יחסי פורטוגל – קוריאה הדרומית
| יחסי פורטוגל – קוריאה הדרומית | |
|---|---|
|
|
| |
| פורטוגל | קוריאה הדרומית |
| שטח (בקילומטר רבוע) | |
| 92,090 | 99,720 |
| אוכלוסייה | |
| 10,419,649 | 51,696,390 |
| תמ"ג (במיליוני דולרים) | |
| 287,080 | 1,712,793 |
| תמ"ג לנפש (בדולרים) | |
| 27,552 | 33,132 |
| משטר | |
| רפובליקה | רפובליקה פדרלית נשיאותית |
יחסי פורטוגל–קוריאה הדרומית הם יחסי החוץ בין פורטוגל לבין קוריאה הדרומית. המדינות מנהלות יחסים דיפלומטיים ישירים מאז 1961.
היחסים נקבעים על ידי סחר דו-צדדי, אך גם על ידי חילופי תרבויות והתיירות הדרום קוריאנית הגוברת בפורטוגל. פורטוגל חולקת גם את דאגות קוריאה הדרומית מהאיום שמציבה תוכנית הנשק הגרעיני הצפון קוריאנית והיא בין המדינות המגנות אותה.
בשנת 2015 נרשמו בפורטוגל 182 אזרחים דרום קוריאנים, כאשר 113 מהם חיו בעיקר בליסבון. בשנת 2014 נרשמו 224 אזרחים פורטוגזים בקונסוליות הפורטוגליות בדרום קוריאה.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]יורדי הים הפורטוגזים היו ככל הנראה האירופאים הראשונים שנסעו לקוריאה. הסוחר הפורטוגלי ז'ואו מנדס עלה לחוף בטונגיונג בשנת 1604, ומאז היה הפורטוגלי הראשון בקוריאה. השותפות העירונית בין טונגיונג לווילה דו ביספו חוזרת לאירוע היסטורי זה. בזכות יורדי הים והמיסיונרים הפורטוגלים, המידע המקיף הראשון על קיומה ואופיה של קוריאה הגיע למערב.
לאחר מכן, תשומת הלב הפורטוגזית התמקדה בסין וביפן, בעוד קוריאה נכנסה לשלטון מנצ'ו כממלכת ג'וסון ובידדה את עצמה בעקביות מחו"ל עד סוף המאה ה-19. לאחר מכן, השפעתה של יפן קבעה את הפוליטיקה של קוריאה, שהפכה למושבה יפנית בשנים 1910 עד 1945.
הרפובליקה של קוריאה והרפובליקה העממית הדמוקרטית של קוריאה נוסדו בשנת 1948. מלחמת קוריאה שלאחר מכן חתמה את החלוקה. בראשיתו של משטר אסטדו נובו האנטי-קומוניסטי בפורטוגל לא היו יחסים רשמיים עם חצי האי הקוריאני עד שהסכים לקיים יחסים דיפלומטיים עם דרום קוריאה בשנת 1961 מבלי לשלוח שגריר.
שינוי התרחש לאחר סיום הדיקטטורה הפורטוגלית עם מהפכת הציפורנים בשנת 1974. ביוני 1975, דרום קוריאה פתחה את שגרירותה בליסבון, ב-14 במאי 1977, פדרו מרטים מדיירה דה אנדרדה, שגריר פורטוגל ליפן, היה הדיפלומט הפורטוגזי הראשון שהוסמך בסיאול. בשנת 1988 פתחה פורטוגל שגרירות משלה בסיאול.
בשנת 1984 נסע ראש ממשלת פורטוגל, מריו סוארס לדרום קוריאה, ובשנת 1987 הגיע ראש ממשלת דרום קוריאה, רו שין-יונג, לפורטוגל. מאז התקיימו ביקורי מדינה רבים. לבסוף, נשיא פורטוגל אניבל קבאקו סילבה ביקר בדרום קוריאה בשנת 2014.
שר החוץ הפורטוגלי אוגוסטו סנטוס סילבה הצטרף להפגנות בינלאומיות נגד ניסויים גרעיניים של צפון קוריאה בינואר 2016. הוא היה מודאג מאוד מהאיום הצפון קוריאני על השלום והביטחון הבינלאומי של דרום קוריאה, וציפה לפעולה משמעותית מצד האומות המאוחדות.
דיפלומטיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]פורטוגל שומרת על שגרירותה בסיאול הדרום קוריאנית, אשר מוסמכת גם עבור צפון קוריאה, ובנוסף היא מחזיקה קונסוליית כבוד בפוסאן.
דרום קוריאה מחזיקה בפורטוגל שגרירות בליסבון, וקונסוליה בפורטו.
יחסי כלכלה
[עריכת קוד מקור | עריכה]סמסונג מפרסמת בשדה התעופה של ליסבון: לסמסונג יש סניף בפורטוגל מאז 1982. ללשכת המסחר הפורטוגזית AICEP סניף בסיאול.
כמה חברות דרום קוריאניות מיוצגות בפורטוגל, בהן קבוצת סמסונג (מאז 1982), יצרנית המזגנים וספקית הרכב Halla Climate (מאז 1996) וקבוצת האלקטרוניקה LG Group (משנת 2000).
סחר דו צדדי
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 2016 ייצאה פורטוגל סחורות ושירותים בשווי 130.4 מיליון יורו לדרום קוריאה (2015: 115.2 מיליון; 2014: 80.0 מיליון; 2013: 122.0 מיליון; 2012: 112.3 מיליון), כאשר החלוקה היא 39.6% לפלסטיק, 16.3% למכונות וציוד, 5.6% למתכות, 5.5% למוצרי עפרות ומינרלים ו-4.4% למוצרים כימיים-תרופתיים.
באותה תקופה, דרום קוריאה סיפקה סחורות ושירותים לפורטוגל בשווי 310.4 מיליון אירו (2015: 303.8 מיליון יורו; 2014: 267.3 מיליון יורו; 2013: 226.1 מיליון יורו; 2012: 172.9 מיליון יורו). מבחינת טובין, 32.6% אחוזים על ידי פלסטיקה, 27.1% על ידי מכונות וציוד, 14.0% על ידי מתכות, 12.2% על ידי כלי רכב וחלקי רכב ו 5.1% - על ידי מוצרים כימיים-תרופתיים.
