לדלג לתוכן

יחסי לבנון–צ'ילה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יחסי לבנוןצ'ילה
לבנוןלבנון צ'ילהצ'ילה
לבנון צ'ילה
שטחקילומטר רבוע)
10,400 756,102
אוכלוסייה
5,824,139 19,804,601
תמ"ג (במיליוני דולרים)
17,937 335,533
תמ"ג לנפש (בדולרים)
3,080 16,942
משטר
רפובליקה רפובליקה דמוקרטית

יחסי לבנון–צ'ילה הם היחסים הנוכחיים וההיסטוריים בין הרפובליקה של צ'ילה לרפובליקה הלבנונית. שתי המדינות חברות בG77 ובאו"ם.

בסוף המאה ה-20 הגיעו המהגרים הלבנונים הראשונים לצ'ילה וכונו "טורקים" בשל העובדה שלבנון הייתה אז חלק מהאימפריה העות'מאנית.[1] בתחילה, מרבית מהגרי לבנון לצ'ילה היו נוצרים, אולם לאורך עשרות שנים, לבנונים שהכריזו על אמונתם האסלאמית החלו להגר גם לצ'ילה.[2] בשנת 1943 קיבלה לבנון את עצמאותה מצרפת ובשנת 1945 כוננו צ'ילה ולבנון יחסים דיפלומטיים.[3]

היחסים בין צ'ילה ללבנון היו מוגבלים במהלך מלחמת האזרחים בלבנון.[3] בשנת 1997 ביקר סגן שר החוץ הצ'יליאני, מריאנו פרננדז, בלבנון כדי לחזק את הקשרים הדו-צדדיים, הפוליטיים והכלכליים בין שתי המדינות.[4] ב-1998 חנכה משלחת כלכלית צ'יליאנית משרד סחר במזרח התיכון בביירות.[5] בראש המשלחת עמד ראש מחלקת המזרח התיכון ואפריקה במשרד החוץ הצ'יליאני. המשלחת כללה גם קבוצה של אנשי עסקים צ'יליאניים שייצגו את התחומים הכלכליים השונים במדינה.

בדצמבר 2014 ערך שר החוץ הלבנוני, גברן בסיל, ביקור רשמי בצ'ילה ונפגש עם שר החוץ הצ'יליאני, הראלדו מוניוז. במהלך הביקור הצהירו שני שרי החוץ כי נפתחו הליכים המאפשרים קבלת אשרות וייזום טיסות ישירות בין שתי המדינות. שר החוץ בסיל נפגש גם עם אנשי הקהילה הלבנונית בצ'ילה ודחק בהם לתמוך בלבנון בתקופה הקריטית שלה.[6]

בשנת 2015, שתי המדינות חגגו 70 שנה ליחסים דיפלומטיים.[7] בתחילת מלחמת האזרחים בסוריה פינתה צ'ילה את אנשיה הדיפלומטיים ואת אזרחיה מסוריה ללבנון.[8] בשנת 2017 קיבלה צ'ילה 66 פליטים סורים מלבנון להתמקם מחדש במדינה הדרום אמריקאית.[9]

הסכמים דו-צדדיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

שתי המדינות חתמו על כמה הסכמים כגון אמנה לשלום וידידות (1950); הסכם לשיתוף פעולה תרבותי (1955); הסכם לשיתוף פעולה כלכלי וסחר (1997) והסכם לקידום והגנה על השקעות (1999).[10]

בשנת 2018 הסתכם המסחר בין שתי המדינות בסך של 354 מיליון דולר.[11] הייצוא העיקרי של צ'ילה ללבנון כולל: אגוזי מלך; סלמון; ענבים, כולל צימוקים; פירות אחרים; תורמוסים; ומוצרי עור. מוצרי היצוא העיקריים של לבנון לצ'ילה כוללים: נפט גולמי או שמנים מינרליים ביטומניים; זהב; יהלומים; כלי רכב; גרוטאות מתכת; שנאים חשמליים; ודשנים מינרליים או כימיים פוספטיים.

נציגויות דיפלומטיות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא יחסי לבנון–צ'ילה בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]