יחסי צ'ילה – קוריאה הדרומית

יחסי צ'ילה – קוריאה הדרומית
צ'ילה	קוריאה הדרומית
שטח (בקילומטר רבוע)
756,102	99,720
אוכלוסייה
19,796,785	51,700,546
תמ"ג (במיליוני דולרים)
335,533	1,712,793
תמ"ג לנפש (בדולרים)
16,949	33,129
משטר
רפובליקה נשיאותית	רפובליקה נשיאותית חוקתית

יחסי צ'ילה–קוריאה הדרומית הם יחסי החוץ בין הרפובליקה של צ'ילה לבין הרפובליקה של קוריאה. שתי המדינות באגן האוקיינוס השקט הן שותפות סחר חשובות, שתיהן חברות בארגון הסחר העולמי, בפורום לשיתוף פעולה כלכלי באסיה-פסיפיק (APEC) ובארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכלי (OECD).

היסטוריה

פגישה בין הנשיאים לי מיונג-באק ומישל בצ'לט ב 2009.

קוריאה הדרומית כוננה יחסים דיפלומטיים עם צ'ילה בשנת 1962. צ'ילה פתחה את שגרירותה בסיאול בשנת 1974. ב-3 בדצמבר 1977 חתמו שתי המדינות על הסכם סחר, שנוהל לאחר ביקור של שר הכלכלה הצ'יליאני פבלו בראונה בקוריאה הדרומית. ההסכם קבע העדפות מכס בין שתי המדינות, שהובילו לקידום יצוא קוריאני של כלי רכב וחלפים, מוצרים אלקטרוניים, טקסטיל, אוניות ודשנים, ואילו צ'ילה קידמה יצוא של מוצרים כמו עיסת עץ, עץ, פירות טריים, עפרות ברזל ופחם.

בשנות ה-80 חתמו צ'ילה וקוריאה הדרומית על הסכמים בנושא שירותי אוויר, הסכם בסיסי לשיתוף פעולה כלכלי וטכני והסכם תרבות. ב-3 ביוני 1990 הוקמה לשכת המסחר הצ'יליאנית-קוריאנית ואילו ב-20 במאי 1992 הוקמה קבוצה בין פרלמנטרית בין שתי המדינות. ב-2 בנובמבר 1993, קוריאה הדרומית תמכה בצירוף צ'ילה ל-APEC, למרות התנגדות מצד ארצות הברית ואוסטרליה, ולבסוף תמכה בנתינת מעמד חברות מלאה של צ'ילה בפורום שנערך ב-1994 באינדונזיה. לאחר מכן נחתם הסכם שיתוף פעולה מדעי וטכנולוגי (1996), הסכם הסגרה (1997), הסכם לקידום והגנה הדדית של השקעות (1999), הסכם לביטול ויזה לדרכונים דיפלומטיים (2000), הסכם למניעת מיסוי כפול ומניעת העלמת מס (2003). ישנם גם הסכמים שנחתמו בין צ'ילה לקוריאה הדרומית בענייני מכס, שימוש למטרות שלום באנרגיה גרעינית, הכרה הדדית ברישיונות הנהיגה, תוכנית החגים והעבודה, ביטוח לאומי ושיתוף פעולה בתחומי התעשייה הביטחונית. אבן דרך היסטורית במערכת היחסים בין שתי המדינות הייתה חתימת הסכם הסחר החופשי בין צ'ילה לקוריאה הדרומית, שנמצא בתוקף מ-1 באפריל 2004, שהפך לחתימה הראשונה בין מדינה מאמריקה הלטינית למדינה אסייתית.

לרגל חגיגות ה-200 בצ'ילה, קוריאה הדרומית העניקה למדינה העתק של פגודת הדבוטאפ שהותקנה בשנת 2011 בפארק אורוגוואי, במחוז פרובידנסיה . בשנת 2015, שגריר דרום קוריאה בצ'ילה, יו ג'י-און, הביע את תנחומיו על הטרגדיה שהתרחשה בסערה שפקדה את צפון צ'ילה, והודיע גם על תרומת 100,000 דולר לטובת הקורבנות. בשנת 2016 נפתח מרכז שיתוף פעולה אנטארקטי בין המכון הצ'יליאני לאנטארקטיקה והמכון לחקר הקוטב הקוריאני. בסיס המלך Sejong של דרום קוריאה ממוקם באי המלך ג'ורג', המהווה חלק מהטריטוריה הצ'יליאנית האנטארקטית.

ביקורים רשמיים

הנשיאים הבאים של צ'ילה ודרום קוריאה ערכו ביקורים רשמיים הדדיים:

• האדמירל חוסה טוריביו מרינו, חבר הוועד המנהל מצ'ילה לדרום קוריאה בספטמבר 1974.
• הנשיא אדוארדו פריי רואיס-טאגלה לדרום קוריאה בנובמבר 1994.
• הנשיא ריקארדו לאגוס לדרום קוריאה בפברואר 2003.
• הנשיא רו מו-היון לצ'ילה בנובמבר 2004.
• הנשיא ריקארדו לאגוס לדרום קוריאה בנובמבר 2005.
• הנשיאה מישל בצ'לט לדרום קוריאה בנובמבר 2009.
• הנשיא סבסטיאן פיניירה לדרום קוריאה במרץ 2012.
• הנשיא לי מיונג-באק לצ'ילה ביוני 2012.
• הנשיאה פאק גון-הייה לצ'ילה באפריל 2015.

קשרי עסקים

בהסכם הסחר החופשי שנחתם בין צ'ילה לקוריאה הדרומית, הוגדרה מסגרת חוקית המגדירה את התעריף עבור סחורות ושירותים המיוצרים ונסחרים בין שתי המדינות, וכן פרקים על השקעות זרות ורכישות ממשלתיות. ישנו מנגנון לפתרון מחלוקות וועדות טכניות שונות הנפגשות באופן קבוע כדי להעריך סוגיות ספציפיות של פעולת ויישומה של ה-FTA. הם מדווחים על עבודתם לנציבות הסחר החופשי, גוף שנועד להעריך מדי שנה את התקדמות העמידה בהתחייבויות המוסכמות ב-FTA ולהגדיר משימות לוועדות במטרה להעמיק את ההסכם.

בשנת 2016 הסתכם הסחר בין שתי המדינות בכ-5,864 מיליון דולר. המוצרים העיקריים שיוצאו על ידי צ'ילה היו עפרות נחושת וכסף ועיסת עץ מאקליפטוס, ואילו אלה שיוצאו על ידי קוריאה הדרומית לצ'ילה היו כלי רכב, טנדרים ומנועי סילון. בסוף 2016 הודיעו שתי המדינות על תחילת משא ומתן חדש להרחבת ה-FTA.

נציגויות דיפלומטיות

• צ'ילה מחזיקה בקוריאה הדרומית שגרירות בסיאול וקונסוליית כבוד בפוסאן.
• קוריאה הדרומית מחזיקה בצ'ילה שגרירותה בסנטיאגו דה צ'ילה וקונסוליית כבוד בפוארטו מונט.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא יחסי צ'ילה – קוריאה הדרומית בוויקישיתוף