הזכות לחיי משפחה
 |
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. החוק מתייחס למדינת ישראל בלבד. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
| |
| יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. החוק מתייחס למדינת ישראל בלבד. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה. | |
הזכות לחיי משפחה היא זכות משפטית, שמוקנית במדינת ישראל מכוח חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו.
החוק
[עריכת קוד מקור | עריכה]חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו מעגן שורה של זכויות חוקתיות, ביניהן הזכות לכבוד האדם. פסיקה ענפה של בית המשפט העליון גזרה מכוח זכות זו שורה ארוכה של זכויות. זכויות אלו הן יצירות פסיקה ואינן מוכרות בחוק היסוד כזכויות עצמאיות העומדות על רגליהן שלהן. הן מהוות זכויות-בנות של כבוד האדם, ועל-כן היקפן צר מכפי שהיה אילו הן הוכרו כזכויות עצמאיות[1] . במסגרת אגד הזכויות הנגזרות מהזכות החוקתית לכבוד האדם מצויה גם הזכות לחיי משפחה. הזכות לחיי משפחה זכתה למעמד בכורה במשפט החוקתי של מדינת ישראל. בפסיקה אף השוו לה מעמד חוקתי ראשון במעלה[2], המהווה נדבך מרכזי בחיי הפרט[3], וכי ההגנה עליה "מצויה בליבה של הזכות לכבוד האדם"[4]. היא תוארה כ"אחד מיסודות הקיום האנושי... בין זכויות האדם ניצבת זכותו של אדם למשפחה במדרג העליון. היא קודמת בחשיבותה לזכות הקניין, לחופש העיסוק, ואף לפרטיות ולצנעת הפרט"[5]. אולם הזכות לחיי משפחה, כנגזרת של הזכות החוקתית לכבוד האדם, היא יחסית ואין היא מוגנת במלוא היקפה[6].
הגדרת הזכות לחיי משפחה
[עריכת קוד מקור | עריכה]הגדרתה בדין הישראלי הובאה במספר פסקי דין, ביניהם פרשת עדאלה: ”הזכות לחיות יחדיו כתא משפחתי, היא חלק מהזכות לכבוד האדם. היא נופלת לגרעינה של הזכות לכבוד... אחד המרכיבים היסודיים ביותר של כבוד האדם הוא כוחו של האדם לעצב את חיי המשפחה שלו על-פי האוטונומיה של רצונו החופשי, ולגדל במסגרתו את ילדיו, תוך חיים משותפים של מרכיבי התא המשפחתי. התא המשפחתי הוא ביטוי מובהק למימושו העצמי של האדם... קשריו המשפחתיים של האדם הם במידה רבה טעם חייו... מעטות הן ההחלטות המעצבות את חייו של אדם ומשפיעות עליהן כהחלטה עם מי יקשור את גורלו ועם מי יקים את משפחתו. כך גם ביחס לזכותם של ההורים לגדל את ילדיהם... הנה כי כן, מכבוד האדם אשר מבוסס על האוטונומיה של הפרט לעצב את חייו, נגזרת זכות-הבת של הקמת התא המשפחתי והמשך החיים המשותף יחדיו כיחידה אחת”[7]. בית המשפט העליון אימץ גישה זו בשורה ארוכה של פסקי דין[1]. הזכות לחיי משפחה היא אגד של זכויות-נכדות הנגזרות ממנה. נקבע בפס"ד גלאון כי רשימת זכויות זו אינה סגורה ומעת לעת הפסיקה בוחנת האם יש להרחיבה[8].
זכויות חוקתיות נגזרות
[עריכת קוד מקור | עריכה]הזכות לחיי משפחה מאגדת את כל ההיבטים של כבוד האדם הנוגעים בחיי המשפחה. היקפה ותוכנה של הזכות אינם יכולים לחרוג מהמסגרת של כבוד האדם[7]. כמו כן, קיימת חפיפה בין הזכות לחיי משפחה לבין הזכויות החוקתיות העצמאיות המפורטות בחוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו (הזכות לקניין, הזכות לפרטיות והזכות לחירות אישית), וכן בין הזכות לחיי משפחה לבין היבטים אחרים של כבוד האדם. במקרה של התנגשות בין זכויות, הפתרון יהיה איזון בין הזכויות המתנגשות על-פי מבחני פסקת ההגבלה, ולא באמצעות קביעת גבולות חדשים ושינוי היקף הזכויות[1]. באשר לפגיעה בזכות לחיי משפחה, יש לבחון האם ההיבט הספציפי שאותו בוחנים במסגרת הזכות לחיי משפחה נופל תחת ההגדרה הגרעינית של הזכות לכבוד האדם או שמא מדובר באזוריה ההיקפיים[1].
ניתן לראות את השוני בפסיקה במקרים שונים, בין היתר בנוגע לזכות להורות, הנגזרת מהזכות לחיי משפחה: ביהמ"ש פוסק כי קיימת הזכות להורות והוא אף קובע את גבולותיה הברורים. אולם, ביהמ"ש מסתכל באופן שונה על כל מקרה ומקרה ובודק מתי הזכות להורות נופלת תחת הגרעין הקשה של הזכות לכבוד האדם ומתי נופלת בהיקפה – כך שונה הזכות להורות של אישה אשר מבלי לממש את זכותה לביצית שהופרתה על ידי זרעו של בעלה לא תוכל להיות אם (פרשת נחמני)[9], לעומת זכות של אישה אשר גם אם לא תממש את זכותה לזרעו של תורם ספציפי, תוכל עדיין להיות אם מתורם אחר[10].
השופט ניל הנדל קבע הבחנה נוספת בין "גרעין הזכות להורות" הכולל את "היכולת המעשית להיכנס לקבוצת ההורים", לבין "הזכות הפריפריאלית להחליט אם, מתי, עם מי ובאיזו דרך לממש את הפן הראשוני של הזכות להורות"[11].
הגדרת המשפחה
[עריכת קוד מקור | עריכה]אין הגדרה כללית למושג "משפחה" בכל חוק, אלא כל חוק מגדיר משפחה לפי צרכיו. גם במשפט המקובל הישראלי לא הוגדר המושג. לעיתים משתמשים השופטים במונח "משפחה טבעית" הכולל גבר ואישה נשואים כדין וילדיהם הטבעיים, ורואים בו "תא ראשוני של החברה האנושית" ואת "התא החברתי היסודי והקדום ביותר בתולדות האדם...". גם בספרות המשפטית העוסקת בדיני משפחה אין למצוא הגדרה כוללת ואחידה למושגיות זו. גישה דומה קיימת גם במשפט המשווה[12]. תא משפחתי זה זוכה לאוטונומיה מפני התערבות המדינה[13].
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אברהם, ח'. (2017). הורות, פונדקאות, והמדינה שביניהן(הקישור אינו פעיל). חוקים: כתב עת לענייני חקיקה, 9, 171-209.
- גרין, י'. (2014). התערבות המדינה באוטונומיה של התא המשפחתי: בין הזכות להורות לבין ערכיה של מדינת-ישראל. מאזני משפט, 9, 83-145.
- רות זפרן, הזכות להורות בישראל – מימוש שוויוני בסיוע הסכמים לנשיאת עוברים?, משפטים על אתר ח', תשע"ה, עמ' 1–32
- כיצד ניתן ליישב בין ה"יהודי" ל"דמוקרטי" בנושא הנישואין?, מציל"ה – מרכז למחשבה ציונית, יהודית, ליברלית והומניסטית.
- מרין, י'. (2004). הזכות לחיי משפחה ולנישואין (אזרחיים) – משפט בינלאומי ומקומי. בתוך: י' רבין וי' שני (עורכים): זכויות כלכליות, חברתיות ותרבותיות בישראל. 663-724. הוצאת רמות, אוניברסיטת תל אביב.
- קריצמן-אמיר, ט'. (2014). על הורים וילדים: איחוד משפחות בישראל. משפטים, 44 (2), 361-413.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- איחוד משפחות, עדאלה.
- הזכות לחיי משפחה, האגודה לזכויות האזרח.
- יונה לייבזון - ישן, המדינה נגד אימוץ בידי זוגות גאים, באתר מאקו, 16 ביולי 2017
- הצעת חוק יסוד: המשפחה החדשה - ארגון משפחה חדשה, ע"ר
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 3 4 ברק, א'. (2013). חוקת המשפחה: היבטים חוקתיים של דיני המשפחה. משפט ועסקים, ט"ז, 13-55.
- ^ בג"ץ 2123/08 פלוני נ' פלונית (2008).
- ^ דנ"א 1892/11 היועץ המשפטי לממשלה נ' פלונית (2011).
- ^ בג"ץ 4293/01 משפחה חדשה נ' שר העבודה והרווחה (2009).
- ^ בג"ץ 11437/05 קו לעובד נ' משרד הפנים (2011).
- ^ בג"ץ 2245/06 דוברין נ' שירות בתי הסוהר (2006).
- ^ 1 2 בג"ץ 7052/03 עדאלה המרכז המשפטי לזכויות המיעוט הערבי בישראל נ' שר הפנים, פ"ד סא(2) 202 (2006).
- ^ בג"ץ 466/07 גלאון נ' היועץ המשפטי לממשלה (2012).
- ^ ע"א 5587/93 נחמני נ' נחמני, פ"ד מט (1) 485 (1995).
- ^ בג"ץ 4077/12 פלונית נ' משרד הבריאות (2013).
- ^ דוד טל, "הכרוניקה אפריל 2019", השילוח, גליון 14, אפריל 2019
- ^ ברק, א'. (2014). כבוד האדם – הזכות החוקתית ובנותיה. (עמ' 629–684). הוצאת נבו.
- ^ ע"א 2266/93 פלוני נ' פלוני, פ"ד מט(1) 221 (1995).