יחסי מצרים – קוריאה הדרומית
 |
ערך שניתן לשפר את מקורותיו
| |
| ערך שניתן לשפר את מקורותיו | |
| יחסי מצרים – קוריאה הדרומית | |
|---|---|
|
|
| |
| מצרים | קוריאה הדרומית |
| שטח (בקילומטר רבוע) | |
| 1,001,450 | 99,720 |
| אוכלוסייה | |
| 117,151,005 | 51,700,546 |
| תמ"ג (במיליוני דולרים) | |
| 395,926 | 1,712,793 |
| תמ"ג לנפש (בדולרים) | |
| 3,380 | 33,129 |
| משטר | |
| רפובליקה | רפובליקה |
יחסי מצרים–קוריאה הדרומית הם היחסים הדיפלומטיים, כלכליים ואידאולוגיים בין קוריאה הדרומית למצרים.
טיב היחסים
[עריכת קוד מקור | עריכה]היחסים בין מצרים לקוריאה הדרומית לא התקיימו במשך רוב שנות קיומן של שתי המדינות. כאשר מצרים הכריזה בשנת 1965 על הכרה בקוריאה הצפונית כמדינה הפכה עצמה אוטומטית למדינה עוינת של קוריאה הדרומית.
הסיכויים ליחסים טובים בין המדינות שאפו לאפס כשמצרים וקוריאה הצפונית הפכו למדינות ידידות: קוריאה הצפונית שלחה תגבור צבאי למצרים במלחמת יום הכיפורים, והנשיא חוסני מובארכ ביקר בקוריאה הצפונית יותר מארבע פעמים בעשור. אלא שב-13 באפריל 1995 ניכר שינוי מידניות מצד מצרים כלפי חצי האי הקוריאני, כאשר הכירה גם בקוריאה הדרומית כמדינה.
אמנם, היחסים בין המדינות לא קיבלו תפנית חדה ולא היו למשמעותיים אך כן סומנו כמה מחוות הדדיות: הוקמה שגרירות מצרית בסיאול ושגרירות דרום-קוריאנית בקהיר. בתוך כמה שנים החל סחר בין המדינות, כשהיצואנית המובילה הייתה מצרים: בשנת 2011 נרשם ייצוא סחורות ממצרים בשווי 8.2 מיליארד דולר אמריקאי, לעומת ייבוא סחורות מדרום קוריאה בשווי 802 מיליון דולר בסך הכל.
במפקד האוכלוסין המצרי שנערך בשנת 2011 נמצא כי במצרים חיים כ-905 אזרחים דרום קוריאנים, רובם בקהיר ואלכסנדריה. רובם הגדול של האזרחים הדרום קוריאנים במצרים עובדים כפועלים, אך גם בתחום ההיי טק. לפי הסטטיסטיקה אחד מכל 109,604 מצרים הוא קוריאני.
