הדמוקרטיה".[6] עם זאת, חלקם השמיעו חששות כי המהפכה המצרית לא מומשה וכי ארדואן חיפש את האינטרסים האסטרטגיים של ארצו. הועלה חשש כי על ידי כריתת ברית עם ממשלת הביניים של ה-SCAF במצרים במהלך המעבר למדינה לדמוקרטיה, ייתכן שארדואן הטה את האיזון לטובת אלה העומדים בין המצרים לחופש שלהם.[6]
היחסים בעקבות הרחקתו של מוחמד מורסי מתפקידו
[עריכת קוד מקור | עריכה]בעקבות ההפגנות נגד הממשלה באמצע 2013 שהביאו למהפכת 2013 של נשיא מצרים מוחמד מורסי שגובתה בחוזקה על ידי מפלגת הצדק והפיתוח השלטת בטורקיה (AKP), עלו סימני יחסים מתוחים בין ממשלת הביניים החדשה שמונתה במצרים. וממשלתו של רג'פ טאיפ ארדואן בטורקיה, בעיקר בגלל דעותיו הדומות של ארדואן, שהגיעו לשיאם עם הפשיטות ברבאא ונחדה על ידי כוחות הביטחון, שם פוזרו מקומות ישיבה שאורגנו על ידי האחים המוסלמים והובילו לעימותים שהביאו ל-638 מקרי מוות, מתוכם 43 שוטרים.[7] האירוע הביא לכך ששתי המדינות החזירו את שגריריהן בהתאמה ונפגעו עם כמה תקיפות מילוליות על ידי ארדואן, שתיאר את האירוע כ"אנטי-דמוקרטי "והתייחס אליו כ"טבח", תוך שהם מציעים להנהיג את מנהיגי מצרים תחת "משפט הוגן ושקוף."[8][9] לאחר מכן הושעה התרגיל הצבאי בו השתתפו שתי המדינות.[10][11] ארדואן האשים גם את הצבא המצרי בקשירת קשר עם ישראל כדי להפיל את ממשלת מורסי בישיבה מורחבת של כיסאות המחוז של ה-AKP השלטונית שלו וטען כי יש לו "הוכחות" לכך: "זה מה שהושם במצרים. מי עומד מאחורי זה? ישראל. יש לנו ראיות".[12] התביעה נדחתה על ידי ממשלת הביניים המצרית, ותיארה אותה "חסרת שחר", ונועדה "לפגוע באחדות המצרים", כאשר דובר הנשיא אחמד מוסלמני אמר כי "סוכני המערב לא צריכים להעביר שיעורים בפטריוטיות".[13]
בתגובה לדבריו של ארדואן, נשיא הביניים של מצרים, עדלי מנסור, הודיע בחשבון הטוויטר שלו ב-17 באוגוסט כי מצרים תחתום על המסמך הבינלאומי המכיר ברצח העם הארמני.[14][15]
בנוסף, פורסמו עשרות מאמרים מצריים המגנים את הכחשת טורקיה ברצח העם הארמני ומפצירים במנהיגים החדשים במדינה להכיר בכך. היו גם שיחות להקים מצבת זיכרון לזכר קרבנות רצח העם בקהיר.[16]
ב-23 בנובמבר 2013 גירשה ממשלת מצרים את שגריר טורקיה במדינה, חוסיין אבני בוצאלי, וקראה לשגריר מאנקרה ללא הגבלת זמן לאחר מספר חודשים של מתחים עם ממשלת טורקיה בראשות AKP.[17] בתגובה, טורקיה גם גירשה את שגריר מצרים, ששהה אז מחוץ למדינה, והכריזה עליו כאישיות בלתי רצויה.[18] ההכרזה הגיעה יום לאחר שרג'פ טאיפ ארדואן חזר על ביקורתו על ממשלת הביניים של מצרים וקריאתו לשחרורו הדחוף של נשיא מצרים לשעבר מוחמד מורסי. דובר משרד החוץ של מצרים, בדר עבדאלטי, האשים את ארדואן בהתערבות בענייניה הפנימיים של המדינה בכך שהעלה את דעת הקהל נגד ממשלת מצרים ותמך בארגונים מגויסים אשר כפופים לערער יציבות באומה.[19][20]
היחסים תחת עבד אל פתח א-סיסי
[עריכת קוד מקור | עריכה]ביולי 2014 הזהיר משרד החוץ המצרי כי היחסים יחמירו מאז שארדואן כינה את סיסי "רודן".[21] זה קורה לאחר שראש הממשלה רג'פ טאיפ ארדואן קרא לנשיא מצרים עבד אל-פתאח א-סיסי כ"עריץ לא לגיטימי", ואמר כי לא ניתן יהיה לסמוך על מצרים לנהל משא ומתן על הפסקת אש עם ישראל במהלך מבצע צוק איתן. "האם סיסי הוא צד (להפסקת אש)? סיסי הוא רודן בעצמו", אמר ארדואן לכתבים. "הוא לא שונה מהאחרים", אמר, והוסיף כי השליטים הנוכחיים במצרים הם שחסמו את ערוצי הסיוע ההומניטריים לרצועת עזה שנשלטו על ידי הקבוצה המיליטימית של חמאס. שר החוץ של מצרים, סאמח שוכרי, אמר כי דבריו של ארדואן "אינם מקובלים".[22]
משרד החוץ המצרי אמר עוד כי מצרים ביטלה תרגילים ימיים משותפים עם טורקיה בגלל התערבות טורקיה בענייני הפנים של מצרים.[23]
בספטמבר 2014 ביטל שר החוץ של מצרים פגישה עם נשיא טורקיה ארדואן שביקשה טורקיה, לאחר שארדואן נשא נאום ביקורתי נגד מצרים בעצרת הכללית של האו"ם.[24] יועץ לנשיא טורקיה הכחיש כי מנהיגי המדינות מתכוונים להיפגש. עם זאת, מאוחר יותר משרד החוץ של מצרים העביר לתקשורת מסמך סרוק של הצעת הפגישה של טורקיה והתפרסם בעיתון Youm7 של מצרים.[25] ממשלת סיסי החליטה גם לבטל את הסכם "רו-רו" עם טורקיה, וחוסמת את טורקיה להעביר מכולות טורקיות למפרץ דרך נמלי מצרים.[26] קמפיין אינטנסיבי שהתחיל מצרים וסעודיה נגד טורקיה גרם לה להפסיד את הניצחון הצפוי של חברות במועצת הביטחון של האומות המאוחדות.[27]
בעקבות ניסיון ההפיכה הצבאית בטורקיה (2016), הנשיא רג'פ טאיפ ארדואן העביר ריאיון עם אל-ג'זירה והסביר כי "לנשיא א-סיסי אין שום קשר לדמוקרטיה, וכי הוא הרג אלפי בני עמו." את דבריו גינה דובר משרד החוץ של מצרים, אחמד אבו זייד, ואמר כי נשיא טורקיה "ממשיך לבלבל את הנושא ומאבד את היכולת לפסוק פסקי דין" וכי הדבר משקף "את הנסיבות הקשות שעבר על נשיא טורקיה. "הוא לא יכול להבדיל בין מהפכה ניכרת בה יותר מ-30 מיליון מצרים דרשו את תמיכת הצבא המצרי ובין הפיכות צבאיות כפי שאנו מכירים אותם", הוסבר בהצהרה.[28][29]
ב-22 בנובמבר 2017 הורה התובע הציבורי במצרים על מעצרם של 29 אנשים החשודים בריגול מטעם טורקיה כנגד האינטרס הלאומי של מצרים ולהצטרפות לארגון טרור. הם מואשמים גם בהלבנת הון, בביצוע שיחות מחוץ לישראל ללא רישיון ומטבע סחר ללא רישיון. על פי תוצאות החקירה של שירותי המודיעין הכללי, הקבוצה מקליטה שיחות טלפון ומעבירה מידע למודיעין הטורקי כחלק מתוכנית להחזרת השלטון של האחים המוסלמים במצרים.[30][31]
בעקבות הוצאות להורג של תשעה אנשים שהואשמו בהריגתו של הישאם ברקת בפברואר 2019 מתח הנשיא ארדואן ביקורת חריפה על הנשיא א-סיסי, באומרו שהוא מסרב לדבר עם "מישהו כמוהו".[32]
הצעה להכיר ברצח העם הארמני
[עריכת קוד מקור | עריכה]בגלל ההידרדרות המתמשכת ביחסים בין מצרים לטורקיה, ממשלת מצרים בראשות אל-סיסי קיבלה הצעה להכיר ברצח העם הארמני, נושא רגיש שטורקיה הוקיעה אותו פעמים רבות.[33] הקולנוען מוחמד חנפי הפיק סרט, "מי הרג את הארמנים?", בתגובה למתיחות המתמשכת בין טורקיה למצרים, כמעשה של סולידריות מצרית לארמניה.[34]
בפברואר 2019, הודיע עבד אל-פתאח א-סיסי כי הכיר ברמיזה ברצח העם הארמני, ודרדר עוד יותר את היחסים בין טורקיה למצרים.[35]
הצעה למתן מקלט לפטהוללה גולן
[עריכת קוד מקור | עריכה]חבר הפרלמנט עמאד מהרוס קרא לממשלת מצרים להעניק מקלט לגולן. בבקשה שנשלחה ליו"ר בית הנבחרים עלי עבדל-אאל, ראש הממשלה שריף אסמאעיל ושר החוץ סאמח שוכרי ב-24 ביולי 2016, מציין מאהרוס כי "[טורקיה] הייתה מדינה מוסלמית מתונה שהפכה לדיקטטורה איסלאמיסטית בידיו של [נשיא טורקיה] רג'פ טאיפ ארדואן ומפלגתו הפוליטית של האחים המוסלמים", וטען כי היה זה "מאוד לא נעים "שארדואן ביקש את הסגרתו של גולן מארצות הברית, ובאותה עת" ... מעניק מקלט למאות ממנהיגי ארגון הטרור "האחים המוסלמים" וחברי קבוצות איסלאמיסטיות מיליטנטיות עקובות מדם שתוקפות את מצרים ביום ובלילה".[36]
מהרוס טוען כי לא רק שארדואן האשים את גולן במזימת ניסיון ההפיכה הכושל, בנוסף לשימוש בטענה זו כתירוץ לטיהור המוני נגד מוסדות ציבור לכאורה נאמנים לגולן - "במקביל, ארדואן החליט להפוך את טורקיה לשדה קרב תקשורתי נגד מצרים, כאשר המודיעין הטורקי מספק כספים לכמה ערוצי טלוויזיה של האחים המוסלמים כדי לתקוף את מצרים". מהרוס הצהיר כי עצתו לגולן היא לא לחכות עד להסגרתו, אלא לעזוב את ארצות הברית ולקבל מקלט קבוע במצרים. נשיא מצרים לשעבר אנואר סאדאת העניק מקלט לשאה מוחמד רזא שאה פהלווי לאחר שהגיע למצרים מארצות הברית, ללא קשר לכל האיומים שהוצאו על ידי האייתולות האיראנים במהלך המהפכה האיראנית.[36]
שיפור ביחסים (2021 ואילך)
[עריכת קוד מקור | עריכה]במרץ 2021 טענה טורקיה כי חידשה את מגעיה הדיפלומטיים עם מצרים (ברמת מודיעין ומשרדי חוץ) לאחר שהקפיאו את היחסים מאז 2013. עם זאת, משרד החוץ המצרי הכחיש את טענותיהם של ממשלת טורקיה כי היה שיקום בקשרים. בינתיים הורתה טורקיה לערוצי טלוויזיה המזוהים עם האחים המוסלמים לעצור את הביקורת נגד מצרים.
באפריל 2022, לאחר תשע שנים, מינתה טורקיה שגריר במצרים.[37] בפברואר 2023 הבטיחו חברות טורקיות להשקיע כחצי מיליארד דולר במצרים אשר סבלה ממחסור חמור במטבע זר. במרץ 2023, בהמשך לביקורו של שר החוץ המצרי באנקרה בעקבות רעידות האדמה בטורקיה, הגיע מקבילו לשיחות בקהיר לקראת החזרת השגרירים. ביקור שר החוץ של טורקיה התקיים לאחר יותר מעשור ללא ביקורים בדרג זה.[38]. בפברואר 2024, נשיא טורקיה, ארדואן נחת בקהיר לביקור רשמי בהזמנת נשיא מצרים, לראשונה מזה 11 שנה.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Daniela, Huber. Turkish-Israeli relations in a Changing Strategic Environment (אורכב 17.02.2013 בארכיון Wayback Machine) IAI (2010).
- ^ J. Zürcher 2004
- ^ Rubin & Kirisci 2001
- ^ Dawisha 2009
- ^ 1 2 "Turkish prime minister arrives for visit to Egypt as role widens". CNN. 14 בספטמבר 2011. נבדק ב-15 בספטמבר 2011.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ 1 2 3 "Egypt and Turkey, an Axis against Democracy?". democrati. 30 בספטמבר 2011. נבדק ב-30 בספטמבר 2011.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "Turkey PM blasts Egypt 'coup' (people revolution) as enemy of democracy". France 24. 5 ביולי 2013. אורכב מ-המקור ב-2013-07-09. נבדק ב-2019-08-08.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Turkey, Egypt recall envoys in wake of violence". Bloomberg. 16 באוגוסט 2013.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "U.S. condemns killings of Egypt protesters, Turkey wants U.N. action". Reuters. 14 באוגוסט 2013. אורכב מ-המקור ב-20 באוגוסט 2013.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Archived copy". אורכב מ-המקור ב-19 באוגוסט 2013. נבדק ב-2013-08-16.
{{cite web}}: (עזרה); (עזרה) - ^ "Turkey Accuses Egypt of Massacre, Egypt Responds by Endorsing Armenian Genocide Declaration". 20 באוגוסט 2013.
{{cite web}}: (עזרה)(הקישור אינו פעיל) - ^ "Israel behind coup to oust Morsi, Turkish PM Erdoğan says". Hurriyet Daily News. 20 באוגוסט 2013.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "'Israel behind Egypt coup' – Turkish PM". RT. 20 באוגוסט 2013.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Egypt to Acknowledge Armenian Genocide". 17 באוגוסט 2013.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Adly Mansour on Twitter: يوقع غداً مندوبنا الدائم بالأمم المتحدة على الوثيقة الدولية التى تعترف بمذابح الأرمن والتى ارتكبها الجيش التركى وراح ضحيتها مليون قتيل". 17 באוגוסט 2013.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Millions Watch Popular Egyptian Talk Show on the Armenian Genocide". Asbarez. 10 בספטמבר 2013.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "مصر تعلن سحب سفيرها من أنقرة نهائيا القاهرة تطلب من السفير التركي في مصر سرعة مغادرة الأراضي". Al-Mogaz (الموجز). 23 בנובמבר 2013.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Egypt expels Turkish ambassador". BBC News. BBC. 23 בנובמבר 2013.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "Egypt expels Turkish ambassador, Turkey retaliates". Reuters. 23 בנובמבר 2013.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "Egypt expels Turkish ambassador, Turkey retaliates". Euronews. 23 בנובמבר 2013.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Archived copy". Dow Jones & Company. 26 ביולי 2014. אורכב מ-המקור ב-26 ביולי 2014. נבדק ב-21 באוגוסט 2014.
{{cite news}}: (עזרה); (עזרה) - ^ "Turkey PM slams Egypt's 'illegitimate tyrant' Sisi".
- ^ "Egypt, Turkey cancel navy drills as tensions rise". 2015-03-25. נבדק ב-2 ביוני 2015.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Egypt cancels Erdoğan meeting over coup comments; Turkey denies meeting ever scheduled – Politics – Egypt – Ahram Online". english.ahram.org.eg. נבדק ב-2 ביוני 2015.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "ننشر صورة من طلب "تركيا" لقاء وزير الخارجية سامح شكرى". Youm7.
- ^ "Egypt decides not to renew trade agreement with Turkey | Egypt Independent". 2014-10-27. נבדק ב-2 ביוני 2015.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Turkey Loses U.N. Security Council Seat in Huge Upset". Newsweek. 2014-10-16. נבדק ב-16 באוקטובר 2014.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Egypt's Foreign Ministry Blasts Turkey's Erdogan Following Anti-Sisi Remarks". 21 ביולי 2016.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Arab, The New. "Erdogan blasts Egypt's 'putschist president' Sisi in al-Jazeera interview".
- ^ Egypt detains 29 people on suspicion of espionage for Turkey
- ^ In Pictures: Egypt foils Turkish espionage attempt
- ^ Erdogan lashes out at Sisi over mass executions, www.aljazeera.com (באנגלית)
- ^ Egypt First Islamic Country to Raise Armenian Genocide Issue says ANC Egypt Chair, Armenian National Committee of America, 2016-11-29 (באנגלית אמריקאית)
- ^ ‘Who Killed the Armenians?’: Egyptian Filmmakers Tackle the Genocide, Armenian National Committee of America, 2015-12-04 (באנגלית אמריקאית)
- ^ Egypt implicitly recognizes Armenian Genocide, EgyptToday, 2019-02-18
- ^ 1 2 Gamal Essam el-Din (25 ביולי 2016). "'The govt should give asylum to Turkish opposition figure Gulen,' says Egypt MP". Ahram Online. נבדק ב-2 באוגוסט 2016.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ ציוץ של רועי קייס, באתר Twitter
- ^ בדרך לנרמול היחסים: שר החוץ של טורקיה ביקר במצרים אחרי יותר מעשור, באתר וואלה, 19 במרץ 2023
