יחסי גברים–נשים
 |
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי.
| |
| יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. | |
יחסי גברים–נשים מתייחס לקשרים בין-אישיים מסוג יחסי גברים לנשים ומה שביניהם.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]היסטוריה עתיקה
[עריכת קוד מקור | עריכה].jpg)
בתקופת פרעוני מצרים, ארוסתו ואשתו של פרעה הייתה מוקפת סרירים שנועדו למנוע בגידה אפשרית. כשבמקרה של בגידה היו משלמים את המחיר כלל עובדי הארמון. כפי שמתואר בסיפורו של יוסף ואשת פוטיפר. לעומת שבטים ועמים אחרים שנהגו לקיים מין מזדמן עם עוברי אורח.
יהדות בתקופת המקרא
[עריכת קוד מקור | עריכה]
בתקופת המקרא עודדו נישואים תוך שבטיים לצורך שימור גבולות התנחלות השבטים כפי שנקבעו על ידי יהושע בן נון. נישואים התאפשרו רק אם הגבר יכל היה לדאוג לשאר כסות ועונה של ארוסתו. ניאוף נאסר מתוקף עשרת הדיברות, אונס נאסר בהלכה אך עדין היו כאלו שעברו על האיסור (אונס בתנ"ך). יחסים להט"בים נאסרו על פי הדת. בתולי אישה/נערה הגבירו את אפשרויות השידוך למעמד גבוהה, הולם וראוי יותר ומכאן אונס נערה בתולה בהלכה חייב נישואים לנערה הנאנסת, אם זו אישרה את הנישואים לאחר המעשה, ללא אפשרות האנס להתנער מהנישואים.
מקרי בגידה של הנשים היו מועלים לבדיקה באמצעות שריפת קלף עם שם השם המפורש. ורק במקרה ובגידת האישה הייתה על רקע נאמנות הגבר, האישה הייתה נענשת. במקרה מוות של הבעל בטרם העמדת צאצאים, משפחת הבעל הייתה מחויבת לייבום על מנת לשמר את שם וזרע המנוח דרך אשתו וקרוב של המנוח. במקרה והקרובים כולם נמנעו מהתהליך העניין חייב חליצה.
נאסר על כהן לשאת גרושה או אלמנה.
ימי הביניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
בימי הביניים היה נפוץ לנהוג בג'נטלמניות כלפי נשים; ובכלל זה פתיחת דלתות מרכבה וכרכרה, עמידה לצד הכביש בעת הליכה משותפת, הענקת מתנות בתקופת החיזור וההיכרות ועוד. נישואים קתולים גם היו מוכרים, ולפיהם לאחר הנישואים אין אפשרות לגירושים אלא רק בהתאלמנות. בעת זו נישואים בין-דוריים היו מאוד נפוצים. יחסים להט"בים נאסרו על פי הדת.
ביהדות אשכנז תוקן חרם דרבנו גרשום על פוליגמיה ביהדות. כמו כלל כל כבודה בת מלך פנימה לאור ריבוי מקרי האונס של יהודיות שיצאו מפתח ביתן על ידי יהודים ולא יהודים, בין אם בשעות היום או הלילה.
אסלאם
[עריכת קוד מקור | עריכה]רצח על חילול כבוד המשפחה, כמו במקרי נישואים בין-גזעיים היו נפוצים בתקופת בית אומיה כחלק מכלל נישואי ערביות לערבים בלבד וריבוד גזעי. הותרו נישואים זמניים(אנ'), המכונים גם כנישואי תשוקה כמו פוליגמיה ואף שימוש בשפחות מין (ראו גם: שימוש בנשים יזידיות כשפחות מין על ידי דאעש). גירושים הותרו להיעשות באמירה לאישה 3 פעמים "מגורשת". לאחר גירושים הותר לאישה לחזור לבעלה המקורי, אם שניהם היו מעוניינים בכך, רק לאחר נישואים שניים וגירושים לגבר אחר. ברשות הפלסטינית, איראן כמו מדינות אפריקה וחלק מארצות ערב מקיימים בדיקות בתולים ומילת נשים כתנאי לשידוך ונישואים.[1][2][3] בתולי האישה/נערה, כמו קיום מנהג מילת נשים, מעלים את אפשרות הכלה לשידוך הולם וראוי יותר. (ראו גם: להט"ב ואסלאם)
כיום
[עריכת קוד מקור | עריכה]
בעוד בעבר היה נהוג במערכת משפחתית פטריארכית בו אב המשפחה היה האחראי בלעדית לקבלת החלטות, מימון וכלכלת המשפחה. היום קצת טושטשו הגבולות וגם נשים נכנסו לשוק העבודה כשלעיתים הכנסות האישה עולות על זה של הגבר. נישואים בין בני אותו גיל ובגיל צעיר יותר הפכו לנפוצים יותר ומחקרים מראים כי ככל שקיימים פערים בהכנסות של הגבר והאישה במשפחה, לטובת הגבר; קיים פוטנציאל גבוהה יותר לאלימות במשפחה מצד הגבר. ואילו כשקיימים פערים בהכנסות לטובת האישה, הדבר מוריד את תחושת ההערכה העצמית של הגבר ומעלה את האפשרות לבגידה על ידו.[4][5]
למרות שהביטוי תרבות אונס היה תקף יותר בשנות ה-90 של המאה ה-20, כיום הוא מהווה גם ביטוי לריבוי מקרי האונס בפגישה והטרדה במקום העבודה. ביטויי מקרי קיצון לשוביניזם גברי כמקרי רצח ואונס של נשים, כצורך גברי בביזוי והקטנה של נשים כהאדרה עצמית, היו מקרי הרוצח הסדרתי מלונג איילנד ופיטר סאטקליף.
חיזור ואירוסים
[עריכת קוד מקור | עריכה]כשמוצאים אדם בו מעוניינים לקשר רציני, נהוג להציע לו לצאת למספר דייטים תוך ניהול קשרי זוגיות, גם אם כבר מכירים אחד את השני, טרם ההחלטה להתחתן והצעת הנישואין. יש הטוענים כי הענקת מתנות בשלב זה וטרם הנישואים מביא מזל רע לקשר ועלול להביא לסיומו בטרם עת. כמו כן, יש כאלו הרואים בהארכת תקופת הדייטים לתקופה לא ריאלית, ללא בקשת הצעת נישואים, כסימנים לאי רצינות ועניין בלעדי במין מזדמן או כניסיון חיזור למטרות אתגר וכיבוש בלבד וכעילה לסיום קשר. נהוג בקהילות מסוימות להגיע, לשוחח ולבקש את יד הנערה/אישה במפגש עם ההורים טרם הצעת הנישואין. אז גם ניתן לשוחח על המוהר, נדוניה ואם רלוונטי קיום או אי-קיום מסיבת אירוסים, וחתימה על הסכם טרום-נישואים. בנישואי פרק ב' הדבר תלוי בגיל הכלה המיועדת. יש הרואים בסירוב הצד השני בחתימה על הסכם טרום-נישואים כשאיפה לנישואים רק למטרות הכסף שבעניין ולא מתוך רצון אמיתי וכנה להקים משפחה עם הצד השני. באותו מעמד ניתן לדון בעניין מצבי נישואים אליהם ניתן להיקלע כסרבנות גט ועגינות.
גידול ילדים משותפים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
נישואים לרוב גוררים הבאת צאצאים כחלק מהזכות לחיי משפחה. טרם הבאתם לעולם יש לדאוג למצע מספיק טוב (כמסוגלות הורית והיכרות עם שלבי וצרכי התפתחות הילד) כמו תיאום ציפיות וחזון הורי בהתייחס לאופן המצופה לגידול הילדים ואילו ערכים ותכונות רוצים לחזק ולהנחיל אצלם; לטובתם העצמית ולמסוגלותם כאנשים עצמאיים לעתיד.[6][7]
לא כל הזוגות רואים צורך ביחסים זוגיים הכוללים אהבה הדדית, תשוקה או אפילו נישואים. יש מערכות זוגיות בהן מספיק שצד אחד אוהב ומערכות אחרות שמספיק בהן כבוד הדדי; כשהבסיס ליחסים הם הילדים המשותפים כהורות משותפת.
יחסי גברים נשים בהורות
[עריכת קוד מקור | עריכה]אנשים עם חסך בדמות אב או אם, וכן כאלו עם תסביך אלקטרה או תסביך אדיפוס יתקשו יותר במציאת בני זוג, כמו בהטבה בגידול ילדיהם כהורים. אותו הדבר לגבי אלו שהיו בעלי היסטוריה סיכונית בעבר (נוער בסיכון, צעירים וצעירות בסיכון), כבתחום בריאות הנפש, פגיעות מיניות, אלימות, הזנחה או פלילים - מה שיכול להשפיע בעת גירושים על החלטת משמורת הילדים.
מחקרים מראים כי ילדים נוטים ללמוד ולנסות להימנע מטעויותיהם של הוריהם כלפיהם כשהיו קטנים, ובכלל זה ניסיון להימנע מנישואים לאנשים לא מתאימים והגעה למצב של גירושים - כשהדבר בא לידי ביטוי בחששות מוגברים, חרדת נטישה ופחד מאינטימיות ומחויבות. דבר שיכול להלהיט את שני צידי מערכת היחסים, גם אם אחד הגיע מרקע של מערכת יחסים הורית בריאה, ולהביא לקונפליקטים לרבות אלימות מילולית ואלימות פיזית.
אבות נוטים להתחבר יותר לבנותיהם, ואילו אימהות לבניהן.
קשרי גברים נשים בעבודה
[עריכת קוד מקור | עריכה].jpg)
 |
ראו גם – קונפליקט עבודה-משפחה |
על רקע אפליה מתמשכת בשוק העבודה ובזכות ההצבעה לנשים, עלתה תנועת הסופרג'יזם שביקשה להרחיב את זכויות הנשים. בעת החדשה העסקת נשים הייתה בעיקר כמודל יופי בתפקידי מזכירות למטרת הנעת גברים בעבודה, כ-"SEX SELLS". מאוחר יותר התקדמה התנועה להחלת שוויון מגדרי כמו שוויון הזדמנויות בשוק העבודה מתוקף החוק.
מחקרים מהעשור האחרון, מראים כי למרות שאחוז הנשים בתפקידים ניהוליים ובתפקידים עם משכורות גבוהות יותר נמוך בהרבה מאלו של הגברים[8][9] ונשים נמצאו כמנהיגות על פוטנציאל גבוהה יותר,[10] נשים שמגיעות לפסגה נוטות להיתפס כאכזריות יותר ועם נטייה לעבריינות תעסוקתית גבוהה, לכל הפחות כגברים, כלפי נשים אחרות.[11][12][13]
נורה וינסנט(אנ') התחזתה למשך שנה לצורך כתיבת ספרה "Self-Made Man" לגבר שכיר ממעמד הביניים ונחשפה לאכזריות ורמיסת הנשים את הגברים ממעמד זה בעולם הדייטים וגם בעולם התעסוקה.[14]
אחוז הנשים שלאחר נישואים הופכות לעקרת בית ועוסקות במשק בית וגידול ילדים גדול מאצל גברים, אך גם בקרב גברים קיימת התופעה.[15]
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Shalhoub-Kevorkian, N. (2005). Imposition of virginity testing: a life-saver or a license to kill?. Social Science & Medicine, 60(6), 1187-1196.
- ^ Vincent, Louise. "Virginity testing in South Africa: Re‐traditioning the postcolony." Culture, Health & Sexuality 8.1 (2006): 17-30.
- ^ El-Kak, Faysal. "Sexuality and sexual health: constructs and expressions in the extended Middle East and North Africa." Vaccine 31 (2013): G45-G50.
- ^ Juhn, Chinhui, and Kristin McCue. "Evolution of the marriage earnings gap for women." American Economic Review 106.5 (2016): 252-256.
- ^ Siassi, Nawid. "Inequality and the marriage gap." Review of Economic Dynamics 31 (2019): 160-181.
- ^ McHale, James P., and Regina Kuersten-Hogan. "Introduction: The dynamics of raising children together." Journal of Adult Development 11.3 (2004): 163-164.
- ^ Määttä, K., & Uusiautti, S. (2012). How to raise children to be good people?. Analytic Teaching and Philosophical Praxis, 33(1), 83-91.
- ^ מרכז טאוב, חלוקת עבודה: פערי שכר בין נשים לגברים בישראל, מרץ 2017
- ^ ג'ניה וולינסקי, 14 גברים, 0 נשים: כיצד ייתכן שאף אישה לא נמצאה מתאימה לצמרת המערכת הפיננסית?, The Marker, 18 באוגוסט 2024
- ^ מערכת, "נשים מהוות מנהיגות אמפתיות, רחומות ומוסריות יותר מגברים", מאקו, 09/10/18
- ^ מערכת,למה נשים מועלות? 7 דברים שלא ידעתם על עבריינות תעסוקתית, מאקו, 21/01/20
- ^ חנה הרצוג, נשים לא מפרגנות לנשים – האמנם?, פרלמנט נשים
- ^ Eagly, Alice H., and Steven J. Karau. "Role congruity theory of prejudice toward female leaders." Psychological review 109.3 (2002): 573.
- ^ Penelope Green, Vincent, Who Chronicled Passing as a Man, Is Dead at 53, NYTIMES, Aug. 18, 2022
- ^ גלית תגורי משה, עקר בית: באמריקה זה נפוץ - בישראל פחות, YNET, 20.02.12