שוק העבודה
| שוק העבודה |
שוק העבודה הוא מושג השייך לתאוריה הקפיטליסטית ובאמצעותו היא מבקשת להגדיר על פי דרכה את היחסים בין עובדים לבין אלה המחזיקים בבעלות על אמצעי הייצור. על פי תפיסה זו הדרך בה עבודתם של בני-אדם נסחרת בתמורה לתשלום בצורת משכורת פועלת על פי מנגנון של שוק וכך בשוק העבודה, העובדים מתחרים ביניהם על המשרות הפנויות, והמעסיקים מתחרים ביניהם על כוח האדם. על פי גישה זו תחרות זו גורמת לכך שיפעלו עליו עקרונות כלכליים כלליים כמו היצע וביקוש, אך יש לו גם מאפיינים מיוחדים בשל המורכבות של סחר בזמנם של בני-אדם.
מגדירים את העבודה השכירה על ידי שלושה תנאים: ראשית, המעסיק, שהוא גורם המעוניין בתוצרי העבודה (לצורך שימוש אישי או לצורך מכירה), ואינו יכול או שאינו מעוניין בביצוע העבודה בפועל, ומוכן לשלם תמורתה. שנית, קיים עובד שכיר, המוותר מזמנו הפנוי לביצוע העבודה, ושיש לו את הכישורים לביצועה, לא לשם קבלת תוצרי העבודה, אלא על מנת לזכות בתגמול עבור ביצועה. שלישית, הביטוי המכריע של תגמול זה הוא הכסף, אותו מקבל העובד.
מאפיין אחד המבדיל של שוק העבודה משווקיהן של רוב הסחורות, הוא היקף המגע הרחב הנדרש בין העובד למעסיקו. המגע המוגבר בין הגורמים הרבים המעורבים בשוק העבודה, מביא להתייחסות נפרדת בכל הנוגע למגע זה, המכונה יחסי עבודה. יחסי העבודה ארוכי הטווח מתבטאים במונח משרה. משרה היא מעין חבילה הכוללת את כל תנאי ההעסקה של עובד לתקופת זמן ממושכת. לרוב מנוהל שוק העבודה כשוק משרות, ולא כשוק של עסקאות בודדות.
הבדל נוסף הוא קיומו של הון אנושי, שהופך את ההתייחסות לתועלת הכלכלית שמביא העובד למעסיקו למורכבת יותר מהתועלת שמביאה סחורה רגילה.
יחסי העבודה קשורים קשר רב לאיגודים מקצועיים, המהווים חלק משמעותי ביותר בכל התייחסות לשוק העבודה.
אדם אשר מסוגל לעבוד אך אינו בעל משרה, מכונה מובטל, מצב של חוסר תעסוקה בשוק העבודה מכונה אבטלה.
מיסוד שוק העבודה
[עריכת קוד מקור | עריכה]צורה נוספת בה מבדילות המשרות את שוק העבודה משוק טהור הוא בנטייתו של שוק העבודה למיסוד. על אף שגם ההון האנושי תורם למיסוד שוק העבודה (על ידי כך שהוא הופך לעיתים העסקה לטווח ארוך למשתלמת יותר), קיימים גורמים נוספים אשר יוצרים תהליכי מיסוד חזקים. עיקר הפיתוח של המחקר העוסק במיסוד העבודה נעשה בשנות ה-40 וה-50 של המאה ה-20.
תהליך מסוים המביא למיסוד העבודה הוא תהליך הבלקניזציה של שוק העבודה, כפי שניסח החוקר קלארק קר. תהליך אחר הוא היווצרותם של קווי שכר ממוסדים, כפי שטען ג'ון דאנלופ.
תהליך המכליל תהליכים אלו ומתווסף אליהם, הוא תהליך יצירתם של מנהגי שכר: מיסוד השכר עקב דפוסי התנהגות של קבוצות עבודה קטנות וממוסדות. קבוצות אלו מתפקדות כתת-חברות מלאות, בהן מתרחשים תהליכים רבים כגון חיברות ויצירת נורמות, תהליכים שלכולם נגיעה להתנהגות בלתי-פורמלית, שאינה נובעת באופן ישיר משיקולים כלכליים. לתהליכים אלו השפעה לא-מבוטלת על ההתנהלות הכלכלית (ערך מוסף לוותק, הגדרת החונכות, קביעת דפוסי התפוקה וכו'), ואופיים המוסדי משפיע גם על מיסוד השכר.
בנוסף לאלו, קיימים תהליכים רבים, הנוגעים ביצירתו של סקטור מתוכנן (ראשוני), כחלק מתהליך פילוח שוק העבודה.
פילוח שוק העבודה
[עריכת קוד מקור | עריכה]מיסוד שוק העבודה והשפעתה של הטכנולוגיה ושיטות הניהול השונות, הביאו לתהליכי חלוקה של שוק העבודה, המכונה פילוח. הפיתוח העיקרי של תחום חקר זה נעשה בשנות ה-70 של המאה ה-20.
אחד הביטויים לפילוח זה הוא הבלקאניזציה כפי שתוארה על ידי קר. בנוסף לבלקאניזציה, נוצרה במהלך ההיסטוריה הכלכלית הבחנה בין שני סקטורים עיקריים:
בארצות הלא-מפותחות:
- סקטור מודרני: תחום ייצור המאורגן באמצעי ייצור מודרניים, המקביל לסקטור הראשוני בארצות המפותחות.
- סקטור מסורתי: תחום ייצור מפוצל ותחרותי העושה שימוש בטכנולוגיה נמוכה יחסית וכוח אדם זול ולא מקצועי, ועוסק בייצור מוצרים מקומיים.
בארצות המפותחות:
- סקטור ראשוני (המכונה גם מרכזי, מתוכנן או מונופוליסטי): תחום חלקי של שוק העבודה הנשלט בידי מונופולים ואוליגופסונים, בו קיימת בהיסטוריה נטייה למיסוד, בירוקרטיה, תנאי העסקה טובים יותר, ביטחון תעסוקתי, דרגי ניהול רבים וכוח אדם מיומן וקבוע בעל הון אנושי רב יותר, המשויך למעמד חברתי גבוה, בעיקר בזכות יצירתם של שוקי עבודה פנימיים מוגנים.
- סקטור זה חולק לשכבה עליונה, בה תפקידים ניהוליים המבטיחים יכולת קידום גבוהה ואוטונומיה, ולשכבה תחתונה, בה מבוצעות עבודות שגרתיות המבטיחות ביטחון תעסוקתי.
- סקטור משני (המכונה גם פריפריאלי, שוקי או תחרותי): תחום חלקי של שוק העבודה הנשלט בידי גורמים רבים ומפוצלים ביניהם קיימת תחרות רבה. מבחינה היסטורית, קיימת בסקטור זה נטייה לדינאמיות, תנאי העסקה גרועים ושימוש בכוח אדם זמני, לא מיומן, בעל הון אנושי נמוך ומשויך למעמד חברתי נמוך, וזאת בשל התחרות העזה שלרוב מאפיינת שוק זה, ודמיונו הרב לשוק הסחורות הרגיל.
הבחנה זו בוצעה על ידי חוקרים רבים, שהמפורסמים שבהם פ' דורינגר ומ' פיורי. עוד הבחינו חוקרים אלו, כי קיים מגע הדדי רצוף בין שני הסקטורים, לרוב כאשר הסקטור הראשוני משתמש בסקטור המשני כקבלן משנה על מנת לבצע עבודות שכמותן ואיכותן אינה יציבה.
המחקר בתחום מראה כי קיימים מספר מקורות להבדלים אלו:
- כתוצאה מהתחרות הכלכלית, קיימת נטייה של הכוח להיצבר ברשות אוליגופולים ומונופולים (כדוגמת ענף התקשורת הישראלי, הנשלט על ידי מספר קטן של משפחות), וזאת בשל היכולת של הון קיים להגדיל את עצמו. כך מובילה התחרות הכלכלית ליצירה של סקטור ראשוני רחב, האוגר כוח רב בידי מספר מצומצם של בעלי הון. מבחינת העובדים, הצורך בביטחון תעסוקתי מדרבן אותם להצטרף לארגונים חזקים אלו.
- תנאים פוליטיים (כגון קביעת מונופול בחוק), מבטאים הכרעות חברתיות בדבר הצורך בארגונים גדולים וממוסדים. הכרעות המבססות את הסקטור הראשוני נובעות לרוב מהצורך בעיצוב ציבורי של המתרחש בחברה, והן יוצרות סקטור ציבורי רחב בבעלות הממשלה או ארגון ציבורי אחר (כדוגמת הסתדרות העובדים הכללית של ישראל). הסקטור הציבורי מהווה לעיתים את עמוד התווך של הסקטור הראשוני, וכן מאלץ התארגנות דומה בענפים הבאים במגע איתו. החלטות פוליטיות שונות (כגון מעבר של הסקטור הציבורי לקבלני משנה, תהליכי הפרטה וכו') עשויות גם להרחיב במכוון את הסקטור המשני, על חשבון הסקטור הראשוני.
- פעולתם של איגודים מקצועיים חזקים במשק, ושימוש בהסכמי העסקה קיבוציים, מייקרים את כוח האדם, ובכך מאלצים את הארגונים ליצור נאמנות בקרב העובדים, וממסדים את תהליכי ההעסקה במשק (לדוגמה, על ידי מתן חשיבות רבה לוותק, ועל ידי התנגדות לפיטורים).
- טכנולוגיה מתקדמת או תהליכי עבודה מורכבים, מחייבים תכנון כלכלי ארוך טווח (העסקת עובדים שהכשרתם מתמשכת, פיתוח טכנולוגי לאורך זמן, יציבות בתהליך הייצור וכו') ושליטה על תחום רחב הכולל תהליכים רבים באחריות אותו ארגון (שליטה באספקת חומרי הגלם, בארגוני הפיתוח הטכנולוגי, בשיווק וכו'). מנגד, טכנולוגיה פשוטה ותהליכי ייצור פשוטים מביאים להיווצרותו של סקטור משני מפוצל ותחרותי, בשל חוסר היציבות של השוק וקלות החדירה לסקטור.
- תהליכי המיסוד השונים, ובעיקר קווי השכר ומנהגי השכר, מביאים במשך הזמן להתבססות הסקטור הראשוני.
- החלטות פנימיות הנוגעות לניהול הארגון עשויות להביא למיסודו של סקטור ראשוני, בכך שהארגונים השונים נוטים לחזק את המיסוד על מנת להבטיח את עתידו של הארגון (לעיתים על חשבון רווח קצר-טווח). מיסוד זה משתלם הן מבחינת ניהולם של משאבי אנוש שברשות הארגון, והן בזכות יכולת ההשקעה המוגברת באמצעות הון. מאידך, החלטות פנימיות הפוכות, המשרתות בעלי עסקים המעוניינים ברווח מהיר, יוצרות את הסקטור המשני.
- קיימים תנאי שוק שונים (כגון קיומן של ממשלות כצרכני-ענק יציבים), המחייבים יצירה של חברות גדולות ויציבות, ואחרים (כגון משברים בשוק או שוק בלתי יציב), המגדילים את הסקטור המשני.
- תנאים תרבותיים שונים (כגון מסורות צריכה ממוסדות והפיכת ארגונים גדולים לחלק בלתי נפרד מהמארג התרבותי) מקבעים את קיומו של הסקטור הראשוני.
- הסבר אפשרי נוסף הוא קיומה של מערכת חברתית רחבה, בה קיומו של סקטור משני רחב משמש את מעסיקי הסקטור הראשוני על מנת להשיג יכולת שליטה טובה יותר בעובדיהם, מכיוון שעובדים אלו מושווים לעובדי הסקטור המשני, ועל כן מרוצים מתנאי ההעסקה שלהם מחד (ואינם דורשים את שיפורם, דרישה שתפגע במעסיקים), וחוששים מדרדור במעמדם מאידך (עיקרון המקטין את יכולת המיקוח שלהם מול מעסיקי הסקטור הראשוני).
ההבחנה בין שני הסקטורים אינה מדויקת ומהווה הכללה של המציאות הכלכלית. הקשיים העיקריים בהגדרת שוק העבודה הם קיומם של ציבורים רחבים שאינם עובדים (ילדים ונוער, עקרות בית, סטודנטים, חיילים בשירות סדיר, קשישים, נתמכי סעד וכו'), וכן חריגות רבות מהתבנית הבסיסית של שני הסקטורים הנ"ל (לדוגמה: מרפאות עצמאיות).
מלבד חריגות מהגדרת העבודה, קיימות צורות מיון מפורטות יותר של שוק העבודה, הנובעות מקיומם של שוקי עבודה שאינם עונים במלואם על המאפיינים של חלוקה זו (לדוגמה: בעלי מקצועות חופשיים עצמאיים, מיומנים ויציבים, או העסקת פועלים בלתי מיומנים בתנאי העסקה ירודים במפעלים גדולים).
החוקר א' גינזברג מיין ב-1976 את שוק העבודה לארבעה סקטורים:
- הסקטור הציבורי, המכיל בעיקר ארגונים ביורוקרטיים גדולים
- ארגונים עסקיים בהם עובדים בעלי מיומנות נמוכה והיקף מצומצם של בעלי תפקידי ניהול.
- בעלי מקצוע עצמאיים או שותפויות קטנות של בעלי מקצוע.
- מנהלים בכירים ובעלי מקצועות חופשיים עצמאיים או מועסקים בחוזים אישיים
החוקרים ר' אלטהוזר וא' קאלברג חילקו ב-1983 את שוק העבודה לחמישה סקטורים:
- שוק משני, בו דומה שוק העבודה לשוק הרגיל
- שוק פירמות, בו מתבצעת העסקה במסגרת הפירמה (מקום העבודה)
- שוק העיסוקים, בו נעשית העבודה במסגרת המקצוע אליו משתייך העובד (כגון שוק עריכת הדין)
- שני השווקים האחרונים עשויים ליצור שוקי עבודה פנימיים בתוכם, ובכך ליצור שני סקטורים נוספים: שוקי פירמות פנימיים ושוקי עיסוקים פנימיים.
התייחסות לתהליכים שפורטו עד כה, מביאה לקיומם של שוקי עבודה פנימיים בארגונים שונים, ובייחוד בסקטור הראשוני, בהם פועלים שיקולי ניהול משאבי אנוש לטווח ארוך.
אסכולות הנוגעות לשוק העבודה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בניתוח שוק העבודה ניתן לקיים זוויות בחינה שונות (לדוגמה: הפער בין התנהלות על-פי הון אנושי לבין התנהלות על-פי מנהגי שכר). במהלך ההיסטוריה נוצרו אסכולות רחבות של חוקרים, המייצגות זוויות שונות לבחינת שוק העבודה:
כלכלה נאו קלאסית ליברלית: גישה כלכלית המציגה את שוק העבודה כשוק תחרותי בין יחידות קטנות ומתחרות של עובדים ומעסיקים (בדומה למצב בסקטור המשני). גישה זו היא הנהוגה כיום בחקר שוק העבודה, על אף שהיא אינה מביאה בחשבון תהליכי מיסוד ופילוח בשוק.
מרקסיזם: גישה כלכלית הרואה בשוק העבודה המשך מאבק היסטורי בין מעמדות חברתיים.
נאו-מרקסיזם: גישה כלכלית שהתפתחה על בסיס המרקסיזם, אך מתייחסת לתהליכים מאוחרים יותר מבחינה היסטורית.
מונחים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אבטלה: מצב של מחסור בתעסוקה בשוק העבודה.
- אבטלה חיכוכית: אבטלה זמנית הנובעת מבחירות רצוניות של שכירים מסוימים.
- אבטלה מבנית: אבטלה הנובעת מאופיו של שוק העבודה.
- אוליגופסון: מצב של שוק העבודה בו מספר מצומצם של תאגידים השולטים בשוק.
- איתות שוקי: (market signal) תכונות מסוימות של עובד פוטנציאלי, המצביעות על סבירות של איכות העובד בעיני המעסיק.
- אשכול עיסוקים: (Job Clusters) קבוצה יציבה של עיסוקים קרובים בעלי טכנולוגיה, כוח אדם וצורת העסקה דומה.
- ביקוש עבודה: מספר המועסקים המבוקש על ידי מעסיקים (ביחס למספר המועסקים הפוטנציאליים הזמין בשוק). ככל שמספר המועסקים גבוה יותר ביחס למספר המועסקים הזמין, הביקוש לעבודה גבוה יותר.
- בלקניזציה: פילוח שוק העבודה לענפים רבים שלכל אחד מהם שוק עבודה פנימי משלו.
- גמישות שוק העבודה: מידת השינוי האפשרי בכמות המשרות בשוק בעקבות שינוי בשכר העבודה
- הון אנושי: ביטוי למכלול תכונות הקובעות את איכותו של עובד בשוק העבודה.
- היצע עבודה: מספר המועסקים הזמין ביחס למספר המשרות המוצעות בשוק. ככל שמספר המועסקים גבוה יותר ביחס למספר המשרות המוצעות, כך גדול יותר היצע העבודה.
- הכשרה מקצועית: פעולות בשוק העבודה או מחוצה לו, שמטרתן לשפר את איכותו העתידית של העובד.
- הכשרה מקצועית ייחודית: (ספציפית) הכשרה מקצועית המכוונת לשיפור תפקוד העובד במסגרת תעסוקתית מסוימת.
- הכשרה מקצועית כללית: הכשרה מקצועית המכוונת לשיפור כללי של תפקוד העובד בלא התייחסות למסגרת תעסוקתית מסוימת.
- יחידות קובעות שכר: גורמים בשוק העבודה שאחראים ישירות על השכר הנהוג בו.
- מובטל: שכיר פוטנציאלי ללא משרה.
- מיסוד שוק העבודה: יצירת תנאי העסקה מוסדיים שאינם מגיבים אך ורק להיצע ולביקוש בשוק העבודה
- מעסיק: אדם המשלם סכום כסף או תמורה אחרת לשכיר בתמורה לעבודתו.
- ניכור העבודה: מינוח מרקסיסטי המתאר תהליך בו הופכת התפוקה מתומחרת בהתאם למנגנון שוק חופשי והופכת חסרת ערך מבחינתו של הפועל העוסק בייצורה
- משרה: הסכם העסקה לטווח ארוך בין עובד למעביד.
- סקטור עבודה מסורתי: פלח של שוק העבודה בו שיטות עבודה מסורתיות.
- סקטור עבודה מודרני: פלח של שוק העבודה בו שיטות עבודה מודרניות.
- סקטור עבודה ראשוני: (מרכזי, מתוכנן, מונופולי) פלח של שוק העבודה המאופיין בשליטה של תאגידים בירוקרטיים).
- סקטור עבודה משני: (פריפריאלי, שוקי, תחרותי, SALM, Secondary Labor Market) פלח של שוק העבודה המאופיין בפיצול בים גורמי ייצור רבים ולא יציבים.
- סקטור עבודה עסקי: פלח של שוק העבודה בבעלות בעלי הון.
- סקטור עבודה ציבורי: פלח של שוק העבודה בבעלות ציבורית.
- עבודה: (employment) פעילות אנושית בה אדם מציע את זמנו וכישוריו, בתמורה לתשלום כספי או אחר מאדם אחר. מתייחס בדרך כלל למצב של עבודה שכירה (ר' להלן).
- פירמה: ארגון המעסיק שכירים.
- פרולטריון: מעמד הפועלים, בעיקר זה העוסק בעבודה תעשייתית, אך יכול להכיל גם חקלאים, בדרגות ההשתכרות הנמוכות יותר.
- פרולטריון סחבות: (לומפנפרולטריון) מעמד נמוך באופן קיצוני של שכירים זולים וזמניים.
- קווי שכר: (Wage Contours) גבולות נהוגים לשערי השכר.
- קשיחות שוק העבודה: מספר ועוצמת המכשולים העומדים בפני שינוי בגובה שכר העבודה או מספר המשרות המוצעות בשוק בהתאם לשינויים בביקוש והיצע.
- שוק העבודה: שוק בו מעסיקים ומועסקים סוחרים בעבודה תמורת תשלום.
- פילוח שוק העבודה: (סגמנטציה) חלוקת שוק העבודה לשוקי משנה שונים בעלי מאפיינים שונים.
- שוק מקצועות: (Occupational Labor Market, OLM) פלח של שוק העבודה בו נעשית העבודה במסגרת המקצוע.
- שוק משני של מקצועות: פלח של שוק המקצועות בו אין שוקי עבודה פנימיים.
- שוק פנימי של מקצועות: (Occupational Internal Labor Market, OILM) פלח של שוק המקצועות בו קיימים שוקי עבודה פנימיים.
- שוק הפירמות: (Firm Labor Market, FLM) פלח של שוק העבודה בו נעשית העבודה במסגרת פירמה.
- שוק משני של פירמות: פלח של שוק הפירמות בו אין שוקי עבודה פנימיים.
- שוק פנימי של פירמות: (Firm Internal Labor Market, FILM) פלח של שוק הפירמות בו קיימים שוקי עבודה פנימיים.
- שוק עבודה פנימי: (Internal Labor Market) שוק עבודה ייחודי לפירמה מסוימת.
- שוק עבודה תחרותי משוכלל: מודל טהור של שוק עבודה גמיש בו קיים פיצול בין יחידות בודדות של מעסיקים ועובדים, חתירה רציונלית של גורמים אלו לשיפור הרווח הכלכלי, ניידות מוחלטת וידיעה מוחלטת של מצב השוק לכל גורם
- שכר: סכום כסף המשולם לשכיר על ידי המעביד בתמורה לביצוע עבודה.
- שכר מינימום: השכר המינימלי המותר לפי חוק לעובד.
- שכיר: (עובד) אדם המבצע עבודה תמורת סכום כסף (שכר).
- שערי מפתח לשכר: (Key Rates) השכר הנהוג עבור העיסוקים המרכזיים באשכול עיסוקים.
- שערים נלווים לשכר: (Associate Rates) השכר הנהוג עבור העיסוקים הצדדיים באשכול עיסוקים.
- תוספת יוקר: סכום המשולם לשכיר כפיצוי על האינפלציה.
- תפוקה: (פריון) מידת ייצור המופקת כתוצר של עבודה.
- תפוקה שולית: תוספת התפוקה הנובעת מהעסקת יחידת ייצור נוספת.
- תפוקה ממוצעת: התפוקה הממוצעת עבור כל יחידת ייצור.
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- מגמות בשוק העבודה בישראל, פרק בפודקאסט "ערך מוסף", 15/4/2016
- אורי פסובסקי, כשהמיתון ייגמר, מעמד הביניים יישאר בלי עבודה, באתר כלכליסט, 10 במאי 2012
- מתן סטמרי "'העובד אינו זמין כעת' – על זכותם של עובדים להתנתק מהעבודה" * אתר משפט ועסקים (2018)
נתן ליפסון, שינוי מתמיד או חורבן תעסוקתי, באתר TheMarker, 26 במאי 2019- אורי וייס, כיצד להתמודד עם פערי כוח בשוק העבודה, דין ודברים, כרך י״ג, תשע״ט.
שוק עבודה, דף שער בספרייה הלאומית
