יחסי פורטוגל–קרואטיה
| יחסי פורטוגל–קרואטיה | |
|---|---|
|
|
| |
| פורטוגל | קרואטיה |
| שטח (בקילומטר רבוע) | |
| 92,090 | 56,594 |
| אוכלוסייה | |
| 10,419,649 | 3,863,915 |
| תמ"ג (במיליוני דולרים) | |
| 287,080 | 82,689 |
| תמ"ג לנפש (בדולרים) | |
| 27,552 | 21,400 |
| משטר | |
| רפובליקה | רפובליקה |
יחסי פורטוגל–קרואטיה הם יחסי החוץ בין פורטוגל לקרואטיה.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]
קרואטיה ופורטוגל השתייכו שתיהן לאימפריה הרומית, קרואטיה משנת 34 לפני הספירה לפנה"ס, פורטוגל מאז המאה ה-2 לפנה"ס. קרואטיה הפכה לעצמאית לראשונה ב-925, וממלכת פורטוגל הפכה לעצמאית ב-1139. קרואטיה הייתה לאחר מכן תחת שלטון ביזנטי, עות'מאני ואוסטרי עד 1918, אז הפכה לחלק מממלכת יוגוסלביה, עימה קיימה פורטוגל יחסים דיפלומטיים מאז 1917.
מדינת קרואטיה העצמאית, שנוצרה ב-1941 על ידי מדינות הציר הפשיסטיות, לא הוכרה רשמית על ידי פורטוגל הפשיסטית למחצה תחת הרודן אנטוניו דה אוליביירה סלזאר, שנותרה נייטרלית במהלך מלחמת העולם השנייה. במקום זאת, פורטוגל המשיכה להכיר בממשלה הגולה של ממלכת יוגוסלביה. לאחר סיום המלחמה ב-1945, קרואטיה הפכה לחלק מיוגוסלביה הסוציאליסטית החדשה שקמה.
משטר אסטדו נובו בפורטוגל, שהיה אנטי קומוניסטי מובהק, לא שמר על קשרים הדוקים עם יוגוסלביה הסוציאליסטית. יוגוסלביה הייתה אחת התומכות של כמה תנועות עצמאות במלחמות הקולוניאליות של פורטוגל של שנות ה-60 וה-70. לאחר מהפכת הציפורנים השמאלנית ב-1974 וסיום הדיקטטורה בפורטוגל, התקרבו שתי המדינות. סימן אחד היה הידידות בין ליסבון לבירת קרואטיה זאגרב ב-1977, וגם חילופי התרבות גדלו באופן משמעותי.
ב-1991 הכריזה קרואטיה על עצמאותה. ב-15 בינואר 1992 הכירה פורטוגל ברפובליקה העצמאית של קרואטיה, וב-3 בפברואר 1992 כוננו קרואטיה ופורטוגל יחסים דיפלומטיים[1]. במהלך הניסיונות הבאים של קרואטיה להצטרף לאיחוד האירופי, פורטוגל וקרואטיה התקרבו. ב-10 במאי 1995 שתי המדינות חתמו על הסכם הגנה הדדי על השקעות, ולאחריו הסכם שיתוף פעולה בתחומי החינוך, המדע והתרבות ב-14 באפריל 1998 והסכם על שיתוף פעולה בעסקים, בתעשייה, בטכנולוגיה ובמדע ב-12 במאי 1999. ב-1 ביולי 1999 פתחה פורטוגל שגרירות בקרואטיה.
קרואטיה התקבלה לנאט"ו ב-2009, שפורטוגל חברה בו מאז הקמתו ב-1949. מאז, שתי המדינות משתפות פעולה במסגרת תרגילים ותוכניות של נאט"ו, אך גם במשימות זרות, כמו באפגניסטן. ב-4 באוקטובר 2013 חתמו שתי המדינות בדוברובניק על הסכם למניעת כפל מס והעלמת מס, וב-21 בנובמבר 2014 הם חתמו על הסכם שיתוף פעולה למגזר התיירות בליסבון.
במאי 2017, נשיא פורטוגל מרסלו רבלו דה סוזה ביקר בקרואטיה בהזמנת מקבילתו הקרואטית קולינדה גרבר-קיטרוביץ' לציון 25 שנה ליחסים הדיפלומטיים בין קרואטיה לפורטוגל.
ב-11 במאי 2018 ערכה הנשיאה גרבר-קיטרוביץ' ביקור חוזר בפורטוגל. במהלך ביקורה הממלכתי בן היומיים, חתמו נציגי שתי המדינות על הסכם שיתוף פעולה דו-צדדי לתחומי השפה, החינוך, המדע, התרבות, הספורט והנוער. נשיא פורטוגל אמר שהם חולקים את הערכים האירופיים. נשיאת קרואטיה נפגשה גם עם ראש ממשלת פורטוגל אנטוניו קושטה ועם אדוארדו פרו רודריגס, יושב ראש הפרלמנט הפורטוגלי.
יחסים כלכליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 2016, 724 חברות פורטוגזיות עסקו במסחר עם קרואטיה. הסחר בין המדינות הסתכם ב-90.8 מיליון אירו ב-2016. באותה שנה ייבאה קרואטיה סחורות ושירותים בשווי 31.6 מיליון אירו מפורטוגל. חלק הסחורות היה 22.4 מיליון אירו, מתוכם 19.2% נייר ותאית, 18.6% פלסטיק וגומי, 11.6% כלי רכב, 8.1% תוצרת חקלאית ו-7.5% מכונות וציוד. במהלך אותה תקופה, פורטוגל ייבאה מקרואטיה סחורות ושירותים בשווי 59.2 מיליון אירו. חלק הסחורות היה 49.7 מיליון אירו, מתוכם 23.4% ביגוד, 17.6% עורות ועור, 1.2% מוצרים כימיים, 3.9% מכונות וציוד ו-3.5% נייר ותאית. זה הציב את קרואטיה במקום ה-72 כלקוחה ובמקום ה-59 כספקית בסחר החוץ של פורטוגל. בסחר החוץ הקרואטי, פורטוגל דורגה במקום ה-34 כלקוחה ובמקום ה-43 כספקית.
נציגויות דיפלומטיות
[עריכת קוד מקור | עריכה]- קרואטיה מחזיקה בפורטוגל שגרירות בליסבון ו-3 קונסוליות כבוד בפונשל, פארו ופורטו[1].
- פורטוגל מחזיקה בקרואטיה שגרירות בזאגרב.
